Pokemons World-Epiphany
עולם הפוקימונס-התגלות
דברי הכותב:
וול,אני לא הכי טוב בספרות,אני בקושי נכנס לשיעורים ובטח שלא לומד 5 יחידות :S
החלטתי לכתוב מה שעולה לי על בראש בהשראתו של אדם שגרר אותי לסיפורים...
הסיפור הוא סיפור על הפורום-אבל הוא לא מציג אותו בצורה הומוריסטית וקלילה כמו בסיפורים של אדם והיטמן,הוא מציג את הפורום כ"אזור" כלשהו,השתדלתי להסביר את העקרון של הסיפור בהקדמה...
אני אשמח לביקורת בכל מקרה ומקווה שתהנו מהסיפור.
הקדמה
פוקימונס הוא מקום המוקף בחומות ואין לו שום קשר חיצוני עם שאר העולם,אנחנו,התושבים לא יודעים וכנראה שאף פעם לא נדע איך הממלכה שלנו עובדת.
המייסד של המקום הוא רותם-ואנחנו?משתמשים,אף אחד לא יודע מאיפה רותם קיבל את הכוחות שלו ומאיפה הצוות שמקיף אותו-המנהלים הראשיים,המפקחים,המעדכנים ומנהלי הפורום ניחנו ביכולת לתת אזהרות ובאנים.
מי שראה מנהלים שנותנים אזהרות אומר שזה כמו שעון מתקתק,ובאנים פשוט מעלימים את אותו המשתמש מהמקום עד תפוגת הבאן,או שהם לא חוזרים אף פעם,אם המקרה הוא באן לצמיתות.
אני עומר,נער בן 17 ומשתמש רגיל בפוקימונס,מחר זה היום הגדול,אחרי הרבה אימונים פיזיים והרבה אימונים נפשיים עם הסנסיי אני הולך לבחינות,אולי אני עוד יהיה מנהל...
אני מתכוון להפתיע,אז... לילה טוב,אני צריך ללכת לישון.
פרק ראשון:פוקימונס-התגלות
" בואהההה " קול פיהוק חזק נשמע בשעות הבוקר בפוקימונס,זהו עומר-נער מתבגר בן 17.
עומר קם ובעיניים חצי פקוחות נכנס למקלחת קטנה,הוא התקלח והתגלח בקפדנות,"אני חייב להשאיר זיפים,בלעדיהם אני נראה כמו ילד בן 2" הוא תמיד נהג לומר,
אבל זה בכלל לא נכון-עומר נראה מבוגר לגילו בגופו ובנפשו.
גופו של עומר גדול ומפותח משעות של אימוני משקולות,אפשר לראות על פניו כמה צלקות,חבורות ופצעים סגורים,עיניו ירוקות ועגיל מעטר את גבתו השמאלית.
"אני עף מפה !" עומר צעק,"לאן אתה הולך ב7 בבוקר חתיכת מפגר?יש לך בית ספר עוד שעה !" קול חנוק צעק אליו,זאת הייתה אישה מבוגרת ונמוכה שלובשת סינר מטבח ואוחזת סיגריה קצרה בידה.
"גם ככה אני לא יעבור את הבגרויות,את יודעת שעשיתי דברים יותר חשובים כשהילדים האחרים בגילי למדו והתבטלו,סעמק סבתא !" עומר צעק בעצבים קלים ועזב את המקום.
עומר הוא יתום שהוריו זנחו אותו ו"סבתו" מצאה אותו ברחוב וגידלה אותו,היו חסרים לו הרבה דברים,אבל הוא לא התלונן לעולם ותמיד הוקיר תודה ל"סבתא" בליבו,למרות שאף פעם לא אמר את זה.
אף אחד לא ידע לאן עומר הולך,ברגע שהוא יצא מביתו הוא הלך במהירות לעבר התחנה המרכזית (לא,עומר לא אתיופי),"סוף סוף!חשבתי שהאוטובוס לא יגיע לעולם" עומר רטן ועלה על האוטובוס הישן,האמת שהאוטובוס הגיע מהר,
עומר פשוט חסר סבלנות מטבעו ושונא לחכות לדברים,שונא לנוח,אוהב לפעול.
האוטובוס עצר במבנה נטוש לכאורה,עומר נכנס למבנה הנטוש,המבנה היה מלא בכורי עכביש מבפנים והצבע כבר התקלף מהקירות,"אני פה!" הוא צעק ובמהרה החל לחשוב שהוא לא נמצא במקום הנכון,אבל לפתע שמע קול,"שמח שהגעת!" הקול אמר ולפניו ניצב אדם גבוה ומרשים בעל גוון עור לבן,האדם חבש כובע קאוובוים שחור וזיפים עיטרו את פניו.
"הכינוי של הוא היטמן,מצטער שאת שמי אני שומר בגדר סוד" הוא הציג את עצמו בחיוך ולפני שעומר הספיק להוציא מילה מפיו שאל בתמיהה,"אז.. אתה חזק כמו שמספרים עליך?",
"מספרים עלי?הפכתי לסלב אה?" עומר השיב בגיחוח,העלה חיוך על פניו והוסיף בביטחון "אני חזק בצורה שאתה לא תוכל לדמיין!"
"חהחהחהחה,ביטחון זה טוב-אבל בוא נראה מה אתה שווה" הוא אמר
"הנה דניס-הנמר האפל,דניס הוא מנהל של האיזור הירוק בפוקימונס והוא מנהל חדש שהסכים לעזור לי בבחינות היום." היטמן אמר ודמות חדשה יצאה מהצללים,לעיניו של עומר נגלו בחור צעיר בעל מראה אירופאי,שיער בלונדיני,עיניים כחולות וחיוך כובש,אפשר לשער שהוא עבר את גיל 20 ויש לו כבר ניסיון בקרב-אחרי הכל הוא מנהל פורום.
"אז.. שנתחיל להצליב חרבות?אחרי הכל כולנו בעלי חיים שלפעמים צריכים להתפרע כדי להשיג דברים" דניס אמר בביטחון,נראה היה שהוא מצפה לקרב ושהרבה זמן לא התפרע.
עומר שלף את חרבו,צחקק ובלי לשאול את דניס אם הוא מוכן,או לקוד קידה בנימוס הוא שעט אליו עם חרבו,חרבו של עומר ניחנה בצורה מיוחדת,להבה היה שחור והיה אפשר לשים לב לשיניים כמו של סכין עליה,"החרב שלי נראית לך גרועה וישנה דניס?,האמת שהיא סוג של ייצור מיוחד-מתנה מהסנסיי,השיניים שעליה הופכות אותה לחדה מעבר לכל דמיון,תזהר לא להידקר,זה יהיה בלתי הפיך!" עומר נאם בעודו רץ לעברו של דניס ומחייך חיוך מפחיד מעט,דניס נרתע,אבל מיד התעשת ורץ לעברו של עומר בידיים חשופות,הוא תפס בחרבו באומץ ואפשר היה להבחין בטיפות דם נוטפות מכפות ידו של דניס,"אאהאהאה" הוא צעק,אבל הוא התגבר על הכאב והעיף את חרבו של עומר מידו.
במהרה עומר הנחית אגרוף שמכוון לראשו של דניס,אבל דניס הצליח לתפוס אותו,"שכחתי לציין שההתמחות האמיתית שלי היא בקרב מגע ושאני קצת משחק איתך?" עומר אמר ובפתאומיות שחרר את ידו מאחיזתו של דניס ואגרף את בטנו של דניס בעזרת 2 אגרופיו.
"שיט,כנראה שאני אצטרך להשתמש בנשק שלי אחרי הכל" דניס אמר ובלית ברירה נסג לאחור,הוא הצמיד את אצבעותיו נוטפות הדם לפיו ושרק שריקה ארוכה,דממה שררה בתוך המבנה הנטוש לכמה שניות,'מה לעזעזל הוא עושה?' עומר חשב ומיד רץ לעברו כדי להמשיך את הקרב,עומר הניף את רגלו כדי לבעוט בדניס...,אך לפתע משהו הסתער על בטנו והפיל אותו ארצה בעודו עולה על החזה שלו ולא נותן לו לזוז,'מה זה?!' עומר חשב ופקח את עיניו שנסגרו לשניה מהבהלה והפתאומיות,ברגע שפתח את עיניו נגלה לפניו נמר שחור שיושב על חזהו וחושף את שיניו ישר לכיוון העורק הראשי של עומר.
"לא סתם הכינוי של הוא הנמר האפל,תרגיש את כוח הטבע,הכוח הכי יציב והרמוני שקיים,ומצד שני הכי הרסני",
דניס אמר והסתכל בעיניו של עומר בעוד שהוא ניסה לחשוב האם מסתתר לו עוד משהו בשרוול,דממה שררה באוויר כשלפתע משהו הפר אותה,
"אסור לי להפסיד,אני לא יפסיד,זה לא יקרה!" עומר צעק לאוויר בעוצמה אדירה ולפתע פתח את עיניו בעוצמה,נראה שהוא חשב על משהו.
המשך יבוא.
---
יאללה תגובות,מקווה שהפרק מובן ולא כבד מידי.
אני ישמח לביקורת בונה,לא צריך לרחם עלי זה בסדר.