נושא: אש ובייליף-הלב שנשבר

פורסם במקור על ידי the necromancer nilasak

לא יכולתי להוריד את העיינים מהמחשב שקראתי את הפרקים,זה מעולה!
ואני חושב שבאמת כדאי לשים ספולרים.

ממש תודה! אני מאוד שמח שהסיפור הראשון שלי זוכה להרבה אהבה מהקוראים.

טוב לתת את הספוילר עכשיו או שאני אפרסם את הפרק?

תודה,בגלל זה ערכתי.

טוב עד מחר אני לא נותן שום ספוילר,אני לא יודע מתי אני אפרסם מחר את הפרק אבל הוא יפורסם מחר

חיכיתם לו הרבה זמן והוא כבר כאן!


חברים! הייתה טעות! אני בטעות פירסמתי את הפרק ולא סיימתי לכתוב אותו! הפרק לא גמור!" כדי לא להרוס לכם אני שמתי אותו בספוילר,רק איך שמים בספוילר?


פרק 3:הטורניר מתחיל! מי ינצח?


התעוררתי,עמדתי על רגליי ביציבות,נחושה לנצח,חייכתי,רצתי בהתרגשות לכיוון החצר,ראיתי שם כבר כמעט את כולם מתאמנים, ו-

מתאמנים ביחד.
"סינדקוויל!!" סינדקוויל קרא ושיחרר להביור מפיו ששוגר ישירות למאק,מאק ירה פצצות רפש אל הלהביור והצליח לכבות אותו קצת,מה שנשאר מלהביור שהגיע למאק,עצר את זה עם שתי ידיו הגדולות.
"חשוב שתשמור על קור רוח,אם המתקפה לא מצליחה,תנסה לשנות אסטרטגיה" הציע אמק לסינדקוויל,סינדקוויל הנהן לו כאישור, תמיד ידעתי שמאק הוא חבר טוב, 'אולי לפי המראה הוא נראה לא הכי חמוד,אבל מבפנים הוא יכול להיות הפוקימון הכי טוב שיש' חשבתי לי בחיוך ואז ניערתי את הפנים 'מה את עושה בייליף? היריב שלך מתאמן ואת מרשה לעצמך להסתכל עליהם? בשום פנים ואופן' חשבתי לעצמי ברצינות,רקעתי רגליים ברצפה וחיפשתי משהו להתאמן איתו, הסתובבתי בחצר בניסיון לראות עוד פוקימונים שמתאמנים ואז ראיתי את הוא נלחם מול
לא הסתכלתי הרבה על טוטודייל,לא רציתי שיבחין שאני נמצאת פה,בלבזור שם לב אליי,אבל זה לא עניין אותו כי הוא היה באמצע קרב.
טוטודייל רץ לכיוון בלבזור שבעוד שפיו פתוח,בלבזור שלח את הגפנים שלו ותפס את טוטודייל,טוטודייל ירה מפיו אקדח מים ובלבזור נפגע,אך לא שיחרר את אחיזתו, "לא כדאי לנסות התקפות פיזיות ממרחק,חשוב שקודם תתקיף במתקפה שמתקיפה מרחוק ואז להפתיע עם מתקפה פיזית חזקה כמו הנשיכה שלך" אמר בלבזור וטוטודייל ענה לו בחיוך המוכר שלו "תודה! אני בהחלט איעזר בזה".
הלכתי מהר לנחל,קצת רחוק מהמעבדה, 'בייליף! את חייבת למצוא לך אימון!' חשבתי לעצמי בכעס,הרמתי את הראש ללמעלה וראיתי,שרחוק מכולם, הרקרוס היה שם,תהיתי לעצמי למה הרקרוס מתאמן פה לבד,הלכתי כמה צעדים אליו,ראיתי שהוא מתאמן על מתקפה הקרן שלו על עץ אחד שהיה לידו"היי הרקרוס,בוקר טוב" חייכתי אליו,הוא גם חייך ועף אליי "בוקר טוב בייליף,מחפשת אימון?" שאל אותי,הוא ידע שאם אני רוצה לנצח,כדאי שאתאמן כמו כולם "אני רוצה!" קראתי בקול,רציתי להבהיר לו שאני לא מוותרת על הטורניר הזה "אבל אני לא מוצאת מישהו,כולם תפוסים כבר" אמרתי בקול שקט, "אם כך,אז אולי תתאמני איתו" אמר לי,אצביע על משהו מאחוריי,הסתובבתי וראיתי את לא אחר מאשר "פנפי!" קראתי לי בחיוך.
"אתה תהיה האימון המושלם!" קראתי אליו,הנהנתי להרקרוס "תודה" אמרתי לו,הוא חייך.
"אני רוצה גם להילחם! אל תחשבי שתנצחי אותי בכזאת קלות" אמר פנפי בחיוך החמוד שלו,חייכתי אליו.
עמדנו זה מול זה,מטר וחצי מרחק אחד מהשני,הרשינו לעצמנו להתחיל את הקרב.
שלחתי אליו עלי טער מהירים,הוא לא היה מוכן וחטף את כולם,הוא קם במהירות,הפעם שלחתי אליו גפן מצליפה,אך הפעם הוא התחמק בעזרת גילגול "קבל את זה!!" קראתי לי בקול ושלחתי אליו עלי טער שנעו במהירות אליו,בעזרת הגילגול,הוא קפץ מעליהם! "וואו" מלמלתי לעצמי.
הוא נחת ופגע בי,נפלתי, אבל מהר מאוד קמתי כדי להראות לו שאני לא מוותרת,רצתי אליו,הוא המשיך בגילגול,שנינו רצנו זה לכיוון זה עד שברגע האחרון שרק חצי מטר הפריד ביננו,קפצתי לגובה,נחתתי,במהירות נחתתי ואחר כך תפסתי אותו עם הגפן המצליפה שלי,העפתי אותו באוויר,לא גבוה מדי,זה בכל זאת פנפי.
רצתי להיות מהר מתחתיו,שלחתי אליו עלי טער מהאדמה,הוא השתמש באוויר הגילגול,הוא עדף כמה מהם אבל בגלל האוויר לא היה לו שיווי משקל והוא נפל לאדמה בכוח,הוא קם,היה נראה כבר שהוא עייף,בכל זאת הוא רק נולד במסע שלנו בג'וטו שאש קיבל את הביצה שלו.
הוא רץ אלי,כדי להתקיף בבלימה,ואני רצתי אליו,עשיתי את אותו הטריק,רק שבמקום לתפוס אותו עם הגפנים,נחתתי עליו החבטת גוף אימתנית.
קמתי ממנו מהר,וראיתי שהוא כבר לא יכול לקום.
"המנצחת היא בייליף!" לפתע קרא הרקרוס בחיוך "היית טובה מאוד,את חזקה" אמר לי פנפי,הוצאתי את הגפנים שלי כדי להקים אותו ותוך כדי ליטפתי לו את הראש "תודה חמוד,גם אתה ממש חזק" אמרתי לו.
אחרי כמה שניות פתאום הגיע
הוא עף אלינו וקרא "קדימה! תחזרו לחצר בצמודה למעבדה! הטורניר מתחיל!" קרא נוקטאול וחזר חזרה.
"קדימה הגיע הזמן ללכת" אמר הרקרוס וכולנו הלכנו לשם,לא הרגשתי שהתאמני מספיק.
"כשהגעתי,פתאום הייתה זירה,זירת קרבות אמיתית! כמו שהיו בקרבות מכון בג'וטו,התלהבתי מהמראה,ראיתי את כולם מוכנים לקרב,בינהם טוטודייל.
פתאום יצא אלינו מהמעבדה פרופסור אוק,הוא לא שינה משהו מיוחד בבגדיו,רק שם כובע על ראשו "אוקיי,ברוכים הבאים לטורניר של אוק!" קרא בקול,עדיין חשבתי על השם שהוא הביא לטורניר שלנו.
"אני מקווה שכולכם התכוננתם לזה! כי אנחנו מתחילים! כמו שאמרתי אתמול,הקרב הראשון שלנו הוא סינדקוויל ובייליף!" קרא בקול,היו קריאות עידוד "קדימה סינדקוויל!" קרא טוטודייל.
עמדנו בעמדות,שנינו הסתכלנו זה על זה במבט נוקשה "הקרב....מתחיל!"
"סינדקוויל!!" קרא סינדקוויל ושיחרר להביור שעף אליי,אכן היה לו יתרון עליי בסוג.
שלפתי את הגפנים שלי וקפצתי לאוויר,הלהביור פיספס אותי,שלחתי עלי טער שפגעו בסינדקוויל.
"תזכור מה שאמרתי לך!" קרא מאק וניפנף את היד,סינדקוויל רץ להיות מתחתיי,ושיגר אליי להביור מהיר,הלהביור פגע בי,הייתי חלשה אחרי המהלך הזה "כל הכבוד!" קרא טוטודייל לסינדקוויל.
הפעם אני רצתי אליו,הוא רץ אליי וקפצתי בעזרת הגפנים שלי,ואז נחתתי על סינדקוויל בחבטת גוף חזקה.
הוא השתטח ןנעשה חלש,לפתע קרא בקול "סינדקוויל!" ואז התעטף באש "מה זה?" מלמלתי לעצמי, "לא יאומן!סינדקוויל למד גלגל להבה!" אמר הפרוספור בהתרגשוץ.
הקהל הריע לסינדקוויל,סינדקוויל עף אלי במהירות עם גלגל הלהבה,הוא פגע בי,הכוח שלו היה חזק ביותר,נחתתי,קמתי בקושי 'בייליף,את לא יכולה להפסיד,תזכרי,אש סמוך עלייך,אני כל כך רוצה לראות אותו אני לא אוותר!' חשבתי לי ואחר כך ראיתי שסינדקוויל שיגר עוד להביור,הפעם היה לי רעיון,התחמקתי מהלבהיור,אבל בכמה צעדים רק,השתמשתי במהירות בסינטזה,הלהביור היה ארוך אז סינדקוויל לא ראה אותי,אחר כך שיגרתי את עצמי לשמיים עם הגפנים שלי "היי סינדקוויל" אמרתי ונחתתי עליו במלא העוצמה,קמתי ממנו וסינדקוויל היה מעולף "סינדקוויל לא יכול להילחם!" קרא הפרופסור הקהל הריע לי,חוץ מטוטודייל כמובן.
סינדקוויל קם וצעד אליי "כל הכבוד בייליף! את ממש חזקה" אמר לי בחיוך המיוחד שלו "תודה רבה,אתה גם היית טוב מאוד! מזל טוב על המתקפה החדשה!" אמרתי לו וחיככתי את ראשי בראשו.
הלכתי אל הקהל, שמעתי הרבה מחמאות "כל הכבוד,את חזקה!" ולכולם הגבתי "תודה,תודה רבה לכולם!" חייכתי,אהבתי את הרגשת הניצחון.
הרקרוס בא אליי "כל הכבוד! ניצחון מרשים מאוד!" אמר לי וקרץ אחר כך, "תודה לך" חייכתי אליו.
"הקרב הבא שלנו הוא.... הקרוס וקינגלר!" קרא הפרופסור,הרקרוס היה לידי "בהצלחה" אמרתי לו בקריצה", "תודה" אמר במהירות והלך לזירה,קינגלר בא גם הוא לזירה.
"התחילו!" אמר הפרופסור.
הרקרוס עף לאוויר,וצלל אל קינגלר עם קרן מגה עוצמתית,הייתה פגיעה ישירה,קינגלר עף אחורה,אבל קם במהירות,הרקרוס חזר לאוויר ושוב עף לקינגלר במטרה לפגוע בו במתקפת קרן,הפעם קינגלר עשה לו טריק,הוא ספק את המתקפה ובלי שהרקרוס שם לב,קינגלר תפס אותו במתקפת צבת,ואחר כך הוא הטיח את הרקרוס לרצפה,אחר כך קינגלר לא ביזבז זמן וירה עליו קרן בועות,הייתה פגיעה ישירה,בכוחות שנשארו לו הרקרוס חזר לאוויר,קינגלר ירה קרן בועות אבל הרקרוס שוב התחמק.
"הרקרוס צלל שוב אל קינגלר בקרן מגה,קינגלר היה מוכן עם מתקפה הצבת שלו,הרקרוס פגע בו בעוצמה,אבל צבתו הגדולה של קינגלר תפסה את הקרן של הרקרוס,אז היה פיצוץ בגלל האנרגייה שהייתה בקרן של הרקרוס.
שניהם הלכו אחורה,ראו שהם מותשים,לאחר כמה שניות.... שניהם נפלו, "תיקו!" קרא הפרופסור,רצתי להרקרוס.
"לא משנה אם נגמר תיקו,נלחמת מצוין" אמרתי לו,ניסיתי לעודד אותו.
"אבל בכל זאת,הפסדתי" אמר בקול שקט, "די כבר הרקרוס,אתה לא צריך להאשים את עצמך,נתת את כל כולך! אתה צריך להתגאות" אמרתי לו ואחר כך הרמתי אותו עם הגפנים שלי מהרצפה "אוקיי,תודה לך" אמר הרקרוס בקול יותר חזק, "ואתה יודע מה? אם אני מנצחת אז אני אומרת לאש שאתה התחזקת מאוד וייקח אותך איתנו" ניסיתי לעודד את מצב רוחו יותר "באמת? תודה לך!" אמר לי.
לאחר כמה קרבות היה כבר ערב,הקרבות שהיו:סנורלאקס נגד טאורוס,ניצחון של סנורלאקס.
נוקטאול נגד מאק,נוקטאול ניצח,טוטודייל נגד פנפי,טוטודייל ניצח.
בגלל שלבלבזור לא היה שום מתחרה,כי היינו מספר אי זוגי,בהסכמת כולם הוא עבר לשלב השני.
בערב הפרופסור אמר לנו את הקרבות הבאים:נוקטאול נגד טוטודייל,סנורלאקס נגד נוקטאול ובייליף נגד בלבזור.
"רק לפני שאני הולך אני רוצה להגיד לכם משהו,אש מאחל בהצלחה לכל מי שעלה לשלב הבא" אמר הפרופסור והלך.
"כן אש,בהצלחה אבל המנצחת זאת הולכת להיות אני גם ככה" מלמלת לי.
"נו בלבזור אהה? אני אעזור לך באימונים מחר" אמר הרקרוס בחיוך "אוקיי אבל אני חושבת שאני צריכה לישון" אמרתי לו בקול עייף מכל היום שעבר, "אז צודקת,לילה טוב בייליף" אמר לי ואחר כך חייכתי אליו, "לילה טוב"*אמרתי,הנחתי את הראש,' בלבזור,תתוכנן להפסד' חשבתי לי בחיוך וכעבור כמה דקות נרדמתי...

תודה על הפרק פרק מצוין

תודה רבה לכם,עוד תגובות?

קראתי את כל הפרקים ממש סיפור מצוין! בדרך כלל אני לא אוהב לקרוא פרקים ארוכים, אבל אם זה סיפור טוב, אני קורא!
מחכה לפרק 4! D:

תגובה למניעת דאבל פוסט ע"פ בקשת הפותח דרך אגב סיפור יפה

תודה,הנה מגיע פרק 4!


פרק 4:חברות מסתדרת,חצי הגמר!


פתחתי את עיניי,ליום חדש,חיוך עלה על פניי שראיתי שהיום השני לטורניר הגיע,פרצתי בריצה מהירה למחוץ לחצר,רוח קרירה נשבה,הלכתי לי לאט בדשא,חיפשתי מישהו,לא היה אף אחד,הלכתי במורד הנחל הקטן וראיתי את יושב בשפת הבריכה,רגליו שיכשכו בתוך המים הכחולים הבהירים של הנחל והוא הסתכל לשמיים.
הלכתי לאט,ניסיתי שלא ישים לב אליי,נשפתי אוויר לריאות והוצאתי בחזרה.
"טוטודייל" אמרתי לי בשקט,הוא הסתובב,ראה אותי והסתובב שוב כאילו לא היה שם אף אחד.
"טוטודייל,בבקשה,אני מצטערת,אני לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון,הכל כל כך מעורפל ומבולגן בראש שלי,אתה צריך להבין אותי..." אמרתי לו בנחישות,ניסיתי להראות לו שאני באמת מצטערת.
"זה לא מעניין אותי,חברים לא עושים כאלה דברים" אמר בהחלטיות ועדיין לא הסתכל עליי.
"אוי נו באמת למה אתה כל כך אטום?! אני אומרת שאני מצטערת! מה לא ברור כאן? אני צריכה להתחנן שתסלח לי? אני פשוט התעצבנתי" קראתי אליו בקול רם.
הוא קם מהנחל,הסתובב אליי,הסתכל עליי בעיניים,ניסיתי לחייך אליו אבל הוא לא החזיר חיוך "אני עדיין כועס עלייך,אני לא יכולתי לדמיין שאת תעשי לי דבר כזה" אומר והרים את ידו,ראיתי שהפצע שנגרם לו מהעץ שהעפתי אותו עליו כבר מתחיל להגליד "ועוד עכשיו דווקא שיש את כל הטורניר הזה? אין לי מה לומר לך" אמר לי והתחיל ללכת חזרה למעבדה,הוא התחיל ללכת,הוא עבר לידי כאילו אני אוויר לנשימה, ' מה זה אמור להיות? מה הוא לא מבין? אני לא יכולה ככה יותר' חשבתי לי במהירות,ניסיתי לחשוב על פיתרון אבל לא הצלחתי לחשוב על משהו.
"אוי מעצבן שכמותך?! מה אתה לא מבין? אתה לא קולט שאתה רק מעמיס עליי יותר? אני לא יכולה יותר!" צעקתי עליו,הוא עצר הסתובב להסתכל והמשיך ללכת,הפעם באמת התעצבנתי,אך שמרתי על קור רוח.
"אתה צריך להבין! אש חסר לי,חסר לי הקרבה שלו ואני פשוט לא יודעת איפה פתאום הוא נעלם לי ועוד שאני יודעת שהוא הולך לסמע חדש אז הוא לוקח איתו את פיקאצ'ו מאשר מישהו אחר כאן, וגם ככה שקשה לי,פשוט נכנסתי ללחץ באותו רגע ולא שלטתי בעצמי! אתה חייב להבין אותי כי אין עוד דרך טובה יותר להסביר" אמרתי לו,נשמעתי מאוד נחושה והחלטית,בקול שלי היה ביטחון.
טוטודייל צעד בחזרה אליי במהירות ואחרי כמה רגעים שהסתכל עליי ענה לי "וואו,לא ידעתי שכל כך קשה לך.... לא תיארתי לעצמי שזה המצב שלך,שאש כל כך חסר לך,הוא חסר גם לי אבל אני מנסה להשלים עם זה" אמר לי טוטודייל בחיוך קטן.
"טוב,אני מוכן להשלים איתך,אבל שזה לא יקרה שוב אהה?" אמר לי בחיוך גדול יותר "מבטיחה" עניתי לו בחיוך גדול ושמח.
חזרנו ביחד למעבדה,ראינו שכבר כולם שם.
לאחר כמה רגעים פרופסור אוק הגיע,עדיין בבגדי המעבדה הרגילים שלו.
"שלום לכולכם! הגענו לסיבוב השני של הטורניר של אוק!" קרא בקול, "הבאים שיעלו עכשיו לקרב הם,סנורלאקס ונוקטאול!" אמר ושני הפוקימונים כבר עלו לזירה.
סנורלאקס היה פוקימון גדול מאוד,וגם חזק.
נוקטאול עף באוויר והסתכל על סנורלאקס במבט ממוקד,צפיתי בקרב,עמדתי ליד טוטודייל,ראיתי את שמגיע וישב לידי "אוקיי,הקרב מתחיל!" אמר הפרופסור.
נוקטאול התחיל לעוף סביב סנורלאקס,מה שבילבל קצת את סנורלאקס אבל הוא שמר על קורח רוח,נוקטאול צלל אל סנורלאקס מהאוויר והתקיף במתקפת כנף שפגעה בראשו של סנורלאקס,סנורלאקס התעצבן וכיוון אל נוקטאול אגרוף קרח,הוא ניסה לפגוע אבל נוקטאול היה מהיר והוא פיספס אותו.
נוקטאול שוב תקף את סנורלאקס והפעם בניקור,נוקטאול ניקר במהירות את ראשו של סנורלאקס והפעם הוא קפץ אל האוויר,הוא ניסה לפגוע בנוקטאול בחבטת גוף אבל נוקטאול הצליח לחמוק גם מזה,נוקטאול ירד יותר נמוך,הוא היה בגובה העיניים של סנורלאקס ועיניו התחילו להיות בצבע סגול,גם עיניו של סנורלאקס התחילו להיות סגולות והוא נע סביב נוקטאול,כיוון אגרוף קרח אבל לא הצליח לפגוע,
"מה זה? נוקטאול ממש משתלט על הקרב" אמר טוטודייל וצפה בקרב,אני הקשבתי לו והסתכלתי גם.
"סנורלאקס המבולבל לא הצליח לפגוע בנוקטאול,נוקטאול מיהר לנקר את סנורלאקס אבל פתאום,הבילבול פסק וסנורלאקס הנחית על נוקטאול שלא הספיק להתחמק אגרוף קרח אימתני שהעיף אותו על הרצפה,כל הקהל נדהם מהעוצמה,נוקטאול קם,ראו שהוא נפגע.
נוקטאול חזר מהר לאוויר,לא נתן לסנורלאקס לנסות להתקיף אותו שנית,הפעם עיניו של נוקטאול נעשו סגולות אבל סגול בגוון אחר, "נוקטאול מנסה להשתמש בעל חושי" אמר לי הרקרוס,לא עניתי,הייתי שקועה בקרב.
"סנורלאקס למד לקח והפעם כיסה את פניו,נוקטאול ראה שהמהלך לא הצליח לו כל כך ועבר למתקפת כנף,נוקטאול פגע אבל לא גרם לנזק רב,לפתע שהסתכלתי על סנורלאקס,ראיתי אותו,תול כדי שכיסה את עיניו,היה נראה כאילו הוא מסתיר משהו,נוקטאול ראה בזה הזדמנות לתקוף ומיהר להשתמש בניקור,בעודו מנקר את ראשו של סנורלאקס,נוקטאול לא שם לב,סנורלאקס טען קרן על! סנורלאקס הסתובב אל נוקטאול ואז ירה את קרן העל האדירה שפגעה ישירות בנוקטאול,נוקטאול נפל על הרצפה,הוא היה נראה כאילו הוא לא יכול היה להילחם,כולם התלחששו "נו? הוא יצליח? אין סיכוי שמישהו חוף את קרן העל של סנורלאקס,אי אפשר לקום אחרי זה".
אך פתאום נוקטאול קם,הסתכל על סנורלאקס,חיוך כזה אבל אחר כך נפל.
"נוקטאול לא יכול להילחם!" אמר הפרופסור "כל הכבוד!" צעקתי לעבר שניהם,סנורלאקס שמע אותי ונופף אלי את היד לשלום "תודה" אמר וחזר לקהל שקיבל אותו בברכות.
נוקטאול היה נראה מבואס,הלכתי אליו "נוקטאול,היית מעולה! אתה ממש חזק" ניסיתי לנחם אותו "מממ תודה לך,אבל אני צריך להתאמן עוד" אמר לי והתעופף לתוך המעבדה.
הקרב לקח הרבה זמן והטורניר התחיל יחסית מאוחר,אז כבר היה ערב.
אוק כינס את כל הפוקימונים במעבדה "טוב,מחר יתקיימו הקרבות הבאים,בייליף נגד בלבזור וטוטודייל נגד נוקטאול,אבל בגלל שנוקטאול היה כבר נגד סנורלאקס והפסיד אז כנראה ניתן גלגל הצלה מיוחד לשני המתמודדים שגמרו בתיקו,הרקרוס וקינגלר" הוא אמר והסתכל על שניהם,עיניו של הרקרוס זרחו.
"מחר יתקיים קרב חוזר בין שני המתמודדים,והמנצח יחזור לתחרות ויתחרה מול טוטודייל" אמר הפרופסור ואוסיף "או ושכחתי,אש כבר השיג את התג הראשון שלו! בעזרת פיקאצ'ו ועוד פוקימון חדש שהוא תפס" אמר הפרופסור ובירך אותנו ללילה טוב.
'אוי,נו באמת הוא כבר זכה בתג הראשון? ולא הייתי שם,נו ועוד הפיקאצ'ו המעצבן הזה,היה שם ועזר לו לזכות בתג,זה פשוט מחרפן אותי! שלא נדבר על זה שהוא תפס פוקימון חדש' חשבתי לי בכעס.
"טוב לילה טוב לכולם!" צעקתי "לילה טוב" החזירו לי כמה פוקימונים.
נרדמתי במהירות והתעוררתי ליום שטוף שמש,ראיתי את כולם כבר בחוץ הרקרוס התאמן בקצב אש וראיתי את טוטודייל גם מתאמן על המתקפות שלו.
הפרופסור נכנס לזירה וקרא "אוקיי! כולם! חצי הגמר מתחיל רשמית!" אמר הפרופסור "עכשיו בלבזור ובייליף עלו!" אמר,נלחצתי קצת אבל עליתי בכל זאת,מולי עמד בלבזור,היה לו מבט מפוקס לגמרי,לא נתן לשום דבר להסיח את דעתו "אני מאחל לשניכם בהצלחה,עכשיו תתחילו!" קרא הפרופסור בקול והקרב התחיל...

פרק מעולה!
מאוד אוהב את הסיפור שלך!
תרגיע קצת עם העצבנות של בייליף לדבי פיקאצו... זה מוזר...

פורסם במקור על ידי NiGhtShiFt

פרק מעולה!
מאוד אוהב את הסיפור שלך!
תרגיע קצת עם העצבנות של בייליף לדבי פיקאצו... זה מוזר...

תודה,בייליף מאוד כועסת על פיקאצ'ו,אולי בהמשך זה יירגע קצת,עוד תגובות!