נושא: 4 הממלכות

תודה הילה. יש לי שגיאות, ואני לומד מהן! S:

פרק 12/קרח
"פלג?!" נידהמו כולם והיתרחקו טיפה מאזור הקרב. "היתכוננו להפוך לגלידה אוטקואים מתוקים שלי!" ציחקק לו פלג ברשעות והוריד מן השמים ברד. הברד היה חזק. חלונות ומבנים קרסו.
"לעזאזל!, אין לנו סיכוי" חשב לעצמו אביב ופקד על צבא אוטאקו לסגת אך פלג כלא את כולם בתוך כלא קפוא העשוי קרח עבה. "אני נורא אהנה מן המופע הזה" חשב לו נתנאל וחייך את חיוכו הזדוני.
בזמן שפלג היתעלל באוטאקויים המסכנים החליט דני לצאת משערי הממלכה ולטייל עם עצמו ביער הממלכה. בזמן שהלך לו ביער חשב דני על האביר המוזר שהודיע לו מראש על התקפת פתע מצד אוטאקו לעבר ממלכת אנימגה ועל הסודות שמסתיר.
"שלום לך, ניפגשים שוב" שמע דני קול מאחוריו. דני סובב את ראשו ונידהם ליפגוש את האביר שנית.
"ובכן, מה מביא אותך לפה?" היתקרב דני אל האביר והתחיל לחקור את האביר בתיקווה לקבל מידע חשוב וחיוני. "הממ.., יש לי כמה דברים חשובים מאוד לספר לך וזה לא יכול לחכות" השיב האביר והציע לדני לבוא איתו אל המחבוא הסודי. בזמן שהלכו השניים הבחין דני שעל ידו השמאלית של האביר מצוייר הסמל של ממלכת פוקיבול.
"קרה משהו?" עצר לרגע האביר והיתקרב אל דני. "אתה בסדר?". "הכל אחלה, רק, הופתעתי ליראות סמל של ממלכת פוקיבול על ידך השמאלית."
"ובכן, אני מבטיח לך שאני אענה על כל שאלותיך כאשר נגיע סוף כל סוף למחבוא הסודי שלי" השיב האביר והמשיך ללכת.
בזמן שהשניים עוזבים את הממלכה והולכים למחבוא הסודי שלהם הקרב בפוקיבול לא פוסק. "הצלחנו להישתחרר מהכלא הקפוא של השלגון הזה. יש מצב שאנו ננצח!" חשב אביב ופקד על צבאו להיסתער על טירת הממלכה ולהרוג את נתנאל המושל.
"הם מיתקרבים אלינו!, פלג תקפיא את כל הקומה מתחת כדי שאיש לא יוכל לעלות לגג!" פקד נתנאל ופלג עשה כדבריו. "זה יתן לי כמה דקות ליברוח" חשב נתנאל וניצל את הקשיים של צבא אוטאקו וקפץ מגג הטירה והתחיל ליברוח.
לפני שעזב את שערי הממלכה נורה חץ היישר אל גבו ונתנאל נפל ארצה על האדמה הקשה. "אדוני!, מה קורה פה?!, "תביאו תיגבורת" רצו להם אנשי הצבא של הממלכה והזעיקו את רופאי הממלכה בכדי שיטפלו בנתנאל שאיבד את ההכרה.
"מעניין מי ירה את החץ הזה" חשב דניקס ולפתע במהירות לא מציאותית הופיעה מאחוריו דמות שחורה ואפילה עם חץ וקשת ביד. "המשימה הושלמה" חייכה הדמות וקראה לכל צבא אוטאקו לסגת. דניקס בלי לחשוב לרגע היסתובב אל הדמות ונתן במלוא הכוח אגרוף היישר לפנים.
הדמות נפלה ובמהירות נעלמה והשאירה אחריה שביל של צללים. "אוי לי" נילחץ דניקס ונעלם גם כן. ניראה שממלכת פוקיבול חסרת מנהיגים וצבא.
ובינתיים דני והאביר מגיעים סוף כל סוף אל המחבוא הסודי. האביר מזיז בעדינות ענף יבש של עץ ולפתע העץ ניפתח לשניים ונוצרת דלת.
"קדימה, היכנס" אמר האביר והוביל את דני אל פנים המחבוא. שניהם היתיישבו ליד שולחן מסמכים ישן ומקולף והאביר החל לדבר.
"ובכן, אני לא באמת אביר. זאת בסך הכל צורת הקרב שלי" אמר האביר ולפתע זהר כולו וחזר לצורתו המקורית.
"אין מצב!!, זה פשוט לא הגיוני!" נידהם דני וקפץ מהמקום והיתרחק. "אא..א.. אתה ז..זה אני.." גימגם דני.
"נכון מאוד, אני זה אתה, אני דני של שנה אחת קדימה" חייך הנער וסידר את שיערו הארוך עם ידו המכנית. "חוץ משיער ארוך וגובה אתה ניראה בדיוק כמוני" היתפלא דני וגירד את ראשו גם כן עם ידו המכנית. "ובכן חזרתי לזמן הזה מפני שבזמן שלי ממלכה אפילה וחזקה במיוחד לקחה פיקוד על כל עולם הממלכות שלנו. הממלכה ניקראת 'ממלכת הרשע'". "בניתי מכונת זמן ושיגרתי את עצמי לפה בתיקווה לעצור את הגורמים המרכזיים של ממכלת הרשע וגם כן לימנוע מכל זה להיתרחש וככה אשנה את העתיד ואת ההווה בו זמנית" אמר דני מהעתיד.
"וואו, זה מסביר את האזהרה שנתת לי לגבי איש צבא של אוטאקו שהולך ליפגוע במושל אנימגה. וככה גם עם היד המכנית שלך" ציחקק לו דני.
"דרך אגב, איך אתה הופך לאביר?, זה כזה מגניב!" היתלהב דני וקיפץ לו בשמחה. "בוא נגיד שחלקיק פאזל הגיע גם לידיים שלי" השיב דני העתידי בציחקוק. "זה אומר שגם אני אוכל לשנות את צורתי לאביר ולהעיף את כולם מדרכי?" נילהב דני ורקד לו ריקוד ניצחון.
"הממ, כפי שזכור לי, עוד מעט אתה תגלה את חלקיק הפאזל הזה ואז תיראה בעצמיך" השיב דני העתידי בשמחה. דני היתבאס טיפה והחמיץ פנים.
ובממלכת פוקיבול העניינים מחמירים. נתנאל נימצא במצב קשה.
"הוא יהיה בסדר דוקטור?" שאל דניקס את הרופא שהרגע יצא מחדר הבדיקות עם פנים מרירות. "אל תידאג בני, יש תיקווה" השיב הרופא והלך אל חדרו.
ובינתיים בממלכת אוטאקו. הצבא חזר לממלכה ואביב איתו מבסוט מהרגיל. "אדוני!, ניצחנו!" פרץ אביב אל חדרו המלכותי של אלעד וסיפר לו את כל הסיפור.
"מצויין!, עכשיו כשממלכת פוקיבול חסרת כל הגנה והתקפה אני אוכל להישטלת עליה בלי בעיה!" ציחקק לו אלעד ופתח בקבוק שמפניה והכריז על מסיבה בכל הממלכה.

המשך יבוא.

זה עדיין לא נראה כאילו אתה לומד ><""

עוד פעם אני אפרט:

נידהמו
והיתרחקו
היתכוננו
ציחקק
היתעלל
ניפגשים
ונידהם
בתיקווה
ליראות
הישתחרר
להיסתע
מיתקרבים
ליברוח
היסתובב
תיגבורת
היכנס
היתיישבו
נידהם
והיתרחק
היתפלא
ניקראת
בתיקווה
להיתרחש
היתלהב
בציחקוק
נילהב
תיראה
בעצמיך ><
היתבאס
נימצא
תיקווה
להישטלת ><"

><<<<<<

פרק נחמד D:
ציחקק

Originally posted by אבטיחי D:@Aug 29 2008, 07:46 PM
זה עדיין לא נראה כאילו אתה לומד ><""

עוד פעם אני אפרט:

נידהמו
והיתרחקו
היתכוננו
ציחקק
היתעלל
ניפגשים
ונידהם
בתיקווה
ליראות
הישתחרר
להיסתע
מיתקרבים
ליברוח
היסתובב
תיגבורת
היכנס
היתיישבו
נידהם
והיתרחק
היתפלא
ניקראת
בתיקווה
להיתרחש
היתלהב
בציחקוק
נילהב
תיראה
בעצמיך ><
היתבאס
נימצא
תיקווה
להישטלת ><"

><<<<<<

פרק נחמד D:
ציחקק

OMG את עדיין לא קוראת את מה שאני כותב בעמודים הראשונים? הסיפור נכתב לפני שנה&#33; אני עושה העתק הדבק ושולח הודעה&#33; רק לא מזמן התחלתי להמשיך אותו ><

אהההה

בכל מקרה- גם יובל זה משהו שהוא עושה העתק הדבק,
ולפחות הוא שולח לבטא כדי שהפרקים הישנים יהיו בסדר..

תעבור רק פעם אחת,

פשוט- פשוט ><"

עד איזה פרק אני אצטרך לסבול את ה-י&#39;?

28 &#092;:

פרק 13 (&#39;&#39;תגלית&#39;&#39;)-
דניקס התמיר והמחוספס הלך במסדרונות טירת פוקיבול, עד שהגיע אל דלת חדרו של נתנאל. דניקס נאנח ופתח את דלת החדר. &#39;&#39;החדר נראה כל כך שומם כשנתנאל לא נמצא בו...&#39;&#39; חשב דניקס בליבו, בעודו מנסה להגיע אל שולחנו של נתנאל מבלי להפיל את בקבוקי היין שעל הרצפה. דניקס הגיע אל השולחן, והתחיל לפתוח את המגירות ולחטט במסמכים. &#39;&#39;דניקס?&#39;&#39; נשמע לפתע קול צווחני מפתח הדלת &#39;&#39;מה אתה עושה כאן?&#39;&#39;
דניקס כל כך נבהל מהקול הפתאומי, עד שבטעות הפיל את שולחנו של נתנאל על הרצפה. כל הניירת שהיתה על השולחן התפזרה עתה על השולחן, והמון בקבוקי יין נשברו. &#39;&#39;אוי, לעזאזל&#33;&#39;&#39; כעס דניקס והרים את מבטו &#39;&#39;הו, זה רק אתה, פלג.&#39;&#39;
פלג הנמוך והצנום התקרב אל דניקס והתכופף אל השולחן והבלגן שסביבו. &#39;&#39;אוי, אני כל כך מצטער.&#39;&#39; אמר פלג והתחיל לנקות את הבלגן &#39;&#39;באמת, אין לך מושג עד כמה שאני מצטער. אני כל כך מגושם...גורם נזק בכל מקום שאליו אני פונה. לא הייתי צריך להבהיל אותך ככה. ראה מה קרה בגלל הפזיזות שלי. אל תדאג, אני ארים את השולחן.&#39;&#39;
פלג קם ממקומו וניסה להרים את השולחן בחזרה למקומו. אבל זה לא היה כל כך פשוט כפי שפלג חשב. השולחן פשוט מאד נשאר במקומו, לא משנה כמה פלג התאמץ והפעיל כח. &#39;&#39;מענין מאד...&#39;&#39; חשב דניקס בלבו &#39;&#39;בלי כל הכוחות המיוחדים שלו, פלג הוא בסך הכל ילד קטן וחלשלוש...&#39;&#39;
&#39;&#39;הנה, אני אעזור לך.&#39;&#39; אמר דניקס וניגש אל פלג. מבלי להפעיל שום מאמץ, הרים דניקס את השולחן בחזרה למקומו. &#39;&#39;וואו&#33;&#39;&#39; התלהב פלג ומחא כפיים &#39;&#39;דניקס, אתה ממש חזק&#33; הלוואי ואני הייתי כמוך&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;כן, כן, תודה, אני יודע.&#39;&#39; אמר דניקס בגאווה. הוא התישב ליד השולחן ושילב את ידיו מאחורי ראשו. &#39;&#39;אבל אני לא מבין,&#39;&#39; אמר פלג &#39;&#39;מדוע חיטטת במגירות הפרטיות של נתנאל? מה בכלל היה לך לחפש שם?&#39;&#39;
&#39;&#39;סתם, לא משהו רציני.&#39;&#39; השיב דניקס &#39;&#39;רציתי לבדוק אם הוא השאיר צוואה או משהו.&#39;&#39;
&#39;&#39;צוואה?&#39;&#39; נבהל פלג &#39;&#39;אתה לא מתכוון ש..כלו..כלומר..שנתנ..שנתנאל מת?&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;לא, אל תהיה כזה לחוץ&#33;&#39;&#39; צחק דניקס &#39;&#39;הוא עוד לא מת. רק רציתי לדעת למי הוא היה מוריש את המלוכה אם זה באמת היה קורה.&#39;&#39;
&#39;&#39;אהה עכשיו אני מבין...&#39;&#39; נרגע פלג &#39;&#39;וואי דניקס, ממש הבהלת אותי...חחח...&#39;&#39;
&#39;&#39;כן כן...&#39;&#39; אמר דניקס שהחל לאבד את הסבלנות &#39;&#39;ואפשר לדעת למה אתה כאן?&#39;&#39;
&#39;&#39;א..אני?&#39;&#39; שאל פלג &#39;&#39;טוב..ובכן, אני הרגע חזרתי מביקור בבית החולים. איפה שנתנאל מאושפז. רציתי לבקר אותו, לראות מה שלומו.&#39;&#39;
&#39;&#39;אתה?&#39;&#39; שאל דניקס בזלזול &#39;&#39;למה שנתנאל יענין אותך? אתם בכלל לא מכירים.&#39;&#39;
&#39;&#39;כן..אתה בהחלט צו..צודק.&#39;&#39; אמר פלג &#39;&#39;פשוט..פשוט התענינתי, זה הכל. ו..ו..ואתה יודע מה הרופא סיפר? הוא סיפר שיקח המון המון..המון המון..המון המון..המון זמן עד שנתנ..עד שנתנ..ישתחרר.&#39;&#39;
&#39;&#39;מה המון זמן?&#39;&#39; שאל דניקס &#39;&#39;מדובר בסך הכל בחץ קטן בגב. כמה זמן לוקח להתאושש מכזה דבר? כמה ימים? שבוע? מה הסיפור הגדול?&#39;&#39;
&#39;&#39;הרופא אמר,&#39;&#39; המשיך פלג בדבריו &#39;&#39;שבתוך גו..שבתוך גו..&#39;&#39;
&#39;&#39;אולי כדאי שתכתוב את מה שהרופא אמר?&#39;&#39; אמר דניקס ונתן לפלג דף ועט &#39;&#39;אני חושב שזה יחסוך מאתנו הרבה מאד זמן, לא כך?&#39;&#39;
פלג כתב דבר מה על הדף, והחזיר אותו לדניקס. &#39;&#39;ובכן, הבה נקרא.&#39;&#39; אמר דניקס והתחיל לקרוא מהדף &#39;&#39;הרופא אמר שנתנאל כמעט החלים לחלוטין מהפציעה שבגבו. אולם, במהלך בדיקה רפואית סטנדרטית, התגלו כמויות אדירות של אלכוהול בתוך גופו של נתנאל. לכן, נתנאל יאלץ להשאר בבית החולים למשך זמן מה, לצורך הוצאת האולכוהול מגופו. לולא זה, נתנאל עלול לחלות במחלה קשה, ואולי אפילו למות.&#39;&#39;
&#39;&#39;זה מה שהרופא אמר לי...&#39;&#39; אמר פלג. &#39;&#39;המממ אתה דווקא מתבטא יפה בכתב.&#39;&#39; אמר דניקס והניח את הדף על השולחן &#39;&#39;טוב, אתה בוודאי יודע מה זה אומר, נכון? לממלכת פוקיבול אין מושל. שום ממלכה לא יכולה לתפקד בלי הנהגה. מה נעשה עכשיו?&#39;&#39;
&#39;&#39;מה?&#33;&#39;&#39; נדהם פלג &#39;&#39;אין מושל? אבל אני..אני חשבתי ש..שבמצב כזה אמור להיות איזשהו מחליף זמני למושל, לא?&#39;&#39;
&#39;&#39;מחליף זמני? שטויות במיץ.&#39;&#39; זלזל דניקס &#39;&#39;למה נראה לך ש...היי, רק רגע אחד&#33; זה רעיון לא רע, לא רע בכלל. בגלל שנתנאל לא יכול לתפקד, צריך שיהיה לו מחליף. מישהו שימשול בממלכה עד שנתנאל יחלים. והמחליף הזה הוא כמובן...&#39;&#39;
&#39;&#39;אהההה...דני?&#39;&#39; ניחש פלג. &#39;&#39;מה פתאום?&#39;&#39; שאל דניקס דניקס &#39;&#39;אני&#33; אני הוא הסגן הבכיר ביותר של נתנאל, לכן אני צריך להיות זה שיחליף אותו. כן, רק אני ראוי לתפקיד הזה. אני, דניקס שפיגלמן, מושל לוביקופ&#33; (כמובן באופן זמני)&#39;&#39;
&#39;&#39;וואו&#33;&#39;&#39; התלהב פלג ומחא כפיים שנית &#39;&#39;איזה כיף לך&#33; איזה כיף לך&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;כן כן...&#39;&#39; חייך דניקס &#39;&#39;וכמובן שאני לא שוכח מי נתן לי את הרעיון המבריק הזה, להחליף את נתנאל. לכן, פלג, אני ממנה אותך לסגן הראשי שלי&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;וואו&#33;&#39;&#39; שמח פלג וקפץ באויר &#39;&#39;איזה אושר&#33; איזו שמחה&#33; אף אחד מעולם לא נתן לי כזה תפקיד בכיר&#33; תודה לך, דניקס. זהו היום המאושר בחיי&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;אני בטוח ששנינו נמשול בממלכה בצורה מצוינת.&#39;&#39; אמר דניקס &#39;&#39;אחרי הכל, בטוח נוכל לעשות את זה יותר טוב מאשר ליצן שיכור, נכון?&#39;&#39;
פלג לא ענה לו. הוא היה שקוע בחלומות בהקיץ. &#39;&#39;כן...זה כמו חלום...&#39;&#39; מלמל פלג &#39;&#39;ממש כמו חלום שהתגשם...&#39;&#39;
&#39;&#39;היי, ילד, תרגע.&#39;&#39; אמר דניקס &#39;&#39;אני מבין שאתה נורא נלהב מהעסק, ולמען האמת גם אני, אבל מוטב שלא תעשה שטויות. אחרי הכל, אנחנו צריכים לשמור על מפעל החיים שנתנאל עבד עליו כל ימי חייו. אנו מוכרחים..&#39;&#39;
&#39;&#39;אתה יודע מה הכי הייתי רוצה לעשות בתור סגן ראשי?&#39;&#39; קטע אותו פלג &#39;&#39;לקבוע כל מני חוקים שיהיו לטובתי. כן, על זה חלמתי מאז ומתמיד. תאר לעצמך, כל תושבי פוקיבול צריכים מדי בוקר לנשק את הנעליים שלי. ומי שלא עושה את זה, נענש.&#39;&#39;
&#39;&#39;גם לי היו כל מני חלומות משלי...&#39;&#39; אמר דניקס, שגם הוא היה שקוע במחשבות &#39;&#39;למשל, להוציא להורג את כל מי עובר על החוקים. כן...כשאתה מושל, אתה יכול לעשות כל מה שבא לך. אלה הם היתרונות בתפקיד הזה. אבל אני חושב שעונשים כאלה הם קצת יותר מדי מוגזמים.&#39;&#39;
דניקס העביר את מבטו אל פלג, ופלג העביר את מבטו אל דניקס. &#39;&#39;בעצם...&#39;&#39; אמר דניקס &#39;&#39;למה לא?&#39;&#39;
בינתים, בממלכת אנימגה הקטנה, הלכו שני הדנים, דני מההווה ודני העתידי, והתקדמו לכיוון טירת אנימגה. &#39;&#39;הזכר לי בבקשה מדוע אנו הולכים לשם.&#39;&#39; אמר דני העתידי. &#39;&#39;אוי נו בחייך,&#39;&#39; אמר דני &#39;&#39;למה אתה כזה לחוץ? אני מבין שאתה נורא רוצה לעצור את ממלכת הרשע בזמן וכל זה, אבל לא יקרה כלום אם נעסוק פה ושם גם בדברים אחרים. אנחנו הולכים אל טירת אנימגה רק בשביל לפגוש כמה חברים, זה הכל. אל תהיה כזה כבד.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני עדין חושב שזה בזבוז זמן.&#39;&#39; אמר דני העתידי. השניים נכנסו לתוך הטירה. הם עלו במעלה המדרגות, הלכו במסדרון, עד שהגיעו לחדרו של ליאור. דני דפק בדלת. &#39;&#39;מי שם?&#39;&#39; נשמע קולו של ליאור מעבר הדלת. &#39;&#39;זה אני, דני.&#39;&#39; השיב דני &#39;&#39;ויש אתי עוד חבר.&#39;&#39;
&#39;&#39;שים עליך משקפי שמש או משהו.&#39;&#39; לחש דני לדני העתידי &#39;&#39;אין לי כח עכשיו להתחיל להסביר להם איך זה שאנחנו נראים אותו דבר.&#39;&#39;
דני העתידי עשה כדבריו, וליאור פתח את דלת החדר. &#39;&#39;הו, שלום לכם.&#39;&#39; אמר ליאור לשניים &#39;&#39;אהלן דני, זמן רב שלא התראינו. ושלום גם לחבר התמהוני שלו שמרכיב משקפי שמש בלי שום סיבה. בואו, הכנסו, הרגישו כמו בבית&#33;&#39;&#39;
דני ודני העתידי נכנסו לחדר, והבחינו בשני הסגנים נדב ובסינו, אשר ישבו ליד השולחן. &#39;&#39;אהלן דני&#33;&#39;&#39; קרא בסינו השמנמן בקולו העבה &#39;&#39;מה קורה? איך המרגש? מה נשמע? מה המצב? מה שלומך? בעצם אולי הייתי צריך לשאול רק פעם אחת...&#39;&#39;
&#39;&#39;דני, עליך לסלוח לבסינו החביב.&#39;&#39; אמר נדב &#39;&#39;לפעמים הוא עושה שטויות כשבאים אורחים.&#39;&#39;
&#39;&#39;אה..היי.&#39;&#39; אמר דני לסגני אנימגה. &#39;&#39;טוב, אני הולך לרגע למטבח המלכותי להביא ספל תה ועוגיות.&#39;&#39; אמר ליאור &#39;&#39;בינתיים, אתם יכולים לשוחח עם נדב ובסינו. הם ישמחו להכיר אתכם.&#39;&#39;
מיד לאחר רגע יציאתו של ליאור מהחדר, השתנו מבטיהם של נדב ובסינו. ממבטים שמחים וחברותיים, הם הפכו למבטים כועסים ותוקפניים. &#39;&#39;אז מה, דני...&#39;&#39; אמר נדב בקול שקט וקר רוח &#39;&#39;אתה הוא האיש שאחראי לאיחוד של פוקיבול ואנימגה, נכון? דע לך, שהדבר ממש לא מוצא חן בעיני בסינו ובעיני.&#39;&#39;
&#39;&#39;כן, פוקיבול מסריחים&#33;&#39;&#39; קרא בסינו בגסות &#39;&#39;אני שונא את נתנאל&#33; אני מתעב את דניקס&#33; אני שונא את כל מה שקשור לפוקיבול, כולל אותך&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;מה זה?&#39;&#39; נדהם דני וקמץ את אגרופיו. &#39;&#39;הרגע, דני, הרגע בבקשה.&#39;&#39; אמר נדב &#39;&#39;אין צורך לנקוט כלפי בסינו באלימות. הוא לפעמים לא שם לב למלים שיוצאות לו מהפה. הוא בסך הכל שונא את פוקיבול, זה הכל. וכך גם אני.&#39;&#39;
&#39;&#39;אבל למה?&#39;&#39; שאל דני בחוסר הבנה &#39;&#39;למה אתם כל כך שונאים את פוקיבול?&#39;&#39;
&#39;&#39;טוב...זה סיפור קצת מסובך ודי מורכב.&#39;&#39; השיב נדב ושילב את אצבעותיו. &#39;&#39;יש לנו זמן.&#39;&#39; אמר דני. &#39;&#39;ובכן, אין לנו שנאה מסוימת כלפי נתנאל, או כלפי כל אחד אחר מפוקיבול, חוץ מפלג. הוא האדם היחיד שאנו שונאים שם.&#39;&#39;
&#39;&#39;פלג?&#39;&#39; שאל דני בתדהמה &#39;&#39;למה אתם שונאים את פלג? הוא ילד כל כך נחמד וחברותי. איך אפשר לשנוא כזו נשמה נפלאה?&#39;&#39;
&#39;&#39;חה&#33;&#39;&#39; קרא בסינו &#39;&#39;שטויות במיץ עגבניות. איזה מלאך ואילו נעליים. פלג הוא לא מלאך. פלג הוא מפלצת&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;אמת לאמיתה.&#39;&#39; נאנח נדב &#39;&#39;למען האמת, בעבר הרחוק פלג היה חבר טוב מאד שלנו. הוא גר בממלכת אנימגה והיה אזרח מצוין. מעולם לא היינו מאמינים שיבגוד בנו בצורה כזו...&#39;&#39;
&#39;&#39;כן, פלג בוגד מסריח&#33;&#39;&#39; קרא בסינו. &#39;&#39;הוא בגד בכם?&#39;&#39; שאל דני &#39;&#39;אבל..למה? ואיך?&#39;&#39;
&#39;&#39;זה עסק די עצוב.&#39;&#39; סיפר נדב &#39;&#39;עד היום ליאור לא מסוגל להתגבר על הבגידה הנוראית של פלג. למען האמת, כל זה התרחש לאחר שנאלצנו לפטר את פלג מתפקידו כמושל ראשי.&#39;&#39;
&#39;&#39;אז מסתבר ששפלג הוא לא כזה אדם טוב כפי שחשבתי...&#39;&#39; אמר דני &#39;&#39;ולמה פיטרתם אותו?&#39;&#39;
באותו הרגע נכנס ליאור לחדר. &#39;&#39;שלום לכולם&#33;&#39;&#39; קרא ליאור, כשבידו הימינית החזיק שני ספלי תה, ובידו השמאלית החזיק עיתון וצלחת עם שתי עוגיות &#39;&#39;חזרתי, והבאתי אתי גם את העיתון היומי של הממלכה. זה עיתון מיוחד מאד, אפשר לקרוא בו על כל מה שקורא בעולם הממלכות.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני חושב שאני רוצה לקרוא.&#39;&#39; אמר דני העתידי, לקח את העיתון והחל לקרוא בו. &#39;&#39;אתה מבין,&#39;&#39; המשיך נדב בסיפורו &#39;&#39;ליאור הרגיש לא נעים שלי ולבסינו יש תפקידים בכירים, אבל פלג נשאר אזרח פשוט. לכן, הוא הפך את פלג לסגן ראשי בממלכה.&#39;&#39;
&#39;&#39;ומה קרה אז?&#39;&#39; שאל דני. &#39;&#39;טוב, פלג עשה המון שטויות בתור סגן ראשי.&#39;&#39; הסביר ליאור &#39;&#39;יותר מדי שטויות. הוא כלא אזרחים בלי סיבה, העליב אזרחים, היכה אותם, ואפילו רצח כמה מהם. הוא מהטיפוסים שנותנים להצלחה לעלות לנו לראש. הוא כמעט והרס את כל הממלכה. לא היתה לי ברירה, הייתי מוכרח לפטר אותו.&#39;&#39;
&#39;&#39;פלג לקח את זה יותר מדי קשה,&#39;&#39; סיפר נדב &#39;&#39;הוא כל כך נעלב מזה שפיטרנו אותו, עד שברח מהממלכה ועבר לפוקיבול. טיפוס עלוב...&#39;&#39;
&#39;&#39;אוי לא&#33;&#39;&#39; הזדעזע דני העתידי &#39;&#39;דני, אנו מוכרחים לעזוב עכשיו&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;מ..מה?&#39;&#39; שאל דני בבלבול, וכעבור שניות מעטות גרר אותו דני העתידי לעבר דלת היציאה. &#39;&#39;טוב, להתראות חברים&#33;&#39;&#39; אמר דני העתידי &#39;&#39;היה מאד נעים לפגוש אתכם, אבל אנחנו מוכרחים ללכת, להתראות&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;חכו רגע&#33;&#39;&#39; קרא ליאור בעוד השניים עזבו את האזור &#39;&#39;אתם לא רוצים עוגיות?&#39;&#39;
דני העתידי המשיך לסחוב את דני, והוציא אותו מגבולות אנימגה. &#39;&#39;בסדר, נמאס לי, זה מספיק&#33;&#39;&#39; התרגז דני &#39;&#39;למה הוצאת אותי מאנימגה? למה גרמת לי לעזוב את ליאור וחבריו בלי אפילו להפרד מהם לשלום? אם אתה רוצה לומר לי משהו, אמור אותו עכשיו&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;אתה יכול לראות בעצמך.&#39;&#39; אמר דני העתידי והצביע על שער הכניסה לממלכת פוקיבול. זה היה מחזה נורא. דשא הממלכה היה צבוע באדום מרוב כמות הדם שנספגה בו. עשרות גופות של אנשים מתים היו על הדשא. &#39;&#39;מה זה, מה לעזאזל קורה כאן?&#39;&#39; נדהם דני. השניים נכנסו לתוך הממלכה. לפתע, זחל אליהם אחד התושבים. זה היה מחריד; כל פניו היו פצועים ומצולקים. שתי רגליו היו קטועות, והוא נאלץ לזחול אל דני ודני העתידי בעזרת שתי ידיו. &#39;&#39;הצילו...&#39;&#39; קרא האיש בקול חלוש &#39;&#39;עזרו לי...&#39;&#39;
&#39;&#39;מי עשה לך את זה?&#39;&#39; שאל דני שעדין התקשה להאמין למראה עיניו &#39;&#39;ממלכת הרשע?&#39;&#39;
&#39;&#39;אלה דניק..&#39;&#39; ניסה האיש לענות להם &#39;&#39;דניקס ופ..דניקס ופלג.&#39;&#39;
&#39;&#39;מה?&#33;&#39;&#39; הזדעזע דני. &#39;&#39;כפי שחשבתי...&#39;&#39; חשב דני העתידי בלבו ונאנח. השניים הבחינו בדניקס ופלג מרחוק. &#39;&#39;מה הם עושים שם?&#39;&#39; שאל דני. דניקס ופלג עמדו ליד גיליוטינה, והכניסו לתוכה את ראשו של אחד האזרחים. &#39;&#39;אתה לא אמרת לי בוקר טוב&#33;&#39;&#39; קרא פלג &#39;&#39;זה מנוגד לחוקים&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;אבל עכשיו ערב...&#39;&#39; אמר האזרח בחוסר אונים. &#39;&#39;זה לא מענין אותנו&#33;&#39;&#39; אמר דניקס באכזריות &#39;&#39;אתה עברת על החוקים ואתה צריך לשלם על כך. העונש שלך הוא מוות&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;הגיע הזמן להפעיל את הגיליוטינה...&#39;&#39; אמר פלג.
המשך יבוא...

פרק מעולה D: עוד תגובה ואני ממשיך.

וואי פרק שווה D:

שניה- למה נדב עשה תפרק ?

ולךמה אתה אמרת פרק מעולה לעצמך או לנדב ואני ממשיך >><"?

הממ

יש פחות הוספת יודים ראיתי נראה לי רק עם אחת-

השורה הזו מופיעה פעמיים:

&#39;&#39;אני חושב שאני רוצה לקרוא.&#39;&#39; אמר דני העתידי, לקח את העיתון והחל לקרוא בו. &#39;&#39;אתה מבין,&#39;&#39; המשיך נדב בסיפורו &#39;&#39;ליאור הרגיש לא נעים שלי ולבסינו יש תפקידים בכירים, אבל פלג נשאר אזרח פשוט. לכן, הוא הפך את פלג לסגן ראשי בממלכה.&#39;&#39;


אבל אני מניחה שתהייה בעיה בהמשך וגם עכשיו-

יש לכם את בעיית הפרדוקס.

אתם צריכים לקרוא על זה,

שני הדנים לא [לפי חוקי הפיזיקה או משו כזה] יכולים להיפגש,

כי זה יצור מפגש עולמות כלשהו שיכול לערער את סדר היקום- ובעצם זה יכול לגרום לכך שלא יהיה איכשהו דני עתידני, אבל אם יש דני עכשיוי אז יש עתידני ובעצם הכל מתחרשבש...

מפרק 13 הוא מצטרף לכתיבה O: הוא מפרסם פרק ואני מפרסם פרק.

ואני מודע לזה, פשוט ראיתי בכמה אנימות ישנות שדמות עבר נפגשה עם דמות עתיד והכל היה סבבה. אז עשיתי כבר כמו שהיה באנימה אחת.
בכל זאת, זה סיפור דמיוני.

פרק 14/אש גיהנום
פלג הושיט את ידו הימינית אל מוט הגליוטינה בתיקווה לחתוך את החוט וליראות דם נישפך אך לפתע הרגיש פלג חום כבד בידו הימינית. דני החזיק את ידו של פלג ולא נתן לו לבצע את הפעולה.
"דני?&#33;, מה אתה חושב שאתה עושה?" היתעצבן דניקס ורץ אל דני עם אגרוף מוכן אך דני העתידי עצר אותו. "אם תנסה לעבור דרכי אתה תמות" אמר דני העתידי וחסם את הדרך לדניקס.
פלג הישתחרר מן האחיזה של דני והפך לצורת העל שלו. התחיל לרדת שלג כבד אשר כיסה את כל הממלכה.
"זאת הייתה טעות איומה לעצור אותי" אמר פלג בביטחון רב והחל לרוץ אל דני עם אגרוף קפוא. דני בלי להזיע הושיט את ידו הימינית אל אגרופו של פלג והעיף אותו. פלג נפל ארצה.
"אתה טועה, זאת הייתה הטעות שלך להילחם בי" השיב דני בצחוק קל ומן הידיים של דני עלתה להבה חמה וזוהרת. "אין מצב&#33;", "גם לדני יש כוח סודי?" נידהמו תושבי הממלכה והחלו ליברוח לצדדים שונים בממלכה.
"אולי אני לא אביר, אבל אני בטוח יכסח אותך עם האש שלי" אמר דני בביטחון רב והאש שבידיו גדלה עוד יותר עד שכל האיזור היה מואר וחם מהרגיל. היה כל כך חם עד שהשלג שפלג יצר החל לינמוס.
"אין לי סיכוי, הוא יהפוך אותי לשלולית&#33;" חשב פלג והתחיל ליברוח אל היער אך נפל על האדמה הקשה ואיבד את הכרתו. "לעולם אל תראה את גבך אל האוייב" אמר דני באדישות והיתקרב אל דניקס אשר היה מופתע מהכוח ההרסני של דני.
"אע.. אממ" "אולי נדון על זה קודם?" ניסה דניקס ליברוח אך דני העתידי תפס אותו והחל להכות אותו עד שאיבד דניקס את הכרתו ונפל גם הוא.
"כדאי שניזרוק אותם לצינוק, הם יכולים להיתעורר בזמן מסויים וליברוח" הציע דני העתידי וכך נעשה. שני הדנים השליכו את דניקס ופלג אל הצינוק האפל של ממלכת פוקיבול ונעלו את דלת הברזל.
לא הרחק מן הממלכה, בממלכת אנימגה, "אנחנו חייבים ליפעול ולעזור לממלכת פוקיבול&#33;" צעק ליאור על שני סגניו אשר לא ממש הקשיבו לפקודותיו. "דניקס ופלג עושים בעיות בפוקיבול ולכן זה השטח שלהם ואין לנו כל צורך להיתערב בעניינים שלא שלנו." השיב נדב באדישות ולקח לגימה מן התה המלכותי.
"אני מסכים עם נדב&#33;" צעק בסינו בקול הבאס שלו וחייך לנדב. "תקשיבו אבל, פוקיבול בשותפות איתנו ולכן אנחנו ניחשבים שטח שלהם&#33;" היתרגז ליאור אך בסינו ונדב היתעלמו לגמרי. הם חיו בעולם משלהם.
"תעשו טובה, לא סתם הפכתי אתכם לסגנים ראשיים" אמר ליאור. "אם לא אני, הייתם עכשיו גרים בקופסאת קרטון ישנה" היתעצבן ליאור עוד ועוד.
"סליחה?, אתה חושב שאנימגה זה הבית היחיד שלנו?", "יש מלא ממלכות שאפשר לעבור אליהם" השיב נדב ובסינו חיזק את דבריו. "אם כך, שניכם מפוטרים&#33;" "עופו מן הממלכה שלי ברגע זה&#33;" צעק ליאור ופתח את דלת החדר המלכותי וזרק את בסינו ואת נדב החוצא.
"איך אתה מעז?&#33;" היתעצבן בסינו ורץ עם אגרופים אל ליאור אך נדב עצר אותו. "זה חסר טעם, גם אם תהרוג אותו שום דבר לא ישתנה".
"יש מצב.." השיב בסינו בבוז והלכו השניים אל שערי אנימגה. "ובכן ממלכתי אהובה, פה אנחנו ניפרדים" אמר בסינו ויצא הוא ונדב משערי אנימגה היישר אל היער של פוקיבול. "הולכים לפוקיבול?" קפץ בסינו מאושר אך נדב הרגיע אותו והסביר לו שזו הדרך היחידה שמובילה לגבול בין פוקיבול לבין אוטאקו קון.
"אתה רציני??, אוטאקו?" נידהם בסינו אך נדב לא הגיב. הלכו השניים אל אוטאקו ביער הגדול.
"איפה אני?" היתעוררו דניקס ופלג ולא הצליחו להבין איפה הם נימצאים. "זה ניראה כמו הצינוק של פוקיבול" אמר דניקס. "היו מקרים שהייתי מגיע לפה וזורק כמה נבלות שהיו עוברות על חוקי הממלכה".
"דני והחבר המעפן שלו זרקו אותנו לפה" אמר פלג בכעס. "יוצא שכן" השיב דניקס וגירד את ראשו.

המשך יבוא.

אחלה פרק

פרק 15 (&#39;&#39;מידע&#39;&#39;)-
הלילה ירד. נער רזה ובלנדיני הלך ברחובות פוקיבול השותתים מדם. נראה היה שהמראה הנורא, של גופות האנשים המתים שהיו בכל מקום, לא השפיע על הנער. נהפוך הוא; הנער לא נרתע מהגופות, ואפילו דרך על כמה מהן. &#39;&#39;גועל נפש.&#39;&#39; לחש הנער בבוז ובעט באחת הגופות &#39;&#39;דרכתי על גוויות פוקיבול. איזה גועל.&#39;&#39;
הנער המשיך ללכת. נראה היה כאילו הוא מחפש דבר מה. &#39;&#39;נו באמת,&#39;&#39; חשב הנער בלבו &#39;&#39;מה לעזאזל קרה במקום הזה? לא יתכן שכולם מתו. חייב להיות לפחות מישהו אחד שעדין בחיים.&#39;&#39;
ואז, הנער שמע קולות. קולות של דיבור. &#39;&#39;מצוין.&#39;&#39; חשב הנער בלבו וחיפש את מקור הקולות. ואז הוא מצא את זה; שני נערים היושבים על ספסל בפארק הציבורי של פוקיבול, ומשוחחים בינם. הנער התחבא מאחורי אחד העצים. &#39;&#39;אני לא מאמין שהם עשו כזה דבר מטומטם,&#39;&#39; אמר נער בעל שיער קוצני &#39;&#39;אנחנו הרי גם ככה במצב קשה. אוטאקו קון לא יוותרו בכזאת קלות, הם בוודאי יחזרו לתקוף שוב. ומה דניקס ופלג האלה עושים? מחמירים את המצב. רצחו כמעט חצי מהאוכלוסיה רק כי הם לא צייתו לחוקים הטפשיים שלהם. אני ממש מתביש בשניים האלה.&#39;&#39;
&#39;&#39;כן...&#39;&#39; אמר הנער השני שישב לידו, שהיה עם שיער ארוך &#39;&#39;מזל שלא באנו לשם מאוחר מדי, אחרת הם כבר היו רוצחים את כל אזרחי פוקיבול. כשקראתי בעיתון שדניקס הפך למושל החלופי של ממלכת פוקיבול, ופלג הפך לסגן שלו, לא לקח לי הרבה זמן להבין איזה אסון גדול נפל על הממלכה. אולי בעצם אנחנו צריכים להודות לליאור על שנתן לנו את העיתון, לא כך, דני?&#39;&#39;
&#39;&#39;אני די כועס על עצמי על שהשארתי את השניים האלה לבד בלי השגחה.&#39;&#39; אמר דני &#39;&#39;זה היה טפשי מצדי, חסר אחריות לחלוטין. תאר לעצמך, אם לא הייתי עוזב את הממלכה מלכתחילה, שום דבר לא היה קורה, אף אזרח לא היה מת. הכל באשמתי.&#39;&#39;
&#39;&#39;די, די, אל תאשים אתך עצמך.&#39;&#39; אמר דני העתידי וטפח על גבו של דני &#39;&#39;שום דבר מזה לא קרה באשמך. היחידים שאשמים הם דניקס ופלג, המנוולים האלה. אתה לא עשית שום דבר רע. לא יכולת לדעת שכל זה יתרחש.&#39;&#39;
&#39;&#39;ו..ומה יהיה עכשיו?&#39;&#39; שאל דני והביט אל השמיים &#39;&#39;נתנאל מאושפז בבית חולים, דניקס ופלג כלואים בצינוק. איפה ההנהגה? מי ימשול בממלכת פוקיבול עכשיו? אי אפשר להשאיר את הממלכה ללא מושל.&#39;&#39;
&#39;&#39;זו באמת בעיה...&#39;&#39; אמר דני העתידי &#39;&#39;אבל..אני לא חושב שאנחנו יכולים לעשות משהו בנוגע לזה. לנו יש משימה, דני, והיא למנוע את האסון העתיד להתרחש. האסון שמאיים על כל עולם הממלכות. אין לנו עכשיו זמן לדברים כמו למשול בממלכה. לנו יש משימה, דני, ואנו מוכרחים לבצע אותה. אתה מבין אותי?&#39;&#39;
&#39;&#39;כן...&#39;&#39; השיב דני &#39;&#39;אבל בכל זאת...מפחיד אותי לחשוב על מה שיקרה לממלכה בזמן הקרוב. מתו היום יותר מדי אנשים, אני לא רוצה שימותו עוד. אוטאקו קון עלולים לתקוף בכל רגע, אולי מחר, אולי מחרתיים. מי ינהיג את הצבא כשהם יתקפו?&#39;&#39;
&#39;&#39;אם נמנע את האסון בזמן, לא נצטרך לדאוג בנוגע לזה.&#39;&#39; ענה דני העתידי וקם מהספסל &#39;&#39;אני חושב שכדאי שנלך לדבר במקום אחר, דני, יש לי מן הרגשה לא נוחה כזאת...כאילו מישהו שומע את מה שאנחנו אומרים עכשיו, אתה מבין?&#39;&#39;
&#39;&#39;אתה סתם מדמין.&#39;&#39; אמר דני וקם גם הוא. &#39;&#39;לעזאזל, אני חייב לברוח מכאן לפני שהם יגלו אותי.&#39;&#39; חשב הנער הבלונדיני בלבו, אולם לרוע מזלו, שני הדנים הבחינו בו לפני שהספיק להמלט. &#39;&#39;היי, מי אתה?&#39;&#39; שאל דני העתידי &#39;&#39;מה אתה עושה כאן בפארק בשעה כה מאוחרת? מצותת לשיחות של אחרים?&#39;&#39;
&#39;&#39;אני...אה..אני המנקה של הפארק.&#39;&#39; אמר הנער &#39;&#39;כן, אני המנקה. אני מנקה את..עלי השלכת שנפלו מהעצים. כן.&#39;&#39;
&#39;&#39;מוזר...לא זכור לי שעכשיו סתיו...&#39;&#39; אמר דני בבלבול. &#39;&#39;אה באמת? חבל מאד.&#39;&#39; אמר הנער &#39;&#39;טוב, היה נעים להכיר, אבל...להתראות&#33;&#39;&#39;
ובעוד שני הדנים שואלים את עצמם מי הוא הברנש המוזר, ברח הנער הבלונדיני בשיא המהירות, לכיוון שער היציאה מהממלכה. &#39;&#39;מצוין.&#39;&#39; חשב הנער בלבו &#39;&#39;זה לא היה קשה מדי. הבוס בוודאי יהיה גאה בי על המידע שאני הולך להעביר לו...&#39;&#39;
הבוקר הגיע. בממלכת אוטאקו קון הקטנה והשקטה, הלכו שני אזרחים פשוטים, אחד רזה וממושקף, והשני שמנמן ומתולתל, אל עבר טירת המלוכה. &#39;&#39;נדב, למה אנחנו בכלל עושים את זה?&#39;&#39; שאל בסינו &#39;&#39;אז בסדר, עזבנו את אנימגה, הגענו לממלכת אוטאקו קון. אבל למה לדבר עם המושל? במה זה יעזור לנו? הוא בטח יעיף אותנו מהטירה כשיגלה שהיינו בעבר סגנים באנימגה.&#39;&#39;
&#39;&#39;סמוך עלי,&#39;&#39; אמר נדב ברוגע &#39;&#39;אני יודע מה אני עושה.&#39;&#39;
נדב ובסינו נכנסו לתוך הטירה. כשהלוחמים שבתוך הטירה הבחינו בשניים-התחילה המולה גדולה. &#39;&#39;מה זה? יש כאן פולשים&#33;&#39;&#39; קרא אחד הלוחמים &#39;&#39;זה נורא ואיום&#33; מוכרחים לכלוא אותם לפני שיעשו כאן צרות&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;מה? פולשים? איפה?&#39;&#39; שאל לוחם אחר &#39;&#39;אני כבר אהרוג אותם&#33; אסור לאף פולש להכנס הנה&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;היי, היי, חבר&#39;ה, הרגעו בבקשה.&#39;&#39; אמר נדב &#39;&#39;אנחנו לא פולשים. אנחנו רק..אזרחים חדשים בממלכה. מבינים? אין צורך לתקוף אותנו, באמת. אנחנו רק באנו..לדבר עם המושל.&#39;&#39;
&#39;&#39;אהההה, לדבר עם המושל, אה?&#39;&#39; אמר אחד הלוחמים &#39;&#39;למה לא אמרתם קודם? בבקשה, עלו במדרגות, לא התכוונו לתקוף אנשים מכובדים שמיודדים עם המושל.&#39;&#39;
נדב ובסינו עלו במדרגות הטירה. הם הלכו במסדרון, עד שלבסוף הגיעו לחדרו של אלעד, מושל אוטאקו קון. דלת החדר היתה פתוחה. בחדר, ישבו אלעד וסגנו אביב, והתווכחו בינם. &#39;&#39;מה פתאום&#33; אסור בשום פנים ואופן לתקוף את פוקיבול היום בצהריים&#33;&#39;&#39; אמר אביב בכעס &#39;&#39;זה טפשי, זה מגוחך וזה גם בכלל לא הגיוני&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;שתוק כבר&#33;&#39;&#39; כעס אלעד &#39;&#39;אני בכלל לא שואל אותך. אתה בסך הכל סגן עלוב, אתה לא יכול לתת ל עצות בדברים האלה&#33; אם אני אמרתי שנתקוף את פוקיבול היום בצהריים אז נעשה את זה&#33;&#39;&#39;
נדב כחכח בגרונו. אלעד ואביב הופתעו מאד לראות שני אזרחים פשוטים בפתח דלת משרד המושל. &#39;&#39;סליחה?&#33;&#39;&#39; נדהם אביב &#39;&#39;מה אתם חושבים שאתם עושים כאן? זהו החדר הפרטי של המושל&#33; אין בשום פנים ואופן כניסה לאזרחים&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;בואנה&#33;&#39;&#39; כעס בסינו וקמץ את אגרופיו &#39;&#39;דבר אלי יפה אתה&#33; אל תעצבן אותי, שמעת? אני בחור מסוכן אני&#33; לא כדאי לך להתעסק אתי&#33; אני הוא דביר בסינו, אתה שומע? אני אפרק לך את הצורה, אני אוכל אלף כמוך לארוחת בוקר&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;אך אתה מעז לדבר אלי?&#39;&#39; זעם אביב. הוא ניגש אל השניים ועמד לגרש אותם מהחדר. &#39;&#39;לא, לא, חכה רגע, בבקשה&#33;&#39;&#39;אמר נדב המיואש &#39;&#39;אל תגרש אותנו&#33; יש לנו מידע שאולי יעזור מאד למושל שלכם. בבקשה, אל תסלק אותנו&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;שאתן לכם לדבר עם המושל?&#39;&#39; שאל אביב בבוז &#39;&#39;בדיחה טובה&#33; יאללה, עופו מכאן&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;אה..אביב, תן להם להכנס.&#39;&#39; אמר לפתע אלעד &#39;&#39;אין זה מכובד לגרש אורחים. ובטח כאשר לאותם אורחים יש פיסת מידע חשובה מאד עבורי. אם זה באמת נכון מה שהם טוענים. בואו, אורחים יקרים, שבו בבקשה.&#39;&#39;
אביב הביט על נדב ובסינו במבט זועף, וזז הצדה. &#39;&#39;תודה לך, אדוני הנכבד.&#39;&#39; אמר נדב לאביב. נדב ובסינו התישבו ליד שולחנו של אלעד. &#39;&#39;אז אמרו לי...&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;מי אתם? אני מניח שאתם תושבים חדשים כאן, נכון? לא ראיתי אתכם בעבר. ספרו לי קצת עליכם. מי אתם? מהיכן הגעתם? ומהו אותו מידע שאתם מעונינים למסור לי?&#39;&#39;
&#39;&#39;נעים מאד, שמי נדב.&#39;&#39; אמר נדב. &#39;&#39;ולי קוראים בסינו&#33;&#39;&#39; אמר בסינו בקול נלהב &#39;&#39;אדוני המושל, אתה אחלה גבר&#33;&#39;&#39;
אלעד נגעל מעט מגסות הרוח של בסינו, ונדב הבחין בכך. &#39;&#39;אנא, אדוני הנכבד, סלח לבסינו.&#39;&#39; אמר נדב &#39;&#39;הוא מאד מאד נרגש לפגוש אדם כה דגול כמוך, ולכן הוא מתנהג כך. בדרך כלל, הוא מאד מנומס.&#39;&#39;
&#39;&#39;כן, אני בטוח בכך...&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;אבל ספרו לי עוד עליכם. מהיכן הגעתם? ומה גרם לכם להגיע לממלכה הקטנה שלי?&#39;&#39;
&#39;&#39;אנחנו היינו פקחים בממלכת אנימגה.&#39;&#39; הסביר נדב. &#39;&#39;מה? אנימגה?&#39;&#39; התפרץ אביב &#39;&#39;אלעד, מוכרחים לגרש אותם תכף ומיד. הם מרגלים&#33; ידעתי מההתחלה שהם חשודים&#33; הם באו לרגל אחרינו, ואז להעביר את המידע לממלכה הקטנה והעלובה שלהם, אנימגה&#33; צריך להרוג אותם&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;אביב, די&#33; נמאסת&#33;&#39;&#39; קרא אלעד בכעס ונתן לאביב סטירת לחי &#39;&#39;אתה מלחיץ את האורחים היקרים שלי&#33; עוף מפה, אני לא רוצה לראות אותך&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;כ..כן, כבודו.&#39;&#39; אמר אביב בראש מושפל ועזב את החדר. &#39;&#39;אני מאד מתנצל על גסות הרוח של סגני.&#39;&#39; התנצל אלעד בפני נדב ובסינו &#39;&#39;הוא פשוט..לא כל כך אוהב אורחים. אני מאד מקוה שלא נעלבתם ממנו.&#39;&#39;
&#39;&#39;לא, שטויות.&#39;&#39; אמר נדב &#39;&#39;על כל פנים, כפי שאמרתי קודם, בסינו ואני היינו בעברנו סגנים בממלכת אנימגה. אבל בסופו של דבר, נמאס לנו להיות העבדים הקטנים והממושמעים של ליאור, והחלטנו לפרוש מהממלכה.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני מבין.&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;אבל בכל זאת...למה דווקא הממלכה שלי? יש עוד הרבה ממלכות אחרות. יש את אנימה קון, יש את פוקיבול..&#39;&#39;
&#39;&#39;פוקיבול מסריחים&#33;&#39;&#39; קטע אותו בסינו &#39;&#39;אנחנו שונאים אותם&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;כן, את ממלכת פוקיבול אנחנו באמת לא מחבבים במיוחד,&#39;&#39; הסביר נדב &#39;&#39;וממלכת אנימה קון שעממה אותנו מדי. אין בה שום דבר מענין. לעומת זאת, הממלכה שלך, כבודו, היא שוקקת חיים ומלאת ענין. לכן באנו לכאן.&#39;&#39;
&#39;&#39;אם כך...&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;מהו אותו מידע שאתם מעונינים להעביר אלי?&#39;&#39;
נדב חייך. &#39;&#39;נו, נו, חשבתי שתבין לבד.&#39;&#39; אמר נדב &#39;&#39;אני יודע שהממלכה האויבת שלכם היא פוקיבול, ופוקיבול נמצאת עם אנימגה בשותפות. לכן, בתור סגנים לשעבר בממלכת אנימגה, אנחנו נוכל להעביר לך את כל המידע שתצטרך אודות שתי הממלכות. ככה, יהיה לך יתרון על פוקיבול בכך שתדע עליהם יותר ממה שהם יודעים עליך, מבין?&#39;&#39;
אלעד לא ידע מה לומר. הוא רק חייך חיוך, חיוך רחב, חיוך מאוזן לאוזן. &#39;&#39;זו..מתנה משמיים&#33;&#39;&#39; צהל אלעד ולחץ את ידו של נדב. &#39;&#39;היי, רגע, מה אתי?&#39;&#39; נעלב בסינו. &#39;&#39;המממ...אל תעלב, אבל עליך אני אוותר.&#39;&#39; השיב אלעד &#39;&#39;נדב ובסינו, אין לכם מושג כמה אני מודה לכם. אתם אולי הדבר הכי טוב שקרה לי בתקופה האחרונה. שניכם תזכו לתפקידים בכירים מאד אצלי בממלכה. תהיו פקחים&#33; כן, כן&#33; אני ממנה אתכם לפקחים בממלכה שלי&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;מה, באמת?&#39;&#39; שמח בסינו &#39;&#39;איזה אושר&#33; איזה אושר&#33; וואו&#33; איזה מזל שעברנו לממלכה הזאת&#33;&#39;&#39;
כולם כל כך שמחו. היחיד שנשאר זועף היה אביב, שעבר מחוץ לדלת ושילב את ידיו בזעף. &#39;&#39;אז שני הפרחחים האלה נהיו עכשיו פקחים, אה?&#39;&#39; חשב אביב בלבו &#39;&#39;לעזאזל&#33; לא יעבור הרבה זמן עד שהם יגיעו לדרגה שלי, ואולי אפילו יעקפו אותי. אני חייב לעשות משהו בנוגע לזה...&#39;&#39;
בינתים, במקום אחר, לא מוכר ולא ידוע, בתוך חדר חשוך לחלוטין, נשמעה דפיקה בדלת. &#39;&#39;מי שם?&#39;&#39; שאל קול צפצפני להחריד. &#39;&#39;זה אני, כבודו,&#39;&#39; נשמע קול מאחורי דלת החדר החשוך &#39;&#39;עבדך הנאמן, ולדימיר.&#39;&#39;
&#39;&#39;הו, ולדי, הכנס בבקשה.&#39;&#39; אמר הקול הצפצפני. אל החדר נכנס נער בלונדיני, ומיד סגר את הדלת אחריו. הנער התישב על אחד הכסאות. ולדימיר לא יכול היה לראות את האדם בעל הקול הצפצפני שישב מולו. הוא יכול היה לראות שתי עיניים, גדולות ומרושעות. עיניים של רוע טהור.

&#39;&#39;אז...אמור לי, ולדי,&#39;&#39; אמר הקול &#39;&#39;איך היתה המשימה שנתתי לך? האם הצלחת בה? האם יש לך מידע להעביר לי, הישר מממלכת פוקיבול?&#39;&#39;
&#39;&#39;הו, בעוד איך, כבודו,&#39;&#39; ענה ולדימיר &#39;&#39;אין לך מושג עד כמה. למען האמת, השגתי הרבה יותר מידע מכפי שציפיתי שאשיג. אתה מעונין לשמוע? לדעתי, זה מידע שעשוי לעורר בך ענין.&#39;&#39;
&#39;&#39;ולדי, ידעתי שלא תאכזב אותי.&#39;&#39; אמר הקול &#39;&#39;אחרי הכל, לא סתם מיניתי אותך כסגני הנאמן ביותר. אז ספר לי על המידע שהצלחת להשיג.&#39;&#39;
&#39;&#39;ובכן,&#39;&#39; אמר ולדימיר &#39;&#39;ממלכת פוקיבול עברה מכה קשה מאד. כמעט חצי מהאוכלוסיה שם-מתו. זה היה נורא. בכל מקום שבו דרכתי, היו גופות של אנשים מתים. מראה כזה נורא לא ראיתי זמן רב.&#39;&#39;
&#39;&#39;זה באמת נשמע נורא ואיום.&#39;&#39; אמר הקול &#39;&#39;איזו ממלכה עוללה להם את זה? אוטאקו קון?&#39;&#39;
&#39;&#39;לא ולא, אדוני.&#39;&#39; השיב ולדימיר &#39;&#39;לא מדובר בממלכה עוינת שהרגה כל כך הרבה אנשים, אלא, האמן או לא, אנשים מתוך הממלכה עצמה&#33; כן, כן. מסתבר שנתנאל היה צריך להתאשפז בבית חולים, ולכן דניקס הפך למושל זמני בפוקיבול. ואחד הדברים שהוא עשה בתור מושל, היה לרצוח את כל מי שלא מציית לחוקים שלו.&#39;&#39;
&#39;&#39;טפשים&#33;&#39;&#39; צחק הקול &#39;&#39;למה לרצוח אם אפשר פשוט לתת מאסר לנצח? בכל מקרה, המשך בבקשה.&#39;&#39;
&#39;&#39;בסופו של דבר,&#39;&#39; המשיך ולדימיר &#39;&#39;דני השליך לצינוק את דניקס ואת סגנו פלג..&#39;&#39;
&#39;&#39;רק רגע אחד,&#39;&#39; קטע אותו הקול &#39;&#39;מי זה הברנש שהזכרת עכשיו? דני? מי הוא?&#39;&#39;
&#39;&#39;דני?&#39;&#39; שאל ולדימיר &#39;&#39;טוב, דני הוא אחד מהאנשים שצוטטתי לשיחות שלהם. הוא תושב פוקיבול, אולי אפילו פקח שם, לפי מה שהבנתי. בכל מקרה, נכון לעכשיו הבעיה העיקרית של ממלכת פוקיבול, היא שאין לה הנהגה. אין מושל, אין סגנים. דני התלבט האם כדאי לו לכהן כמושל עד החלמתו של נתנאל, אך חברו שכנע אותו לותר על כך. לא כל כך הבנתי מדוע, אולי בגלל משהו שהם דיברו עליו..משהו על למנוע אסון, לא ממש הבנתי את זה.&#39;&#39;
&#39;&#39;אז לממלכת פוקיבול אין הנהגה, הא?&#39;&#39; שאל הקול &#39;&#39;נפלא, נפלא&#33; יותר טוב ממה שחשבתי. בוודאי לא יקח לממלכת אוטאקו קון זמן רב לשמוע על כך, הם ינצלו את החולשה של פוקיבול ויתקפו אותם במהרה. מצוין. נראה שהכל פועל לטובתנו. בכל מקרה, ולדי, אני רוצה שתמשיך לרחרח שם, ולהעביר לי מידע אודות כל המתרחש בעולם הממלכות. אה, ופקח עין על הנער ההוא..מה שמו?&#39;&#39;
&#39;&#39;דני, כבודו.&#39;&#39; ענה ולדימיר. &#39;&#39;כן, כן, דני,&#39;&#39; אמר הקול &#39;&#39;הנער הזה מענין אותי מאד. פקח עליו עין, שמור שהוא לא יעשה שום דבר שעלול להרוס לי הכל, אולי אפילו תחבור אליו לצורך הענין...אתה מבין אותי, ולדי?&#39;&#39;
&#39;&#39;כן, כבודו.&#39;&#39; השיב ולדימיר. &#39;&#39;מצוין.&#39;&#39; אמר הקול ונאנח &#39;&#39;בהצלחה, ולדי, ואל תשכח, אני סומך עליך, נערי.&#39;&#39;
המשך יבוא...

פרק טוב מאוד

מותח..
וגם זה שלפניו..

עדיין אני בטוחה שיתעורר מתישהו עניין הפרדוקס..

חייב מתישהו להתעורר עיניין כזה..

זה יהיה טוויסט מאגניב D:

פרק טוב D:

פרק 16/מצב הייפר דינאמי
&#39;טוק טוק&#39; נישמעה דפיקה קלה בדלת המשרד של מושל פוקיבול. הדלת ניפתחה בעדינות רבה ונער בלונדיני עם חיוך מזוייף ניכנס.
"הו, שלום לך, ולדי", "מה מביא אותך לפה?" שאלה דמות אשר נישכבה על כיסא הנוח והרימה את רגליה על שולחן הכתיבה. "ובכן, מאז שאנחנו חברים טובים, החלטתי לבלות איתך יותר זמן מהרגיל" השיב ולדי והיתיישב על כיסא.
"אוקיי, אבלה איתך" אמרה הדמות. "ממש ברגע זה אני אחתום על כמה מסמכים שמעידים שאני המושל החלופי של פוקיבול ולאחר מכן נצא לבלות בממלכה" השיבה הדמות והוציאה מן המגירה תיקייה בת אלף מסמכים.
"יו, תודה רבה לך דני&#33;" שמח ולדי וחיכה בסבלנות רבה עד שדני יתפנה. ולדי ישב שעות על גבי שעות עם אותו חיוך מזוייף.
"אוקי, סיימתי עם המסמכים", "עכשיו אפשר לצאת לבל..." אמר דני אך קטעה אותו אזעקה. "רק לא זה&#33;" נילחץ דני ועזב את ולדי בחדר המושל וברח.
כשדני הגיע אל שערי הממלכה ראה דני את חברו העתידי עומד ומולו סוער צבא אוטאקו. "דני&#33;, תשאיר את זה לי&#33;", "אתה חייב להביס את המושל שלהם&#33;" צעק דני העתידי והפך לאביר משוריין וחסם את הכניסה לממלכה.
דני רץ בשיא כוחו אל ממלכת אוטאקו בכדי לירצוח את אלעד, שליט ממלכת אוטאקו. ובינתיים בממלכת פוקיבול, הקרב הגדול החל.
דני העתידי הרג כל חייל שניסה להיכנס לממלכה אך לבסוף צבא אוטאקו הצליח ליגבור על כוחו של דני העתידי וכולם ניכנסו לממלכה. לדני העתידי לא היה מספיק כוח ליגבור על מאות חיילים.
ובאוטאקו המצב היתחמם מרגע לרגע. דני פרץ את שערי הממלכה והיתקדם במהירות אל חדרו של המושל, אלעד. "עצור, אין לך סמכות להיסתובב סתם ככה בארמון הממלכה" סובב דני את ראשו וראה נער די מבוגר עם חתול ג&#39;ינג&#39;י על ראשו. "שמי אלכס, אני תורן המסדרון, אם אתה חושב שתצא נקי מכל העניין אז אתה טועה ובגדול" אמר אלכס והחתול שעל ראשו התחיל ליצחוק.
"נו באמת, אל תדליק אותי" נאנח דני והמשיך להיתקדם אל חדרו של אלעד, מושל הממלכה. אלכס ראה זאת כעילבון וזרק על דני מאות סכינים חדים אשר פגעו ופצעו את דני קשה. "הזהרתי אותך" ציחקק אלכס והוציא מכיס חולצתו סכין חד אשר מסוגל לחתוך ברזל.
"חתיכת...&#33;&#33;" היתעצבן דני ובמהירות רבה הכניס לאלכס אגרוף בוער היישר לפרצוף. "איזו מהירות מרשימה" חשב אלכס והחל לרוץ אל דני עם הסכין החד אך דני עצר אותו. "מסור ד"ש למלאך השומר שלי" ציחקק דני ומכף ידו יצאה להבה גדולה ואכזרית אשר שרפה את אלכס. כל מה שנישאר מאלכס היה אפר וחתול ג&#39;ינג&#39;י.
"יש לך מזל שאתה חתול" אמר דני והמשיך להיתקדם אל חדרו של אלעד עם אש בעיניים. לבסוף דני הגיע אלר חדרו של אלעד, והרס את דלת משרדו עם אגרופו הבוער.
שני פנים מוכרות נוכחו בחדרו של אלעד, היו אלא נדב ובסינו אשר שוחחו באותו הזמן עם אלעד. "דני?&#33;, מה אתה עושה פה??" הופתע נדב וקם מן הכיסא והחל לרוץ עם אגרוף מוכן אך דני היתחמק בלי להוריד טיפת זיעה. "וואו, דני אתה מגניב&#33;" מחא בסינו כפיים ואלעד הוריד לו כאפה.
"נדב, אל תיתערב, אם תעמוד בדרכי אתה תיפגע" אמר דני והיתקרב אל אלעד. אלעד התחיל ליצחוק וכאשר הוא נירגע היתרומם גם הוא מכיסאו המפואר והצביע לכיוונו של דני. "אל תעצבן אותי&#33;, אני אהר.." ניסה דני להגיד את דבריו אך עמד מאחוריו ולדי עם סכין חד אשר מכוון היישר לגרון של דני.
ובפוקיבול, המצב חמור מאוד. צבא אוטאקו השמיד את כל הממלכה ועכשיו הגיע גזר הדין. "אתה, היכון למות&#33;" אמר אחד החיילים של אוטאקו וזרק על דני העתידי קידון.
לפתע אור בוהק יצא מגופו של דני העתידי ואחרי שהאור הבוהק עבר עמד דני העתידי על שתי רגליו וכל פצעיו היתרפאו. כל גופו המשוריין היה מצופה זהב ועל גבו היו תותחים כבדים. על כתפיו הונחו תותחים קטנים ועל ידיו היו חרבות גדולות וחדות מאוד. "מצב הייפר דינאמי&#33;" צעק דני העתידי ופיצץ את האיזור עם התותחים שעל גופו.

המשך יבוא.

הלוו? O:

נחמד D:

כמעט חשבתי שדני העתידני ימות וזה יצור פרדוקס ><"