קודם כל הקדמה.
החלטתי לעשות סיפור קטנטן על פוקימון, אז שיניתי הרבה דברים, קודם כל, גיל קבלת הפוקימון השתנה ל-14, דבר שני, פה זה מדינה (הסיפור יתרחש פה בישראל) ולא מחוז, יהיה אולי את סינו, הואן, ג'וטו וקנטו.
דבר שלישי, שלא כמו בסידרה שבית ספר זה לעשירים, פה זה יהיה בית ספר רגיל לכל דבר, מתמטיקה, היסטוריה, לשון, ספורט... בעצם, תהיה פה פחות או יותר את אותה מציאות שיש כיום בישראל.
דבר רביעי, אני ממליץ לכם להשתמש ב-Google Earth (תחפשו בגוגל ותורידו), כי זה יעזור לכם קצת להתמצא איפה נמצאים עכשיו. חוץ מזה, שגם הדמות גרה במקום די נידח (יחסית).
אז שנתחיל?
פרק 1
"תפסת אותו?" שאלתי את טום שניסה לתפוס סטארלי בתוך התחנה המרכזית הישנה של תל אביב. אשכרה רצנו אחריו עד לפה... לא מסוכן פה? "עזוב, וותר עליו, אתה יודע עד כמה הם חמקמקים!" אמרתי לו בזמן שהוא 10 צעדים לפניי... "נראה לך?!" הוא אמר לי "זה סטארלי אחד החזקים שראיתי". "היי, ילדים מה אתם עושים פה?" אמר לנו איזה גונדזילה (ערס) שהסתובבה שם... "מה יש לך בכיס?" פתאום הערס נהפך למיוטו. המיוטו אמר "אופיר, תתעורר... אופיר, בית ספר..." ושלח עליי קרן קרח מקפיאה ו... לא, אני לא מתתי, אלא זאת הייתה אמא שלי, שלקחה לי את השמיכה. "אבל 5 בבוקר, יש לי עוד לפחות שעה" אמרתי בעיניים עצומות ולקחתי את השמיכה בחזרה. "אל תחשוב על זה, חוץ מזה, מה עם העבודה בגיאוגרפיה? אתה לא עשית אותה בסוף, נכון? כמה פעמים אמרתי לך לא לשחק כדורגל לפני שאתה מכין שיעורים?" אמרה אמא שלי. "בסדר, נו..." קמתי ועשיתי אותה. לא היה לי כוח לפתוח את האטלס, אז פתחתי וויקיפדיה, והעתקתי. נראה לכם שאשכרה אני עושה את העבודה הזאת? לא... חוץ מזה, שכבר התחלתי לעשות אותה... עשיתי כותרת, זה לא הרבה? טוב, בכל מקרה, הדפסתי, הכנסתי לתיק, צחצחתי שיניים, אכלתי, וחזרתי לישון... "אופיר, כבר 7:00!" אמרה אמא שלי. שיט! התלבשתי, שמתי נעליים, התלבשתי, רצתי לתחנה, נפלתי, רצתי, עוד פעם נפלתי, והגעתי לתחנה כאילו רצתי עכשיו ריצת 2000, כשכולי מזיע ובדיוק כשהאוטובוס עמד לצאת. עכשיו, איפה אני גר, אתם שואלים? במועצה אזורית, רובה המוחלט מורכב ממושבים (הרוב קיבוצים לשעבר). אני אישית לא קיבוצניק, אלא אני בא מתוך ישוב יחסית צעיר (ביחס לקיבוצים והמושבים), אך ביה"ס נמצא במושב באיזור. לישוב הזה קוראים בת חפר אני בן 14, כיתה ח', כל יום חולם על היום הגדול שאעזוב את בית הספר, ואתחרה בליגה. כמובן שזה ייקח קצת זמן, כי זה 8 תגים בכל רחבי הארץ... בכל מקרה, עליתי על האוטובוס והתיישבתי במושב הקדמי, המושב שאני תמיד יושב בו. האוטובוס יצא מהישוב. ליד היישוב, פעלה רכבת, הרבה לפני שהישוב הוקם, אך פחות או יותר בתקופה של הקיבוצים. כיום זה סתם שדה קוצים שהמסילה החלודה קבורה בו. בכל מקרה, הגענו לבית ספר לאחר כ-30 דקות נסיעה. "תגיד, עשית שיעורים?" שאל אותי טום. "העתקתי מוויקיפדיה, זה נחשב?" "אתה יכול להביא לי להעתיק?" "אוקי..." עניתי לו "שים את התיק בכיתה שלך ותבוא לכיתה שלי". טוב, אין לי כוח לפרט מה קרה בכל זמן בית הספר, אבל בואו נסכם פשוט שיש עוד שבוע לסיום הלימודים, ואנחנו נקבל בטקס (משעמם...) תעודות וכרטיסי מאמנים וכל אחד מאיתנו בטקס יקבל את חמשת הפוכדורים+הפוקימון ההתחלתי שלו.
טוב, אז שנמשיך בסיפור?
"היי, אופיר, תשמור לי בבקשה מקום באוטובוס" אמר טום, אחד החברים הכי טובים שלי. "אוקי" השבתי לו. הגעתי לאוטובוס שהספיק להגיע לתחנה בין האוטובוסים הראשונים, דבר "נדיר" שקורה, כי בדרך הוא מגיע אחרון. כעבור כמה דקות כולם הגיעו. כולם דחפו אחד את השני, רק כדי לתפוס מקום באוטובוס. "טום!" צעקתי אליו שהתחיל לעלות בינתיים. "תודה" אמר לי תום שהתיישב על הספסל. "אז תגיד, את מי אתה הולך לבחור?". "נראה, אני עדיין מתלבט..."
מה אתם אומרים?
תגובות בונות בבקשה.
עריכה:
אני יודע שזה קצר וגרוע, פשוט אין לי הרבה זמן, אני מבטיח שהפרק השני יהיה הרבה יותר טוב.