נושא: הדרך לטורניר אלוף האלופים - המסע של סטיבן

פרק טוב מאוד, נהניתי במיוחד מהעלילה שאתה מפתח, מלבד עצם העובדה שטכנית זה מעולה.

פורסם במקור על ידי the charmander

פרק טוב מאוד, נהניתי במיוחד מהעלילה שאתה מפתח, מלבד עצם העובדה שטכנית זה מעולה.

תודה, אני עכשיו עורך את ההודעה הראשית ושם את שם הפרק השלישי.

ואו ממש אהבתי P: מחכה לפרק השלישי

פורסם במקור על ידי ~גלואה Αυολακγ~

פרק שני-לבחור פוקימון התחלתי!הטעות הראשונה במסע!:

סטיבן חושב לעצמ תוך כדי הריצה 'אם אני אבחר בפוקימון מים יהיה לי קל לנצח את המכון הראשון.

באיזה גוף זה לעזעזל???
זה ממש מפריע שקוראים שאתה בכלל לא מבין מי אומר/חושב את זה...

פורסם במקור על ידי NiGhtShiFt

באיזה גוף זה לעזעזל???
זה ממש מפריע שקוראים שאתה בכלל לא מבין מי אומר/חושב את זה...

בגוף של סטיבן הבוגר.
סטיבן הבוגר מסביר את דרכו הראשונה ואת מסעו.
כאשר יש מחשבה של סטיבן כמובן שאני מעביר את הסיפור לגוף ראשון שלו כי אחרת זה יראה מוזר...

פרק שלישי חלק א'-זיכרון מכה!קרב הפוקימונים הראשון של סטיבן!:
כן, סטיבן שכח דבר חשוב מאוד. אולי הוא יזכר בכך מאוחר יותר, אין אנו יודעים אך בינתיים הוא ממשיך במסע בלי לחשוב על כך והולך לכיוון הדרך הראשונה. הוא מגיע לדרך הראשונה ומתבונן סביב. הוא רואה פוקימונים מעופפים על העצים הגבוהים מצייצים בכל מקום, פוקימוני חרק זוחלים על הדשא לעבר מקומות קרירים וחלקם אף מותקפים ע"י פוקימוני מעופף. סטיבן מחמיץ פנים וחושב לעצמו 'באיזה פוקימון כדאי לי להילחם? סקווירטל הוא פוקימון מסוג מים, לא? לכן אני צריך לחפש בתחילה פוקימוני אש ולנסות להתחמק מפוקימוני עשב וחשמל אשר ינצחו די בקלות את סקווירטל' לפתע המבט על פניו משתנה למבט רציני והוא מוריד את הכובע טיפה כך שיכסה לו טיפה את הפנים מפני השמש היוקדת שמסנוורת לו את הפנים.
לפתע, בלא שום התראה סטיבן רץ לכיוון מסוים מלא עצים עם מלא פוקימוני מעופף וחרק. אך במקום ללכת ולחפש באדמה הוא מתחיל לטפס על עץ גבוה עם עלים מעט ארוכים שנראה כאילו הענפים שלו יכולים להחזיק אפילו אדם שמן במיוחד. הוא מטפס ממש כמו קוף אך כמעט באמצע הדרך למעלה הוא מועד על ענף ומתחיל ליפול למטה. בדרך למטה הוא מנסה להיאחז בכל ענף אפשרי שהוא יכול בדרך ואז זה מכה בו, הזיכרון ההוא...
לפני 8 שנים, כשסטיבן היה בן 7 ורק התחיל ללמוד בבית הספר לפוקימונים. באחד הימים היותר קרירים של הסתיו בבית הספר סטיבן יצא עם מספר חברים לשחק בחצר בחוץ. העלים עוד לא נשרו מכל העצים אך העלים על העצים היו בגוון חום צהבהב ועמדו לנשור כל רגע. סטיבן וחבריו התחילו לעקוב אחרי הציפורים הדוהות באוויר בלהקה גדולה כשלפתע הם ראו שבצמרת של עץ שניצב בחצר בית הספר יש מספר פירות עסיסיים וטעימים למראה. בלי היסוס, סטיבן אמר לחבריו "אני אטפס על העץ ואוריד בשבילכם את הפירות" במבט רציני וחבריו השיבו במבטי פליאה רבים. חיש מהר סטיבן התחיל לטפס על העץ, אוחז ענף פה, נעמד על ענף שם. אך לפתע, בלי שום הכנה מוקדמת סטיבן התנדנד על ענף שעליו הוא עמד וענף זה נשבר והחל ליפול ביחד עם סטיבן. באותו הזמן כל מה שסטיבן חשב עליו הוא שהוא צריך להירגע ולנסות להיאחז באחד הענפים בזמן שמבטיהם של חבריו למטה החלו להפוך למבטים של פחד ובהלה. אחד מהם, ילד קטן מידות עם משקפיים ומכנסיים שלומפריות במקצת בנוסף לשיער אפרורי במקצת הלך לקרוא לאחד המורים לעזרה. אך מאוחר מידי, העץ לא היה גבוה מידי וכשהמורה הגיע סטיבן כבר היה על האדמה עם כאבים חזקים ברגליים ובידיים. בסוף התברר שהוא שבר את אחת הרגליים ונקע את השנייה, בנוסף לנקעים בשני הידיים. 'לפחות לא נפלתי על הראש' הוא חשב לעצמו בעוד שוכב בבית החולים פצוע בזמן שחובשים לו את הנקעים ושמים לו גבס ברגלו השבורה. זיכרון כואב שחוזר הפעם שנית...

החלק השני יפורסם היום בערב.
זה רק החלק הראשון של הפרק...

קראתי תפרק ה1 ונראה סיפור יפה

תודה, תקרא גם את שאר הפרקים שפירסמתי.
הם קצרים.

קראתי את פרק 2 פרק יפה חבל שלא בחר באיוי
מחכה לראות מה היה בפרק הבא

יש כבר את החלק הראשון של הפרק הבא...

פרק יפה רק יש לי הערה קטנה
כאשר אתה מביא זיכרן תשים סימן אשר יתאר את התחלת הזיכרון ואת סוף הזיכרטון
כך שיהייה יותר קל לקרוא את הפרק.

פורסם במקור על ידי Mind Power-Almog

פרק יפה רק יש לי הערה קטנה
כאשר אתה מביא זיכרן תשים סימן אשר יתאר את התחלת הזיכרון ואת סוף הזיכרטון
כך שיהייה יותר קל לקרוא את הפרק.

אוקי, לפעם הבאה אני אוסיף סימן לכך.
תודה על ההערה.
יש לי בעיה באינטרנט במחשב שבו יש לי את כל הפרקים אז כשהאינטרנט יסתדר אני אפרסם את החלק השני והאחרון...