נושא: מבוכים ודרקונים-זיהום מתכת הגמדים

גמרתי את פרק 5-יאלה לפרסם!


פרק 5- הכוח האפל של יוסטס.
*פרק זה יסופר מצידו של יוסטס
הפעם האחרונה שהייתי ער זאת שקטב ירה עלי קרן שחורה,ועכשיו התעוררתי לעולם מפתיע.
בשמיים עננים של קטב בצבע שחור,אין שמש ואין אור-רק צל. מפלצות כגון: צל,שטן,שד מסתובבים ברחובות,האדמה פתוחה ורואים לבה זורמת. הלכתי וחיפשתי מקורות כדי שיספרו לי את הסיפור.
הלכתי לדלתות ודפקתי על הדלת,לא הייתה תגובה,פרצתי לבתים של אנשים וראיתי גופות,אולי גם ראיתי שטנים מתהלכים ובורחים ממני,כנראה הייתי מבוקש. הלכתי והתחבאתי באזור וראיתי שלדים שוטרים הולכים ומחפשים מישהו בכל מקום. הגעתי לגינה של איש,וקפצתי דרך החלון של הגינה.
שנכנסתי לבית לא ראיתי דבר מיוחד-סרקתי את הבית ולא ראיתי איש.
שעליתי קומה במדרגות עץ שמעתי קולות של חרב,וגם קולות של קרב,עליתי במהירות מוגברת וסרקתי את המקום. איך שעליתי למעלה ראיתי 4 מרפסות-שעליהם אלפים.(אלפים הם "אנשים גבוהים,גיל של תינוק זה 51,הם חיים את חייהם עד גיל 759,הם גרים בממלכת הפרא של העולם הקסום ויודעים להשתמש בחצים בצורה יוצאת מן הכלל.) הם ירו חצים בוערים לבחוץ,הנחתי שזה נגד שלדים שבאים לפרוץ לבית,כמו כן,היה גם מדרגות ברזל שמקיפות חדר-החדר היה כמו מעלית.
יצאתי לאחד המרפסות,וראיתי ערמות של גופות שלדים,ערמות של שלדים קשתים שבאים לירות,ועוד ערמות של שלדים שרוצים לפרוץ לבית, וערמות של שטנים מעופפים. נראה כי 20 האלפים בכל המרפסות מסתדרים מצוין-לא היה חץ אחד שבא נגד האלפים,הסתכלתי ישר וראיתי מהבית ממול עוד שיירות של אלפים. הלכתי מהמקום בלי שהאלפים שמו לב ועליתי מהר למעלה,ראיתי שם חדר במרחבים,ששם יוצאים ברקים וראשי שלדים. נכנסתי בריצה לחדר וראיתי 2 אנשים: איש אחד קוסם לוחם (פאלדין) שמקריב את כוחו ונלחם,והשני זה קטב שמשתמש בחרב גדולה ואפלה וגם משגר קסמים. שהסתכלתי ראיתי גם עשרות חצים פוגעים לקטב בראש,ומתנפצים על הראש של קטב. קטב לא שם לב ונלחם בפאלדין בלי לחשוב על זה.
ניסיתי להיכנס לתוך החדר שבו יש את הקרב,אבל היה מחסום אנרגיה שחסם אותי,ראיתי שיש עוד מדרגות לעוד יותר למעלה. רצתי למעלה ונפלתי על המדרגות,לא היה אכפת לי הכאב והמשכתי לרוץ למעלה,וראיתי את כל האלפים שמשגרים חצים נגד קטב.
מאחורי קיר שבחדר ראיתי איש עם ברדס שחור,חולצה אדומה וגלימה בצבע שחור-כחול כהה,היה לו: 2 בקבוקים בגודל בינוני ו2רובי קשת. הלכתי אל האלף ושאלתי אותו:
"מה אתה עושה כאן?,אני רואה שגם אתה רוצה להוריד את קטב."
"יוסטס,אתה מתחכם איתי?",הוא הוריד את הברדס וראיתי את פיטר פארקר.
"אבל,למה כולם מחפשים אותי?,אני מרגיש כאילו אני תעלומה,ומה קרה לעולם?"
פיטר גיחך ואמר: "אם אתה הייתה עכשיו בנשמה אפלה,שיש לה כוח פי 3 מהמקסימום כוח שלי,והיה לך חבר טוב וטהור,היית רוצה אותו?. ורק שתדע,הוא כבש את כל העולם בשעה וחצי,אני לא מאמין איך הוא עשה את זה." ראיתי אותו מוציא אשפת חצים מן הגב והוא נתן לי רובה קשת ואשפת חצים-זה היה ברור שהם מקודשים וטהורים. הוא שתה מן הבקבוק 3 טיפות ומאז כבר הוא לא היה נראה. חיפשתי אותו והוא נתן לי קליק באוזן,זה היה מעצבן. פתאום הופיע לי ביד גם בקבוק,בצבע ירוק. שתיתי את הנוזל וגם נהפכתי לבלתי-נראה,ראיתי את פיטר וחוץ מזה את האנשים הנראים,נתתי לאלף מכה באוזן וזה היה מצחיק.בזמן הזה פיטר פתח חלון שבגובה 22 מטר מעל הרצפה,והגודל שלו עצמו היה 2 מטרים. עליתי עליו והוא עמד על החלון,הוא שיגר קורים חזקים ושחורים על הקיר ורץ על הקיר,ברחנו מהמקום ושנינו בלתי נראים-צופים במלחמה של האלפים במרפסות. רצנו כמו טיל קדימה,חשבתי שהוא עושה ריצת ערפד. לבסוף הגענו למקדש עתיק של כוהנים,היו שם כמה שטנים ושלדים,הוא אמר לי: "אל תדאג,הם שלדים נחמדים-לפחות היו לפני 3 דקות. הלכנו קדימה והיינו בשקט,אף אחד לא ידע עלינו,שעלינו לגג ראינו קבוצה של שלדים לוחמים וירינו עליהם חץ מתפוצץ,כל הפלוגה (33 חיילים) הלכה. ירדנו למטה וראינו שורה של ארונות ובהם אנשי אדם-לוחמים ברברים מתים. שאלתי את פיטר: "מה אנחנו עושים פה?,מה זה קשור?"
הוא השיב לי בחיוך קטן: "פה זה המקדש של גראמוש,הוא אל הלחימה,אם אתה רוצה לנצח את קטב אתה תצתרך אל יותר טוב" עניתי לו בכעס:
"אתה חושב שאני אבגוד במורדיאן?,באמת!."
פיטר צחק ואז אמר מילה בקול גדול,פתאום נוצר ראשו של מורדיאן לפניו.
פיטר שאל אותו: "אני חושב שאתה והאלים יודעים מה הולך פה,האם אתה מרשה ליוסטס מרליטונס ללכת לאל אחר כדי להציל את העולם?,האם יש אל פנוי?"
מורדיאן התסכל על יוסטס ואמר לפיטר: "הוא אכן יכול להחליף אל,אסמדאוס משתגע בכלל כוחו של קטב,אני חושב שנצתרך לעשות לו צלב שרשראות אסרודא-" פיטר ענה בחריפות:
"את זה אתם לא תעשו,תגייסו את הכהן הקטן לגראמוש ובסוף נחזיר אותו לך,הסיפור נגמר."
מורדיאן התסכל על פיטר מבט מעצבן ועלה בחזרה לשמים,רגע אחד הרגשתי כוהן חזק של מורדיאן בעל יכולות מתכת,ורגע שני כוהן של גראמוש בעל יכולות לחימה,קיבלתי חצים טהורים עם חוד משני הצדדים,כדי לשפד ראשים,קיבלתי חרב גדולה כדי להרוג שלדים והמשכתי.
יצאתי לבחוץ בלי שום שיקוי,יחידה של שלדים ראתה את הכוח החדש שלי וברחה מיד,הם סגרו אותי ואז תקפתי אותם בשרשרת ברזל. פסעתי בריצה אל הבית,דחפתי שלדים בעזרת 'כוח' ובעטתי בדלת והיא נשברה. סגרתי את הדלת ופיטר נעל אותה בחוזקה,עלינו למעלה לקומה ה2 וראינו את אותו הקרב,רק שהיה חתך גדול לפאלדין בכל אזור הבטן.
פיטר אמר לי: "הגיע הזמן לגמור את זה,תוך פחות מ2 שעות." הוא נתן לי את הרובה קשת ונתן לי שוב את השיקוי,נהפכתי שוב לבלתי נראה וגם פיטר. הוא הסיר את מגן האנרגיה-כנראה הוא יצר אותו ופסענו קדימה,פיטר סגר את מגן האנרגיה ושנינו היינו בחדר ביחד עם קטב והפאלדין.
האלפים עצרו לרגע לשגר חצים,אני הוצאתי את הרובה קשת ושמתי חץ חודר וקדוש,גראמוש נתן לי עוד מקום לירות חץ ברובה קשת-כדי שהיה לי יותר סיכויים לפגוע.
סובבתי את הגלגל,הרובה היה מוכן ליריה,ושיגרתי 2 חצים.
2 החצים פגעו ישירות ליוסטס בראש,וגם שיספו את הפאלדין בבטן. שניהם נפלו על הרצפה,יוסטס נראה חסר חיים,והשמש עלתה,ופיטר נעלם.

המשך יבוא!

מעניין לאן פיטר נעלם.
ו"נראה" חסר חיים מעלה לי חשדות...

סיפור מדה-ים! תמשיך אני מכור!

פרק נהדר ומותח מחכה להבא

פרק 6-מציאותו של האל האחר.
כל האלפים שהסתכלו מלמעלה התחילו לצרוח, אני רצתי לעבר יוסטס ולפאלדין.
הלכתי לפאלדין וראיתי אותו חסר חיים, זה מה שקורה שיש שני חצים שתקועים לך בבטן ובצוואר...
הסתכלתי על קטב, הוא הזיל דם אבל עדיין היה בחיים, כנראה שהאופל ריפא אותו קצת.
לפתע החלון הימני נשבר, איש שהיה נראה כמו נזיר נכנס לבפנים והוריד את השרוול שבידו השמאלית. לקחתי חץ תוך 50 מאיות ושיגרתי 2 חצים במהירות הבזק, הוא הרים את ידו, וראיתי תחבושת של מתכת וברזל. החצים פגעו במתכת ונפלו על הרצפה. האיש לחץ על ידו ויצא צליל מחריש מן המתכת.
העצמות שלי כאבו, הגוף שלי צרב ונראיתי כמו קטב, שפיטר פארקר עשה בומים בפעמון.
נשכבתי על הרצפה, צועק מייסורים ומילל מכאב. האיש המסתורי לקח את ידו השנייה וליטף את המכשיר מברזל, זה הוציא גיצים. המתכת נהפכה לאדומה ועדיין שרקה.
סכין נשלח נגד קטב וחתך לו את הצוואר-הוא מת. הסתכלתי על הנבל ומספר אלפים נכנסו, הם שיגרו חצים, אבל השריקה החרישה גם אותם וגם הפילה להם את החצים.
הוא קפץ מהחלון ופתח מצנח, נכנס לביוב וברח.
יצאתי מן הבית בזהירות, הבנתי שיש נגדי מתנקש, חשבתי שהוא של פיטר שנעלם.
האלפים לקחו את גופתו של קטב ושל הפאלדין, לקחתי את הסכין והיה כתוב שם:
"רחוב הלוחמה מס' 57" רצתי מיד לבית שלי, לבדוק איפה זה.
האלפים קברו את קטב לפי הוראה שלי, נכנסתי הביתה וחיפשתי במאתר הקסם שלי איפה זה רחוב הלוחמה. המאתר תוך כ10 שניות מצא את רחוב הלוחמה 57,גיליתי שזה בצד השני של האזור השטוח (העולם). הלכתי למטבח שלי לאכול דבר קטן ולשתות מים, אבל שם ראיתי איש, שנראה כמו נזיר, עם בגדים לבנים וברדס כחול-כהה, וחגורה. הוא הוריד את שרוולו וראיתי תחבושת של מתכת.
הוא שם רגל על הארון ואמר לי: "מה קרה?, הצטננת?" ולחץ על ידו. יצא צליל חרישי ונפלתי על הרצפה ועצמותי נשברו, הוא הלך קרוב אלי ושלף את חרבו, הגודל שלה היה מימדים-בערך 4 מטרים ועוד מעוקלת. הוא הרים אותה באוויר לגובה הקיר של המטבח, ונתן מכה מהירה נגדי בזמן ששכבתי על הרצפה. באותו רגע היה נשמע המילה בחוזקה: "עצור!", החלון של המטבח שלי התנפץ (הוא היה יקר מאוד!)ועפו קרניים בכל הצבעים, ופגעו לאיש בכל הגוף.הצבע הסגול שפגע לו בתחבושת מתכת, גרם להפסקת הצליל המחריש. הצבע הירוק פגע לו בבטן, הוא עף אחורה ופגע במקרר.
הצבע הכחול שפגע לו בחרב, העיף לו מהיד את החרב והתגלגלתי מיד לצד-היא הייתה פוגעת בי ישירות.השוטרת הגיע לפתע לחדר-חשבתי שהיא הפעילה שיגור. היא המשיכה לכיוון האיש המוזר,והוא שלף מברדסו כובע איכרים מסורתי, תחבושת ששם על כל הפנים חוץ מהעניים, ועל עין אחת שם רטייה שחורה כאופל. השוטרת הלכה והתקרבה ובסוף הייתה מטר ממנו.
היא איכשהו לקחה לי את החרב מהיד, (שהחזקתי אותה!) ודקרה אותו בבטן.
החרב פגעה ישירות לאיש בבטן, היא נכנסה לו לבטן-ולא יצא דם.
העין האחת הנראית של האיש, נשלפה החוצה ועשתה דברים כמו גומי.
כובעו הפך למצנח והוציא את המילה: "הפתעה!" , ואז הבובה הוציאה עשן והתפוצצה.
ראיתי אותו מיליון פעמים בעשן-הוא יצר כפילים. השוטרת שרקה ו2 זאבים רצו וקפצו מהחלון, הם נשכו כ15 כפילים. לבסוף הקוסמת יצרה כדור אנרגיה קטן שלשם נשאב כל העשן, ואותו הכניסה למקרר.... הלכתי לזאבים והפכתי את הידיים שלי לזאב,ליטפתי את הזאבים והם ליקקו אותי.
הלכתי לשוטרת ואמרתי לה: "את יכולה להסביר לי מה הולך פה?, אני קצת לא יודע מה קרה, וגם הנבל הזה רצח את חבר שלי." השוטרת הסתכלה עלי במבט מצחיק ואמרה: שלום, אני אנג'לינה טייקון. האיש הזה שראית הוא: "יגיץ אוספנסקי", הוא רוצח שכיר-אססין. הוא אקרובט מעולה,הוא זכה באליפות העולם לאקרובאטיקה, שרץ 221 ק"מ על קיר. יש לו נשקים וקסמים מוזרים, ולא ידוע למי הוא עובד. אני עובדת בתור שוטרת,אבל אני רוצה ללכת למסע עד הקצה השני של האזור השטוח." הסתכלתי על אנג'לינה ועל שני הזאבים,היא חייכה אלי והופתעתי מהשיניים שלה-של זאב.
אמרתי לה: "אני יודע, יגיץ עובד אצל פיטר פארקר. ורק שתדעי, זה הסכין שאיתו הוא רצח את קטב מרירי ז"ל." והראתי לה את הסכין. המשכתי להגיד לה: "אני רוצה ללכת לשם, זה נמצא בצד השני של העולם-את מוזמנת לבוא איתי. ודרך אגב, האם את אדם-זאב?"
אנג'לינה חייכה ואז צעקה עלי,או יותר נבחה עלי,והבנתי שהיא אדם-זאב.
היא ענתה לי עכשיו: "אתה צודק, ואני כן אבוא איתך...
בכל מקרה- אני קוסמת כוהנת, האלה שלי זה מלכת הינשופים." היא שרקה כמו ינשוף-ומיד 2 ינשופי ענק הגיעו, ובנוסף הגיעו עם הינשופים 2 כלובים קטנים.
עניתי לה: "אני הייתי כוהן של מורדיאן, אבל 'האיש המסתורי'-שהוא פיטר פארקר, הפך אותי לכוהן של גראמוש." היא הסתכלה עלי במבט הזוי,הוציאה קובייה מברזל ואמרה:
"זה קובית האמת והמשאלות, אם אתה תגיד לי שזה אמת שהאיש המסתורי זה פיטר פארקר, ולא תשקר, אתה תהיה כוהן של מורדיאן. והיא פתחה את הקובייה:
אמרתי בקול: "האיש המסתורי זה פיטר פארקר" והקובייה נסגרה.
הגרזן והתא השני של רובה הקשת נעלמו, וכך גם החרב, הקשת, וכו'.
חזרתי להיות כוהן של מורדיאן, וקיבלתי שוב את כוחות הברזל.
השמש ירדה, והירח עלה,הינשופים פרשו כנפיים והיא אמרה לי לעלות עליהם.
היא לקחה את 2 הכלובים ושמה על הינשוף שלה, ואמרתי: "את לא צריכה את זה, אני יצור לך."
הפעלתי כלוב מתכת ושיניתי אותו בעיבוד קטן מהראש,מן האדמה צמחו 2 כלובים של זאבים שבהם אוכל ומים. היא לקחה את הכלובים וחייכה אלי. היא צעקה מילה בשפה עתיקה מאוד, ו2 שלטים שנראו כמו הנבואה לגבי הטכנולוגיה בעתיד הופיעו. (ג'ויסטיקים) היא הסבירה לי:
"יש לך 2 מושכות, שאיתם אתה יכול לשמור על בטיחותך ולא ליפול. אתה צריך לשים את הרגלים שלך באוזניים של הינשוף, שם זה הבלם והגז, וגם אתה יכול לראות שבאמצע הזנב יש 2 פסים קטנים-הם מפעילים מהירות ספיד. בעיגולים שבאמצע אתה יכול לגרום לינשוף לעשות פניות רגילות, וסיבובים. ב4 דברים שנמצאים יחסית למטה, אתה יכול לגרום לינשוף להתקיף ב: אש, מים, אויר ואדמה. יש לך 2 דברים מחשמלים בצד, שאיתם אתה יכול להבהיל את הינשוף ולגרום לו לעשות פנייה חדה. זה מה שאתה צריך לדעת."
לקחתי את הכלובים הישנים של הזאבים ושמתי אותם על אמצע הינשוף,חיברתי את הדברים המחשמלים בעזרת חוטי טייל וקשרתי את זה עם המושכות. אמרתי לאנג'לינה:
"עכשיו הכל היה יותר קל,המושכות גם היו לבטיחות, גם לחירום-שהינשוף יכול להסתובב הרבה יותר מהר. גם להגנה-כשהינשוף מפעיל את החשמל אז כל חיה אחרת שבאה לתקוף גם מתחשמלת, וזהו.
עלינו על הינשופים ועלינו למעלה,הגענו לגובה של 4 קילומטרים והינשופים התחילו לעוף מהר.
אחרי 5 דקות,אנג'לינה אמרה לי: דיברתי עם האלה שלי,קטב מרירי לא מת. הוא נמצא במאגר הנשמות שלה ברחוב הלוחמים 57." עניתי לה: "זה גם איפה שכתוב על הסכין, כנראה שהאססין הזה, יגיץ, רצה ללכת לשם להשמיד את קטב. רק חבל שאנו לא יודעים איפה זה." הסכין התחילה לזהור באור ירוק, והוציאה מפה. הסתכלנו על המפה ואמרנו: "קדימה לדרך!"

המשך יבוא!

סיפור יפה, אבל אל תדגיש מילים כי זה מושך את העין ומפריע..
והוא קצת מבולגן..
בעיקרון אני לא מבין בd&d, אבל נהנתי מהסיפור

פרק נהדר
אהבתי שעשית שינשופים הם כמו מכוניות

אדם,בבקשה תגיב על הפרק הזה,הוא לקח לי 5 עמודים בוורד.
ודרך אגב, יש 6,201 מילים בסיפור זה...

מעכשיו:
פרק 7: תחנת המשטרה.
אני ואנג'לינה נסענו ישר על הינשופים, הזאבים כבר נרדמו ועלו עופות הלילה.
כמה עופות ניסו לתקוף אותנו, אבל למדתי איך להשתמש בנשק בעזרת אנג'לינה, העופות ברחו מיד
כאשר שיגרתי גל מים. הינשופים עשו תרגילי התחמקות, ואכלו עטלפים בדרך.
בערך בשעה 4 בלילה, הגענו למפל גדול, ולשני פניות.

הסתכלתי על הדרך, ושאלתי את אנג'לינה:
"טוב אז לאן הולכים?, אני רואה פה שלט שאומר ששם זה מערבה."
הינשופים עצרו על פי שריקה של אנג'לינה והיא אמרה:
"אתה יודע שאתה מצחיק?, לא ממשיכים מפה, קופצים."
היא יללה צעקה גדולה כמו זאב, אחרי זה שמעתי יללות חזרה.

אנג'לינה קפצה מהינשוף ונפלה למטה לאגם-היא עשתה "פצצה" ונפלה בבום חזק על המים, ברגע זה התחיל גשם.
נשכבתי על הינשוף ונזכרתי עד כמה אני עייף, עצמתי עיניים ונשכבתי לישון.
לפני בכלל שעצמתי עיניים,חץ פגע בינשוף והוא נרדם ואף-כי התרסק.
נפלתי במהירות וראיתי על הצוק שנמצא שם זאב גדול,שמילל על הלילה. באותו רגע בא ברק משמיים. 700 זאבים רצו על האגם ולקחו את הינשוף שנפל, אני טבעתי לתוך המים.
ראיתי את אנג'לינה נמצאת מאחורי סלע, היא תפסה אותי וזרקה אותי לידה.
היא הזיזה את הסלע בקלות, שנינו נכנסו והיא סגרה את הסלע, הוא היה נראה כמו סתם סלע רגיל.
שם היה לי אוויר, נשמתי באוויר צח והלכתי אחרי אנג'לינה שרצה על-4 בשיא המהירות.
אחרי שהגעתי לבפנים ראיתי הרבה שוטרים הולכים שם, ממש מפקדה שלמה:
חלק שחקו בכל מיני משחקים, חלק עבדו ופיתחו דברים, חלק היו על דברים חשובים שלא יכולתי לראות, וחלק סתם הסתובבו.

אנג'לינה מהר מאוד נאבדה לי, לא מצאתי אותה והלכתי בכל התחנה, וחיפשתי אותה-ולא מצאתי.
לבסוף הגעתי למצב שבו אני עומד ליד אזור האבטחה, היו שם כמה מצלמות שונות שראו איתם את כל האזור.

אחרי מס' דקות שהסתכלנו על האזור ראינו צל גדול, הוא התחיל לבוא וראינו דבר מפתיע:
דרקון. כפי שאתם חושבים זה היה דרקון רגיל שרק בגדול קומה, אבל זה היה דרקון ענק, בעל 3 ראשים, הוא היה בגודל בית. על גב הדרקון עמד איש שנראה כמו נזיר, היה לו ברדס לבן, ותחבושת מתכת על יד שמאל. בידו הימנית הוא החזיק מושכות חזקות שאיתם שמר איזון, ועם ידו השמאלית החזיק שוט שאיתו הצליף בדרקונים. השוטרים דברו אחד עם השני שאני עמדתי, לפתע החלה שתיקה בכל האזור: אור אדום הבהב והשוטרים לא צייצו אפילו, הם עמדו ובהו במצלמות.
בנתיים האיש נחת,והתחיל ללכת באזור. הוא ראה את המפל-ואז את האגם שנוצר מהמפל, והחליט ללכת אל האגם. הוא הלך אל הנחל ועלה על המים, הוא המשיך על המים עם המגפיים שלו-ולא נרטב. הוא המשיך ללכת על המים וראה סלע-בסלע הזה הייתה מצלמה.
הוא עמד ליד הסלע ופגש את המצלמה,הוא תפס אותה ואמר:
"שלום לכם שוטרים, תוכלו לקרוא לי נבי. אני באתי מפה במטרה אחת, לקחת את הסכין מיוסטס מרליטונס,וגם להחריב את נשמתו. יש לכם 3 דקות,אחרת אהרוג את כולכם."

נבי עשה תנועה עיגולית, בין השמיים הופיע שעון ענק שהתחיל סטופר, ואז נבי הלך ונשען על אבן וחכה. השוטרים אמרו: "הגיע הזמן, אני אומר שנפעיל את מלכודת האבנים, והשוטר חייך."
השוטרים האחרים הנהנו בראשם,והאיש לחץ על הכפתור.

היה פיצוץ כליל\קליל ואבנים נפלו על נבי. הוא זז מן הסלע והיה נראה כי מהירותו מהירה פי כמה מכל דבר אחר שראיתי בחיים, הוא טס במהירות והיה נראה כמשתגר ממקום-למקום, אבל הוא פשוט רץ והתחמק מהאבנים. את האבן האחרונה והקטנה ביותר הוא תפס בידו בצורה מדויקת ביותר, הוא פשוט היה אומן. הוא הלך קצת ימינה, ושם את האבן במקום קטן. כל ה5 מטר הקרובים של סלעים שהיו,נפתחו לרווחה והיה שם דלת מברזל.אחד השוטרים אמר: "או-או, זה המחסן נפץ,הלך עלינו." השוטרים שלחו חבורה של אנשים מהיציאה הימנית להיכנס ולעצור את נבי מלקחת את חומר הנפץ. נבי אמר: "בעיטת על" ובעט בדלת,הדלת נשברה פנימה. בזמן זה 10 שוטרים הגיעו:
2 קשתים חמושים עם רובה קשת וכוונת, 6 לוחמים חמושים היטב, ועוד 3 קוסמים מאחור בעלי מטה, וכוהן אחד עם סמל קדוש.
השוטרים אמרו לנבי: "עצור מיד, 2 הרובי קשת שלנו מכוונים ישירות לראש שלך, אנו חמושים ויכולים להרוג אותך, תרים ידיים. נבי הרים ידיים ואז ניפח את פיו, הבנתי שיש לזה סיבה. הוא הוציא את כל האוויר מהאף וזה בסוף הוציא גל עשן. שמעתי צעקות, קולות מלחמה, ואת דבריהם של השוטרים.
שהתפוגג העשן, הדבר היחיד שראיתי זה היה את נבי ועוד שוטר לוחם, שהלוחם עומד עם החרב שלו ועם חתך גדול בכל אזור הבטן,ונבי עם פגיון מלא דם, עומד שם ליד הלוחם, שנפל על הרצפה.
נבי ברח לתוך המחסן, תוך חצי דקה יצא משם נראה ריק מכלום. הוא הסתכל על השעון שבאוויר, וראה שכבר עברו 25 דקות. הוא אמר: "אופסי" והרים את ידו, ברגע זה כל אזור היער המקיף את המקום התפוצץ ועלה באש. ראיתי את אנג'לינה מופיעה נגד נבי, והיא אמרה: "אתה רוצה לאכול חסה?" והראתה סימן לקרב. נבי בלי היסוס רץ נגד אנג'לינה וניסה לתקוף אותה.
אנג'לינה התחמקה יפה מאוד מהמכה של נבי ותקפה אותו בחזרה. נבי שוב הוציא עשן ולא היה אפשר לראות כלום. שנגמר העשן ראיתי את נבי פצוע בחזה, ולעומת זאת אנג'לינה עומדת בזוית אלכסונית, שפיה פתוח ועל שיניה דם. נבי נפל על הרצפה וברח. האזור נשאר בוער והשוטרים הזמינו מכבי-אש כדי להפסיק את השריפה.
נשארתי בבסיס, חיפשתי מה לעשות, ומצאתי.
בתוך הפנים של הבסיס, היה איש עם קסדה ונוצות של חיה,שמנסה לעשות משהו.
הלכתי אל האיש ואמרתי: "מה אתה עושה?,אני לא מבין אותך..."
האיש אמר לי: אני מנסה ליצור מכונת זמן, יש לי פה נוצות גריפין" ולפי המבט שלי הוא אמר:
"זה לא משנה עכשיו מה זה גריפין, כל נוצה יכולה להחזיר זמן, ואם המשטרה תצליח לעשות את זה היא תהיה סופר טובה. הבעיה היא שאין מספיק אנרגיה כדי לעבור לכל זמן."
הלכתי וראיתי אופל ליד, לקחתי את האופל ואמרתי לאיש:
תראה את האופל הזה, עכשיו אני יקח נוצה ויחבר אותה,ישים את זה לחליפה ואז ינסה."
לקחתי את הנוצה, וקשרתי אותה ביחד עם האופל, לקחתי שיריון עם חור באמצע, שמתי את האופל באמצע,ועוד 2 נוצות בצדדים. חשבתי לי חזק בראש על סתם שנה, זרקתי 2,011 ונהפכתי לעגבנייה.
לפתע אחד הייתי ליד האיש במשטרה,ולרגע שני הייתי בעולם אחר-מוזר.
אני לא יתאר לכם את העולם שהייתי בו, כי אולי אתם אלה שחיים בו, ואני לא ידעתי על קיימו.
היה שם עצים, בתים מוזרים וגגים אדומים, הסתובבו אנשים עם בגדים כאלה מוזרים, הבד היה מוזר והכל היה מוזר. היו אנשים שגם הסתובבו עם נשק מוזר וקטן ומדים כחולים, התחבאתי מרוב פחד, אבל מתישהו איש עם מדים כחולים מצא אותי, ואמר לי:
"כן,מי אתה? טוב זה לא מעניין אותי, בוא איתי לתחנה ומהר."
האיש דחף אותי ולקח אותי לדבר מוזר בצורה מוזרה,הוא פתח דלת וזרק אותי לשם,אחרי זה נכנס לתא הקדמי והתחיל איכשהו להסיע את הדבר הזה. לבסוף הגענו למקום שכתוב בו:
"משטרה" והוא לקח אותי.
הוא שם אותי בתא מוזר מברזל, ואז הוא הלך לאיש שמולי.
האיש שמולי הציק לו, והאיש פתאום שלף להבים מזכוכית, ששרטו את האיש שהיה בתא שמולי.
קראתי לאיש ואמרתי לו: "תגיד, איך קוראים לך?"
האיש חייך לי ואמר: "לוגן, למה?"
חשבתי לעצמי: "וולברין,אין מצב שזה לא הוא, וקצת פחדתי במקום"
"טוב, תודה." אמרתי ללוגן והלכתי לישון על קרש עץ שהיה מנוח שם.

המשך יבוא!

פרק נהדר
מה זה נבי הוא בידיוק כמו לי מהמשחק שלי?העתקת תדמות?

פורסם במקור על ידי the Nugget Man

נבי הוא לא ידוע, לפי תאוריות שאתם צריכים לחשוב,הוא אמור להיותקשור ליגי אוספנסקי...

והיי,זה שיש לו בעיטת על זה לא אומר שזה העתקה ^^

ויש לו מהירות