נושא: 4 הממלכות

תאמת-
אני בהתחלה חשבתי שזה הטבעת אופל ההיא של עידן ><"

שגיא צודק. גמאני חשבתתי על זה.

לאחר מה שקרה לדני שנה שעברה-

אני מאמינה שהוא לא היה מתנהג ככה.
ישר הוא היה מגן על עצמו בכוחות האש שלו...

פרק 33/&#39;כפפות X&#39;
יום חדש עלה בעולם הממלכות הגדול והמרתק, יום נוסף של שמחה והנאה...טוב, לרוב האנשים. בטירת המלוכה של ממלכת אוטאקו קון הגדולה והעשירה, יושב לו דני פקח המשמעת במשרדו הצח ועל שולחן הכתיבה הישן שלו מונחת קופסאת מתכת קטנה העטופה בעור.
עיניו של דני התמקדו בקופסא, הוא בהה בקופסא שעות רבות ומבטו היה אדיש ומתוסכל. דני נשען עם גבו אחורנית והרים את רגליו על שולחן הכתיבה הקטן שלו, פיהק פיהוק קל ועצם את עיניו.
תחילת פלאשבאק
"אתה מבין, דני?", "אנשים נולדים עם הכח שלהם כבר מלכתחילה. חלקיקי הפאזל המוזהבים שהם רואים זה בסך הכל חזיון כאשר הכח מגיע למצב שיא והוא מתפרץ סוף כל סוף החוצא" אמרה נערה נמוכת קומה אשר ישבה במשרדו הצח של דני. הנערה הייתה צעירה מדני לפחות בארבעה שנים, היה לה שיער בלונד ארוך וזהוב, עיניה היו ירוקות כצבעו של אגוז וקראו לה הילה.
"אני רק לא מבין דבר אחד. בשביל מה באמת? הרי את לא אזרח בממלכה. אין לך תעודת אזרח" הרים דני את ראשו משולחן הכתיבה שלו...והחל לחקור לעומק את הנערה. "שמע, אתה הצלת את כל עולם הממלכות, יש עליך כבר אגדה&#33;", "בגלל שרשע חדש מתקרב אני רציתי לבוא לכאן ולהזהיר אותך מפניו. כמו כן, יש לי מתנה קטנה בשבילך, היא תעזור לך בקרבות" ענתה הילה, והוציאה מכיס מכנסה קופסאת מתכת קטנה העטופה בעור.
"רשע חדש? על מה את מדברת?" נדהם דני ונשען עם גבו אחורנית. "ובכן, עידן אברמוביץ&#39; חזר לחיים...כמו כל אחד אחר. הוא מסוגל להרבה, הפעם הקרב לא יהיה כזה קל כמו שהיה לפני שנה" ענתה הילה והחלה להתקדם אל היציאה מן החדר. "ומה לגבי הקופסא?&#33;" התרומם דני מכיסאו המרופד והאורטופדי ושאל בסקרנות את הילה אשר עמדה כבר לעזוב.
"בתוך הקופסא שנתתי לך שוכבות להן זוג כפפות. &#39;כפפות X&#39;.
הן לא כפפות רגילות בכלל, הכפפות מיוחדות וחסינות מפני אש. הכפפות הן כלי הנשק שלך אפשר להגיד זאת ככה.
ברגע שאתה לובש אותן ומדליק את הלהבה שבידיים כח האש שלך גדל ואפילו נכפל. אלו לא כפפות רגילות, אלו כפפות שייצרו במיוחד בשבילך" ענתה הילה ועזבה את חדרו של דני, פקח המשמעת של ממלכת אוטאקו קון.
סוף פלאשבאק
דני הביט בקופסא הקטנה ומבטו לא השתנה בכלל. &#39;&#39;כפפות X&#39; את אומרת, אה..&#39; חשב דני עם עצמו והקריב את הקופסא אליו.
די הרחק משטח ממלכת אוטאקו קון, בארגון הצבאי שהקים מקס...שר הצבא החדש של ממלכת פוקיבול הקטנה;
יושבת לה החבורה ושותה להנאתה תה ועוגיות. &#39;דניקס חזר אל טירת המלוכה...זאת הזדמנות פז להתחיל עם ענת&#33; אשת חלומותי&#33;&#39; חשב טרינר בליבו וסיים במהירות את התה שלו. מקס שישב ליד הביט בטרינר ומבטו השתנה למבט אדיש.
&#39;הנה זה בא...טרינר עומד לספר בדיחה&#39; חשב מקס וגיחח בסתר.
"יודעים?&#33; אדום הוא צבע חם...אז בחורף אפשר להתכסה בו" סיפר טרינר את בדיחת הקרש הראשונה שלו והביט בענת...בתקווה שהיא תצחק מהבדיחה. ענת לא צחקה, היא אפילו לא שמה לב לנוכחותו של טרינר המסכן.
&#39;פאק, זה לא מצליח לי&#33;&#39; התרגז טרינר והתיישב בחזרה על כיסאו, לקח עוגיה קטנה והבעת פניו הייתה מבואסת. "טרינר, הבדיחות שלך לא מצחיקות...הן יותר מעצבנות" אמר לפתע פלג ויצא מן המטבח.
החבורה התעלמה, רק טרינר ישב וחשב על דבריו של פלג. &#39;הבדיחות שלי לא מצחיקות? הן מעצבנות?&#39; התאכזב טרינר והזיל דמעה.
ובחזרה אל משרדו הצח של פקח המשמעת של אוטאקו קון;
עברו להן כבר שעתיים ודני עוד בוהה בקופסא. מבטו האדיש והמתוסכל לא השתנה בכלל.
"זהו זה, אני חייב לעשות זאת" לחש דני לעצמו ולהבה נדלקה על אצבע אקראית שבידו הימנית. דני השחיל את האצבע עם הלהבה אל פתח הקופסא...החור שבו מכניסים מפתח.
&#39;טרק..&#39; נשמעה חריקה בקופסא והיא נפתחה. אור מסנוור נורה ממנה.
בתוך הקופסא היה זוג כפפות שחורות העשויות עור ומתכת בצדדים. על כל כפפה הייתה למעלה חותמת עתיקה ומסטורית של ממלכת פוקימונס המערבית המצויירת ביהלום כחול ובהיר.
דני לבש את זוג הכפפות על שתי ידיו והרגיש את כוחו גובר. הוא הרגיש שחום גופו עולה ואף החל לראות הזיות.
לבסוף הוא התאושש וההזיות פסקו להן. הכפפות נראו עליו טוב מאוד, הוא נראה כמו אופנוען קשוח במקצת.
&#39;גדול&#33; הנערה הקטנה צדקה בדבריה...זה אכן מחזק&#33;&#39; שמח דני וחזר לשבת בכיסאו המרופד והגדול. לפתע דפיקה קלה נשמעה בדלת החדר. "יבוא.." ענה דני והדלת נפתחה.
אל החדר נכנס אלעד, מושל הממלכה ועל ידו הימנית היו מולבשות שתי טבעות. אחת כסופה ואחת אדומה.
"הו, טוב לראותך אדוני&#33;" אמר דני בשמחה רבה אל אלעד אשר התיישב על כיסא עץ ישן וחורק ליד שולחן הכתיבה של דני. "כן...משתגיד" ענה אלעד בהתנשאות...דבר אשר הפתיע את דני.
"אלעד? הכל בסדר איתך?", "יש בעיות כלשהן בממלכה? אני אוכל לטפל בהן אם יש צורך&#33;" אמר דני וחייך חיוך רחב ובעיניים היה נראה אומץ ותקווה. "הו הו הו, אתה ועוד איך תטפל בהן&#33; אל תחשוב שאני לא אמצא לך עבודה...הרי להתבטל בחדר כל אחד יכול&#33;" השיב אלעד ברשעות ועל פניו נראה חיוך זדוני למדי. "אמממ...בסדר" השיב דני וגלגל עיניים.
"תקשיב...נער להבות שכמותך, אני רוצה שתשליך לצינוק כל אזרח ואזרח אשר עובר על לפחות חוק אחד מספר החוקים של הממלכה שלי" אמר אלעד ועל פניו נראה מבט קר ומאיים.
"כרצונך" השיב דני ויצא מחדרו. בזמן שהלך במסדרונות טירת המלוכה, חשב דני עם עצמו. &#39;אלעד השתנה...הוא מתנהג בדיוק כמו שהתנהג שנה לפני. מה גורם למהפך שכזה?&#39; חשב דני עם עצמו ויצא מטירת המלוכה. שיערו הכחלכל והארוך התעופף מעט ברוח ועלים חומים ויבשים התעופפו ליד.
&#39;פקודה זו פקודה&#39; חשב דני ומבטו החייכני הפך למבט מריר ומאיים. הוא החל להתקדם אל השכונות הרגילות...שכונות של משפחות שלא זורם בהן דם מלכותי ומהחברה הגבוהה.

המשך יבוא.

כן...אני כמו הדמות שבחתימה ובאווטר שלי O: רק עם שיער כחול וארוך וקעקוע על עין שמאל.
אמ...אתה תופיע, אל דאגה. ואני אכתוב פרק נוסף.
מצטער נדב, אני רוצה לממש את הרעיון שלי.

דני :X

אני גבוה ><"

אני מטר שישים ושתיים :/

אני השנייה הכי גבוהה בכיתה שלי :X


ארג

הילדה הקטנה ><"

אתה מודע שיש עכשיו איתי ידיד :/

ביישת אותי&#33;

><"

תשנה את זה מיד&#33;

OO

בכ"מ
תצבע תשיער ><"



ולפרק:

סביר.

ממש תגובה יפה O:
את קטנה ביחס אלי&#33; לא שאת נמוכה&#33;

תגיד את זה בגדול&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33; &#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;

כי אני:



1.62 מ&#39;

אוי תפסיקי כבר >< מי שאומר שאת נמוכה אני נכנס בו. מרוצה?
יאללה חלאס להתווכח או שאני סוגר ת&#39;סיפור לעזאזל.

פרק מצוין&#33; אני תוהה מה קרה לאלעד...מה קרה לאותו מושל טוב לב?

ואין צורך להתעצבן בגלל הגובה, באמת.
הרי זה ידוע שנמוכות הן הכי שוות...

לא הן לא OO

חברה שלי נמוכה-

ואיזה מסכנה-

היא כפי הנראה תשאר ככה ><"

פרק 34/&#39;פקודה זאת פקודה&#39;
"אתה מבין? הכל עניין של זמן" אמר עידן, מושל ממלכת אנימקון אל נתנאל, מושל ממלכת פוקיבול הקטנה. שני מושלי הממלכות ישבו ודנו בחדרו של נתנאל, בתוך טירת המלוכה של ממלכת פוקיבול.
בזמן שהשניים שוחחו להם, דמות מסטורית הלבושה בשחור התקדמה במסדרון הטירה. על פניה של הדמות היו משקפי שמש שחורות וקהות ועל ידיה הימנית היו לבושות שתי טבעות. אחת כסופה ואחת אדומה.
לבסוף, הדמות המסטורית הגיע אל דלת החדר של נתנאל המושל. הדמות נקשה שלוש פעמים נקישות חלשות על הדלת ולבסוף פתחה אותה.
"שלך לך נתנאל היקר" אמרה הדמות בעודה נכנסת ומורידה את משקפי השמש הקהות שלה. "לא יתכן&#33; חשבתי שהרגתי אותך&#33;" נדהם נתנאל למראה עיניו והחל להזיע מרוב שהוא נלחץ. "אתה מכיר אותו?" לחש עידן אל נתנאל המופתע.
"הוא ועוד איך מכיר, היינו פעם שותפים לעסק" ענתה הדמות וחייכה חיוך זדוני. "שמי סטאסק, באתי לחסל אותך" אמר סטאסק וחייך חיוך זדוני. שתי הטבעות שעל ידו הימנית החלו לזהור באור מוזר.
כעבור מספר שניות משומקום הופיע אותו מתנקש מהפעם הקודמת. הוא היה לבוש בשחור, ענד משקפי שמש שחורות וחרב גדולה וארוכה בידו הימנית.
גם על ידו של המתנקש מהפעם הקודמת היו מולבשות שתי הטבעות על אותה היד ועל אותן האצבעות כמו לסטאסק. "חסל אותו" אמר סטאסק בלחש והתיישב בפינת החדר...הרחק מהמתרחש.
"אני אגן עליך&#33;" התרומם עידן מושל ממלכת אנימקון וסביבו נוצר חול קשיח וכבד אשר הפך לחומת מגן גדולה ורחבה. &#39;יש לי מספר דקות להבין על מה מדובר&#39; חשב עידן בליבו והחל לחקור את נתנאל המבוהל.
וביער של ממלכת פוקימונס הצפונית והמושלגת;
"לא בבקשה, אל תיפגע בי&#33;" צעק אזרח קטן וחלש אל מפלצת ענקית ושעירה במיוחד. המפלצת התגלתה כקואלה רבת מימדים אשר כולה רגזנית ומאיימת.
"אתה פולש...לא תקבל את העץ שלי&#33;" צרחה הקואלה הגדולה והכתה באדמה עם רגלה השמאלית...מה שגרם לרעידת אדמה חזקה אשר הרעידה את כל האזור. "על מה את מדברת בכלל?&#33; רק עברתי ליד&#33;" ענה האיש בבהלה וברח מן המקום בריצה. האיש הצליח לברוח בהצלחה.
&#39;אף אחד לא יפגע בעץ האקליפטוס שלי&#39; חשבה הקואלה ולפתע זהרה כולה באור בוהק ומסנוור. כעבור מספר שניות מעטות הקואלה נקטנה באופן מדהים וכאשר האור הבוהק התפוגג, נראה נער נמוך בעל שיער שחור ועיניים שחורות גם כן.
"לא אתן לאף אחד לפגוע בך, אפילו אם זה בין חיים ומוות" לחש הנער אל עץ האקליפטוס שלו וחייך חיוך רחב ולא מאיים כלל.
ובממלכת פוקיבול המצב רק מחמיר ומחמיר יותר מרגע לרגע. הקרב בחדרו של נתנאל ממשיך.
"אז אתה בעצם אומר שכל זה רק בגלל שלא שילמת לו חוב?&#33;" נדהם עידן מושל ממלכת אנימקון למה ששמע וסתר לנתנאל את הלחי. "תשמע, כן ביקשתי ממנו שיעצב לי את הממלכה ויהפוך אותה לממלכה יפה...אבל לבסוף הבנתי שזה לא נחוץ והילד הבין את זה רק בקללות" השיב נתנאל באדישות ועידן התרגז עוד יותר.
"בכל זאת, אחרי כל העבודה הקשה שהוא עשה, מגיע לו סכום נאה של כסף" אמר עידן אל נתנאל הטיפש. "אל תתערב, העבודה שלך כרגע היא להציל אותי" ענה נתנאל ושילב את ידיו ברוגז.
לבסוף מגן החול שיצר עידן קרס והמתנקש הצליח לפגוע בנתנאל. נתנאל התעלף ומעט דם נראה על רצפת החדר הגדול.
"אני לא הרגתי אותו, הבוס רוצה אותו חי" אמר המתנקש באדישות ונמלט דרך החלון של החדר. סטאסק שישב בפינה החל למחוא כפיים ולהתקרב אל המתרחש.
"אתה לא תיקח אותו&#33;" צעק עידן וכמות נאה של חול עטפה את גופו ויצרה מגן. "אחרי כל מה שהתינוק הזה אמר וגרם לך אתה עוד מגן עליו? במקומך הייתי מחסל אותו מיידית" אמר סטאסק בחיוך קל.
"אתה צודק, אבל, הממלכות שלנו חלשות והרוסות מבחינה כלכלית. רק איחוד בין שתי הממלכות ישפר את המצב" ענה עידן ומבטו היה מריר. "כולנו יודעים שאיחוד ממלכות זה דבר רע ולא נחוץ. זה רק יחמיר עוד יותר את הבעיה, במיוחד כאשר בשלטון עומד אדם טיפש שאין לו יכולת למשול בצורה חכמה ואסטרתגית" ענה סטאסק וסידר את שתי הטבעות שעל ידו הימנית.
"תענה לי רק על דבר אחד. מה הסיפור עם הטבעות שעל ידך הימנית?" שאל עידן בפליאה רבה.
"הטבעות שעל ידי הימנית הן טבעות בעל כוח חזק מאוד, כוח המאפשר לי לשלוט באדם מסויים ולגרום לו אפילו לחשוב מחשבות שאני רוצה שהוא יחשוב. כמובן שאני המצאתי את הטבעות האלו.
בסך הכל יצרתי חמישה טבעות, היה עוד זוג אבל הוא נאבד. כאשר אמצע את האחראי לאבדון של זוג הטבעות שלי הוא יסבול" ענה סטאסק ושילב את ידיו לאחור.
"כמו כן, לאדם רגיל כמוך השליטה על אדם אחר תיהיה חלשה מאוד. אתה תוכל רק להכנס אל גופו בעוד גופך המקורי יהיה מחוסר שליטה. בגלל שהטבעות מותאמות לכוח שלי, אני מסוגל לשלוט באדם אחר כמו בובה על חוט ובו בזמן לחיות בגופי המקורי שלי" אמר סטאסק וחייך חיוך זדוני.
"מרשים...זאת ההמצאה הגאונית ביותר שאי פעם הומצאה בעולם הממלכות שלנו" שיבח עידן מושל ממלכת אנימקון את הרעיון של סטאסק, מה שגרם לסטאסק לצחוק ולשמוח. "תודה רבה לך, עכשיו אם תרשה לי...יש לי פה דבר אחד לגמור" אמר סטאסק והרים את גופתו של נתנאל המעולף.
"אני לוקח אותו אלי...היה נעים לשוחח איתך" אמר סטאסק ונעלם. אחריו נראה שביל של עשן אשר התפוגג עם הרוח הקרה. עידן עמד בהלם מוחלט ולא ידע מה לעשות.
ובממלכת אוטאקו קון הגדולה והעשירה, מתהלך לו דני פקח המשמעת של הממלכה ועל ידיו מולבשות כפפות מיוחדות שנתנה לו הנערה בעלת השיער הזהוב. &#39;לא משנה על איזה חוק הם עברו...אני מחוייב להשליך לצינוק&#39; חשב דני בעודו מתהלך לו בפארק של הממלכה.
לפתע נעצר לו דני מול ברזייה ישנה אשר בקושי מוציאה מים. מול הברזייה עמד ילד קטן עם סוכריה על מקל.
הילד ליקק את הסוכריה ולאחר מכן עשה את צרכיו בתוך הברזייה הישנה. "אתה&#33; לפי החוק הראשון בספר החוקים של הממלכה, אין לעשות את צרכיך במקומות ציבוריים&#33;" דיקלם דני חוק מספר החוקים של הממלכה ולהבות נדלקו בשתי ידיו העטופות כפפות שמחזקות את כוחו.
"אל תפגע בי&#33; לא התכוונתי לעולל משהו רע&#33;" התחיל הילד לבכות וכולו רעד מפחד. לדני זה לא שינה בכלל, הוא בסך הכל ביצע פקודה שקיבל מאלעד המושל של הממלכה. לפני שדני התקרב מספיק אל הנער, חש דני כאב חד בגופו.
הייתה זאת הילה...הנערה שנתנה לו את הכפפות המיוחדות. מתוך היד הימנית שלה יצאו שלושה טפרי מתכת אשר הוכנסו עמוק אל גבו של דני ויצאו מהצד השני. "מצטערת..." לחשה הילה ודמעות רבות זלגו מעיניה הירוקות.
עיניו של דני נפהכו לשחורות ולהבותיו נכבו. מתוך הפה שלו זלג דם רב וככה גם בפצע שבגב והבטן שלו.
הטפרים נשלפו מגופו של דני החוצא...כולם חדים ומלוכלכים מדם. דני נפל על ברכיו ולאחר מכן התעלף...מה שגרם לו לשכב על רצפה רטובה ומלוכלכת.
ובחדר המושל של ממלכת פוקיבול הצנועה, יושב לו עידן מושל ממלכת אנימקון על כיסא המלכות ומולו יושב מקס, מפקד הצבא של הממלכה. "תקשיב...עוד לא הכרזתי על המקרה לכל הממלכה, אני קודם צריך להחליט על מספר דברים" אמר עידן אל מקס והוציא מסמך לבן וריק מתוך מגירת המסמכים של נתנאל.
"אני רוצה שאתה תיהיה המושל הזמני, ולאחר מכן נאחד את שתי הממלכות שלנו" אמר עידן ומקס נבהל מעט. "אני? מה גרם לך לחשוב שאני מתאים לתפקיד כה חשוב?" ענה מקס במהרה ופניו נראו מפוחדות מעט.
"שטויות...אתה תתרגל לזה" השיב עידן וסיים לכתוב על המסמך. "אתה צריך לחתום פה ופה ואתה מושל הממלכה הזאתי" אמר עידן וזרק אל מקס את הדף ועט שחור. מקס חתם בחשש רב ולאחר מכן עידן לבש על ראשו של מקס כתר מוזהב ובעל יהלומים בצדדים.
"איחולי&#33; אתה המושל החדש של ממלכת פוקיבול&#33;" צעק עידן בשמחה רבה אל מקס המופתע מעט. "כן מגניב..." השיב מקס וגופו רעד מעט.
ובינתיים במקום אחר, הרחק מאוד מממלכת פוקיבול הקטנה והצנועה. שוכב לו דני על מיטה קטנה ומבולגנת ועליו שמיכה קטנה. מולו ישבה הילה עם פנים קרות ורטובות מדמעות.
דני לאט לאט פקח את עיניו ונראה שחום גופו החל לעלות. הילה חייכה חיוך רחב וחיבקה את דני בחוזקה.
"את מוחצת אותי&#33;" צעק דני בכעס רב. "אוי...מצטערת&#33;" עזבה הילה במהירות את דני ונתנה לו לשכב במיטה. "הייתי כבר בטוחה שאתה מת...הרי אף אחד לא שורד פגיעה שכזו" אמרה הילה ודני חייך חיוך קל.
"אבל את לקחת אותי אליך וישבת לידי...ישבת וקיווית שאפקח את העיניים שלי לרווחה" אמר דני. "נכון...אפילו שהייתי בטוחה שאתה כבר מת, לא יכלתי להשאיר אותך במצב שהיית בו אז" ענתה הילה בעצב רב.
"תודה לך...רק ש...איך אסביר זאת אל אלעד המושל שלי" הודה דני אל הילה ובו בזמן חשש מעט מאלעד. "תשכח ממנו, פה אתה תיהיה מוגן" ענתה הילה וחייכה לעבר דני חיוך גדול ומתוק. "אתה נמצא בממלכת פוקימונס הצפונית...יש פה שלג בכל עונות השנה...ממש כיף וגם בכלל אין פה סכנה" אמרה הילה אל דני...אשר שכב ובהה בתקרת החדר הקטן.
&#39;שלג את אמרת...&#39; חשב דני וחייך חיוך שובב אשר היה ניתן לראות מרחוק.

המשך יבוא.

שורה אחת? אחרי כל הדיבורים האלה במסן הכנסתה אולי רק לשורה אחת??&#33;@&#33;?
:/
אחלה פרק

מה אתה נעלב לי ><
השקעתי על השורה הקטנה הזאת הרבה...
אני אכתוב כנראה עוד פרק.