הדרך לטורניר אלוף האלופים - המסע של סטיבן:
*הסיפור מבוסס על דמות מתוך המ''ת שלי.
הקדמה:
לפני כ-100 שנים בתקופה מאוד צבעונית של עולם הפוקימונים הפרופסורים של 5 המחוזות החליטו לפתוח טורניר הנקרא "טורניר אלוף האלופים" שיערך בכל שנה מיד לאחר שהליגה נערכת בכל המחוזות. המשתתפים בטורניר יהיו האלופים של הליגה באותה שנה והם יתמודדו בטורניר על התואר "מאסטר הפוקימונים" ויביאו הרבה כבוד למחוז שממנו הם מגיעים.
לפני כ-21 שנה נער צעיר ממחוז קנטו מחליט לצאת למסע פוקימונים. הסיפור יגולל את סיפורו של אותו הנער שקוראים לו סטיבן.
רשימת פרקים:
פרק ראשון-בואו נצא למסע חיינו.
פרק שני-לבחור פוקימון התחלתי!הטעות הראשונה במסע!
פרק שלישי-זיכרון מכה!קרב הפוקימונים הראשון של סטיבן!-חלק א' חלק ב'
פרק רביעי-סיום קרב!פגישה מהעבר!
פרק חמישי-העיר וירידיאן!פגישה מפתיעה!
פרק ראשון-בואו נצא למסע חיינו:
זה היה יום אביבי נעים עם רוח נעימה נושבת בחוץ. 'יום נפלא להתחיל את מסע חיי' חשב סטיבן לעצמו תוך כדי שהוא קם מהמיטה ומכבה את השעון המעורר שנמצא על השידה ליד המיטה שלו. החדר של סטיבן היה גדול מאוד, הייתה בו מיטה ושידה גדולה עליה הוא נהג לשים את כל הפרסים בהם הוא זכה בבית הספר לפוקימונים בו הוא למד בנוסף לשעון המעורר שמונח גם הוא שם. בחדר היה גם ארון בגדים גדול עם שתי דלתות מעץ וידיות מסולסלות ממתכת. סטיבן הלך לכיוון הארון תוך כדי שהוא חושב לעצמו 'ומה אם אני לא אצליח ביעדים שאני מציב לעצמי?'. סטיבן מגיע לארון ופותח אותו, בארון נגלה ערימה של חולצות- כולן בצבע לבן, ערימה של מכנסיים- כולם בצבע חום בהיר מעט משופשפים וכובע אחד מונח על מדף גבוה מעל שתי ערימות הבגדים. סטיבן לוקח מכנסיים, חולצה ואת הכובע מהמדף ולובש אותם. לאחר מכן הוא יוצא למטבח, ניגש למקרר ומוציא משם חלב ודגנים. לאחר מכן הוא ניגש לארון ומוציא משם קערה וכף ומתחיל לאכול במהירות את הדגנים שלו תוך כדי שהוא חושב לעצמו 'אני צריך לגמור את הארוחה במהירות כדי לא לאחר למעבדה של פרופסור אוק לקבלת הפוקימון ההתחלתי שלי'. לפתע אימו של סטיבן נכנסת למטבח ואומרת "סטיבן, אל תאכל מהר מידי אחרת תחנק. אני בטוחה שלא תאחר למעבדה של פרופסור אוק, אפילו אם תאכל לאט את הדגנים שלך". סטיבן אומר "אבל אני רוצה להגיע ראשון כדי שתהיה לי אפשרות לבחור בין כל הפוקימונים האפשריים". לאחר מספר דקות סטיבן מסיים את הדגנים ויוצא מהבית לכיוון המעבדה. לפתע נשמעת קריאה מאחורה מפי אימו של סטיבן "אל תשכח לחזור הביתה מיד לאחר שאתה מקבל את הפוקימון הראשון שלך". סטיבן מסתובב ואומר "אני לא אשכח" ויוצא אל הלא נודע...
המשך יבוא...
הפרק הראשון אמנם קצר ביותר אך הפרקים הבאים יהיו ארוכים הרבה יותר...