נושא: אבני הגיהנום

פורסם במקור על ידי Zach Fair

אליס

"אבל זה בנתניה לא? זה בטח יהיה מסוכן!" הוא אומר לך תוך כדי שאת שומעת פחד בקולו.
איילין מתערבת ואומרת,"מה כול קח מפחיד בנתניה? אני נמצאת שם כול הזמן ואני בסדר גמור."
דרו אומר לה,"את זה לא אני."
ואיילין מוסיפה,"טוב פחדן, לא צריך אותך, מה את אומרת? נלך לשם?" היא שואלת אותך
-----------------
רוצה טיים סקיפ?


הודעה:
רון / תומר עף מהמשחק בגלל שהוא עורך כול תגובה אלף פעם, ועובר על חוקים

"אני מצטערת, איילין, אבל דרו צודק.. אני לא חושבת שאצליח להחזיק מעמד בנתניה.." אני אומרת, חוששת. "וגם קבעתי עם דרו קודם, זה לא יפה שאבריז לו ואלך איתך במקום. אנחנו נלך לקריסטל קור, אם את רוצה את יכולה להצטרף אלינו." אני מוסיפה ושולחת חיוך קטן אל דרו.
~
כן, בבקשה.

ג'ייקוב

"לא, שאלתי אם אפשר לדבר איתך" עונה ג'נסיס. הוא נכנס לחדר, ואתה רואה את הבגדים שלו, חליפה אדומה, עם חרב עליו. "לא באת בשביל להרוג אותי נכון?" אתה שואל בתמימות. ג'נסיס מתחיל לצחוק ואומר,"לא, פשוט הטקס עומד להתחיל, והשינוי לא קל בפעם הראשונה, תמיד צריך אמצעי הגנה." הוא מכניס את היד שלו לכיס, ואז מוציא משהו, ונותן לך. אתה רואה שזה טבעת,"זה יעזור לך." הוא מוסיף. אתה שם את הטבעת ואז לפתע עוד כמה אנשים מופיעים, בניהם טום. טום שואל,"אתה מוכן ג'ייקוב?"

אליס

"נו... את רוצה להמשיך להיות הילדה הטובה שתמיד היית? לא מספיק עם להיות זה?
את תהיי בת 18. וכול החיים שלך לקחת חרא מאנשים אחרים, אז אולי הגיע הזמן להשתחרר? אני יבוא לבית שלך בשעה 12. אז את יכולה להחליט."
------------------------------------------
כעבור שישה ימים
------------------------------------------
השעה היא 12 בלילה
------------------------------------------
כולם כבר הלכו לישון, לפתע את שומעת דפיקות בחלון, את הולכת אליו, ואת שומעת את איילין שואלת,"נו? אז מה החלטת?"

פורסם במקור על ידי Zach Fair

אליס

"נו... את רוצה להמשיך להיות הילדה הטובה שתמיד היית? לא מספיק עם להיות זה?
את תהיי בת 18. וכול החיים שלך לקחת חרא מאנשים אחרים, אז אולי הגיע הזמן להשתחרר? אני יבוא לבית שלך בשעה 12. אז את יכולה להחליט."
------------------------------------------
כעבור שישה ימים
------------------------------------------
השעה היא 12 בלילה
------------------------------------------
כולם כבר הלכו לישון, לפתע את שומעת דפיקות בחלון, את הולכת אליו, ואת שומעת את איילין שואלת,"נו? אז מה החלטת?"

"החלטתי ללכת עם דרו לקריסטל קור." אני אומרת בבטחון, "אבל חכי, יש עוד משהו.." אני אומרת לפני שהיא מחליטה ללכת, אני מתיישבת על מיטתי וטופחת בעזרת ידי על המיטה, רומזת לה לבוא לשבת לידי.
"יש משהו שאני רוצה לספר לך. אמ.." אני אומרת, מהורהרת, "א.. אני או.. יש לי.. יש לי רגשות כלפי דרו." אני אומרת, מבוישת, משפילה את מבטי במבוכה.

פורסם במקור על ידי Zach Fair

ג'ון

"רגע... אתה מוכר לי קצת..." הוא אומר לך ואז מתעלף. לפתע באים הרבה מאוד אנשים רצים אליכם, והם לוקחים אותו,ואז שואלים אותך,"אתה איתו?"

"כן אני חושב שהוא מוכר לי, אבל קשה לי לזכור מאיפה!"אני אומר בעודי תוה מי אותו האדם ולמה הוא מוכר לי.

ג'ייקוב

"טוב, אני מרגיש שאנחנו מפחידים אותך." אומר טום. ג'נסיס מסתכל עליו ואומר,"אולי נסביר לו איך כול הקטע עובד?" טום עונה בחיוב ואז ג'נסיס מתחיל לספר,"אוקיי אז שמע. בעיקרון, המאסטר הולך לנשוך אותך. זה אולי נשמע קל, אבל באמת שזה לא. ברגע שזה יקרה, על הגוף שלך ישתלט צד חדש, הצד החייתי שבך, בזמן שאתה תתעורר בעולמך הפנימי, ושם אתה תצטרך לאמץ את כול הצד החדש שלך, זה דיי קשה לעשות, אבל הטבעת שנתתי לך תעזור לך. אבל גם לנו זה לא יהיה קל, אנחנו נצטרך איכשהו להחזיק אותך ולא לתת לך לצאת לחופשי תוך כדי שאתה מאמץ את הצד החדש שבך... האם אתה מוכן עכשיו?"

אליס

את שומעת את איילין מתיישבת לידך, והיא מתחילה לדבר,"אהה... חשבתי..." היא טופחת לך על הגב ואומר,"אין בעיה, אפשר ללכת לקריסטל קור... אבל איפה הוא בכלל?" לפתע אתן שומעות צעקות עזות מהרחוב, איילין רצה לעבר החלון ומסתכלת על מה יש שם,ואומרת, "לא... איך היצור הזה הגיע לפה?!" את שומעת פניקה בקולה, ואת שואלת אותה,"מ... מה קורה?!" איילין אומרת במהירות,"אני חייבת לזוז! אני מצטערת! להתראות!" היא קופצת מהחלון, ועכשיו מתחילות להישמע שאגות חזקות. ואז את שומעת את הקול של דרו צועק,"אליס! איפה את?!"

ג'ון

מצטער, אבל אין לי מה לכתוב לך, אתה לא נותן לי שום בסיס, תתקן בבקשה.

פורסם במקור על ידי Zach Fair

אליס

את שומעת את איילין מתיישבת לידך, והיא מתחילה לדבר,"אהה... חשבתי..." היא טופחת לך על הגב ואומר,"אין בעיה, אפשר ללכת לקריסטל קור... אבל איפה הוא בכלל?" לפתע אתן שומעות צעקות עזות מהרחוב, איילין רצה לעבר החלון ומסתכלת על מה יש שם,ואומרת, "לא... איך היצור הזה הגיע לפה?!" את שומעת פניקה בקולה, ואת שואלת אותה,"מ... מה קורה?!" איילין אומרת במהירות,"אני חייבת לזוז! אני מצטערת! להתראות!" היא קופצת מהחלון, ועכשיו מתחילות להישמע שאגות חזקות. ואז את שומעת את הקול של דרו צועק,"אליס! איפה את?!"

אני מתארת לעצמי שקולו מגיע מבחוץ, אני מתקדמת אל החלון וצועקת "אני כאן! אני כבר מגיעה!"
אני מיד לוקחת את החפצים שלי ויוצאת מהחדר בשקט, יורדת אל הקומה השניה ויוצאת מהבית. משתדלת לעשות את זה בשקט בלי שההורים שלי יתעוררו.

ג'ייקוב

"מה אתה נלחץ?" שואל ג'נסיס ומתחיל לצחוק. "טוב, אולי נזוז כבר? המאסטר מחכה לנו באולם הטקס." שואל טום. ג'נסיס עונה לו,"אהה נכון שכחתי, מצטער. בואו נזוז." כולם מתחילים ללכת ואתה אחריהם, אחרי מספר דקות אתם מגיעים לאולם מפואר. באולם יש שטיח אדום ארוך, שהולך מהכניסה עד לשני מדרגות, ששם עומד המאסטר. בצדדים של השטיח, עומדים הרבה אנשים. טום אומר לך ללכת, ואתה מתחיל ללכת לכיוון המאסטר. ברגע שהגעת לשם הוא מתחיל לדבר,"שלום אחים, התכנסו לכאן היום, כדי לצרף אלינו אח חדש. אתם יודעים מה הולך כרגע בחוץ, ככה שכול עזרה תעזור לנו." הוא מסתכל עלייך ואומר,"שלום ג'ייקוב, אתה באת לפה כדי להצטרף לשבט, שבט הטאדה. אני כעת יספר לך על החוקים שאנחנו, אנשי הזאב, צריך לקחת.
בפעם הראשונה שאח משתנה הוא לא יכול לשלוט בעצמו וככה גם במספר הפעמים הבאות עד שהוא מצליח ומקבל את תואר הליקינג, אלא אם לאיקינג הפך אותו לאיש זאב, אם כן אז הוא ישתלט על השינוי אחרי הפעם הראשונה.
זה היה החוק הראשון. כעת לחוק השני. אח לעולם לא יהיה חזק יותר מהיוצר שלו, הסיבה לא ידועה למה, אבל ככה זה עובד. לנו, אנשי הזאב יש חולשה מוזרה לכסף, בין אם זה כדורי כסף או חרבות, כול פעם שאנחנו נוגעים בכסף, זה כאילו שאנחנו מאבדים את הכוחות שלנו עד שאנחנו מפסיקים לגעת בו. הוא גם עושה לנו נזק פיזי, כגון כווית. אנשי הזאב יכולים למות מפציעות קשות מאוד. כולנו יכולים למות, אבל ערפדים לא יכולים למות מפציעות כאלה. החוק החמישי הוא, שגם אם איש זאב שולט בעצמו או לא, הוא יכול להפוך אחרים לאנשי זאב. בגלל זה אנחנו פה, כדי שלא לתת לך לצאת עד שתשתלט על החיה שבפנים. אנשי זאב, לא כמו ערפדים, מזדקנים. וזה פוגע בנו מאוד, אנשי זאב זקנים לא יכולים לחזור לצורת הבן אנוש שלהם. הם תקועים במצב שלהם. מסיבה כלשהי, בליל ירח מלא, אנחנו מקבלים צורה שונה, וכוחות שונים, אנחנו יותר נראים כמו זאבים ענקים. אנחנו הרבה יותר חזקים בצורה ההיא. והחוק האחרון הוא, שאפשר להיוולד בתור צאצא לאנשי זאב, אבל, אתה תהיה בן אדם.
המתרה שלנו היא כמובן, להרוג את כול הערפדים, ולנצח במלחמה.
האם אתה רוצה לדעת עוד משהו לפני שתצטרף?" הוא שואל אותך

אליס

את עוקבת אחרי הקול של דרו, ומגיעה אליו. הוא מנסה לדבר איתך,"אלי---" שאגה נשמעת שוב. "אליס אל תתקרבי!" את שומעת את הקול של איילין צועק עלייך. את לא מבינה מה קורה, כשלפתע איילין מתחילה לצרוח, מכאבים. ואז לפתע את מרגישה משקל כבד נופל עלייך, והצוואר שלך מתחיל לכאוב מאוד, את מרגישה דם עלייך, ואז שוב הקול של דרו נשמע, אבל קצת מוזר,"אני... אני לא יכול לעשות את זה" המשקל עף ממך. אבל הכאב לא מפסיק, את מרגישה כאילו הורעלת. לפתע את מתחילה לראות אור, את מתחילה לחשוב,"האם אני מתה?" ואז זה מופיע. את רואה עולם שלם. מאור באור חזק מאוד. את מסתכלת מסביב, ורואה מים ועצים, את לא יודעת איך לקרוא לזה. את מתחילה לבכות שאת סוף סוף יכולה לראות משהו, ואז לפתע את רואה משהו זז, זה היה ארוך, ולבן. ואת שומעת אותו מדבר,"מי את?" הוא שואל כאילו שהוא לא מכיר אותך בכלל

פורסם במקור על ידי Zach Fair

אליס

את עוקבת אחרי הקול של דרו, ומגיעה אליו. הוא מנסה לדבר איתך,"אלי---" שאגה נשמעת שוב. "אליס אל תתקרבי!" את שומעת את הקול של איילין צועק עלייך. את לא מבינה מה קורה, כשלפתע איילין מתחילה לצרוח, מכאבים. ואז לפתע את מרגישה משקל כבד נופל עלייך, והצוואר שלך מתחיל לכאוב מאוד, את מרגישה דם עלייך, ואז שוב הקול של דרו נשמע, אבל קצת מוזר,"אני... אני לא יכול לעשות את זה" המשקל עף ממך. אבל הכאב לא מפסיק, את מרגישה כאילו הורעלת. לפתע את מתחילה לראות אור, את מתחילה לחשוב,"האם אני מתה?" ואז זה מופיע. את רואה עולם שלם. מאור באור חזק מאוד. את מסתכלת מסביב, ורואה מים ועצים, את לא יודעת איך לקרוא לזה. את מתחילה לבכות שאת סוף סוף יכולה לראות משהו, ואז לפתע את רואה משהו זז, זה היה ארוך, ולבן. ואת שומעת אותו מדבר,"מי את?" הוא שואל כאילו שהוא לא מכיר אותך בכלל

אני מנגבת את הדמעות שלי ומתקרבת אליו, "קוראים לי אליס," אני אומרת, קצת שמחה שיש כאן עוד מישהו מלבדי. "איפה אנחנו? מה זה המקום הזה? ואיך לעזאזל הגעתי לכאן?" אני שואלת, מצפה שיענה לי על כל השאלות.

אליס

"שאלת את אותה השאלה פעמיים, בשני דרכים שונות, לא? ואני לא יודע איך הגעת לפה. אבל המקום הזה הוא אמור להיות עולם פנימי של מישהו... אז מי יודע?" הוא עונה לך ומתחיל להתקרב אלייך באיטיות

ג'ייקוב

"עם המילים האלה, אח חדש נוצר! ויווה דה ולפסנה!" הוא צועק, וכול השאר חוזרים אחריו,"ויווה דה ולפסנה!" הוא שם את ידו על הכתף שלך ונושך אותך. אתה מרגיש כאב עצום ומתחזק, כאילו הורעלת. הכאב לא מפסיק לכאוב אפילו לרגע. אתה מתחיל לאבד את הכרתך, ואתה שומע את ג'נסיס אומר,"תחזיקו אותו, מהר!" את מרגיש שאנשים מתחיל להחזיק אותם בעוצמה. לפתע, אתה מתעורר במקום אחר לגמרי, עולם שכולו קרח. אתה מתחיל לצעוק,"שלום? יש שם מישהו?" לפתע מישהו מתחיל לרוץ אלייך, ונותן לך בעיטה,"מי אתה?!" הוא צועק עלייך, אתה מסתכל עליו, ורואה שזה פינגווין

שם: לי
גיל: 17
עיירה התחלתית: נתניה
רקע: לי נולד לזוג הורים ערפדים חזקים מאוד.הוריו חינכו את לי שצריך לשנוא את אנשי הזאב ואם פוגשים אחד כזה צריך להרוג אותו מידית.בנוסף לזה הם לימדו את לי איך להביס אנשי זאב.למקרה שלי יפגוש איש זאב אז איך להרוג אותו.יום אחד לי ואביו הללכו ללכת באוויר הפתוח ולשתתות דם מן יצורים אחרים.בדרך הם פגשו באיש זאב אכזרי מאוד שרצה להרוג את לי ואת אביו.אביו של לי ראה שאיש הזאב יותר חזק מימנו ומרה ללי לברוח.אביו של לי נלחם נגד איש הזאב אך הפסיד לו תוך שניות.האיש אב הרג את אביו של לי.לי התחיל לברוח לאימו.האיש זאב רדף אחריו והוא היה מהיר יותר מימנו.למזלו של לי איש הזאב נדפק בעץ ואבד לי.לי נשבע לאימו שבאחד מן הימים הוא יהרוג את האיש הזאב שהרג את אביו.
גזע: בני אדם ( ערפדים )
חפצים: (תשאירו ריק)

פורסם במקור על ידי Zach Fair

ג'ייקוב

"עם המילים האלה, אח חדש נוצר! ויווה דה ולפסנה!" הוא צועק, וכול השאר חוזרים אחריו,"ויווה דה ולפסנה!" הוא שם את ידו על הכתף שלך ונושך אותך. אתה מרגיש כאב עצום ומתחזק, כאילו הורעלת. הכאב לא מפסיק לכאוב אפילו לרגע. אתה מתחיל לאבד את הכרתך, ואתה שומע את ג'נסיס אומר,"תחזיקו אותו, מהר!" את מרגיש שאנשים מתחיל להחזיק אותם בעוצמה. לפתע, אתה מתעורר במקום אחר לגמרי, עולם שכולו קרח. אתה מתחיל לצעוק,"שלום? יש שם מישהו?" לפתע מישהו מתחיל לרוץ אלייך, ונותן לך בעיטה,"מי אתה?!" הוא צועק עלייך, אתה מסתכל עליו, ורואה שזה פינגווין

"אך!" אצעק מכאבים ואבעט בפינגווין כאיסטינקט. ברגע שאפגע בו ארוץ אליו "שיט! אני מצטער! זה היה אינסטינקט! אתה בסדר?!" אשאל את הפיגנווין בפאניקה. 'מה לעזאזל אני עושה בעולם הזה?!' אצעק בראשי.

שם: לוקאס דיגרדיו
גיל: 20
עיירה התחלתית: טלפוניק
רקע: לוקאס הוא בחור בן 20 שגר עם חברתו בדירת פנטהאוס בטלפוניק.
כילד הוא נהג להיות בריון ל"חבריו" וניצל את זה שהיה תמיד הכי חזק ובעל משמעות בכיתה, יום אחד שהלך עם הוריו למסיבת סיום לימודיו בגיל 18 הוא ראה ייצור מוזר כפי שאנשים בעיר נהגו לקרוא לייצורים האלה ערפדים!
הייצור התקרב אליו ולהוריו ולפתע שלוקאס לא הבין מה קורה אביו הפך לאדם זאב דבר שהוא אף פעם לא ראה קודם והחל להלחם בערפד.
הירח באותו לילה היה מלא ואביו היה בשיא כוחו אבל הערפד הזמין זוג ערפדים שעזרו לו, הרגו את אביו וחטפו את אימו!
לוקאס נשבע שהוא יינקום בערפדים ויחסל את כולם
גזע: בני אדם ( אנשי זאב)
חפצים: