פוקימון אלף הפנטזיות - עונה ראשונה!

המציאה - חלק א'!
לאחר ארוחת הערב של משפחת בריץ', מחליטה מיי להכיר את בראנדן יותר טוב. בראנדן הודה לגברת.בריץ' על הארוחה, אך מיד אחר כך, מיי תופסת את ידו של בראנדן ומושכת אותו אל חדרה הגדול וגג הבית, בעודו המום.
"מה את עושה?" שואל בראנדן באי הבנה.
"מצטערת על הגסות." אומרת מיי בנעימות וממשיכה "אני שמחה שיש מישהו בעיירה שלנו" אומרת.
"גם אני שמח שיש מישהי בעיירה הזו. אבל אני דיי מתגעגע לג'וטו." אומר בראנדן בשימחה קל, אך מיד אחרי הנושא של ג'וטו, פניו מתבאסות קלות.
"מה מיוחד בג'וטו כל כך?" שואלת מיי בסקרנות.
"זה היה הבית. כל החברים, המשפחה, הפוקימונים שסבבו אותי." אומר בראנדן בהתבאסות קלה, שוב.
"או....אל תתבאס, אני יכולה להבטיח לך שאתה תוכל להנות כאן כמו ג'וטו ואפילו יותר!" אומרת מיי בגאוותנות ויושבת על כיסא.
"את חושבת?" שואל בראנדן בתימימות וממשיך "אבל את צודקת, אסור להתיאש." אומר בראנדן בביטחון עז.
"בדיוק" אומרת מיי וממשיכה "דרך אגב, שמעתי שקיבלת פוקימון." אומרת מיי שקולה נודד בין כעס לזלזול.
"בדיוק." אומר בראנדן בזחיחות. "למעשה, זה הפוקימון הראשון שלי. שמו הוא ויקטיני!"
"אני יודעת, ראיתי אותו כבר במרכז הפוקימונים...." אומרת מיי בזילזול, שוב.
"אני זוכר" אומר בראנדן, שוכב על מיטתה של מיי, משלב את ידיו ושם אותם מאחורי ראשו וממשיך "אני דיי שמח, אבל לא נראה לי שאת שמחה"
מיי נושפת נשיפה קלה ומסתכלת על בראנדן בפרצוף כעוס ואומרת "זה לא עניינך."
בראנדן מסתכל על מיי בפצוף סקרן ושואל "היי, מיי, מה קרה?"
"כלום....חוץ מזה שאין לי פוקימון." אומרת מיי בזילזול ועצב קל.
"זה הכל? אני בטוח שיהיה לך פוקימון יום אחד..." אומר בראנדן.
"אתה חושב? אני קצת מאוכזבת. חשבתי שאבא שלי יביא לי פוקימון ואתה הצלחת לקחת לי את הפוקימון" אומרת מיי בטון מעצבן.
"היי, אני הצלתי את אבא שלך! ולהגיד לך את האמת, אני קיבלתי את הפוקימון הזה כי אני מיוחד. לאבא שלך לא הייתה סיבה מספיק טובה" אומר בראנדן בשחצנות.
"תסלח לי?! לולא לא הייתה אבא שלי, לא הייתה אמור לקבל שום דבר!" צועקת מיי מתוך כעס וממשיכה "ואתה יודע מה? אתה יכול לחזור אל ג'וטו, כי חוץ מאבא שלך שמנהל מכון, אבל כושל, אתה כלום!" צועקת מיי בקול מתגרה וזועם.
"אבא שלי? אבא שלך פחד מרטטה!" צועק בראנדן.
מיד אחר כך, מיי ובראנדן מנגשים את ראשם יחדיו כשפרצופם מראה על זעם גדול, בעוד שיינייהם נחרקות ועינהם יורדות אל הכעס. לפתע פתאום, מתוך קובעו של בראנדן יוצא ויקטיני שנראה מאכוזב. ויקטיני רץ אל ה"מאבק" בין מיי לבראנדן ופשוט מזנק על ראשיהם עם נגיחה שמפילה את שנייהם על הרצפה.
בראנדן קם בזעם וצועק "בשביל מה עשית את זה?!"
"ויקטי, ויקטיני" אומר ויקטיני ומצביע על מיי וממשיך "וקטי, וקטין" אומר ויקטיני ומנענע את ידיו.
"מה?! אני לא היתנצל. זה שלה אין פוקימון, זה לא אומר שהיא להוציא את התסכול שלה עליי. אומר בראנדן שעיניו עצומות, ידיים משולבות ומפנה את גבו.
ויקטיני הולך אל מיי ועוזר למיי לקום. הוא מסתכל על מיי ואומר לה "ויק, ויק, ויקטיני, ויקט" ומצביע על בראנדן.
"מה?! אני לא הולכת להתנצל בפניו. מי הוא חושב שהוא?! הוא לקח לי אותך!" אומרת מיי בקול קטנוני וזעום.
ויקטיני מסתכל מיי ברחמנות ומיד אחר כך, עוצם את עיניו.
"היי, מה אתה עושה?" שואלת מיי.
ויקטיני ממשיך לעצום את עיניו שלפתע, כל חדרה של מיי נעשה סגול. בראנדן ומיי מרחפים באוויר שלפתע, קןפסא קטנה מרחפת לה באוויר ועלייה כתוב 'בשביל מיי'. ויקטיני פותח את עיניו לאט לאט, בעוד מיי ובראנדן נוחתים בזהירות את הרצפה. הקופסא נוחת גם היא בזהירות, אך היא נופלת אל ידייה של מיי.
"מה זה?" שואלת מיי בתמימות.
"ויקטיני!" אומר ויקטיני בשמחה.
מיי פותחת את הקופסא העטופה ובטוח הקופסא, נמצא הלא יאומן - פוקימון! מיי מסתכלת על הפוקדור בהפתעה גדולה וגם בראנדן, אבל מיד לאחר שניות ספורות, הוא מנענע את ראשו ומשלב את ידיו ופניו הופכות חוזרות אל הכעס.
"אה....!" אומרת מיי בקול שקט ובתדהמה רבה.
"אני לא מאמינה. זה פוקימון!" אומרת מיי, פותחת את הפוקדור וזורקת אותו אל האוויר ואנרגיה בצבעי הקשת יוצאים מהפוקדור ומשתנים לצורה קטנה וכשהפוקדור נופל על הרצפה, יוצא לא אחר מאשר איווי, איווי זוהר. מיי נראת מופתעת לגמרי ולא נראה שהיא מצליחה להקל את זה. האיווי של מיי קופץ עלייה בשמחה רבה, אך היא עדיין נמצאת בהלם, אבל כשאיווי קופצת על שערייה של מיי, היא מצוחקת ושמחה יחד איתו.
"ויקטין, וקטיני!" אומר ויקטיני ומצביע על בראנדן..
"אתה צודק, כדי שהתנצל." אומרת מיי והולכת אל בראנדן.
מיי הולכת אל בראנדן שמשלב את ידיו, עוצם את עינ יו ומפנה את גבו אל מיי.
"בראנדן, אני מצטערת. לא הייתי צריכה לכעוס עלייך ככה."
ובראנדן משיב בכעס וזילזול "כן, כן בטח...."
"אני מבינה את הכעס שלך, אני באמת מצטערת. אתה לא גנב." אומרת מיי בקול רגיש ומלא רגש.
בראנדן מסובב את גופו אל מיי ואומר "לפחות הבנת שזה לא...." אומר בראנדן ולפתע פתאום, רץ ויקטיני אל בראנדן ודוחף את ראשו אל שפתייה של מיי, וכתוצאה מכך יוצר נשיקה. בראנדן ומיי נראים מופתעים יותר מאיי פעם ומסמיקים כאילו אין מחר, בעוד שויקטיני רץ אל החלון, עומד על המעקה, מוציא את לשונו ומנענע אותה, צוחק וקופץ מהחלון, בעוד מיי ובראנדן "מתנשקים" אך זה לא נראה שבראנדן יכול להתנשק שהוא מסתכל על ויקטיני בזעם. בראנדן ומיי דוחפים אחד את השני קלות, מסתכלים אחד על השנייה כשפנייהם מסמיכות כהוגן.
בראנדן אומר בגימגום קל בעודו מצביע על החלון עם בוהנו "ויקטיני...."
בראנדן ומיי רץ אל החלון ומנסים למצוא את ויקטיני ופתאום צועקת מיי "הינו הוא" בעוד ויקטיני רץ בשביל הארוך של בראטייוויל. בראנדן, מיי ואיווי קופצים מהחלון על האדמה הרכה, בעוד שויקטיני רץ לו בשביל. גיבורינו רצים אחרי ויקטיני, בעוד שהשמש משקיפה להם לשלום באורה האדומה של השקיעה.
בינתיים בשמיים:
כדור פוקח עגול מרחף לו על האוויר. בטוחו, נמצאים איש ואישה שעלייהם הכתוב 'צוות רוקט' - ג'סי, ג'יימס ומיאו וכולם עם משקפת.
"או....נמאס לי לרדוף אחר הנודניקים האלו..." אומר ג'יימס.
"תגיד לי, אתה רוצה לרצות את הבוס, או להיות מובטל כל חייך?!" שואל מיאו בקטנונית.
"או, תסתמו את הפה שלכם ותראו איזה עוצר מצאתי!" אומרת ג'סי ומסתכלת דרך המשקפת בחדות.
"מה קרה?" אומרים מיאו וג'יימס.
מיאו וג'יימס הולכים אל ג'סי וכאשר הם מסתכלים דרך המשקפת על הקרקע, הם רואים את פוקימון רץ.
"מה....מה זה הפוקימון הזה? הוא אמיתי?" שואל מיאו.
"אתם לא יודעים, זה ויקטיני! הוא פוקימון אגדי!"
"מ אתה אומר....בואו נתפוס אותו!" אומרת ג'סי בביטחון רב.
"באיזו מכונה בדיוק? שואל ג'יימס.
"מיאו...." אומרת ג'סי בקול מחכה.
"את האמת, יש לי רק המצאה אחת, אבל אני לא חושב שהיא תעזור לנו...." אומר מיאו בחששנות.
"תשתמש בה!" צועקת ג'סי על מיאו, בעוד ג'יימס ומיאו מרימים את ידייהם מפחד.
בינתיים בקרקע:
"ויקטיני, תפסיק לרוץ!" צועק בראנדן על ויקטיני, בעוד ויקטיני צוחק.
"ויקטיני, דיי! אנחנו כבר לא יכולים לרוץ!" צועקת מיי.
"מיי, את יכולה להשתמש באיווי?" שואל בראנדן את מיי.
"בסדר" אומרת מיי ומעלה- מורידה את ראשה וצועקת "איווי, השתמש בדחיפה!" אומרת מיי.
איווי רץ אל ויקטיני, אך בקושי מצליח להגיע אליו. לפתע פתאום, באמצע הדרך, ויקטיני נעלם. איווי משתמש בכל כוחו בריצה ולפתע, הוא מתנגש במשהו.
"איווי, הצלחת לתפוס אותו?" שואל בראנדן בהתנשפות.
"אה!" צועקת מיי מדאגה והולכת אל איווי, מרימה אותו ושואלת "אתה בסדר, חמוד שלי?" שואלת מיי את איווי בעוד הוא מנענע את ראשו מטה ומעלה וקופץ על הרצפה בביטחון .
לפתע פתאום, מעל האדמה, יוצא כלוב קטן ומשוריין שבטוחו כלוא ויקטיני שצועק לעזרה, בעוד כשאבנים עופים להם מהאדמה.
"מה לעזאזל זה?!" שואל בראנדן בדאגה וכעס.
פתאום, נוחת כדור פורח על האדמה ומימנו קופצים לא אחר מצוות רוקט!
"לא ידעתי שכלוב כזה קטן יכול ללכוד פוקימון אגדי." אומר ג'יימס כאילו מופתע.
"מי אתם?!" שואלת מיי בדאגה.
היכונו לפחד, זה לא יבוא אחרי הברד.
אל תנסו לתפוס אותנו, כי אנחנו זה אנחנו.
לתפוס את הגל ולא להתבכיין על הדל.
מעל השמים ומתחת לאדמה.
אני ג'סי - ואני ג'יימס - ומיאו, כוח הגדולה!
מתחבאים זה אתם, אל תשכחו להתחמם.
כי לפני שתצליחו להבין, אנחנו נעוף אל המניין!
אנחנו צוות רוקט, אנשים חכמים מהלווין!
"מה זה האימנון האדיוטי הזה ומה אתם עושים עם הויקטיני שלי?!" שואל בראנדן בכעס והתגרות.
"הויקטיני שלך עכשיו הוא שלנו, יקירי" אומרת ג'סי.
"אל תדברי שטויות! תחזרי לי את הקויטיני שלי!"
"חה-חה!" מצחקק ג'יימס בקול רם בהתגרות. "מי אתה חושב שאתה ?!" שואל ג'יימס בחוסר רגש.
"אני הבעלים של הפוקימון, עכשיו תעופו מכאן ותחזירו אותו!"
"כדי שתשמור על הפה שלך, ילד. אני אשמח לעשות זאת" אומרת ג'סי וממשיכה "צא, סטאנקי!"
"סטאנקי!" אומר סטאנקי עם קולו החתולי.
"סטאנקי, השתמש בעוקץ רעל!" אומרת ג'סי.
סטאנקי פותח את פיו הגדול ומשם יוצא אלפי עוקצי רעל, אך פתאום נשמע ממרחק "טארוס, השתמש בקרן על!" וכצוות רוקט, מיי, איווי ובראנדן מסתכלים אל הכיוון שמימנו הגיע הקול, זה נראה לא אחר ממנהיג המכון, נורמן, שרץ יחד עם פרופ. בריץ.
טארוס משתמש בקרן העל שפוגעת בהתקפת עוקץ הרעל של סטאנקי וכך, מצילה את הגיבורים.
"אתם בסדר?" שואל פרופ. בריץ את הגיבורים.
וג'יימס מתערב בכעס "הם לא יהיו בסדר אחרי שהם ירגישו את זעמי! צאי אל העולם הר,עולם, קורסולה והשתמשי באקדח מים!"
קורסולה יוצאת מהפוכדור ונוחת על האדמה ומיד אחר כך, היא מזיזה את גופה אחורה ומשתמשת אקדח מים שיוצא מתוך פיה.
"צאי, מאוויל!" אומר פרופ. בריץ וזורק את הפוקדור שלו לאוויר ומימנו יוצאת מאוויל שנוחת על הרגלים.
"מאוויל, השתמשי באגרוף סאקר!" אומר פרופ' בריץ.
מאוויל יוצאת בקפיצות אל גיבורינו אשר הותקפו ע''י קורסולה, אבל מאוויל משליח את אגרוף הסאקר שלו אל מול אקדח המים ומנסה להדופו. רגלייה של מראוויל נחרתות על האדמה, אקדח המים חזק מדי בשבילה.
"מאוויל, השתמשי באגרוף ברזל!" אומר פרופ' בריץ.
מאוויל משתמשת בידיה השנייה ולפתע, ידייה נהפכת לזוהרת כאור והיא מפגשת את ידיה עם אקדח המים ופתאום, השליטה נמצאת אצל מאוויל. מאוויל הולכת צעד אחר צעד בכוח גדול שלפתע נשמע, איווי יוצא בהתקפה אל קורסולה והוא תוקף אותה עם דחיפה קלה והוא מצליח להציל את הגיבורים.
"עכשיו, טארוס, השתמש קרניים גבוהות!" אומר נורמן.
טארוס יוצא במהירות עצומה אל צוות רוקט עם קרניו הזוהרות והגבוהות, בעוד שעוקץ רעל ואקדח מים נורה אליו, אבל זה בקושי מצליח לפצוע אותו. טארוס מגיע אל צוות רוקט ופתאום.....בום! טארוס מזיז את ראשו אחורה ומיד, משחרר את הקרנים שלו על כל צוות רוקט. צוות רוקט עפים בשמים יחד עם הכדור הפורח שלהם.
"אנחנו שוב מתעופפים!" אומרים צוות רוקט בעודם מתעופפים בשמים בעוד שניצוץ קטן מנצנץ לו בשמיים וכלוב נופל לו על האדמה."
"אתם בסדר, ילדים?" שואל נורמן את מיי ובראנדן.
"כן" אומרים השתיים.
"תודה על שאצלתם אותנו" אומרת מיי וברנדאן ממשיך אחריה "למרות שלא היינו ממש צריכים עזרה, אבל איפה ויקטיני?" שואל בראנדן.
מאוויל רצה אל הכלוב משתמשת בשריטה ע''י ציפורנייה וחותכת את פתח הכלוב, מימנו מזנק ויקטיני על בראנדן בשמחה אדירה.
"אה-אה! גם אני התגעגעתי אלייך, חבר!" אומר בראנדן בחיוך.
"אני לא מאמין איך שכחתי להוציא את המתנה מהחדר שלך!" אומר פרופ. בריץ ושם את ידיו על פניו כאילו אדיוטי.
"מתנה? שואלת מיי בסקרנות.
"כן, איווי היה המתנה שלך." אומר פרופ. בריץ ואיווי ניגש אליו ברצון לליטוף ופרופ. בריץ מלטף אותו תוך כדי דיבור "נכון שהוא כזה חמוד?"
"ואו! תודה, אבא!" אומרת מיי ומחבקת את אביה.
"ילדים, תגידו, איך הגעתם לשביל לדייניז'רו?" שואל נורמן את הגיבורים.
"דייניז'רו?" שואלים השתיים בסקרנות ואי ידיעה.
"דייניז'רוהוא אי שממוקם מול קנטו, ג'וטו, הואן, שינו ואיישו שהמקום המפורסם שלו הוא האי שבתוכו הוא אי 1000 הנטזיות, שם כל האגדות מתרחשות." אומר נורמן.
"תספר, תספר, תספר!" אומר בראנדן לאביו.
"למעשה, אומרים שזו אגדה, אבל באי אלף הפנטזיות יש את 16 המאמנים הבכירים ביותר בעולם ושכל אחד מהם מחזיק פוקימון אגדי. אף אחד מעולם לא הצליח לנצח שם." אומר נורמן.
בעודם הולכים, מיי ובראנדן מסתכלים אחת על השני.
דמויות חדשות:-אין דמויות חדשות.