נושא: 4 הממלכות

פרק קצת ארוך מידי,ולדעתיהיהמיותר להגיד פעמייםמה קרה,פעם אחת בזמן אמת ופעם אחת בסיפור של עידן...

אבל פרק גדול
אהבתי את האססיינס

קראתי את כל הסיפור טוב מאוד מותח מותת תמשיכו

ובבקשה על תעשו שאני ימות

היובל שבסיפור הוא לוקה....

רגע אבל אמרת אייל ואני האייל של פורום פוקימונס

אייל זה שם O:

אוקיי אבל מתי תוסיף אותי בסיפור?

Originally posted by Tony Tony Chopper@Oct 27 2008, 08:58 PM
אוקיי אבל מתי תוסיף אותי בסיפור?

אולי בפרקים העתידיים יותר.

כנראה היום יכתב הפרק החדש.

יש יוסיפו אותי

יש עוד מעט אולי פרק

לא בטוח שנוסיף אותך...לי בינתיים אין רעיונות עם הדמות שלך...מצטער.

פרק 38/מכונת השמדה
"הו צחי! שלום לך נערי הנכבד. טוב לראותך היום" קיבל אלעד אברמוביץ' את צחי בקבלת פנים נאה. צחי חייך חיוך אדיש והתיישב מול שולחנו של אלעד.
שקט שרר בחדר. לאחר שתיקה של כחמש דקות פתח צחי בשאלה.
"אדוני, שמעת על האסון שמתרחש בממלכת פוקימונס הצפונית?" שאל צחי וחיוך שובב עבר על פניו. "שמעתי" השיב אלעד וגלגל את עיניו לצד. "ואו, אתה לא פוחד שיצור כזה יגיע גם אלינו?" שאל צחי את אלעד אשר בהה בתקרה ופניו היו יבשות.
"יש לי דברים יותר חשובים לפחוד מהן...היצור שלך כלל וכלל לא מאיים עלי, מחר זהו היום הגדול. היום שישנה את תדמית העולם כולו" ענה אלעד ושילב את ידיו. "נכון...מחר היום בו אתה נואם. סוף סוף אתה ואני נוכל להחזיק את אנימקון שכה עזרת לי להלחם עליה...עוד מההתחלה, כשהסכמת לעזור לי להלחם מול עידן על השליטה בממלכה הקטנה שלו" אמר צחי בשמחה רבה.
"טעות! אין פה אני ואתה יותר" אמר לפתע אלעד ומבטו הרגוע השתנה למבט כעוס ומפחיד למדי. "השמועות על הרג מקס הגיעו גם אלי...אתה חושב שאם תעשה משהו מאחורי גבי אני לא אגלה זאת? אתה באמת חשבת שתוכל לגלגל לך עסק הריגות מבלי שאני אעלה על זה?", "תבין צחי...ידידי הותיק, אני שונא יותר מכל בגידה. אבל לא סתם בגידה! הכי כואב לי כשזה מגיע מאחד מסגני הבכירים ביותר" השיב אלעד וצחי קפא מפחד. הוא לא ידע מה לאמר.
"חשבת שתוכל לעבוד אצלי ובו בזמן להרוויח כסף מהצד? אתה באמת כה טיפש?", "הפעם אני אדאג להעניש אותך כראוי" אמר אלעד והתרומם מכסאו הגדול והמפואר. "אתה עומד לסבול, אתה תסבול עד סוף חייך בתא הצינוק של הממלכה" אמר אלעד ומספר חיילים שהגיעו לקחו עימם בכוח את צחי המבוהל במקצת.
'איך בגדת בי...אני לא מסוגל להאמין עליך, צחי!' התיישב אלעד חזרה על כסאו הגדול והמפואר ודמעות של עצב החלו לזלוג מעיניו. אך בעצם, בסך הכל נכנס לו ריס לעין.
ובממלכת פוקימונס הצפונית והקרה, היצור בעל השם 'פניקס' הורס כל מה שעומד מולו. לא משנה לו אם הדבר הוא אישה או תינוק חסר אונים, הוא משמיד הכל. פשוט מכונת השמדה.
"הנה היצור שהבוס אמר לנו לעצור!" צעקה ניצן שהתקרבה עם חבורת ה'אסאסין' אל המתרחש. "הוא ענק! חתיכת יצור" צעק יוסי שניסה לרוץ בקצב של ניצן על מנת להרשים אותה בכוחו.
"תעצרו! אתם לא תוכלו לעשות כלום בנידון.." עצרה הילה את חבורת ה'אסאסין' אשר התרגזה מעט. "תזוזי גברת, אנחנו נטפל בו יפה" ענה יוסי בשחצנות והתקרב בבטחון רב אל דני שהיה שקוע עמוק במצב 'פניקס'. "מכוער אחד, כן אני מדבר אליך" החל יוסי ללעוג ולקלל את דני שנראה שונה מאז שהוא רק הפך למפלצת. דני בלי רחמים פרס את כנפיו הלוהטות לרווחה ולאחר מכן מחץ עימם את גופו של יוסי המסכן.
"יוסי!" צרחה ניצן ורצה אל המתרחש. לפני שהספיקה להגיע, התעלפה ניצן מרוב החום ששרר ליד. "אוי לא! אם הטמפרטורה עולה זה סימן למשהו רע ביותר!" צעקה הילה והרימה את ניצן המעולפת.
לפתע דני עלה גבוהה לשמים וכיסה את עצמו בכנפיו הגדולות והלוהטות. הוא היה נראה כמו כדור אש גדול בשמים...או שאולי כמו השמש שזרחה באותו הזמן.
"הוא כנראה אוגר כוחות! אנחנו חייבים להרוג אותו לפני שהוא חוזר!" צעק אלכס והחתול הקטן שלו הפך לטיגריס גדול אשר שאג שאיגה מחרישת אוזניים. "כמה שזה נשמע פטתי אני מסכים עם אלכס, כרגע דני במצב של 'הגנה', זאת הזדמנות פז לתפוס אותו ולהשמיד אותו לפני שהוא יעשה את ההפך לנו" אמר איתי ומבטו האדיש השתנה למבט רציני ומוכן לקרב.
"איך אתם מתכוונים בכלל לתפוס אותו? הוא נמצא גבוהה בשמים! אין לכם יכולת לעוף או משהו בסגנון" אמרה הילה בחוסר הבנה. "הילדה צודקת...צריך קודם כל תוכנית" אמר יוסי שהתאושש והתקרב אל החבורה.
ובשמים של הממלכה, ממש בתוך הלהבות החמות. עומד לו דני ודמעות רבות זולגות מעיניו העצובות. 'למה נתתי לזה לקרות? למה לא נלחמתי עם הנשאה שלי? אני פשוט פישלתי כהוגן!' , 'יכלתי לעצור זאת בזמן! אני כישלון!' מחשבות מסוג זה עברו בראשו. דני ניסה להלחם בכאב אך הוא לא הצליח.
"כמה עצוב, אתה באמת חושב שתוכל לנצח את עצמיך?" נשמע לפתע קול עמוק עם הד ברקע. "אני בספק אם תצליח בכך" נשמע הקול שנית ודני הרים את ראשו. מולו התעופפה לה עין גדולה ומוזרה שמסביבה הקיפו אותה להבות כחולות ומשונות.
"מי אתה?! תזדהה!" צרח דני שנלחם בכאב של עצמו. "אני הוא השטן, בכבודו ובעצמו" ענתה העין והכאב לפתע נפסק. נראה היה שהכל פסק.
"לא סתם בחרתי אותך כמשרתי הנאמן, עוד בלידתך ידעתי שאתה הנבחר להמשיך את תורת האש" אמרה העין. דני ניגב את עיניו מהדמעות שזלגו מקודם והתקרב מעט אל העין המשונה. "למה אתה מתכוון?" שאל דני בחוסר בטחון.
"טיפש, לא סתם נולדת עם הכוח הזה! אני הוא האחראי לזה!" השיבה העין במעט כעס. "אתה האחראי? זה פשוט בעיה בגנים של ההורים שלי או משהו כזה...אני לא מאמין בשטויות הללו" השיב דני והכאב חזר. "כנראה שאתה אוהב לסבול" ענתה העין וצחוק מרושע נשמע ברקע.
"תבין אחת ולתמיד בן אנוש קטן וטיפש שכמותך!,
לא כול אחד נולד עם כוח זה או אחר. הכוחות הם מתנה אשר מובאת ממני, השטן בכבודו ובעצמו.
יש שמחליטים להשתמש בכוח למטרות טובות ויש שלהפך. לכל אחד יש חלקיק פאזל אשר מרכיב את הפאזל הגדול...אותו הפאזל שאתה רואה מאחוריך" השיב העין ודני סובב את ראשו באיטיות.
כשדני סיבב את ראשו, הופתע דני למראה עיניו. היה זה פאזל רב מימדים אשר בנוי מחלקיקים קטנים ומזערים של חתיכות זהב.
על כל חלקיק היה סמל משונה. באמצע היה חלקיק גדול יחסית אשר חיבר את כל הפאזל. עליו היה סמל של להבה...אותו הסמל שהיה על החלקיק שדני מצא כשעוד גילה על כוחותיו.
"אם כך, כל זה הזיה אחת גדולה...הרי החלקיקים נראים כהזיות" השיב דני בחוסר הבנה. "הזיות? אתה בטח חושב שמה שהילדה הזאת אמרה לך אמת לאמיתה, נכון?" השיבה העין בלגלוג ודני הנהן בראשו.
"הרשה לי להסביר לך לעומק.
כל הכוחות הללו שמורים בתוך הפאזל הזה. לכל כוח יש חלק מכובד בפאזל הגדול.
אם לא הפאזל, הכוחות היו נעים ללא מנוח בכל העולם ולאף אחד לא הייתה היכולת להשתמש בהן...מכיוון שאין להם אפשרות לתפוס אותן. אבל בגלל שאני הייתי בזמני הטוב נדיב אל בני האדם הנחותים הללו...החלטתי להעניק להם מתנת אל.
לכל תינוק שנולד הייתי מביא כוח. אותו הכוח היה מתגלה לו בעתיד כחלקיק פאזל שיתווסף לפאזל הגדול. עכשיו הפאזל שלי הושלם סופית וזה אומר שברשותי צבא שלם של כוחות.
אתה מבין? אם לא הפאזל הגדול שאתה רואה עכשיו, לא היה לך כזה כוח הרסני...אפילו פניקס לא היה יוצא ממך" אמר השטן. "אז רגע...הכוח שלי מורכב מכל חתיכות הפאזל שנמצאות בכל אדם בעל כוחות שיש בעולם הממלכות הזה?" שאל דני בחוסר הבנה.
"בדיוק! הכוח של האנשים נמצא כעט בתוכך, אתה בלתי נתין להשמדה!" ענתה העין ולפתע נעלמה. "אתה מפלצת עכשיו! קום ותשמיד!!" נשמע הקול של השטן והכאב התגבר.
"תראו! הוא חוזר חזרה לצורתו המקורית!" צעק יובל שהצביע אל דני שבשמים. דני פרס לרווחה את כנפיו הלוהטות והיה נראה שהן גדולות יותר מהפעם הקודמת. רגליו היו רגליים של העוף המוכר 'פניקס', ידיים כבר לא היו עליו ופניו השתנו לפניו של העוף 'פניקס' ומקור ארוך וחד.
"הוא הפך לציפור! הוא לא אנושי יותר!" צעק יוסי וצעד מספר צעדים אחורה. הפניקס צרח צריחה מחרישת אוזניים ולהבות פגעו במספר איזורים בממלכה. הכל נחרב ונהרס בשניה אחת.
ודי הרחק מפוקימונס הצפונית והלא קרה במיוחד, במשרדו של מושל ממלכת אוטאקו קון הגדולה והעשירה.
ישב לו אלעד על כיסאו הגדול והמפואר ועל שולחנו מסמך קטן ומקומט. "מחר היום הגדול, היום שחיכיתי לו הרבה מאוד זמן" אמר אלעד בקול חלש ומתרגש מעט. "מחר אני נואם...סוף כל סוף חלומי מתגשם!" לחש אלעד וצחוק מרושע נשמע בכל רחבי עולם הממלכות.

המשך יבוא.

יופי אחלה פרק יפה מאוד מותח מאוד

אני מקווה שתמצא רעיונות לדמות שלי

הסיפור מעתה ואילך יכתב רק על ידי דני.

אני כבר לא אפרסם פרקים בפורום זה.