סוגי הדרגות בצה"ל נקבעו ב-1948. הן כללו את הארסנל הקיים עד היום, למעט דרגת אלוף משנה, שנוספה ב-1950 ודרגת תת-אלוף שהגיחה לעולם אחרי מלחמת ששת הימים וכמו כן רוב דרגות הנגדים.

עלייה בדרגה כרוכה בדק, יזע ודמעות – ולעיתים גם בהשכלה. אם אתם חומדים את דרגת הסרן תצטרכו להוכיח כי בחיקכם יש 12 שנות לימוד מלאות. כדי להיות אל"מים תצטרכו כבר תואר ראשון לפחות.

הדרגה השנואה ביותר בצה"ל בכל הזמנים הייתה טר"ש – טוראי ראשון. הדרגה הוענקה, בין השאר, לחניך מצטיין בטירונות ולנופלים מקורס מ"כים, אך נחשבה לאות קלון בשל הצעירות שסימלה בפס הבודד שלה, ולבסוף בוטלה.

העלאה בדרגה לאחר מוות אינה נעשית באופן אוטומטי. חיילים שקיים חשש כי התאבדו או כשמותם היה בנסיבות שיש עימן קלון – לא יועלו בדרגה. במקרים חריגים נוספים יש לקבל את חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי.

יש מי שעושה את הדרך ההפוכה: לובשי מדים שמורשעים בדין עלולים להידרדר בסולם הדרגות ולחזור להיות חפ"שים. כך למשל נשללו דרגות האל"מ של אלחנן טננבאום לאחר שחזר משבי החיזבאללה (אליו נפל בנסיבות בעייתיות מאוד), והוא הורד לדרגת טוראי.


לקוח מעיתון המחנה.