נושא: אנימלנד!- פרק ראשון- בוהק לבן!

תודה, אם אתה רוצה אתה מוזמן להציע דמות

בשלב זה אני עדיין לא אציע דמות.
לגבי הסיפור, מרשים, עלילה מקורית שמזכירה לי באופן מגרה את ״אנימורפ״.
האמת, אני בהחלט מתכוון להמשיך לעקוב. העלילה מתפתחת יפה ונראה שזה סיפור שכבר מזמן רצית לפרוק ולהוציא החוצה.

אני מציע לך להרחיב מעט תיאורים, להפוך את הסיפור ליותר ״שמן״. להכניס תיאורי רקע זה אחד הדברים שהופכים סיפור למקצועי וזה מעט חסר אצלך. חוץ מזה. רכשת קורא

פורסם במקור על ידי the charmander

בשלב זה אני עדיין לא אציע דמות.
לגבי הסיפור, מרשים, עלילה מקורית שמזכירה לי באופן מגרה את ״אנימורפ״.
האמת, אני בהחלט מתכוון להמשיך לעקוב. העלילה מתפתחת יפה ונראה שזה סיפור שכבר מזמן רצית לפרוק ולהוציא החוצה.

אני מציע לך להרחיב מעט תיאורים, להפוך את הסיפור ליותר ״שמן״. להכניס תיאורי רקע זה אחד הדברים שהופכים סיפור למקצועי וזה מעט חסר אצלך. חוץ מזה. רכשת קורא

דומה לאנימורפ, אבל שונה [;
תודה על התגובה אני אקח לתשומת ליבי
ואת הפרקים הבאים אני אעשה יותר ארוכים.
ולא הבנתי לגבי הרקע, אתה מתכוון לעלילה או לסביבה שבה הדמויות נמצאות?

גמוגם ^^

אוקיי, העלילה תחשף לאט לאט, אל תדאג ^^
ובפרק הבא יהיה תיאור מורחב של הסביבה

מצויין זה דבר שהיה ממש חסר לי.
דניס, תודה לאל שאין לך בחתימה את המשפט הדפוק הזה: ״גם אותי שונאים כי אני קטן..״ או משהו דפוק כזה...
כי אתה סבבה

תודה [אני לא כל כך קטן ><"]

יש רק פרק אחד..
ואני מבטיח את הפרקים הבאים יותר ארוכים, הפרק הזה מהווה מעין "הקדמה" לסיפור

התעייפת?
נו!

לא, פשוט יש לי הרבה דברים לעשות ואני קצת עמוס..
אני אשתדל לפרסם היום/מחר את הפרק

שם הדמות: לוקאס
ממוזגת עם החיה:אלסקן מלמוט/ זאב מצוי
הערות/הארות/בקשות/אחר: העדפה לאלסקן אבל אם חייב פראי אז זאב מצוי (שייראה כמו ה"זאב" בסרט פנג הלבן)

הבטחתי פרקים ארוכים, הנה הפרק הראשון, הפרק הקודם שונה להקדמה.
ד"א, נערך הדף הראשי.
אני אשמח אם פקח/מנרא"ש יערוך לי את הכותרת ל"האנימלנד!" או ל-"אנימלנד- פרק ראשון- אדם סוס!" כי אני לא מצליח לערוך...


פרק 1- אדם סוס
הוא היה בעל שיער בלונדיני, עורו השזוף בהק לאור השמש הקופחת.
פרסותיו זהרו לנוכח חרבו הזהובה, קשתו בהקה בחינניות.
הוא דהר לעבר ג'ייק וניק במהירות, מבט מבוהל מרוח על עינייו החומות.
"הם באים" צעק בשנית.
"מי באים?" שאלו התאומים.
"אין זמן להסברים" ענה בטון עצבני "עלו"
הוא רכן על ברכיו, ניק וג'ייק צייתו וטיפסו עליו.
"מתי ההסברים?" שאל ניק בחשדנות.
"כשיהיה זמן"
באופק, יצורים משונים התקדמו, הם הזכירו לג'ייק את הנער המכונף ואת הנערה בעלת הטפרים.
הם היו מיזוגים, חיות עם יצורים אחרים דמויי אדם, הרוב עם אלפים למיניהם ועם בני אדם.
"מה אתה?" שאל ג'ייק.
"תגיד לי, לא ראית קנטאור בחיים?" אמר האדם סוס ונער בבהלה "הם מתקרבים"
הוא דהר למרחק במהירות של כ-50 חמישים קמ"ש.
הם הגיעו ליער, העצים היו מלאים בסדקים מאלפי שנים של צמיחה, על האדמה צמח דשא סבוך וגבוה.
ניק הביט סביב, המקום היה לו מוכר...
עיניים אדומות זהרו לאור הדמדומים של בין הערביים, עיניים משחרות לטרף.
"יער סינדור" הסביר הקנטאור "כאן נהיה בטוחים מהצבא"
"איזה צבא?" שאל ניק "ולמה לקחת אותנו לכאן?"
"אתם עוד לא בשלב להבין את זה..." נאנח בתשובה האדם סוס.
"ומה לגבי העיניים האדומות?" שאל ניק.
"רק זאבי סינדור, הם לא מזיקים בקבוצות קטנות"
"ובקבוצות גדולות?"
"לא ללוחמים ותיקים כמוני, בכל אופן..."
"שוויצר" לחש ניק לג'ייק.
"מי אתה בכלל?" שאל ג'ייק.
"קוראים לי ארוו" ענה הקנטאור.
"ולמה לא סיפרת לנו עד עכשיו את זה?"
"ליער יש אוזניים!" צעק ארוו בזעם "אל תשאל שאלות או שהגרון שלך ייתקל באקסקליבר".
ארוו הצמיד את חרבו המוזהבת לגרונו של ג'ייק, ג'ייק בלע את רוקו בפחד.
"ננ... ניק" הוא פנה אליו בעודו מצביע לכיוונו של אחיו התאום.
"מה?" ניק שאל בתשובה "הוא לא באמת יוריד לך את הראש, נכון?"
"נכון" ענה ארוו באכזבה והרחיק את חרבו מגרונו של ג'ייק.
"אל תדאג, גם לי בא לערוף לו את הראש לפעמים" לחש ניק בבדחנות לארוו.
"ניק..." המשיך ג'ייק.
"מה?"
"לא דיברתי על החרב, תסתכל על עצמך..."
ניק הסתובב בקרחת היער שבה שכנו, הוא מצא שלולים מים.
"חכה רגע" אמר ארוו ודהר אל השלולית.
מכיס נסתר בנדן אקסקליבר הוציא הקנטאור כוס שחוקה, עשויה מעץ מגולף היטב.
"מה?" שאל ארוו את ניק וג'ייק כשראה את החיוך המרוח להם על הפרצוף "כל אחד והתחביבים שלו"
הוא טבל את הכוס בשלולית ומילא אותה במים "צמאים?"
"כן" ענה ניק בעוד ג'ייק ניענע את ראשו לשלילה.
ניק לקח את הכוס מידיו השריריות של הקנטאור, הוא לגם במהירות וישר ירק לאדמה הקרה את כל המים.
"איכס" ענה "למה זה היה כל כך סמיך ומתוק?"
"כי זוהי תרכובת של ריר פאקס ו...-"
"פאקס?" שאל ג'ייק.
"יצורים שמנקרים הרבה, אם אתה לא יודע מה זה קנטאור אז אתה לא תדע מה זה..."
"ריר? גועל נפש" השיב ניק.
"חכה, עוד לא הגעתי לחלק הכי טוב" המשיך ארוו "תרכובת של ריר פאקס ו- שתן זאבי סינדור"
ארוו התפקע מצחוק "הריר נותן את הסמיכות, השתן את המתיקות"
"ארררגג" נהם ניק.
"אני עוד אתנקם בו" סינן בשקט.
"עכשיו אתה יכול להסתכל" אמר האדם סוס.
ניק הביט בבבואתו שהשתקפה בשלולית.
"וואק" הוא קפץ בבהלה, עורו היה מכוסה כתמים בגווני חום, לבן, כתום וצהוב, אפו הפך לאף שחרחר המזכיר אפי כלבים.
עור שחור היה לו מחזהו עד לעינייו, פרווה צמחה עליו במהירות.
אוזנייו גדלו והשחירו, צורתן נעשתה עגולה, הוא הביט בכפות ידייו ורגליו, טפרים צמחו לו במקום ציפורניים, כפות ידייו הלבינו.
"מה קרה פה?" הוא שאל ומיד זעק "אאוץ'".
זנב פרוותי צמח לו, הזנב הזכיר לו זנבות של זאבים.
"המיזוג" נאנח ארוו בתשובה.
"מה מיזוג?"
ארוו הצמיד את אקסקליבר לגרונו של ניק "אני מזכיר לך שליער יש אוזניים"
"ג'ייק" אמר ניק בעוד ארוו מחזיר את חרבו לנדן "גם אתה הופך למשהו"
ג'ייק הביט בהשתקפותו שבשלולית התרכובת הסמיכה, אפו השתנה לאף שמזכיר את אפי משפתו של מלך החיות- החתוליים.
פסים שחורם עברו מן עינייו, פרווה מנוקדת צמחה על עורו.
טפרים צמחו מכפות רגליו וידיו, פרוותו הצהיבה בעוד הטפרים התכנסו לתוך ידו, למחצה.
"הסימנים האלו מוכרים לי" אמר בעוד רגליו התארכו, והוא הרזה, זנב עבה צמח לו.
"אני ממוזג עם צ'יטה, תראו" הוא הצביע על עצמו "יש לי פסים מהעיניים לסנטר כדי להגן על העיניים שלי מהסתנוורות ו...-"
"באמת?" גיחך ניק "בבוקר תסתכל על השמש, יכול להיות שאלו דמעות בכי"
"עזוב אותי" המשיך ג'ייק "הגוף שלי הפך להיות אווירודינאמי, אני מנומר, יש לי זנב עבה בשביל השיווי משקל...-"
"אה באמת?" צחק ניק "אולי תתחיל ללכת על קורות, ותהפוך לבלרינה, אה? אוף הפרעתי לך? רק על תבכה, חבל על הדמעות..."
"בכל מקרה סיימתי" אמר ג'ייק, בדרך כלל אחיו לא היה צוחק עליו.
"סיימתם?" שאל ארוו, ששייף לעצמו עוד כוס בשקט בזמן שג'ייק השתנה.
"כן" הם הנהנו.
יללה ארוכה הדהדה ביער לפני שהקנטאור פצה את פיו.
"נהדר, אני והמזל שלי" מלמל ארוו.
"מה קרה?" שאל ג'ייק.
"הזאבים, הם יוצאים לצוד..."
"רגע, ג'ייק, עם מה אני השתלבתי?" שאל ניק.
"זאב טלוא" ענה ג'ייק "אני לא אפרט לך עכשיו"
"מי רוצה פירוט?"
ג'ייק נאנח.
"שקט!" לחש בחוזקה ארוו "אתם לא רוצים להיות בתקיפה, נכון?"
"למה לא?" גיחך ניק "מה כבר זאב יכול לעשות לי?"
"אחד כלום, אבל מדובר בלהקה של עשרות, מאות!" נהם ארוו.
המוני עיניים אדומות נפערו מהסבך, ארוו לחש אל ניק "תיראה מה עשית"
"מה עכשיו?" רעד ניק.
"עכשיו זה להלחם, או למות" ענה ארוו.
זאב קפץ מהשיחים, הוא היה שחור, עינייו היו אדומות, הוא נהם, התאומים יכלו להשבע שראו עשן נפלט מאפו הלח.
הוא שאג וזינק על ארוו, זה היה הסימן, ועשרות זאבים אחרים זינקו עם פיות פעורים על ארוו, ניר וג'ייק.

~המשך יבוא~

הפרק טוב והעלילה נחמדה.
חבל שנוצר מצב שזה ממש דומה לתסריט...