ניל-
סניזל מהנהן בחיוך- נראה שהוא מחכה לקרב ראוי. 'טוב אחרי כל כך הרבה זמן בפוקדור בלי תעסוקה, הוא משתוקק לקרב' אתה חושב לעצמך ויחד עם סניזל אתה הולכים ברחבי העיר לעבר היציאה מהעיר. כל שאתם מתקדמים- אתם רואים עשרות אנשים יוצאים ונכנסים דרך השער. אתה מגיע ורואה אנשים הנכנסים בכירכרות,ברגל ומכוניות ישנות ומאובקות ויוצאים. 'מרתק' אתה חושב לעצמך כשאתה רואה מכונית ישנה מאוד ומתפלא איך היא עדיין נוסעת.
אתה מתקדם ולפתע אתה שומע קריעה רמה בשמך. "ניל!!" אתה מיסתובב ורואה את רוני- בנו של שומר השער רץ לכיוונך בחיוך.
רוני, ידידך הותיק נעצר לידך ומתנשם בכבדות. "אני רואה שקיבלת את הפוקימון הראשון שלך!" הוא אומר בעודו מתנשם "מזל טוב" הוא אומר שוב בחיוך "רציתי לאחל לך בהצלחה! ולהזהיר אותך כרגיל מהמבוך- אתה זוכר שמסוכן שם. אל תכנס אליו בשום פנים ואופן. עכשיו לפי השמועות יצאה משם נערה שטוענת שהיא מעתיד והיא מיסתובבת באיזור. היא מסוכנת מאוד." הוא אומר ברצינות ומביט בך 'הוא תמיד היה הילד היפה והנחמד' אתה חושב לעצמך בחיוך ומודה לו על הטיפ היקר.
"אז תשמור על קשר!" הוא מוסיף בחיוך וחוזר לתאו הקטן לצד השער.
סניזל מסתכל עליך במבט שואל ומחכה לראות מה תעשה.
סם-
אתה מרים גבה למראה המוזר של סווינאב ומרים את רגלך 'שיט' אתה חושב לעצמך כשאתה רואה את הגוש המסטיק הענקי שדרך עליו.
סווינאב מתרגש ומתחיל לאכול את המסטיק מכף רגלך באושר מוזר למדי.
אחרי שהוא מסיים את הוא תוקע גרעפס חריך ובועת מסטיק קטנה וורודה מפיו, המתפצצת בדיוק ליד אחד מהפחים של הרחוב.
אתה מחייך וממשיך ללכת.
כשאתה מגיע לשער אתה מתפלא מהעומס של הנכנסים והיוצאים.
אתה קולט מזוית עינך את רוני מדבר עם נער המובגר ממך בכמה שנים.
את רוני- כולם מכירים. הוא בנו של שומר השער והוא חביב על כולם. הוא נבחר שלוש פעמים לדוגמן השנה של מחוז קולמביה. באופן מפתיע עדר הבחורות שתמיד סביבו אינן שם והוא מברך אותך בחיוך בעוד אתה מתקרב ליציאה.
"אהה סם- יש לי הודעה לכל המאמנים- כדי מאוד שאל תתקרב למבוך. עכשיו לפי החדשות נערה מהעתיד בצורה לא ידוע הגיעה לאיזור. תזהר ממנה כי היא כבר הביסה חמישה מאמנים מנוסים מתוכם גם מנהיג מכון מג'וטו שהגיע לבקר את בן דודו." הוא אומר ברצינות ומחייך חיוך נבוך מעט.
"בכל מקרה בהצלחה לך במסע!" הוא מוסיף בחיוך.
אתסכל על הפוקדור שקוע במחשבות על המסע "אוקיי זה הזמן שנעשה היכרות, צא החוצה!" אומר ואוציא את באדו מהפוקדור.. לאחר מכן התקופף ואגע בעדינות בראשו עם האצבע ואומר "היי קטנצ'יק, אני ואתה הולכים ליהיות חברים טובים מעכשיו!" אומר לו ואחייך עליו חיוך שלו..
לאחר מכן אחכה לתגובתו.
ג'ון-
באדו נקבה XP
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה יוצא מביתה של פרופסור איזלי בחיוך מאושר ובוחן את הפוקדור החדש שלך בתשוקה עזה.
'סוף סוף' אתה חושב לעצמך וזורק את הפודור לאוויר. מתוך הקרן האדומה הבוהקת יוצאת פוקימון מוזרה למדי.
אתה מזהה אותה כבאדו- פוקימון הנבט.
באדו מסתכלת עליך בחיוך מובהק ומתחיל להכחכח ברגלך באושר.
אתה מסתכל עליה בחיוך ומלטף את קצה ראשה- שלפתע הוא ניפתח ומגלה עשרות ניצני פרחים קטנים המפיצים ריח נעים מאוד- כאות לשמחה ולאהבה כלפיך.
אתה מחייך אליה שוב ויחד איתה מתחיל ללכת לעבר היציאה מהשער של העיר כשאתה מבחין בעיתון מתונף ברוח.
אתה מרים אותו ורואה תמונה מטושטשת למדי של נערה צעירה- הלבושה מעט מוזר ומאחוריה המבוך.
תחת התמונה בכתובת גדולה 'הנערה המיסטורית- יצאה מהמבוך' אתה קורא את הכתבה ומגלה שהנערה המוזרה הזו יצאה מהמבוך האסור וטענה שהיא מהעתיד, לא לפני שהיא הביסה חמישה מאמנים חזקים במיוחד.
אתה חוטף צמרמורת בגבך ומשליך את העיתון לפח האשפה.
אתה ממשיך לעבר היציאה כשרוני- בנו של שומר השער קורא לעברך. אתה מתקרב והוא בחייך בחום 'גון, רציתי לאחל לך בהצלחה במסע! ותשמור על עצמך!" הוא מוסיף בחיוך ופותח לך את השער.
סם-
אתה יוצא יחד עם סווינאב מהשער, בעודו נצמד לרגליך. אתה מסתכל עליו מלמעלה ורואה שהוא נראה מעט מפוחד אחרי האזהרה של רוני. אתה מחייך מעט נבוך ומרגיע אותו במילותיך.
סווינאב מחייך קלות ושניכם מתחילים ללכת בשביל.
מראה מרתק נחשף לעניך של עמק ענקי- מלא בפרחים, עשב, עצים. פשוט גן עדן.
הריח המתוק של הפרחים ורעש קליל של פוקימונים המיסתובבים באיזור גורם לך להרגע מעט, ולסווינב במיוחד- שרץ לעבר הפרחים ומתחיל להסניף אותם באושר.
אתה מיסתכל סביבך ושמע קול צחוק מאחורי העיקול של השביל.
אתה מתקרב לשם בזהירות ורואה מולך עומדים שלושה פוקימונים העומדים ומשחקים באושר.
אתה מסתכל על הראשון- שנראה כמו גרעין צהוב קטן- שניצן ירוק בודד צומח על ראשו. אתה מזהה שזהו סאנקורן ()- פוקימון הזרע. איתו משחק גם פוקימון מוזר כולו כחול ועל רעשו נראה שיח קטן של עלים ירוקים. אותו אתה מזהה כאודיש (
)- פוקימון העשב השותה. והשלישי שאתה רואה שם הוא בצבע ורוד ומרחף לו באוויר. על ראשו יש שני עלים ירוקים בוהקים בשמש. אותו אתה מזהה כהופיפ (
)- פוקימון עשב הכותנה.
שלושת משחקי באושר. אתה מסתכל לעבר סווינאב שנראה מוכן ומזומן לקרב ראשון.
ניל-
אתה וסניזל צועדים בצעד בטוח לעבר היציאה. לאחר כמה רגעים אתם נחשפים לגן עדן של פרחים, עצים ומדשאות ענק.
ריח הפרחים הנידף ברוח גורם לך להתרגש מעט ולסנזל בכלל. הוא רץ לעבר הפרחים ומתחיל להיתגלגל בהם באושר ובתענוג.
'איזה נחמד פה' אתה חושב לעצמך כשלפתע אתה שומע קול כאב של סניזל.
אתה מפנה במהירות את מבטך אליו ורואה שמסביבו עומדים כמה ביצים. 'ביצים תוקפות את סניזל? איזו בדיחה!' אתה חושב לעצמך עד שלפתע הביצים זזות ושועטות על סניזל- הצורח בכאב.
אתה לא מבין איך ביצים יכולות לתקוף בכלל ואז מרים את הפוקידע שקיבלת מפרופסור אייזלי ומגלה שהביצים האלה- הן בעצם אגסקיוט ()- פוקימון הביצה.
אגקיוס שוב שועטים על סניזל והוא ניפגע מעט מהם ומסתכל עליך נואש.
שם בפורום: Powerslave
שם במשחק: מארק גולדגייט
גיל: 16
רקע:
תמיד חלמתי להיות גיבור, אתם יודעים, כזה כמו בסרטים, שבא לפתע ומביס את הרעים, מציל את הטובים ונאהב על ידי כולם. אבל ביום ההוא, ביום הארור ההוא, קיבלתי זריקת מציאות מפחידה שהותירה אותי משותק לכל החיים.
לא משותק פיזית; אני נושם, מדבר, זז, אוכל ושותה. אבל משהו בי נשבר; והריקנות שנותרה אחרי זה לעולם לא תוכל להתמלא. זו צלקת לכל החיים. אי אפשר לברוח מזה, תאמינו לי.
אינני זוכר מה קרה באותו יום. שום דבר. מאז אותו יום אני לא זוכר כלום. אני סובל מאמניזיה (שכחה) ואיבדתי לגמרי את הזכרון לטווח הארוך. אני מסוגל לחיות ע"י פתקים ותזכורות שאני מכין לעצמי. אינני זוכר כלום ממה שקרה 3 ימים לפני.
אינני יודע אם זו האמניזיה או שפשוט איבדתי את האמון באנשים, אבל מאז אותו יום ניתקתי כל קשר עם החברה. הפכתי לסוציופט ונהגתי להתבודד בלי סיבה. מערכות יחסים עם אנשים מעולם לא חסרו לי מסיבה מסויימת והרגשתי תמיד שעל שני הצדדים המצב מקובל. אינני יודע אם זה מתוך רחמים או שפשוט לא סבלו אותי, אבל השתיקה הייתה הדדית ולשני הצדדים היה טוב עם העניין.
במשך השנים למדתי לחיות עם הנכות שלי. אני מתקשר עם אנשים כשאני חייב, והתרגלתי לחיות לבד. אבל מה שאני הולך אילו עכשיו זה... שונה. הישרדות, אם תקרא לזה כך. אני יוצא בעצמי לחפש את הרוצח.
רגע, ציינתי כבר שאני לא זוכר כלום מאותו יום? כנראה התבלבלתי. אני זוכר את פניי הרוצח. אני זוכר ואזכור כל החיים. זו הצלקת שלי. אבל זה גם הייעוד שלי.
אני אהרוג אותו.
תמיד חלמתי להיות גיבור, אתם יודעים, כזה כמו בסרטים. אבל זה כבר לא קשור לשום חלום. זה הייעוד שלי.
אופי:
מתבודד, סוציופט. אסטרטג, חכם מאוד. נלחץ בחברת אנשים וחייב את השקט שלו כדי להתרכז.
פוקימון התחלתי: מארקרוו
מראה:
הערות ובקשות: ללכוד היטומושיורוזליה
![]()
סם-
סווינאב מהנהן בראשו וקופץ קדימה במהירות ונעמד במקום מול אודיש ומחכה להיזדמנות הנכונה. בינתיים, שלושת הפוקימונים ממשיכים לשחק ביניהם- עד שלפתע סווינאב, מתוך אפו, שולח עשרות חניתות קטנות של קרח חד במיוחד לעבר אודיש המסכן שמועף בתפאומית על אחד מהשיחים.
הופיפ וסאנקורן נבהלים ונמלטים מהמקום במהירות- או ליתר דיוק הופיפ מרחף באוויר אל הלא נודע ואילו סאנקורן מקפץ לו לעבר שיח מרוחק ממך.
אודיש נעמד על רגליו הקטנות, פגוע מעט מהמתקפה החזקה, אבל לא מוותר ומנער את העלים הקטנים שמעל ראשו ושולח לעבר סווינב עלי טער- חדים במיוחד, הנשלחים במהירות לעבר סווינאב.
סווינאב מנסה להתחמק מהמתקפה, אבל נחתך מעט בגבו מהעלים החדים. הוא מסתכל עליך ומחכה לפקודתך.
ניל-
אתה משתנק ממראהו של סניזל הפגוע, אבל מתעשת במהירות ומסביר לו מה לעשות.
סניזל מהנהן וקופץ במקום בדיוק שכל הביצים מנגשות זו בזו. סיזל- בעודו באוויר מרים את ידיו ויוצר ביניהן, גוש קרח ענק, שאותו הוא זורק לעבר הביצים המבולבלות.
כדור הקרח נופל בידיוק ביניהן, והן מועפות לכל כיוון.
סניזל, שעוד כועס על ההתקפה הפיתאומית שלהם, קופץ בין ביצה לביצה ושורט אותן שוב ושוב. עד שלפתע, הביצים מתחילות להיתנוער במקום וליצור רעש נוראי. אתה מבין שהן הישתמשו במהומה (uproar). הקול הצומרני גורם לסניזל ליפול על רגליו ומנסה לסתום את אוזניו בידיו.
לאחד כמה רגעים הביצים מפסיקות את הרעש הצומרני.
אתה מסתכל בהקלה, אבל שוב אתה מבחין שהן עדיין מנעונעות.
ג'ון-
אחרי שאלתך, באדו מחייכת ומקפצצת במקום באושר- מראה מעט מוזר כי הרגליים שלה כ"כ קטנות, שזה בכלל מפתיע שהן מחזיקות אותה.
אתה יוצא מהשער- לראשונה מזה המון זמן ומתפלא שלא כ"כ הישתנה העולם החיצון. אתה מריח מרחוק ריח פרחים המתנשא באוויר- ולשם אתה הולך.
אתה ממשיך עם השביל המתעקל ומחזה מדהים נפרש בעינייך. עמק ענק מלא פרחים,עצים,שיחים,מדשאות,אגם קטן מרחוק- פשוט מראה מרשים ביופיו.
אתה ובאדו מחייכים באושר ומתחילים ללכת בשביל ומבחין לפתע בשלושה פקומינום המיסתובבים באיזור.
אתה בוחן את הראשון, המזכיר מעט אוגר מנופח, עם שיניים קידמיות גדלות למדי, פרווה חומה וסמיכה וחמישה כדורים- האמורים להיות זנב. אתה מזהה בעצם שהפוקימון הראשון זה בידוף () פוקימון העכבר המפותם. לידו אתה מבחין בפוקימון, עכברי למדי בצבע סגול בהיר שאותו אתה מזהה מיד כרטטה (
) פוקימון העכבר. ולבסוף, אתה מבחין ממש במרחק כמה צעדים ממך יושב פוקימון כחול, עם עלה ענקי על ראשו. על פניו נרא תחילה של מקור קטן וצהוב, שיותר נראה כמו שפם. אתה מוציא את הפוקידע שלך ומגלה שזה לוטד (
)- פוקימון עשב המים.
אתה מסתכל סביבך ולא מבחין יותר בכלום.
אורי-
רשום~
המקום נשמר לך ם:
אתה מוזמן להתחיל.
אני רק מציין שאין פה מהדור החמישי~
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)