נושא: Pokepiece

Pokepiece - When two worlds of anime collide

פרק 4 יצא!

הקדמה

שלום, אני המשתמש luffy. נרשמתי לפני הרבה זמן, אך לא הייתי פעיל לאורך כל התקופה. עכשיו, ברצוני לחזור לפורום אך ורק במטרה לפרסם סיפור שפורסם פעם בפוקיבלוק. הוא פורסם ממש בימים האחרונים של הפורום, לפני שנסגר, ולכן, לא הספיק להתפרסם במלואו. בפורום זה, אני מקווה לפרסם יותר ממה שפורסם בפוקיבלוק.

סיפור זה הינו שילוב של האנימה פוקימון (Pokemon) ושל האנימה וואן פיס (One Piece), אנימות ששמתי לב שצברו לא מעט פופולריות בפורום זה. לכן, ישנו שילוב בין עולם הפוקימון שמוכר במשחקים השונים, לבין הדמויות מוואן פיס (כמובן שבלי כוחות מיוחדים) שחלקנו אוהבים, וחלקנו לא נחשפנו אליהם בכלל, וסיפור זה יחשוף אותם למי שלא מכיר.

אני אפרסם פרקים רק אם תהיה דרישה לפרסום נוסף. כלומר - שיהיו קוראים לסיפור.

ועוד דבר אחד - השקעתי בכתיבת הסיפור, ולכן אני מצפה מהקוראים לתגובות בונות.

מאחל לכם קריאה נעימה

------luffy------

הערות חשובות:
-הסיפור מתרחש במחוז סינו, אך הפוקימונים הפראיים בו הם מכל הדורות (למעט אגדיים).
-השמות של הפוקימונים בסיפור הם השמות היפניים, ולכן בכל סוף פרק יהיו פירושי השמות של הפוקימונים באנגלית.

מדריך פרקים:
פרק 1: Here I go!
אירועים מיוחדים שקרו בפרק:
-לופי מתחיל את מסעו במחוז סינו

פרק 2: Water,fire,and one woman!
אירועים מיוחדים שקרו בפרק:
-הפוקימון ההתחלתי של לופי מתגלה כהינואראשי (סינדקוויל)

פרק 3: The danger that in a beautiful lake!
אירועים מיוחדים שקרו בפרק:
-הינואראשי ולופי סופסוף מתחברים אחד לשני.

פרק 4: The mysterious woman, Nami!
אירועים מיוחדים שקרו בפרק:
- לופי מסכים לצרף את נאמי למסעו.

שימו לב! אירועי הפרק צבועים בלבן כדי למנוע ספויילרים למי שלא קרא אותם. לכן, כדי לראות את אירועי הפרק, יש לעבור עם העכבר על האירועים.

מדריך דמויות:
*יתווסף בקרוב*

Chapter 1:Here I go!

בוקר נורמאלי בעיר טווינלייף שבמחוז סינו. להקת מקרובירד עפה מעל העיר, ודודוריו קולני מעיר את תושבי העיירה.
"זה כאב... הדודוריו הזה באמת מעצבן אותי..." אומר ילד בעל שיער שחורה ופראי. הוא לבש חולצה חלקה,קצרה ומכפתרת בשלושה כפתורים,מה שאולי מעיד על אישיותו. מכנסיו צבועים בצבע כחלחל, כשבתחתיתם נמצאת פרווה לבנה. מתחת לעינו השמאלית של אותו הילד נמצאת צלקת קטנה,ועל הצווראו נמצא חוט המחבר אליו כובע קש צהוב בעל סרט אדמדם. הילד הזה הוא מונקי די. לופי, נער בן 17 שמתחיל באיחור את מסע הפוקימונים שלו, וכרגע נפל ממיטתו בגלל קולו המעצבן של אותו הדודריו.
"אבל זה לא ימנע ממני לצאת למסע שכל כך חיכיתי לו! אני יראה לאס כמה אני חזק!" אומר לופי קם מהרצפה כשמאפו יורד מעט דם.
'לצחצח שיניים או לא? אממ... לא' חשב לעצמו לופי ורץ בהתלהבות לקומת הכניסה של הבית.
"הנה אני בא! הנה אני בא! מחז סינו,הנה אני בא!" זמזם לעצמו לופי באושר וחייך חיוך גדול.
לופי גר לבדו בעיר טווינלייף, וידוע כ"מאומץ"של העיירה. לפני שנתיים הוא עוד גר שם עוד אחיו הגדול, אס, שעזב באותו הזמן. לופי מעולם לא ראה את אביו, ואימו הייתה חוקרת פוקימונים ידועה. כשהיא יצאה למחוז ג'וטו לעשות מחקר על איי המערבולת, לופי היה רק תינוק בן 5 חודשים. היא לא חזרה. מאז, לופי נשאר לבדו בעיירה. אבל זה לא מה שמפריע לו להשתולל, ולחייך את חיוכו מלא שמחת החיים.
"שישישישי, אז מי אני אבחר? היקאזרו,פוקימון האש? נאיטורו,פוקימון העלה? או פוצ'אמה,פוקימון המים?" אמר לעצמו לופי בחיוך בזמן שהוא ממלא את תיקו בחתיכות בשר. בשר היה המאכל האהוב ביותר על לופי. הוא שונא מוצרי חלב,במיוחד גבינה. הטענה שלו היא ש"גבינה לא מספיק טובה".
"נו באמת!תיכנסי כבר לתיק,חתיכת בשר מטופשת!תיכנסי,תיכנסי כבר!" צעק לופי כשניסה להכניס חתיכת בשר גדולה לתיקו. לאחר כמה נסיונות הוא הצליח להכניס את אותה חתיכת בשר לתיקו, מה שהגדיל אותו מעט ונתן לו צורה מעט עגלגלה ומצחיקה.
לפתע, נשמע צלצול טלפון בביתו של לופי.
לופי רץ אל הטלפון במהירות,והרים את השפורפרת.
"הלו?" הוא אומר בקולו השמח,בעודו מחטט באפו בצורה ילדותית.
"אתה לופי?" נשמע מהצד השני של קו הטלפון.קול זה היה בוגר ורציני הרבה יותר מקולו של לופי.
"כן!" אמר לופי בעודו מחייך. "מה אתה רוצה?" הוא הוסיף במעט רצינות.
"זה אני,פרופסור רואן, שדיברת איתו אתמול. אני מצטער להודיע לך, אבל אני כרגע במחקר על פוקימוני התחושה, ולכן לא תוכל להגיע למעבדה שלי בעיר סאנדג'ם. כמו כן לא תוכל לקחת את אחד הפוקימונים ההתחלתיים הנורמאלים של מחוז סינו. לכן,הבאתי לך פוקימון התחלתי חילופי במקום, פוקידע וחמישה פוקדורים בחבילה, שתהיה בתיבת הדואר שלך בזכות המקוהאק של המעבדה."
"נמממ... פוקימוני חושה?" אומר לופי לפתע. נראה שהוא לא הקשיב בכלל להמשך המשפט.
"פוקימוני תחושה" ענה לו רואן מצד השני של הקו.
"נושה?" המשיך לופי בקול סקרן.
"פוקימוני תחושה..." אמר רואן בקול מעט עצבני.
"פוקימוני בושה?" אמר לופי באי הבנה.
"טוב אין לי זמן לענות לך... אני מקווה ששמעת את כל מה שאמרתי לך... להתראות" אומר רואן בקול מעט אדיש. לאחר מספר שניות השיחה נותקה. לופי הניח את השפורפרת במקומה, כשהוא עדיין לא הבין את מה שפרופסור רואן אמר לו.


לאחר חמש דקות.
"יופי! אני מוכן ליציאה!" אמר לופי בחיוך כשיצא מביתו בעודו סוחב את תיקו על גבו,מה שגרם לגיחוחם של כמה מתושבי העירייה. לופי חייך אליהם חיוך גדול בחזרה בעודו צוחק.
לפתע, לופי שם לב לחבילה בתיבת הדואר של ביתו. אותה חבילה היא החבילה שפרופסור רואן שלח לפני כמה זמן.
על החבילה היה כתוב:
אל:מונקי די. לופי
העיירה טווינלייף,מיקוד .57032
מאת:מעבדת הפוקימונים הרשמית של מחוז סינו.
'מעבדת הפוקימונים הרשמית של מחוז סינו?' חשב לעצמו לופי באי הבנה.
"לא משנה! אולי זה איזה מאכל טעים! "אמר לופי לאחר שנייה,והוציא את החבילה מתיבת הדואר. לאחר מכן הוא התיישב על הדשא הרך שבכניסה לביתו.
"3...2...1...לקרוע!" אמר לופי בשמחה, והחל לקרוע את החבילה ולפתוח אותה בפראיות.
לאחר כדקה,לופי סיים לפתוח את החבילה.
בחבילה היה מכשיר אלקטרוני אדמדם,כשמרכזו נמצא מסך, ומסביבו כמה כפתורים.
"'ז... זה פוקידע! חשב לופי בהתלהבות.'אומנם הוא בצבע שונה מהצבע של הפוקידע של אס,אבל זה בכל זאת פוקידע! מגניב! מגניב! מגניב!' הוא המשיך לחשוב בהתלהבות כשהוא מחזיק את המכשיר האדמדם בידו. 'רגע,למה בעצם הם הביאו לי את זה בחבילה? אני לא אמור לקחת את המכשיר הזה מהמעבדה עצמה?' חשב לופי לאחר כמה שניות באי הבנה.
'לא משנה!' חשב לופי בחיוך.
'אממ... בוא נראה מה עוד יש כאן...' חשב לופי לאחר כמה שניות והמשיך לבדוק את תוכן החבילה.
לאחר כמה שניות,לופי מצא בחבילה חגורה בצבע חום, בעלת שישה כיסים, כשכל אחת בעל מספר שונה מ1 עד 6. בתוך חמשת הכיסים האחרונים היו כדורים, שפס שחרחר שבמרכזו כפתור לבן, עובר באצמע כל כדור וחוצה אותו לשניים .חלקו העליון של כל כדור היה בצע אדמדם,ואילו חלקו התחתון היה בצבע לבן. כדורים אלה נקראים פוקדורים, אמצעי בו לוכדים ומאחסנים פוקימונים.כל הפוקדורם האלה היו ריקים, ורק בכיס מספר 1 לא היה שום פוקדור.
"מה?! הם נתנו לי רק חמישה פוקדורים ריקים! זה לא הוגן!" אמר לעצמו לופי בכעס ופרצופו השתנה למעט זועם.
לפתע, הוא שם לב לפוקדור בשקית שהיה מונח בתחתית החבילה.חלקו העליון של הפוקדור היה צבוע בצבע צהוב,והיה רשום עליו'מיוחד'.
'זה הפוקימון ההתחלתי שלי!' חשב לופי באושר כשהוא לקח את הפוקדור מהחבילה. 'ואם הוא מיוחד, אז הוא בטח איזה גוקאזארו חזק,או אולי אנפרוטו!' הוא המשיך לחשוב בשמחה.
לאחר מכן הוא קם מהדשא הרך, וחבש את כובע הקש שלו על ראשו בעדינות.
"טוב,אז מי שזה לא יהיה, צא החוצה! "קרא לופי באושר,וזרק את הפוקדור לאוויר.


ההמשך בפרק הבא:
Water, fire, and one woman!

הבהרות:
-כמו בוואן פיס,לחלק מהדמויות יש צחוק מיוחד.במקרה של לופי,הצחוק שלו נשאר אותו הצחוק מהמנגה.
-פירושי מילים:
1.מוקרוביד-סטארוויה.
2.דודוריו-דודריו.
3.היקוזארו-צ'ימצ'אר.
4.נאיטורו-טורטוויג
5.פוצ'אמה-פיפלאפ.
6.גוקאזארו-אינפרנייפ
7.אנפרוטו-אמפוליון
8.מקוהאק-סטראפטור

אהבתי את השילוב בין וואן פיס לפוקימון אני אוהב תתסיפור שלך מחכה לפרק הבא

פורסם במקור על ידי monster

אהבתי את השילוב בין וואן פיס לפוקימון אני אוהב תתסיפור שלך מחכה לפרק הבא

תודה לך על תגובתך. הפרק הבא יפורסם ככל הנראה מחר.



לכל הקוראים, אשמח אם בתגובתכם תכתבו ניחוש על הפוקימון שלופי יתחיל איתו.

אהבתי את הסיפור, אבל זה ממש לא נוח שהשמות ביפנית, וכל פעם צריך לרדת להסתכל, חוץ מזה שזה עלול לתת ספוילרים אם אתה "בטעות" רואה את הפוקימון הבא.
ממש אהבתי את הרעיון שהוא ילדותי, אבל זה עלול להפריע לך בהמשך, אל אף שאם תצליח להשתלט על זה הסיפור יהיה הרבה יותר טוב!

עריכה:

זו התגובה ה700 שלי

פורסם במקור על ידי FakeBoy

אהבתי את הסיפור, אבל זה ממש לא נוח שהשמות ביפנית, וכל פעם צריך לרדת להסתכל, חוץ מזה שזה עלול לתת ספוילרים אם אתה "בטעות" רואה את הפוקימון הבא.
ממש אהבתי את הרעיון שהוא ילדותי, אבל זה עלול להפריע לך בהמשך, אל אף שאם תצליח להשתלט על זה הסיפור יהיה הרבה יותר טוב!

עריכה:

זו התגובה ה700 שלי

תודה רבה על התגובה הבונה.

ראשית, אני שמח שאתה מעיר על זה. הסיבה היא פשוטה: בסיפור זה יכללו גם פוקימונים מהדור החמישי, שנכון לרגע זה, מחזיקים אך ורק בשם יפני.

מה אתה אומר על הרעיון הזה:מיד אחרי שאכתוב את שמם היפני, אני אוסיף בסוגריים את שמם המקורי? אשמח לדעת את דעתך בנושא זה.

אני שמח שאתה אוהב את הילדותיות שבלופי. אל תדאג, זה לא יפריע לי בהמשך הסיפור.

ועוד דבר אחד- מזל טוב על התגובה ה700.

כנראה מחר בערב יפורסם הפרק השני בסיפור.

לשים את השם שלהם בסוגריים זה רעיון טוב, אני כבר מחכה לפרק הבא!

אחלה סיפור אתה יכול רק להגדיל קצת את הכתב קשה לקרוא

וואו. אין לי מילים.
אתה כותב ממש ממש טוב.
אבל באמת קשה כל פעם לעבור לבסוף לבדוק
איזה פוקימון זה לכן באמת טוב שתשים בסוגריים
את השמות האמריקאים.

תודה לכל הקוראים על התגובות. זה ממש משמח אותי לראות שיש קוראים לסיפור.

ועכשיו, כמו שהבטחתי, פרק 2. תיהנו.

אגב, יישמתי את ההערות שהערתם לי. שמות אמריקאים של פוקימונים חדשים יופיעו בכחול אחרי השם היפני הראשון.
כמו כן, לבקשת אחד מהקוראים, הוגדל הכתב. אשמח אם תגידו לי מה דעתכם על זה.

Chapter 2:Water,fire,and one woman!

'אנפרוטו (אמפוליון) ... זה בטוח אנפרוטו!' חשב לעצמו לופי באושר בזמן שהכדור האלקטרוני ששמו הוא פוקדור היה באוויר, רגע לפני שנפל על הדשא הרך.
הפוקדור נפל על הדשא הרך, ובין רגע, הוא נפתח. קרן לייזר אדומה נורתה ממנו, ולאט לאט יצרה צורה של יצור חדש, עד שאותו יצור התגלה במלואו.
היצור שנגלה לעינו של לופי דמה לעכבר משולב ביחד עם חפרפרת. חלקו העליון היה בצבע יקרוק כהה ואף מעט כחלחל. לעומת זאת , חלוקו התחתון של אותו עכבר היה בצבע צהבהב. על גבו היו מספר נקודות אדמדמות,שמהם פרצה מדורה קטנה.עיניו של היצור נראות כעניים עצומות,ונותנות ליצור גוון ידידותי.אפו הארוך מזכיר מעט את אפו של החפרפרת, וגם את אפן של החולדות.הליכתו המעט כפופה מזכירה יצור חדש שמסתקרן מכל דבר.
לופי הביט ביצור באי הבנה, והיצור הביט בו בחזרה, גם הוא באי הבנה. שקט השתרר באזור,ונמשך כדקה.
"מה?!"צרח לופי לפתע במעט כעס,מה שהפר את השקט,וגרם ליצור המבוהל להסתתר מאחורי תיבת הדואר.
"אראשי..." אמר לפתע היצור בפחד,בזמן שהוא מסתתר מאחורי תיבת הדואר של ביתו של לופי.
"שקט! תן לישון כבר! כל היום אתה צועק! שש וחצי בבוקר ואתה ממשיך לצעוק! אי אפשר לישון ככה!" צעקה לפתע קשישה כשראשה יצא מהחלון של אחד הבתים הסמוכים לביתו של לופי. היא נראתה כבת שמונים, וקמטים רבים מכסים את פרצופה.מבטה נראה כזועם על החיים,והיא נראת כבעלת מזג חם ביותר.
"תשתקי את,זקנה מכשפה!" צעק לופי לזקנה בחוצפה, בזמן שהוא מתיישב על הדשא הרך שוב,ומתחיל לחטט בחבילה בשנית.
"חוצפן! תתבייש לך! ככה להתייחס לזקנה חולה! תתבייש לך! עוד צעקה אחת,ואני מתקשרת למשטרה!" צעקה בזעם רב הזקנה על לופי.לאחר כמה שניות, היא סגרה את החלון בכוח רב כל כך, שרעש הסגירה נשמע בכל שכונתו של לופי.
לופי לא התייחס לצעקותיה של אותה זקנה, והמשיך לחטט בהאותה חבילה במעט בהלה.
"א...איפה אנפרוטו?! לעזאזל! איפה אנפרוטו?!"אמר לופי בכעס בזמן שהוא מחטט בחבילה בפראיות.
באותו זמן אותו היצור הביט בלופי בפחד, ורעד במקומו בזמן שהוא ממשיך להסתתר מאחורי תיבת הדואר בפחד רב.
לפתע, לופי שם לב לפיסת נייר מקופלת המונחת בתוך תיבה קטנה.
" נממממ... מה זה? אנפרוטו?"אמר לופי באי הבנה, ולקח את פיסת הנייר בזריזות.
"או שזה מכתב? מאנפרוטו?"הוא המשיך באי הבנה כשהבין שזאת פיסת נייר.
לופי פתח את קיפולי הנייר,וראה כתב על פיסת הנייר, כנראה של בחור מבוגר ממוצא אנגלי.
לופי החל לקרוא את המכתב בסקרונת.
מונקי די לופי, שלום רב.
היני מוסר לך בחבילה זו את הציוד שדרוש בשבילך כדי להיות מאמן.
אני מוסר את סליחתי על אי נתינת אחד מהפוקימונים ההתחלתיים הרגילים בחבילה זו.הסיבה היא שהייתי חייב אותם למחקר המרכזי שלי, המחקר על פוקימוני התחושה.
אבל תצפה לך הפתעה משמחת, במקום אחד מהפוקימונים ההתחלתיים הנורמלים של מחוז סינו,הבאתי לך את אחד מהפוקימונים ההתחלתיים של מחוז ג'וטו, הידוע כפוקימון עכבר האש, הינואראשי (סינדקוויל). אני כבר אומר לך שהוא מעט ביישן, ומפחד מעט מבני אדם, אז תשמור ממנו מרחק ואל תעשה שטוית בהתחלה,אלא תדבר איתו ברוגע, ותתרחק ממנו מעט, עד שיתחבר אלייך.
בברכה.
פרופסור רואן, הפרופסור הראשי של מעבדת הפוקימונים הרשמית של מחוז סינו.
לופי סיים לקרוא את המכתב, ולפתע, זרק אותו על הדשא הרך.
'הינואראשי, מה? שמעתי מאס שהצורה האחרונה שלו, בקאופון (טייפלוז'ן) , ממש מגניבה!' חשב לעצמו לופי בחיוך,בזמן שנעץ את מבטו על אותו יצור שהסתתר מאחורי תיבת הדואר, שהתגלה כהינואראשי.
"שישישישישי... הנה אני בא..." אמר לופי להינואראשי בחיוך גדול ובקול שקט.
הינואראשי,שקלט את הסכנה שצפויה לו,התחיל להזיע מלחץ בנוסף לרעידות שלו, ומרוב פחד,קפא במקומו וחיכה לתזוזתו של לופי.
לפתע,לופי זינק אל הינואראשי במהירות עצומה במטרה לתפוס אותו,מה שהעיר את הינואראשי המבוהל מהקיפאון, וגרם לו לברוח מהמקום בין במהירות רבה.
כתוצאה מהתגובה המהירה של הינואראשי,ראשו של לופי התנגש בתיבת הדואר של ביתו,מה שגרם לו ליפול מיד לאחר מכן על הדשא הרך, ועורר את צחוקם הגדול של תושבי העירייה שהיו בסביבה.
"חכה לי,חפרפרת מטופשת! אני עוד אתפוס אותך!" אמר לופי כשהוא קם במהירות מהדשא הרב,כששוב דם יורד מאפו.
לאחר מכן,לופי חבש בשנית את כובע הקש שלו, שנפל כתוצאה ממהתנגשות בתיבת הדואר. מיד אחר כך, הוא החל לרדוף במהירות אחרי אותו עכבר מבוהל.
"אתה עוד תשנה צורה לבקאופון כשאני אתפוס אותך,ויהי מה! שישישישישי!" חייך לופי כשהוא רדף אחרי הינואראשי המסכן ברחובות העיר.

לאחר עשר דקות.

"לעזאזל... החפרפרת הקטנה יצאה מהעיר..." אמר לופי בהתנשפות קלה. הוא עמד ליד שלט ענק, ועליו כתוב 'צאתכם לשלום!' ולפניו נחשפו עשרות שדות פתוחים. באופק נראו חורשות עצים גדולים, וריח הטל של הבוקר עדיין נישא באוויר הצחיח.
'בפעם האחרונה שיצאתי לדרך הזאת, זה לא נגמר בטוב...' חשב לופי בדאגה בעודו מתנשף מעט,ועוצר במקומו. 'אבל אם אני רוצה לתפוס את ההינואראשי הזה, אני חייב להסתכן מעט!' הוא המשיך לחשוב, ולאחר כמה שניות, התחרק מהשלט הגדול, ורץ אל עבר השדות הפתוחים.
בינתיים,בגבעה לא רחוקה.
החפרפרת המפוחדת ששמה הינואראשי ישבה לה בשקט,רועדת מפחד,ומתנשפת בכבדות.
"הינו... הינו... ארשארי..." אמר היצור המסכן בעודו מתנשף, המדורה הקטנה שהייתה אמורה להיות דולקת על גבו כבתה, כנראה בגלל העייפות שתקפה את אותו עכבר מסכן שרץ קודם לכן.
לאחר מכן, הוא הסתכל מסביבו בחשדנות, וחייך לאחר שלא שם לב לאותו נער משוגע שהחליט לרדוף אחריו.
לאחר דקה של מנוחה, הוא שמע קול מוכר מרחוק.
"חפרפרת! הנה אתה! תתכונן להיתפס!" אמר הקול המרוחק,שהתגלה לאחר מכן כאותו נער משוגע,הלא הוא לופי. "אתה תהיה בקאופון מגניב! תתכונן!" הוא הוסיף בחיוך גדול.
"אראשי!" צעק העכבר בפחד כשלפתע בערה המדורה הקטנה שעל גבו שוב.לא הספיקה לעבור שנייה, והוא המשיך לרוץ בפחד, בניסיון לברוח מהנער המשוגע.
"אתה חושב שהפעם אתה תברח ממני? מה? אם כן, אתה טועה ובגדול!" צעק לופי לחפרפת בעודו רודף אחריו. "אתה סתם חפרפרת סינית עם אף ארוך!" הוא הוסיף והגביר את מהירותו.
לאחר כמה דקות של ריצה בשדות הפתוחים,הינואראשי הגיע לחורשה גדולה.
"הינו..." אמרה החפרפרת הקטנה בערמומיות,ולאחר מכן טיפסה על אחד העצים הקרובים,מכחה שהנער המשוגע יגיע.

בינתיים,לא רחוק משם...

"מדורה מהלכת, אני עוד אתפוס אותך! ואז תהפוך לבקאופון! שישישישישישי!" אמר לופי בעודו רץ במהירות עצומה,כשידו הימנית מחזיקה את כובע ולוחצת אותו על ראשו בכוח,במטרה למנוע ממנו לעוף באוויר מהמהירות הרבה.
לאחר כמה שניות של ריצה,לופי ראה מרחוק את החורשה הגדולה שאליה ברח הינואראשי.הוא עצר בפתאומיות, והחל להביט לצדדים. הוא ראה אלפי עצים גבוהים וירוקים.על השיחים עדיין ועלי העצים,עדיין נמצאות להן טיפות הטל,ועשרות יצורים שונים ישנים על העצים ברוגע.
'נממ... יער? זה מעניין... אף פעם לא ידעתי שיש כאן יער!' חשב לעצמו לופי,כשהוא מוקסם מהנוף החדש לו.
לפתע, לופי התעש במהירות, והמשיך לרוץ, הפעם בתוך החורשה הגדולה.
"אל תחשוב ששכחתי ממך,חפרפרת מטופשת! אני בא לתפוס אותך!" צעק לופי בכל כוחו כשהוא ממשיך לרוץ, ובדרך חולף גם על העץ שבו מסתתר אותו יצור שהוא מחפש, הינואראשי.
לאחר שהנער התרחק מהמקום, העכבר הקטן ירד מן עץ, והוציא את לשונו לכיוון שאליו רץ הנער.
"הינו! אראשי!" אמר העכבר בלעג, והתחיל ללכת בכיוון אחר של אותה חורשה, מרוצה מהתרגיל המתוחכם שעשה לאותו הנער.
בינתיים, ליד אגם גדול, צלול ומדהים ביופיו הנמצא במרכזה של החורשה,מתהלכת לה בחורה. שיערה כתום כתפוז שרק הבשיל,ועיניה בצבע חום.היא לובשת חולצה בעלת שרוולים קצרים,כשפסים לבנים וסגולים עוברים בה בצורה אנכית.אל החצאית הצהובה שהיא לובשת מהודקות שני טבעות גדולות ומבריקות,ונעלי העקב שלה מזכירות את סגנון ימי הביניים. על כתפה השמאלית מקועקע קעקוע בצבע כחול, שצורתו מזכירה שבשבת המשולבת עם תפוזים.
"אתה חייב להיות כאן... פשוט חייב..." אומרת לעצמה הבחורה, ומחייכת חיוך מעט מרושע.

ההמשך בפרק הבא:
Chapter 3:The danger that in a beautiful lake!
פירושי מילים:
1.אנפרוטו-אמפוליון.
2.הינואראשי-סינדקוויל.
3.בקאופון-טייפלוז'ן

פרק טוב לא חשבתי שזה היה סינדקויל הפעת אותי בפרק הזה