Pokemon GO
מציג תוצאות 1 עד 10 מתוך 10
  1. blue To My Bones
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: Noawsomeness
    הודעות: 1,871
    #1
    דמויות

    שם:ג'ייק
    ג'ייק הוא הגיבור של הסיפור.כשאייס עצר את השריפה שג'ייק יצר,ג'ייק גילה על הכוחות של אייס ושל עצמו.
    רוח הפוקימון:ויקטיני

    שם:אייס
    אייס הוא חברו הטוב ביותר של ג'ייק.כשג'ייק גילה את כוחותיו,אייס עזר לג'ייק להתרגל לזה.אייס תמיד ילך עם ג'ייק באש ובמים.
    רוח הפוקימון:קיוגר

    שם:איימי
    מהרגע שג'ייק הגיע ליחידת ההילות,איימי שנאה אותו,אבל מי שיקרא טוב את הסיפור יראה שלאט איימי וג'ייק יהיו חברים טובים.
    רוח הפוקימון:שימיין

    מר מיאמוצ'י
    מר מיאמוצ'י הוא ה"מאסטר" של יחידת ההילות.אומרים שיש לו יכולת להחליף רוחות פוקימון.
    רוח הפוקימון:מיוטו

    פרקים:

    פרק 1:השיעור מתחיל!אימון ראשון!
    תקציר:ג'ייק מגלה את רוח הפוקימון שלו,אבל לא מצליח להשתלט עליה.לאחר שאייס עורך לג'ייק סיור שמוביל למי שהוא נועד להיות.אבל החלק המעניין מתחיל כשאיימי וג'ייק,מי שנראו יריבים נצחיים,נקלעים למצב שבו הם חייבים לשתף פעולה כדי לצאת חיים.

    פרק 2:לא מוותרים!איימי וג'ייק מגלים רגשות!
    תקציר:איימי וג'ייק משתפים פעולה במבצע שבמהלכו גילו רגשות חזקים ואפילו התעלו ועשו את הבלתי יאמן-התנשקו!

    פרק 1-השיעור מתחיל!אימון ראשון!
    "ומי יודע כמה זנבות יש לניינטיילס?"איימי הצביעה כדי לענות על השאלה.כמו תמיד."תשעה זנבות."מר מיאמוצ'י חייך."זה נכון,עכשיו אני אתן לכם בוחן קצר על פוקימוני אש."מר מיאמוצ'י הוציא מתיק שלו חבילה ענקית של דפים.לפני שהוא הספיק לתת לי את הבוחן,היה צלצול,וכולם רצו לחצר וצעקו משמחה.גם אני רצתי לחצר,כשפתאום שמעתי קול מאחורי.וכמו תמיד,זה היה לא אחר מג'קסון."נו,תראו מי זה..."התבאסתי.זמן ההשפלה הגיע כזה מהר."אין לי כוח אליך עכשיו,ג'קסון."הסתובבתי אליו מבואס לגמרי."אתה כזה אפס וחלש כמו שהיית ותמיד יהיה.אתה לא שווה את הגרב שלי."לדברים כאלה הייתי רגיל.אבל כל פעם שג'קסון עיצבן אותי,תמיד קיוויתי שג'קסון לא ידבר על הנושא ההוא.רק לא הוא.אבל כמובן שהוא דיבר על זה."אתה פחדן ורכרוכי.ממש כמו אבא שלך."בדיוק כמו שאמרתי,הוא דיבר על זה."מה אמרת?"ג'קסון חייך.הוא ידע שהוא נגע בנושא רגיש.אתם מבינים,אבא שלי מת בלידה שלי.אז הכרתי אותו רק דרך תמונות וסיפורים של אמא שלי."אמרתי שאתה לוזר עלוב,פחדן ורכרוכי,כמו אבא שלך."עכשיו לא התכוונתי לוותר."אתה בחיים לא תדבר על אבא שלי ככה!!!בחיים!!!"פתאום הרגשתי מוזר.לפתע זהרתי והגוף שלי התחיל...לירות להביורים לכל הכיוונים.כל בית הספר עלה באש.כולם כולל ג'קסון{שכמעט עשה במכנסיים}רצו בצרחות אל השערים של בית הספר והתחננו שיפתחו להם את השער.פתאום ראיתי זרנוק ענקי של מים.זיהיתי את המתקפה הזאת.זה היה משאבת הידרו.הסתובבתי ולא האמנתי למה שראיתי.זה היה אייס."אתה...ירית משאבת הידרו מהגוף שלך?"אייס הנהן בחיוך."כן."ניסיתי לצבוט את עצמי.זה היה כואב,זה אומר שזה לא היה חלום."אני בטוח שאתה מבולבל.מה אתה רוצה לדעת?"היו לי כל כך הרבה שאלות,כמו:"למה כמעט שרפתי את כל בית הספר?",או:"למה החבר שלי,החבר הרגיל ונאמן שלי יכול לבצע מתקפות של פוקימונים?"אייס סימן לי לבוא אחריו."טוב,בוא נראה...למה אני שרפתי את כל בית הספר?!"אייס שמח.
    "אוקיי,מה שעשיתי זה היה משהו בשביל יחידת ההילות שמראה שאתה יכול להצטרף אלינו.עוד משהו?"הפעם הייתי מבולבל מתמיד."בוא נראה...מה זה יחידת ההילות?"אייס כל כך שמח,שנראה שהוא היה מוכן לספר לי סיפורי אלף לילה ולילה."יחידת ההילות אלה קבוצה של ילדים שגילו את רוח הפוקימון שלהם.תן לי לחסוך לך ולהגיד שרוח הפוקימון היא צורה ומתקפות של פוקימון שמתלבשים עליך.ממש כאילו אתה פוקימון רק בלי המראה שלו.כמו שראיתי,ובעצם כולם ראו רוח הפוקימון שלך היא של פוקימון אש.נגיע למרתף של בית הספר,שהוא בעצם המקום-מפגש של יחידת ההילות.רק צריך לסרוק אותך ולראות מה רוח הפוקימון שלך.בעצם,כבר הגענו.כנס."פתחתי את הדלת ולעיני נראה חדר מגניב לגמרי.אייס ניגש למישהו שלא זיהיתי ודיבר איתו.אחר כך הוא הביא אותי ליד..מיוטו?!מה המיוטו הזה עושה כאן.פתאום היה הבזק ענקי ולעיני נגלה...מר מיאמוצ'י?!"חייכתי והבנתי מהר."רוח הפוקימון שלך הוא מיוטו...רגע...מיוטו?!כל כך כיף לך!איך זה?מה אתה יכול לעשות?זה כיף?"מר מיאמוצ'י חייך."אני מבין שסיפרת לו,אה קיוגר?"למה הוא קרא לו קיוגר?רגע..."אל תגיד לי,רוח הפוקימון שלך היא קיוגר?!כולם פה יכולים להשתנות לכל האגדיים?"מר מיאמוצ'י ניגש לשפורפרת סגולה כלשהי וסרק אותי.אחרי כמה דקות הוא ניגש אלי ובדק אותי."מעניין מאוד.אתה ויקיטיני."קפצתי משמחה."ויקיטיני?כיף לי,כיף לי,כיף לי,כיף..."מר מיאמוצ'י קטע אותי."וסביר להניח שמה ששרפת איתו את כל בית הספר היא מתקפת התלקחות."אבל..."מר מיאמוצ'י קטע אותי שוב."אתה לא השתמשת בה כמו שצריך ואיבדת שליטה.אתה צריך להיות מרוכז במאה אחוז כאתה משתמש ברוח הפוקימון שלך.כדאי לך להתכונן,אני תכף סורק אותך,איימי תלכי איתו."איימי נראתה מבואסת."אני חייבת?אני שונאת להדריך טירונים."גם אני נראתי מבואס."אל תדאגי,גם אני לא מאושר."עשיתי חיוך שובב כזה אבל ישר התאפסתי."מה זאת אומרת סורק אותי?"מר מיאמוצ'י נראה עסוק ורציני לרגע."איימי,תסבירי לו."איימי נתנה לי יד,למרות שהיא לא נראתה מאושרת ולקחה אותי למין תאי פלסטיק."למתקן האימונים.שמה אתה מתאמן ומתחזק.אבל,תעקוב,כי אין לי כוח להדגים לך מיליון פעם.לפתע נראה לפני מין עולם כזה,אבל הכול סגול,הרצפה,השמים,הכול.פתאום נראתה הולוגרמה של שיפטרי שהתחיל לירות סופות עלים לכל מקום."מהר,תשתנה ונגמור את זה."עכשיו באמת הייתי מבולבל."איך משתנים,חכמולוגית?"איימי עשתה מין חיוך כזה של "חכה חכה"."פשוט תדמיין את עצמך משתנה לויקיטיני."עצמתי עיינים ודמיינתי איך אני משתנה לויקיטיני.ואז פתחתי עיינים וראיתי את עצמי...כויקיטיני!ואז הסתכלתי לצידי וראיתי שימיין.פתאום שמעתי קול בראש שלי."אל תספר לאף אחד על זה...אוקי?"חייכתי אליה והסתכלנו לכיוון השיפטרי,אבל אז לא ראינו שיפטרי אלא מולטרס,שהשתנה למדקיפ,שהשתנה לאנטיי.פתאום שמעתי עוד קול."יש לזה רק הסבר אחד...זורוארק!תתכופף!"
    נערך לאחרונה על ידי BleedingEdge, 04-10-2011 בשעה 06:41 PM

  2. NO SOUP FOR YOU!
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    שם: שיר
    הודעות: 2,110
    #2
    פרק טוב ואהבתי את העלילה של הסיפור.
    הפרק היה כתוב טוב, אבל הייתה לי רק בעיה אחת עם הכתיבה שלך - כתבת הכל בצורה דחוסה. בלי מרווחים, בלי פסקאות. זה פחות נראה כמו סיפור ויותר נראה כמו תנ"ך.

    היה משהו שלא כל כך הבנתי.. בהתחלה אייס אמר לו שהוא לא יכול לקבל את המראה של הפוקימון, ואחרי זה הוא הפך לויקיטיני ומר מיאמוצ'י הפך למיוטו. אז הם יכולים להשתנות לפוקימון או לא? S:
    יאללה, פרק שני.



    ישבןרע says: (12:25:59 PM)
    יש אנשים שמקבלים סיפוק מיני מאוננות וסקס, יש כאלה שמקבלים את זה מפגיעה באחרים, יש כאלה שמקבלים את זה מפגיעה מעצמם

    ישבןרע says: (12:26:06 PM)
    אבל אני מקבל את זה מבאנים.

    ישבןרע says: (12:26:21 PM)
    ככל שזה ארוך יותר ו(העונש) קשה יותר, ככה זה יותר מספק (B

  3. blue To My Bones
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: Noawsomeness
    הודעות: 1,871
    #3
    הם יכולים לקבל את המראה של הפוקימון שלהם אבל רק במתקן האימונים.
    תודה רבה על התגובה,זה חשוב לי שאנשיםמגיבים ומעירים ולא רק קוראים,תודה על התמיכה.
    פרק שני עד היום בחמש אחרי הצהריים.

  4. מנהל ראשי
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    שם: אדם
    הודעות: 8,132
    #4
    יופי של עלילה. רעיון מקורי ומדהים.
    אבל, הסיפור דחוס וקשה לקריאה. גם הרחבות ותיאורים לא נראו בכתיבתך.
    הרחב, תדמיין ותזרים. את כל זה תעביר על כתב. כך יצא לך סיפור מושלם.
    אני ממש אהבתי את העלילה, אל תוותר עליה.

  5. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    הודעות: 384
    #5
    הסיפור באמת יפה. יחסית לפרק ראשון הוא מרשים! כל הכבוד!

  6. היכל התהילה
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    הודעות: 46,420
    #6
    נחמד, הסיפור עצמו דחוס יותר מדי, וויקטיני וכל העניין עם האגדיים זה קצת אוברפאוור..

  7. blue To My Bones
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: Noawsomeness
    הודעות: 1,871
    #7
    כל העניין עם האגדיים על ההתחלה הוא כדי להראות את הכוח של ה"יחידה".למי שבאמת מעוניין לדעת,בפרק הבא,ג'ייק פוגש ילד שגילה גם הוא את רוח הפוקימון שלו.לרוע מזלו,רוח הפוקימון שלו היא שינקס,אבל הוא לא מצליח לשלוט בה.בתפנית מפתיעה,הילד מעוניין לצאת למסע של מאמנים רגילים כדי לחזק את רוח הפוקימון שלו,ומבקש מג'ייק להצטרף אליו.ג'ייק מחליט להצטרף לילד במסעו ומבקש ממר מיאמוצ'י להעביר לו אימון מיוחד כדי להתחזק.

  8. blue To My Bones
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: Noawsomeness
    הודעות: 1,871
    #8
    יאללה עוד מעט פרק שתיים
    נערך לאחרונה על ידי BleedingEdge, 04-10-2011 בשעה 05:50 PM

  9. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2010
    שם: נחשו
    הודעות: 4,004
    #9
    צריך רעיונות לסיפור? לי יש רעיון תפנה אלי בפרטי



    "כי אל תיתנו לרגעים של פעם בחיים- לירח הכחול שלכם, לברוח"


    סיגל, מעצבת חתימות ,פייקים, מאמנים , פוקדורים ,שילובים וזיופים מתחילה,
    וספארמרית מתקדמת

  10. blue To My Bones
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: Noawsomeness
    הודעות: 1,871
    #10
    הסיפור חוזר ובגדול!תתחילו לקרוא!

    מאירועי הפרקים הקודמים...
    לאחר שאיימי וג'ייק נכנסו למתקן האימונים זורארק חדר למערכת ושיבש את כולה.מי אחראי לזה?האם בפני ג'ייק ואיימי,מי שנראו כיריבים נצחיים תתגלה שנאה גדולה מתמיד או לראשונה אהבה ורגשות מפתיעים?רוצים לדעת?תתחילו לקרוא!

    פרק 2-לא מוותרים!איימי וג'ייק מגלים רגשות!

    "יש לזה רק הסבר אחד..."שמעתי במוחי הקטן להפליא קול מפוחד וגבוה שנחשף בפני לראשונה.אבל ידעתי.ידעתי שאיימי לא הייתה מוכנה לזה ושהכול היה תלוי בי.הסתכלתי לתוך הנשמה שלי.לתוך הלב שלי.שכחתי את כל המריבות וכל מה שהיה ביני לבין איימי בעבר.הסתכלתי עליה במבט נחוש."אם תוכלי לשכוח את כל מה שהיה קודם...רק אז נוכל להביס את הזורוארק הזה.את מוכנה?"חשבתי לעצמ וקיוויתי שאיימי תבין אותי.לפתע הרגשתי משהו בידי.הסתכלתי וגיליתי את כף ידה של איימי{או יותר נכון את כף ידה של שימיין}.חשבתי וחשבתי עד שעלה במוחי רעיון."אוקיי,זאת התכנית,"חשבתי וקיוויתי שאיימי תבין אותי."את תלכי ותסתתרי מאחורי השיח הזה,בזמן שאני אתקוף את זורוארק בכל מה שיש לי.הוא בטח יתעצבן וירצה לגמור אותי,ובגלל זה הוא יצטרך להשתנות לפוקימון מים.כשאסמן לך,תתגנבי מאחוריו ותתקפי במתקפה הכי חזקה שיש לך."היא הסתכלה עלי,העלתה בפניה חיוך שובב ורצה לשיח."אוקי,זורוארק!זה מה שאתה רוצה,אז זה מה שאתה תקבל!"ריכזתי את כל קווי המחשבה שלי למוחו של זורוארק.וכמו שצפיתי,זורוארק החל לגדול ולגדול עד שמלפניי עמד פאלקיה ענקי ומאיים."עכשיו איימי!"הסתכלתי על איימי ולפתע ראיתי שהיא מקדימה אותי.הסתכלתי לשמיים ולאט סערת עלים ענקית."אבל איך?"חשבתי לעצמי.מהמעט שידעתי,נזכרתי ששימיין יכול לבצע מתקפות כאלה רק בצורת שמיים."רגע...לא?כן?"הסתכלתי בפעם השנייה ולא היה שם שום שימיין.אלא שימיין בצורת שמיים.סופת העלים של איימי הסתובבה והסתובבה עד שבלעה את זורוארק.אבל גם איימי נבלעה במערבולת של עצמה."איימי!"לפתע הרגשתי משהו שלא הרגשתי בעבר.התחלתי לרוץ ולרוץ ולרוץ כל כך מהר שלא הצלחתי לנשום כמעט.ומסביבי התעצם כדוא אש ענקי."איימי!תחזיקי את היד שלי!"איימי החזיקה את ידי ואני משכתי אותה.היא עפה ונחתה עלי שוכבת בזרועות שלי.גם הפעם הרגשתי משהו שונה.אבל זה לא היה זה.זה היה שונה לגמרי.אני ואיימי הסתכלנו שנינו בעיניים וראינו משהו שונה.לא איימי החכמולוגית שתמיד מנסה לעלות ולהיות ראשונה סתם כי היא רוצה.לא ג'ייק השובב שתמיד מסתובב ומסתבך בצרות.בפעם הראשונה אני ואיימי הבנו אחד את השנייה.עצמנו לרגע את העיינים ובלי שהרגשתי התקרבנו אחת לשנייה.השפתיים שלי נצמדו לפה הקטן שלה ולרגע אחד היינו האנשים הכי מאושרים בעולם.ואז הבנתי ש...התנשקנו!!!לרגע אחד קטנטן אני והיא היינו אותו אדם.ואז עצרתי וזזתי טיפה אחורה.ורק אז,בזמן ההוא,בדקה ההיא,בשנייה ההיא...היה לי אומץ להגיד בשלוש מילים את מה שרציתי להגיד לאיימי כל כך הרבה זמן:"אני...אוהב...אותך!"אני ואיימי דמיינו את עצמנו חזרה כבני אדם.הסתכלתי על העיינים הירוקות של איימי ועל השפתיים הורודות שלה.יצאנו ממתקן האימונים מאוהבים אחד בשני.ומהרגע הזה ידעתי שאני ואיימי זה ביחד עד הסוף!

    דבר העורך
    וואו,מה אתם אומרים על זה!זה היה ברור שאיימי וג'ייק ישלימו אבל-נשיקה?!איזה טוויסט!

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •