Pokemon GO

צפה בתוצאות הסקר: האם אתם מרוצים מהיתקדמות הסיפור?

מצביעים
7. לא ניתן להצביע לסקר זה
  • כן

    7 100.00%
  • לא

    0 0%
עמוד 3 מתוך 11 ראשוןראשון 12345 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 31 עד 45 מתוך 157
  1. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: כגה
    הודעות: 2,787
    #31
    טוב שמצאת ת'פאק הזה.
    אתה דיי עוזר האמת, תודה ( :

    תשמע, דייניז'רו הוא אי בעיקרון (מחובר לכל המחוזות).
    כלומר, ג'וטו, הואן, קאנטו וכו' וכו' מחוברים אל דייניז'רו (מי אמר שהמחוזים האלו הם לא חלק ממדינה שנמצאים ביבשת?).


  2. אוהבת בנות*
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: XxהמחדירלצרכןxX
    הודעות: 2,010
    #32
    מתי הפרק הבא? D:


    בא לכם נשים? לחצו כאן
    Spoiler ספוילר





  3. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: כגה
    הודעות: 2,787
    #33
    יום חמישי!


  4. אוהבת בנות*
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: XxהמחדירלצרכןxX
    הודעות: 2,010
    #34
    ציטוט פורסם במקור על ידי xxxlirvvv צפה בהודעה
    יום חמישי!
    למה לא מחר?...
    לא משנה ><
    חמישי זה גם טוב D:


    בא לכם נשים? לחצו כאן
    Spoiler ספוילר





  5. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: כגה
    הודעות: 2,787
    #35
    הודעה....:
    הפרק נדחה למחר בצהריים!


  6. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: כגה
    הודעות: 2,787
    #36
    פוקימון אלף הפנטזיות!



    המציאה - חלק ב'!

    כעת, לילה בבראטיוויל.
    בין הבתים שהירח מאיר עלייהם, ישנם שני בתים חשובים ומלאים בפנטזיות שונות ואחד מהם, הוא ביתם של משפחת בריץ.
    מסדרונות חשוכים, ברז מטפטף וחדר אחד נוצץ מאור קטנטן, חדרה של מיי.
    גיברותינו, מיי, מסתכלת על תתקרה עם חיוך מלא במחשבות. היא מניחה את ידיה על העורף ומהדהדת לה מחשבות:
    "ואו, אני כבר מתה להגיע לאי המיסתורי הזה, דייניז'רו. אנשים אומרים שהוא האי המפורסם והגדול בעולם....ואו." מהדהדת מיי בראשה, שפיתאום, עינייה נפתחות בבהלה ומהדהדת לה שוב "אבל אבא בחיים לא יסכים." פנייה של מיי יורדות מטה. היא מפהק שקול עייפות יוצא מפיה והיא מתכרבלת בשמיכתה.

    ובואו נעבור אל הבית ממול, בית משפחת ריצ'ארד'ס.
    כמו כן, גם בבית הזה חושך מחביא את האור, חוץ מחדר אחד, שקרניי אור יוצאים מבעד לחריץ הדלת, חדרו של בראנדן. בראנדן, גיבורינו, יושב על כיסא מול מסך מחשב ומתקתק על המקלדת.
    "אני חייב למצוא מידע על האי הזה." אומר בראנדן עם פניו הנראות מאומצות, בעוד שטיפת זעה נראת על מצחו.
    לפתע פתאום, בראנדן לוחצת על לחצן העכבר, בעוד שצבע אור המחשב משתנה ובראנדן קופץ מהכיסא בעודו צועק "יש! סוף סוף!" ומיד אחר כך, סותם את פיו ע''י ידו עם פרצוף מופתע.
    "סוף סוף, הינה האתר. בוא נראה מה הוא אומר" אומר בראנדן ומקליק על העכבר.
    "או, הינה זה:"דייניז'רו, האי הגדול בעולם. מאמני מכון עוצמתיים, מתאמים נצחיים, זהו המקום של הטובים ביותר. מדענים, חוקרים, בלשים, אנשים....כל העולם הגיע אל דייניז'רו מיופיו והמסתורין שבתוכו! אנחנו מזמינים אותך אל המקום המדהים הזה! אין אחד שיצא משם ללא חוויה שנשארה אצלו לכל החיים!" מקריא בראנדן מהמחשב וממשיך:
    "אבל, יש מקום אחד שרק נדירים זוכים להיות בו, אי אלף הפנטזיות. אגדות, סיפורים ופנטזיות, דבר שלעולם לא חשבתם שהוא קיים. האם אתם תיזכו להיות בו?" מסיים בראנדן, בעודו נמשכך במהירות אל מסך המחשב, עם מבט מרוצה.
    "אני ילך לשם ושמישהו ינסה לעצור אותי!" אומר בראנדן עם מבט כשוח וחיוך קל של ביטחון שעולה על פניו.

    בוקר טוב, בראטיוויל.
    בראטיוויל, מאורת ושלווה. כל במקומותיה רקים, חוץ מאחד - גינת הרוזליות.
    גיבורינו, אשר מהלכים להם מגינת הרוזליות המלאה ברוזליות שנעימות לעין, נראים לא ממש מכייפים.
    "מה אמרת שמצאת, בראנדן?" שואלת מיי.
    "את האתר של דייניז'רו, לא תאמיני מה מצאתי שם!" אומרת בראנדן.
    "מה מצאת?" שואלת מיי במבט טיפה סקרן.
    "זהו אי, האי הכי גדול בעולם. מאמני המכון, מתאמים ומגדי הפוקימונים הטובים ביותר נמצאים שם!" אומר בראנדן שאפילו הוא עצמו נכנס אל קטע הדיבור.
    "מתאמים?! גדול!" אומרת מיי בשמחה.
    "על מה את מדברת?" שואל בראנדן.
    "אתה לא תבין לעולם. להיות מתאמת זה החלום שלי! עוד שדייניז'רו, אי הפלאים הזה, מתעסק במתאמים! זה כמו מלאך שירד מהשמיים!" אומרת מיי ברגש ושמחה.
    "נחמד.... אבל, את לא ממש ברמה" אומר בראנדן עם פרצוף מזלזל, כשידיו מתחממות בכיסו.
    "אני בטוחה שאתה תיהיה מאמן פוקימון ענקי!" אומרת מיי בציניות רבה וברפצוף רוגז.
    "אני אמרתי לך את האמת!" אומר בראנדן שכעס.
    "אז גם זאת האמת!" אומרת מיי בעכס, בעודה נכנסת ב"ראש בראש" עם בראנדן שקול זעם יוצא מפיהם החשוף שיניים מכעס.
    לפתע, פוכדור קופץ מכיסו של בראנדן ומימנו קופץ ויקטיני, אך בראנדן לא שם לב. ויקטיני קופץ מול בראנדן ומיי ומנסה להפריד את השתיים בעזרת ידו, אבל לא מצליח. ויקטיני נופל וקם על רגליו במהירות עם פרצוף זועם. הוא שולח את ידו לאחור שלפתע, להבה עגולה מתמלאת בידו. הוא זז כמה צעדים אחורה כאילו מועד וכאשר הוא שולח את ידו אל כיוון בראנדן ומיי, פרופ בריץ' קופץ מהשיחים ומרוב הפתעה ובהלה, כדור האש מגיע פוגע על הרצפה ומתפוצץ, בעוד שעשן שחור ובוהק מתווצר. בראנדן ומיי מפסיקים לריב ומסתכלים על פרופ בריץ'.
    "ויקטיני...." אומר בראנדן ומסתכל על ויקטיני שחור הפנים וניגש אליו.
    "היי, אבא, מה אתה עושה פה?" שואלת מיי.

    "לאזעזל! סוף סוף סיימתי את הפוקידע החדש!" אומר פרופ בריץ בהתלהבות מטורפת.
    "על מה אתה מדבר?" שואלת מיי.
    ובראנדן שואל גם הוא "באמת, על מה אתה מדבר?" בעודו מחזיק את ויקטיני.
    פרופ בריץ' מוציא ממעילו שניי פוקידעקס ושולח את ידיו אל בראנדן ומיי.
    "קחו, עבדתי עליהם כל הלילה." אומר פרופ בריץ ומפהק.
    "אתה רציני?! אני לא מאמינה! תודה, אבא!" אומרת מיי בהתלהבות רבה, מחבקת את אבייה ולוקחת את הפוקידע.
    "גם בשבילך, בראנדן." אומר פרופ בריץ.
    "או, חה-חה...." מצחקק בראנדן מאי נעימות וממשיך "אני לא יודע מה להגיד...תודה!" אומר בראנדן גם הוא בהתלהבות.
    "אוקיי, אני הולך להשלים שעות שינה, תתחדשו!" אומר פרופ בריץ בפיהוק והולך אל כיוון ביתו.
    "ואו! אתה ראית? יש לנו פוקידע!" אומרת מיי וממשיכה "הגיע הזמן שהראה הפתעה קטנה לחברי האהוב. צא, איווי!" אומרת מיי וזורקת את הפוקדור אל האוויר - איווי יוצא והוא נראה שמח מהרגיל.

    "אוקיי, איווי, בוא נגלה מה הסוד שלך." אומרת מיי ופותחת את הפוקידע.
    הפוקידע נפתח ועליו מופיעה התמונה של איווי, בעוד שקול רובוטי נשמע:
    "איווי, פוקימון האבולוציה. איווי יכול להתפתח לשבעה צורות שונות בדרכים שונות. הוא עטוף כולו בפרווה חומה ונעימה שעוזרת לו להסתדר בחורפים."
    "גדול!" אומרת מיי ומרימה את ידה לאוויר.
    "ויקטיני, בוא נראה מה איתך" אומר בראנדן ופותח את הפוקידע.
    לאחר שהפוקידע נפתח, תמונתו של הפוקידע עצמו מופיע על המסך, בעוד שקול רובוטי נשמע:
    "היי, היי, היי, היי! רק 12:00 בצהריים, בן אדם! למה הערת אותי?!"
    "מה לעזאזל?!" אומר בראנדן בקול במבט מופתע מתמיד.
    "כן, כן....אני מדבר. יש לך בעיה עם זה? גזען....." אומר הפוקידע.
    " זה הזוי..." אומר בראנדן במבט מאוכזב וקול ירוד. "טוב, תשמע. תביא לי קצת מידע על ויקטיני ותוכל לנמנם." ממשיך בראנדן.
    "חסר לך...." אומר הפוקידע וממשיך "ויקטיני, פוקימון הניצחון. ויקטיני אוגר אנרגיה אין סופית בגופו ולאחר שנה אחת, הוא יכול את האנרגיה שלו עם אחרים ועליו להביא את הניצחון ברגעים הגדולים ביותר." אומר הפוקידע.
    "ואו! אתה שמעת את זה, ויקטיני?! אתה פוקימון הניצחון!" אומר בראנדן בקול שמחה.
    "ויק-טין!" אומר ויקטיני בשמחה.
    "היי, מיי, את קיבלת כבר את כרטיס היצוג שלך?" שואל בראנדן.
    "כן." אומרת מיי ומוציא אותו מכיסה.
    "חה-חה!" צוחק בראנדן בקולי קולות. "את נולדת....היי, את נולדת ב-27 לנובמבר? זה מחר!" שואל בראנדן בקול קצת מופתע.
    "כן....בטח כל החברים שלי יעשו לי מסיבת הפתעה...12 שנה זה כך!" אומרת מיי.
    "או.....טוב, שמעתי שקוראים לי. אני חייב לזוז! ביי, מיי!" אומר בראנדן ורץ מהמקום יחד עם ויקטיני במהירות אל כיוון ביתו.
    מיי מסתכלת אל כיוונו של בראנדן ולאחר שנעלם, היא נושפת אוויר, מוציא החוצה ויושבת על אחד הספסלים בגינת הרוזליות, בעוד שידייה מחזיקות את ראשה ואיווי מצטרף אלייה. פנייה של מיי נראות עצובות. היא מסתכלת על הרצפה ומהדהדת לה בראשה:
    "בראנדן צדק. אני לא ברמה להיות מתאמת....עכשיו אני מבינה למה קוראים לאי הזה אי אלף הפנטזיות..."
    מיי קמה מהספסל והולכת אל הכיוון הנגדי של ביתה שלפתע, ללא שום אזהרה מוקדמת, נופלת מיי יחד עם איווי לבור עמוק. מרוב פחד, מיי מתחילה לצעוק. לפתע, היא נוחתת על כרית ענקית שמרכחת את הנפילה שלה ותוך כדי, מקפיץ אותה לאוויר ומעביר אותה למגלשה העשוייה מתחת. תוך כדי צעקתה של מיי, בעודה מחזיקה את איווי שנראה מופחד למדי, קרני אור מופיעים כמה מטרים לפנייהם. במהירות עצומה, מיי ואיווי עפים באוויר מתוך עוצמת המגלשה הארוכה וכאשר כוח המשיכה מתחיל "לקלוט", מיי מתחילה לרדת למטה והיא מתרסקת על כרית ענק שעוצר את פחדה. מתוך עוצמת הנפילה, הכרית נדחסה עמוק עמוק, היכן מיי?

    הפינה של ליר:
    הפרק אינו ארוך.....
    אבל מפני שהעלילה של הפרק הולכת להיות גדולה, הפרק מתחלק לשתיים!
    הפרק הבא יפורסם היום - 20:00!



  7. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: ליאם
    הודעות: 511
    #37
    אני יכול לנחש שמיי הגיעה לאי אלף הפנטזיות..........
    אגב,אהבתי את הקטע אם הפוקידע ה''שגוי''של ברנדן,ואיך שנתת למשהו ממוחשב אישיות!
    פרשתי כנראה סופית,אם אתם תראו אותי פה אז זה רק כי אני עורך כמה דברים אצלי ועושה כמה דברים במשתמש.נא ליצור איתי קשר רק בהודעות פרטיות,או בסקייפ למי שיכול

    הפורום מאוד השתפר מאז שביקרתי פה לאחרונה,ואני די שמח מכך,אבל עדיין לא נראה לי שאני אחזור לפה בעתיד הקרוב.

    ליצירת קשר:
    מייל:Liami2525@gmail.com
    סקייפ:Liami25(ליאם אליאס)

    ביי לכל מי שהכרתי פה,אם יש לכם שאלות אז נא לשלוח לי ה''פ בלבד,אני אכנס למשתמש פעם ביום במשך השבוע כדי לראות עם שלחו לי הודעות.


  8. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: כגה
    הודעות: 2,787
    #38
    תודה D:
    אחחחחח יש לי כבר ת'צחוק הזה שאתם לא יודעים מה מי מו &:


  9. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: כגה
    הודעות: 2,787
    #39
    פוקימון אלף הפנטזיות - עונה ראשונה!



    המציאה - חלק ג'!

    לאחר שקיבלו את הפוקידע שלהם, התפצלו גיבורינו למקומות שונים ובינהם, מיי, שאבדה איי שם מתחת לאדמה. נפילות וקפיצות, שעשועים ופחדים. נפלה מיי לכרית ענק ועוצמת הנפילה הייתה חזקה ומיי נעלמה כאילו לא הייתה.....

    פתאום, מתוך כרית הענק, יוצאת יד העטופה בכפפה כחולה ועוד יד אחריה. נשמעים קולות התאמצות מתוך כרית הענק. לפתע, לאט לאט, יוצא לו ראשו של איווי. איווי קופץ מהכרית על הקרקע ומושך את הכפפה בעזרת שיניו בהתאמצות רבה ולולפתעתנו, יוצאת מיי אשר נראת קצת אדומה, עם מבט מתאמץ ומתקשה מתוך כרית הענק.

    "אה...." אומרת מיי מתוך הקלה ואיווי גם הוא.
    "היי, איווי, לאן הגענו?" שואלת מיי.
    בין ובין, סביבם, אדמה מוצקה למדי, מלאה בשבילי גבישי קריסטלים וריקה בדיוק כמו מנהרה תת קרקעית.
    "או...אני מבינה." אומרת מיי בחששנות.
    "איווי, אני חושבת שהגענו....הגענו למנהרה!" אומרת מיי בלחץ.
    משב רוח קריר כקרח מגיע וגורם לגיבורינו לרעוד מקור. איווי מזנק על ידיה של מיי ומנסה לחמם את גופם, אך שניהם ממשיכים לרעוד. בעודם הולכים קפואים, נשעמת צעקה מאיימת "מספיק!".
    "מה זה היה?" שואלת מיי בסקרנות וממשיכה כשהיא מסתכלת על איווי "כדי שנלך לבדוק".
    ממקום שבו נשמעת הצעקה, קצה המנהרה, מסתתרים מיי ואיווי בין הסלעים הגדולים שעוטפים את הפתח המיקום הזה. השניים מציצים ומשיטים את ראשם מבעד לסלעים ובאותו רגע, פניהם מתפכות אל התדהמה. בתוך הפתח המוזר הזה, ישנו שטח ענק וכבד קרקע שבתוכו עומדים מספר מרשים של אנשים בעלי בגדים מוזרים בסיגנון חאקי ובצבעי כחול-ירוק-לבן, בדיוק כמו כדור הארץ. מוליהם, עומד על במה אדם בעל תספורת מוזרה הנראת כמו עלים בצבע צהוב בוהק עם גבני צבעי שחור, עם עיינים גדולות בצבע חום וכמו כולם, לובש גם הוא תלבושת מוזרה בסיגנון חאקי בצבעי כדור הארץ.

    "מספיק!" צועק האדם שעומד על במה בצעקה מאיימת ומבט זועם.
    האנשים שמתחתיו מפסיקים לדבר ונראים עם מבטים רציניים במיוחד.
    "כעת, לאחר שהמון חובבנים לא הצליחו לעשות זאת, אנחנו הצלחנו להשיג את מיקום הכספת.
    ב':מיי מתלחששת עם איווי מאחורי הסלע "על מה הוא מדבר?" שואלת ואיווי משך בכתיפיו מתוך אי ידיעה.
    "אנחנו, אנחנו! עשינו את הצעדים שנדרשו ולאחר כל מה שעשינו, השיגנו את זה והיום, זה היום לחלוק את מה שעשינו עם כולם!" אומר האיש שעומד על הבמה בגאווה רבה.
    מאחורי האדם הזה, מופיע תמונה שעלייה מוצג כדור מוזהב הנראה מחולק לכמה חלקים.
    "זהו כדור רוג'ארוג'ס." מצביע האדם שעל הבמה עם מקל הוראה על התמונה וממשיך "ואיתו, אנחנו נוכל להשיג את רג......"
    ב':פתאום, אפו של איווי מתחיל להיתשגע.
    "אה...אהה..." אומר איווי מתוך גירוי להתעטשות.
    "איווי, לא!" אומרת מיי בלחשוש שאצבתה מופנת אל איווי.
    "אה...אה.." מתגרה שוב איווי.
    "איווי..." אומרת מיי בחשש עם פרצוף רוגז.
    "האפצ'..." וכמעט מתעטש איווי, אך מיי הושיטה את ידיה אל פיהו של איווי ועצרה אותו.
    "ששש...." אומרת מיי אל איווי תוך כדי שאצבעתה על שפתייה.
    ולאחר שמיי מוציאה בעדינות את ידיה מפיהו של איווי, איווי שוב פעם מתגרה והפעם, הוא מתעטש התעטשות גדולה עד כדי כך שהוא גורם לאיווי "לפרוץ" אל הכניסה.
    "מה לעזאזל?!" שואל האיש על הבמה, בעוד שאיווי מניח את רגלו מאחורי ראשו עם חיוך קטנטן מרוב מבוכה.
    לפתע, רצה מיי, מרימה את איווי ומסתלקת מהמקום תוך כדי שהיא אומרת "מצטערת!".
    "טיפשים! רידפו אחרייה!" צועק האדם שעל הבמה ושולח את ידיו אל כיוונה של מיי, בעוד שכל החיילים בעליי הזובאטים, מאגמורטורים ואלאקטבירים רודפים אחריהם.

    מיי רצה תוך כדי שאיווי מוחזק בידייה במנהרה בבהלה ובלחץ רב. מיי מגבירה את הקצב עם מבט ממהר ביותר תוך כדי שהחיילים רודפים אחריהם.
    "מאגמאטור, השתמש בלהביור! - אלקטיביר, השתמש בכדור אלקטריק! - זובאט השתמש ברוח!" צועקים החיילים ולאחר מכן מאגמראטור יורה אש מידו, אלקטיביר יוצר כדור אלקטריק בעזרת כוחו ומשגר אל כיוונה של מיי והזובאטים מנופפים בכנפייהם כדי ליצור רוח.
    לפתע פתאום, באמצע הרדיפה, מסך אור מופיע מתוך פתח מנהרה. מיי רואה זאת ומנצלת את ההזדמנות הזו ומגבירה את הקצב שלה. אף מתקפה לא פוגעת, אבל פתאום, שוגר עוד כדור אלקטריק שפוגע באדמה, אך מצליח להעיף את מיי מעוצמת ההדף אל מסך האור, אבל לרעתה של מיי, זוהי לא הקרקע שראתה זמן ממושך, אלה האוויר שאף בן אדם לא יוכל להחזיק בו. מיי מתחילה ליפול במהירות תוך כדי שהיא עוצרת את עינייה וכל התמונות מחייה עוברות לה בראש. היא מחבקת את איווי באהבה ופחד בו זמנית ושהכל נראה שחור, להקה שלמה ונודדת של פירויים הגיעה בהזדמנות ענקית והצליח בלי אף ידיעה להציל את מיי. לאחר שנפלה על הפירויים, מיי פותחת את עיינה באיטיות וקמה עם מבט מובן. הוא מסתכלת על איווי ומחבק אותו בשמחה רבה ותוך כדי, הפירויים מתהפכים במהירות וגורם למיי ליפול באוויר שוב, מול אגם מסויים ושכבר הכל נראה אבוד, פתאום, גרידוס אימטני קופץ מהאגם ומשפריץ צינורות מים אל עבר כל כיוון ואחד מהם אל מיי. זרם המים הוא חזק ומהיר כל כך שמגיע בדיוק אל מול דלת ביתה. היא נראת מלוכלכת ורטובה, יחד עם איווי. השניים מסתכלים על הדלת במבט מבולבל. מיי מושיטה את ידיה בעדינות ואיטיות אל ידית הדלת וכאשר היא לוחצת על הידית, היא פותחת את הדלת באיטיות רבה ולהפתעתה, כל חשוך, כשלפתע................................
    ה--------------פ--------------ת--------------ע---------------ה!
    האורות נדלקים ובראנדן,לוסי,מיילין, פרופ' בריץ' וויקטיני קופצים ממחבואים וצועקים "הפתעה"!
    בראנדן, בריץ', ויקטיני, לוסי מיילין ונורמן ניגשים אל מיי ומחבקים אותה חיבוק גדול.
    "מזל טוב, מיי!" אומר בראנדן בשמחה רבה.
    "על מה אתם מדברים?" שואלת מיי בסקרנות.
    "זהו יום ההולדת שלך, שכחת?" שואל בראנדן, בעודו שמח.
    "איך יכלותי לישכוח...." אומרת מיי עם חיוך ופנים מבוכות.
    "אני לא מאמין שאת בת 13!" אומר פרופ. בריץ' וממשיך "את גדלת היטב" אומר בחיוך.
    "מה עבר עלייך, מיי?" שואל נורמן.
    "אה...אמממ....ע...." מגמגת מיי מבלבול.
    "אין צורך להוסיף" אומר נורמן בחיוך וצחיקוק קל.
    "ביתי, את לא יודעת כמה אני שמחה בשבילך" אומרת מיילין, בעוד דמעה יורדת מעיינה.
    "אל תבכי, אמא" אומרת מיי בעצב קל.
    "אל תדאגי, אמא שלך תמיד כזו רגישה" אומרת לוסי.
    "אווקי, אז אם זו המסיבה שלי, היום הולדת שלי, אז למה דשלא נחגוג?" שואלת מיי בשמחה וחיוך.
    "סוף סוף! אני גווע" קופץ בראנדן משמחה ותוך כדי מרים את ידו - כולם מסתכלים על בראנדן בכעס ובראנדן מגיב בנביכות קלה "היי, אני סתם צוחק".
    "אז אם כך, בוא נגיע אל העוגה!" אומרת מיי בקריצה וחיוך.

    כעת, בשולחן האוכל.
    על ראשה של מיי זר פרחים יפייפה ומולה עוגה עם שלושה עשר נרות. היא מתבוננת בך בחיוך רחב עם פרצוף מפנטז.
    כולם עומדים סביב מיי ומסתכלים עלייה יחד עם אוויר יום ההולדת בעלת עוצמת השמחה האדירה. איווי וויקטיני עולים על השולחן, בעוד שויקטיני נושף אש מפיו ואיווי מנענע בזנבו ושולח את הלהבה אל הנרות, וכך, הנרות נדלקים.
    "אז מה תבקשי, מיי?" שואל בראנדן עם חיוך קל מסקרנות
    "אני יודעת בדיוק מה אני יבקש." אומרת מיי ו
    היא משלבת את אצבעותייה ועוצמת את עיינה. "אלוואי שאגיע לאי אלף הפנטזיות יום אחד." אומרת מיי בראשה וכאשר היא פותחת את עייניה, הוא נושפת אוויר ומוציאה אותו על הנרות אשר נכבאים אחד אחרי השני ופתאום, דגל ענק נופל מתקרת הבית ועליו רשום "ספינת פפולאייר - הפלגה אל אי דייניז'רו!"!
    מיי נראת מבולבלת למדי.
    "מיי, אם זהו חלומכם, מי אני בכלל שהתנגד?" אומר פרופ. בריץ'.
    "דבר ראשון במשותף שלנו - אי אלף הפנטזיות!" אומר בראנדן ומרים את בוהונו בחיוך גאווה.
    מיי מסתכלת על בראנדן, אבייה, נורמן, לוסי, ויקטיני, איווי ומיילין בבלבול רב וכאשר היא מסתכלת על הדגל אל דייניז'רו, היא מתחילה להזיל את דמעותייה מרוב התרגשות ושמחה שמתכולל אצלה ובאהבה מחבקת את כולם את החיבוק הכי ענק שלה.

    כעת, כמה דקות לפני ההפלגה.
    כל אחד מדבר עם הוריו. מיי, בעלת תיק הגב, הבגדים הכחולים והבנדה החדשה ובראנדן עם תיק הצד, בגדים אדומים וכובע מיוחד.
    "מיי, אני עדיין לא מאמין שאני נפרד מימך" אומר פרופ.בריץ, מחבק את מיי ועושה קול כאילו בוכה.
    "בריצ'י, תתעשת על עצמך, אתה מביך אותה." אומרת מיילין וממשיכה "את תמיד תוכלי לדבר איתנו בפוקיפאון ואני סומכת עלייך יותר מאי פעם".
    "תודה רבה, אמא, אבא. אני מבטיחה לכם שאשמור על עצמי" אומרת מיי ומחבקת את הורייה.
    "בראנדן, כעת, אני יודע מה תיהיה." אומר נורמן ומחזיק בכתפו של בראנדן.
    "תודה רבה, אבא. אני עדיין לא יכול לתאר לך מה ההרגשה." אומר בראנדן.
    "לכל אלוף יש את ההרגשה הזו בפעם הראשונה" אומר נורמן ולוחץ את ידיו של בראנדן עם פרצוף גאוותני וגברי וכך גם בראנדן.
    "אתה לא יודע כמה אני דואגת ועצובה שאתה הולך, אבל אני יודעת שאתה תיהיה הטוב ביותר" אומר לוסי בעצב קל.
    "אל תדאגי, אמא, אני מבטיח לדבר איתך כל יום, מבטיח." אומר בראנדן ועולה יחד עם מיי לספינה.
    "תשמרו על עצמכם!" - "אנו סומכים עלייכם!" - "תתנהגו יפה"! - "בהצלחה!"! צועקים הורייהם של מיי ובראנדן ומנופפים להם לשלום. מיי ובראנדן גם הם מנופפים לשלום, תוך כדי שאיווי יוצא מתוך הבנדה של מיי ומסתכל על ההורים בחיוך וויקטיני שיוצא מתיקו של בראנדן בפוקצניות מנופף לשלום גם הוא.

    לאחר שנפרדו מהוריהם, גיבורינו יוצאים אל המסע המופלא ביותר בעולם - המסע אל העיר דייניז'רו, שם נמצא אי אלף הפנטזיות!
    מיי ובראנדן מסתכלים אחד על השני עם חיוך וביטחון רב ושתיים לוחצים את לחיצת האלופים, תוך כדי שהשמש הגדולה שוקעת ורייקאוזה שמעופף לו בשמים.

    דמויות חדשות:
    -'המתכננים' - אין מידע ידוע עלייהם. מיי פגשה אותם אחרי שנפלה אל מעמקיה האדמה.


    נערך לאחרונה על ידי Dia, 11-28-2010 בשעה 11:02 PM


  10. אוהבת בנות*
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: XxהמחדירלצרכןxX
    הודעות: 2,010
    #40
    פרק יפה D:
    אין מה לשפר ^^'


    בא לכם נשים? לחצו כאן
    Spoiler ספוילר





  11. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: כגה
    הודעות: 2,787
    #41
    תודה, מאי ( :
    אני אשמח אם תפרטי, זה יעזור מאוד.
    דרך אגב, מה אתם אומרים על הלוגו החדש (והזמני, לחגים)?


  12. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: נחשו
    הודעות: 4,004
    #42
    לוגו יפה מכירה
    תתמונה סיפור יפה
    קצת חסר עלילה
    תוסיף יותר מתח ועבירה
    יש קצת יותר מידי פירוטים אל איך שהם שמחים וזה
    זה לא רע אבל... תגיע כבר גם לחלק האמצאי של הסיפור
    ששם מתחילה ההרפתקה.



    "כי אל תיתנו לרגעים של פעם בחיים- לירח הכחול שלכם, לברוח"


    סיגל, מעצבת חתימות ,פייקים, מאמנים , פוקדורים ,שילובים וזיופים מתחילה,
    וספארמרית מתקדמת


  13. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: כגה
    הודעות: 2,787
    #43
    חח כן...חמש פרקים זה הרבה...
    ומה זאת אומרת חסר עלילה? אשמח אם תפרט.

    השתמשתי יותר פירוטים מהרגיל כדי להוסיף מתח...זו הכוונה.
    למען האמת, הרגשתי יותר זמן באווירה בחלקים בסיפור.


  14. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: נחשו
    הודעות: 4,004
    #44
    אני בת
    ואני מתכוונת לזה שאין כול כך מלא עלילה
    תעשה יותר מתח ולא רק שני ילדים שנושאים להגשים את חלומם
    תראה סיפורים אחרים
    כבר בהתחלה יש מתח
    צריך לגרום לצופים להיות מתוחים כבר על ההתחלה



    "כי אל תיתנו לרגעים של פעם בחיים- לירח הכחול שלכם, לברוח"


    סיגל, מעצבת חתימות ,פייקים, מאמנים , פוקדורים ,שילובים וזיופים מתחילה,
    וספארמרית מתקדמת


  15. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: כגה
    הודעות: 2,787
    #45
    חח סליחה....
    אבל את יודעת מה? את צודקת.
    אני צריך לפתח יותר את עלילות המשנה, אבל השאלה היא איך ומי?


עמוד 3 מתוך 11 ראשוןראשון 12345 ... אחרוןאחרון

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •