חמשת הדרקונים

**Amitlv** · 01-02-2012, 01:50 PM

מה עם הפרק הבא,

אתה כותב מדהים והסיפורים שלך מושחים תמשיך כך

**CharMan** · 01-02-2012, 02:06 PM

ידעתי שזה סיפור מדהים. כמו שאמרתי לך בעבר!
אתה השתפרת. מאוד! תראה איזה יופי!

**scizor-x** · 01-02-2012, 08:11 PM

תודה לכולם.
אוהד- אני אוהב לשמוע מחמאות על ההקדמה כי כתבתי אותה בגיל 7... ולכן הסיפור לא מבוסס במקור על אראגון.
אני מקווה שתקרא את שאר הפרקים בקרוב.

אני אפרסם פרק חדש בעוד מספר דקות.

**scizor-x** · 08:51 PM

סורי שזה קצר אבל זה חלק א'... הבא יגיע מחר. בכל מקרה תקראו ותיהנו.
פרק 5:נמלט חלק א'
פאלרון נזכר לפתע שבשוק יש הרבה חנויות שמקום מחסן יש להם מעין "חצר אחורית" שם הם מאחסנים את המוצרים היותר זולים וגם שם המוכרים יכולים לנוח בשקט לאחר יום עבודה קשה. הוא שמע קול נפץ לידו וראה אבן קטנה מונחת על הרצפה בדיוק במקום שבו נייצ'ר היה לפני רגע "למה לא נשארת ככה מהתחלה?" שאל פאלרון בעוקצנות, הכניס את נייצ'ר לכיס מכנסיו ויצא אל השוק.

הוא פתח את הדלת האחורית של האטליז ויצא למעין מזבלת בשר וסכינים חלודים. ריח הריקבון היה כל-כך נורא וחזק שדמעות הופיעו בעיניו. הוא סתם את אפיו ורץ שמאלה הכי מהר שהוא יכול. הוא קפץ מעל הגדר הנמוכה יחסית של מזבלת האטליז והמשיך לרוץ עד שהגיע לחצר של החנות הבאה, חנות הבשמים של רוז. רוז ופאלרון היו ביחסים מאוד טובים ולכן לא פחד להתפרץ לחצר שלה ללא אזהרה. הוא רץ וראה את הגדר של החצר של חנות הבשמים. הוא קפץ וברגע האחרון הבחין שהגדר מעט יותר גבוהה ממה שחשב. הגדר התקרבה במהירות עצומה והוא כבר לא יכל לעצור את קפיצתו הוא פשוט עצם את עיניו וחיכה להתנגשות, אך במקום כאב בכל הגוף הוא הרגיש כאב אז בידו. הוא פתח את עיניו וראה את טפרי רגליו של נייצ'ר נעוצות בידו.

הכאב היה נוראי אך פתאום שם לב פאלרון שהיה אמור לנחות מזמן ואז הבין, נייצ'ר עף ומחזיק אותו. "קדימה חבר, אתה יכול!" צעק פאלרון בעידוד מה שנתן לנייצ'ר מרץ מחודש והוא נופף בכנפיו הזעירות במרץ אך הוא היה עדיין קטן מדי. בום! שניהם התרסקו בחוזקה אל רצפת החצר האחורית, נייצ'ר היה מותש וניסה להשתנות לאבן אך כל מה שהצליח לעשות הוא לשנות את גוון גופו לאפרפר. פאלרון ממש דאג לדרקון הקטן, הוא הגיע לקצת גבול היכולת. "כנס!" שמע לחישה בהולה וראה לפתע דרך החלון את רוז. רוז היתה אישה יחסית נמוכה בעל שיער שחור אסוף בפקעת הדוקה. פאלרון ידע שבזמנה החופשי עסקה בהכנת שיקויים למרות שהבטיח לשמר על זה בסוד כי זה אסור על פי חוק ביישובם לעסוק ברוקחות. "ותביא את הדרקון הקטן" לחשה רוז. פאלרון הנהנן ורץ מהר לתוך החנות, מלא חששות.

רוז הובילה את פאלרון בין מדפים עמוסים בבשמים מלאי ניחוחות ובין הלקוחות היוקרתיים והמנומסים שהרימו את אפם בחשדנות כלפי פאלרון בגלל בגדיו הבלויים מעט והלא כל-כך מהודרים. "תקשיב, כל המשטרה אחריך, איכשהו הם יודעים איך אתה נראה והם מסתובבים עם תמונה שלך ומתשאלים אנשים. אני הוצאתי את השוטרים מחנותי אבל אין לך הרבה זמן." פאלרון הנהן ודי נדהם מהמהירות שרוז קלטה פרטים, היא היתה אישה כזאת, מהירת מחשבה. היא החוותה בראשה אל נייצ'ר "הדרקון הקטן..." היא התחילה להגיד אך פאלרון תיקן אותה "נייצ'ר", רוז הנהנה "נייצ'ר ואתה צריכים הסוואה, הכנתי כמה שיקויים אבל אף פעם לא ניסיתי אותם ואולי זה יהיה מסוכן מעט".

פאלרון שקל בראשו את המצב. מצד אחד יכול להיות שהשיקוי יגרום לתופעות לוואי קשות אבל אם לא ישתה אותו יסתכן בתפיסה על ידי המשטרה ולהיכנס לכלא. אבל רוז בחיים לא תיתן לו משהו שיכול לגרום לו משהו קטלני אז הוא עזר אומץ ואמר "אני אשתה את השיקוי" היא הנהנה והגישה לו בקבוק בעל נוזל ירוק מבחיל. פאלרון עצר את נשישתו ואמר "על החיים ועל המוות" וחלץ את הפקק מבקבוקון הזכוכית.
הוא הזרים את הנוזל לגרונו והנוזל הירוק זלג במורד גרונו, הוא העווה את פניו בגלל הטעם הנוראי של השיקוי ואז כאב לו בכל הגוף, הוא הרגיש איך עיניו נעצמות לאט לאט...

**Master Po** · 01-02-2012, 08:42 PM

קראתי פרק ראשון, הוא ממש יפה, אבל קצר מאוד.
אני משוכנע שפאלרון יברח מהבית שלו, נכון? זה די צפוי.

**scizor-x** · 01-02-2012, 08:43 PM

אולי. כרגע פרק חמישי והוא עוד לא חושב על זה בכלל...

**Master Po** · 01-02-2012, 09:38 PM

פורסם במקור על ידי scizor-x

תודה לכולם על התגובות

פרק 2:חברים ואבנים
פאלרון נשאר בחדרו למשך שלוש שעות עד שהסכים לצאת החוצה. "פאלרון,אתה לא יכול להמשיך ככה" הטיף לו אביו "להיות מדען זה כיף". פאלרון זרק לעברו מבט כועס ואמר "אולי לך". אביו של פאלרון ראה שבנו ימשיך להתנהג כך למשך הזמן הקרוב אז הוא ירד שוב למעבדתו. לא עברו 10 דקות כשקול עלה מתוך המעבדה וקרא "פאלרון! בוא הנה מהר אתה חייב לראות את זה!".
פאלרון ירד במהירות במדרגות וראה את אביו רוכן מעל אבן החן שהראה לו לפני שלוש שעות. "מה קרה?" אביו של פאלרון לקח מזלף,טבל אותו בבקבוק חומצה ואמר "תראה מה קורה לאבן כששמים עליה חומצה". פאלרון החליף את מבטו ממבט מתעניין למבט משועמם "אתה כבר תראה". אביו של פאלרון קירב את המזלף לאבן וטפטף עליה 3 טיפות. הטיפות לא עשו לאבן כלום,לא רק זה, האבן גם שינתה את צבעה לאפור סלעי לרגע ואז חזרה לצבעה המקורי. פאלרון חזר להתלהב כשראה את שינוי הצבע. "אבא,אני יכול לשמור את האבן הזו?" אביו של פאלרון חשב לרגע ואז אמר:"ברור,בן". אחריי שעה פאלרון ואביו ישבו במטבחון הקטן ואכלו טוסט עם חמאה. "פאלרון,אני רוצה לספר לך משהו" הפר אביו את הדממה. "הבית והמעבדה האלה עוברים מדור לדור במשפחה שלי. כל המשפחה עסקה במדע וניסויים. ובגלל זה אני לא מסכים לך לצאת" פאלרון חשב לרגע והתחיל להבין את אביו אך בכל זאת חשב שהוא מסתיר משהו. "אבא,מה אתה מסתיר?" אביו של פאלרון קפץ למשמע השאלה וענה בקול נמרץ "שום דבר,למה אתה חושב שאני מסתיר משהו?" פאלרון הסתכל על אביו בארשת פנים רצינית ואמר "אתה מסתיר את הסיבה האמיתית,אני יודע". ובמילים האלו פאלרון עלה במדרגות בחזרה לחדרו. חדרו של פאלרון היה חדר ישן ועבש ובו מיטה,מראה סדוקה,ארון וחלון גדול. לפאלרון היה רק חבר אחד,לוק שמו. לוק היה מבקר אותו כל יום חשב לעצמו פאלרון,במה שונה הפעם הזאת?. פאלרון צנח על מיטתו כשראשו טרוד בשני דברים, אביו ולוק. הוא העיף מבט בשידה שלידו והסתכל על האבן, הוא חקר אותה במבטו אך לפתע האבן התחילה לזהור...

מעניין, תיארת מצב של ריב שקורה בכל משפחה, תוך רגע משלימים.
בקשר להסתרה, זה מוזר לי שלפני רגע הם היו 'בסט פרנדס' ותוך שניה הם שוב רבים. לא הזכרת קודם שהיו מתחים בין האב לבנו.

**scizor-x** · 01-02-2012, 09:40 PM

אתה צודק.
אבל אני לא זוכר מה חשבתי כשכתבתי את הפרק זה היה מזמן...

**Amitlv** · 01-03-2012, 08:54 PM

כמו שאמרתי מדהים!!!!!

**scizor-x** · 01-03-2012, 09:24 PM

עוד שתי תגובות ואני מפרסם את הפרק הבא.

נושא: חמשת הדרקונים

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות