נושא: פורום פוקימונ'ס! הגשמה!

פורסם במקור על ידי ~גלואה Αυολακγ~

גם אפשרי.
או שימצאו את היטמן והם יתחילו לריב:o

כל הקטע של הסיפור זה שימצאו את היטמן..
בכל מקרה פרק מוצלח,מחכה לפרק הבא לאור האירועים..

גדול!
יונתן סיפר לי על הסיפור,ישר התחלתי לקרוא.
אחלה פרק.
אתה יכול לשלב גם אותי?

השלמתי את כל הפרקים שלא קראתי,אתה קורע אותי מצחוק.
אם אתה שם אותי כפיצו תעשה שאני יודע לבשל טוב כדי שלא תהיו רעבים

קטלת פה כמה אנשים ספציפים וזה היה מצחיק.
הכי מצחיק לראות איך כל אחד לוקח אירועים.
אהבתי את התזכורת של פוקיבלוק ואת מה שזה עשה.
יותר אהבתי את - "אנחנו לא זזים עד שתטופחו".
נראה מתי יתגלו רותם או היטמן (אם בכלל) בסיפור.

אחלה סיפור, יש קטעים קורעים מצחוק P:

מעניין באמת מה תעשה עכשיו עם יהודה

מתי הפרק הבא?

יאללה אדם התגעגעתי..

אדם? מתי עוד פרק?

עקב זמן פנוי קראתי עכשיו את כל פרקי הסיפור + התגובות. סיפור מעולה ומצחיק המשך כך.

פרק 10: פרישה!



״אתה שכחת להסתרק!״ הבהיל יהודה את עומר.
״מה אתה צורח!״ נבהל עומר ״אני לא מסתרק אף פעם בתשע בערב! ואני לא הולך להתחיל עכשיו.״
״אכלת אתמול אחרי שש?!״ צרח יהודה על ניצן.
״נשבעת לך שסיימתי לאכול עוד לפני שתיים בלילה!״ נבהלה ניצן. ״לא יודעת השאריות במבוק האלה משהו.. איך בא לי משהו חריף, יש לך?״
״אלכס אתה מוכן להסביר לי מה זה כדור הפרווה הזה?!״ שאג יהודה, מתעלם לחלוטין מבקשתה הצנועה של ניצן.
אלכס הביט ביהודה במבט עצוב, עיניו נצצו ולחייו זרחו. הוא הסמיק. ״חתול צריך לעשות מה שחתול צריך לעשות..״
״אויש נו! יאכס!!״ נשמעו אנחות גועל מכולם.
״טוב, לעבודה!״ קרא יהודה כאילו הוא איזה מפקד. קצת נמאס עלי הבחור.
תגידו מה שתרצו על יהודה אבל הוא הרים פה אחלה פרוייקט, אכן בהתחלה עלו כל מיני התנגדויות לאוהלים, לכאורה היה נראה כי לא ישתפו פעולה, ולבסוף אכן חבר׳ה התחילו להביע עניין רב. עידו ונדב שטפו את הבדים, אבק ובוץ עלו על פני הסדין, יהודה חילק להם סבונים כדי לנקות.
״ככה אני אוהב את הפורום, שקט ונעים.״ אמר עידו.
״תגיד עידו,״ שאל נדב בכעס מאופק ״משעמם לך בחיים?״
״לא, קוראים לי עידו ואני בן 17, אני אוהב*
״אה אוקיי..״*

הבטתי בכולם עובדים על האוהלים ובעצם התחלתי לעכל מה הולך פה, אנחנו השקענו את מיטב זמננו בפורום, תרמנו חלק נכבד מזמננו, ולבסוף הפורום הפך להיות החיים שלנו. הפכנו מאנשים וילדים שיש להם חיים פרטיים משלהם לבובות בתוך הפורום. הבנתי עד כמה אנחנו מכירים אחד את השני אפילו שאנחנו לא יודעים איך כל אחד מאיתנו נראה.
הבטתי בעומר, הוא הפעיל מכות חשמל על הכבלים כדי להזיז את הגלגל, ולבסוף כשראה שהעסק לא זז, הוא חיבר את הכבלים ללחייו וטיפס על הגלגל, מתחיל להניע אותו בעזרת גופו, בעודו ממשיך לשחרר מכות חשמל כדי לשחרר את המנגנון. משתמשים פה ישקיעו את מיטב כוחם כדי להזיז משהו פשוט לכאורה, שיסייע לכולנו בסופו של דבר לישון תחת גג.*
איתי חיתך קרשים ומדד עם הסרגל, הוא היה נראה מותש, אך היה נחוש לקבל מילה טובה ממישהו.
ניצן ואלכס עבדו יחד על הבדים הנקיים, אלכס היה מיוזע וחתך במרץ בעוד ניצן קיטרה על הציפורניים שלה.
ואני הבנתי כי הזנב שלי חשוב כדי להריץ עניינים, אז חיממתי את הבדים המוכנים בעצמי. עבודת צוות מעולה.
״עוד לא עשיתם כלום רבותיי!״ צרח יהודה ״מתי אתם חושבים לסיים?!״
״אתה מוכן להפסיק לצעוק, רודן יהודה?!״ כעס נדב.
״אני אפסיק לצעוק כשאתחיל לראות תזוזה, בינתיים יש עוד המון עבודה, אתה יכול לפרוש אם בא לך.״ אמר יהודה ביהירות.
״ככה?!״ אמר נדב ״אז אני פורש.״
״גם אני!״ אמרה ניצן, ״עבדתי ממש קשה.״ אלכס הסתכל עליה בכעס.
״אני מניח שאתה כבר לא תזדקק לי..״ אמר אלכס ״ניצן הרי עבדה טוב מספיק.״
״אני גם לא חושב שיש עוד מה לחמם, שאר הבדים אני אעשה להם מדורה.״ אמרתי בעדינות.
״אני ממליץ לך לא לפרוש, אם תפרוש אני גם פורש.״ אמר יהודה.
״אתה מאיים לפרוש?״ שאלתי בכעס ״כל העבודת פרך הזאת ואתה מאיים לפרוש כי לטעמך לא עבדנו מספיק?״
״כן. זאת המילה האחרונה שלי בנושא.״ אמר יהודה.
זה היה השיא, מעולם לא כעסתי ככה על אף אחד מהפורום. ״תפרוש.״
״מה?״ נדהם יהודה, הוא כנראה לא חלם שזה מה שיקרה, כנראה חשב שהתקפל לרגליו.
״אני פורש. כעת עליך לקיים את דבריך.״ אמרתי בקול מאופק ״אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד, ברגע שאתה תעזוב אתה כבר לא תהיה חלק מהקבוצה שלנו, עבדנו וטרחנו בשביל הרעיון שלך, השקענו, וכל מה שעשית היה לצרוח עלינו. מבחינתי אתה לא קשור אלינו, אתה אפילו לא פוקימון אמיתי.״
״אם ככה אני באמת פורש.״ אמר יהודה בכעס, הסתובב מיד ונעלם.
״איפה נישן אדם?״ שאלה ניצן, עייפה.
״עשינו כבר את רוב העבודה, אני מציע שבלי יותר מדי בלאגנים נקשור את הבדים לעצי האורן הגדולים האלה ששם, יש מספיק צל ובגלל שזה רק חצי אוהל, נוכל לפרוס את יתר הבדים על הרצפה עצמה ולישון בה.״ זרקתי מבלי יותר מדי לחשבן.
״זה אומר שכבר נגמר רוב העבודה?״ שאל עומר, הוא עצמו גם לא נראה במיטבו.
״העבודה הקשה תתחיל מחר, אני רוצה למצוא את רותם והיטמן ויהי מה.״ אמרתי.
״ניצן! טגידי לאידו הוא קל הזמן מציכ לי!״ בכיין איתי.
״הוא זה שקרא לי נאצי וגרמני, אני אומר לכם שהוא ישמיד את כולנו, אני מנסה לתת לו באן שיפסיק עם ההסתה האיומה שלו!״ התגונן עידו, הוא כנראה ניסה להגיד עוד כמה מילים אבל הפס הכה מוכר חצה אותו לאורכו.
כבר סיימנו את כל ההכנה לשינה וכשכבר חשבתי שאנחנו סיימנו את כל הבלאגן הבנתי שהוא רק מתחיל.
״אין מצב שאני יושן עם אלכס מה אתה דפוק?!״ צרח נדב על עומר.
״זה או אני או אתה.״ אמר עומר בחיוך ״במילים אחרות זה אתה.״
״תגיד תודה, אני צריך לישון ליד איתי הנאצי!״ קיטר עידו.
״לא קי אני ממש נאנה לישון לידך!״ אמר איתי.
״למה בר ישנה ליד ניצן ולא אנחנו?״ שאל נדב.*
״ליד מי תישן?״ שאלתי באירוניה
״אממ״ מילמל נדב בבישנות ״לידי?״

המשך יבוא...

סוף סוף הבנתי מה אומר * בסיפור שלך... זה אומר משפט לא גמור!
ולא הבנתי את הסוף...
נדב ישן ליד עצמו???