נסיבות הרצח
הרצח אירע אור ל
י"ב בחשוון התשנ"ו, בשעה 21:42
[1], ב
כיכר מלכי ישראל ב
תל אביב, בתום עצרת תמיכה ב
הסכמי אוסלו תחת השם "כן לשלום, לא לאלימות". העצרת הסתיימה בביצוע "
שיר לשלום" שבו השתתף גם רבין; הדף ובו מילות השיר, שנותר בחולצתו של רבין והוכתם בדמו, הפך מאוחר יותר לאחד מסמלי האירוע.
בעת שצעד מהמדרגות היורדות מן הכיכר אל עבר דלת מכוניתו הפתוחה, מלווה במאבטחיו, אנשי
היחידה לאבטחת אישים, נורו לעבר יצחק רבין שלוש יריות. שתיים פגעו ברבין, שלא לבש
אפוד מגן, ואחת במאבטחו יורם רובין. רבין הוחש אל מכוניתו והובל ל
מרכז הרפואי תל אביב, שם נפטר מפצעיו כעבור 40 דקות.
הרוצח,
יגאל עמיר, נעצר מיד במקום הרצח. הוא היה
סטודנט ל
משפטים ב
אוניברסיטת בר-אילן, ובעל אוריינטציה ימנית קיצונית. עמיר סבר ש
הסכמי אוסלו הם סכנה קיומית למדינת ישראל וקיווה שהרצח ימנע את מימושם; כמו כן ערך לפני הרצח מספר ניסיונות להתקרב לרבין על מנת לבחון את מעגל האבטחה סביבו. על פי הודאתו במשטרה לרצח קדמו שלושה ניסיונות כאשר הראשון שבהם היה בינואר 1995.
לאחר שהוכרז מותו של רבין, קרא מנהל לשכתו,
איתן הבר, את הודעת הממשלה מחוץ לשערי בית החולים:
"ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב, וביגון עמוק על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב. הממשלה תתכנס בעוד שעה, לישיבת אבל בתל אביב. יהי זכרו ברוך". ההודעה נוסחה בידי הבר בשיתוף עם
שמעון פרס ומילותיה הראשונות, "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה", הפכו למטבע לשון, אשר שימש מאוחר יותר גם ככותרת ספר שעסק ברצח. את המילה "בתדהמה" הוסיף למעשה
יוסי שריד, כאשר הבר שאל לדעתו על נוסח ההודעה הסופי.
[2]