"תודה אבא, אבל אני בטוח שלא תצטרך לבוא בבוא היום יהיה לי גם צ'אריזארד יפה וגדול כמו שלך" אתה אומר בחיוך חיצוני.
אבל בפנים אתה יודע שאתה לא רוצה להפרד מהורייך, מי יטפל בצ'אריזארד של אביך? מי יטפל באמך הנכה? אתה חושב לעצמך..
אבל אין מה לעשות, הרצון והדחף לצאת למסע הפוקימונים, לכבוש את הליגה ולחקור את האסון שקרה לפני 15 שנה גובר על הכל.
"אה אבא" אתה אומר ונזכר, "תגיד, איך אתה מכיר את הפרופסור הרץ'?" אתה שואל בסקרנות.
אבא שלך מעלה חיוך כאילו הוא נזכר במשהו, "זה סיפור ארוך בני, אבל אספר לך בהזדמנות."
אתם באים להפרד לשלום אבל אז בן אדם היסטרי רץ אליכם וצועק ,"תזהרו! הם שם! הם מתכננים לתקוף ולגנוב דברים ממוזיאון הפוקימונים - רוצו על נפשכם!"
הוא נראה ממש מבוהל ואביך ישר מתקדם אליו ומנסה לעצור אותו, האדם עוצר מתנשף ומיוזע, ואביך שואל אותו שאלות.
אתה לא שומע כלום מהשיחה שלהם, אבל אתה מבין שאביך ממש לחוץ - והוא גם מסמן לך ללכת.
אתה ממשיך בדרכך , ואז נזכר שלפי דבריו של פרופסור הרץ' יש מוזיאון פוקימונים בעיר הבאה - פארסי !
"צ'ארמנדר, חייבים להגיע לעיר הבאה!" אתה צועק לו, ושניכם מתחילים לרוץ.
אתם ממשיכים לרוץ בזמן שאתם רואים ליידכם כל מיני פוקימונים, חברות מאנקים על העצים, סטארלים מעופפים.
אתם יכולים לחקור את הדרך הזאת ולחפש פוקימונים, אבל מצד שני אתה חייבים להגיע לעיר הבאה במהירות!