נושא: The Legend of Two Worlds

The Legend of Two Worlds
מילות מהפותח
דלום לכם, זהו הסיפור החמישי שלי בערך,
אחרי הסיפורים הלא כול כך מצליחים חברות בני אדם ופוקימונים עולם הפוקימונים וכמובן בית ספר למאמנים
וכמובן הסיפור המצליח בערך שלי אנשי הפוקימונים,
שמתי לב שהפורום מידלדל והחלטתי לעשות דבר כזה
אני יעמיד מין מבחן ,
הסיפור הזה אם הוא יצליח ואני מיתכוונת יצליח לפחות 5 תגובות לכול פרק ואפילו 8 תגובות לכול פרק ויקראו ויגיבו בו הרבה אני יחייה את האנשי פוקימונים וגם הסיפור הזה יהיה אם הרבה מאוד פרקים ואפילו עונה שנייה
אם לא, אני יגמור מהר את הסיפור הזה ונאמר בי בי לאנשי הפוקימונים
אני לא רוצה להשקיע תנשמה שלי בסיפורים לאנשים שלא מוכנים להזיז תיד להגיב אני פשוט יסגור אותם ויביא אותם לאנשים אחרים

טוב דמויות~
אין בינתיים יתגלה בהמשך

פרקים~
פרק 1- ההתחלה


אוקי אז הנה קבלו את הפרק הראשון

ההתחלה
עמדתי לי בחשכה מוחלטת ,האמת לא מוחלטת היה אפשר לראות, אבל אתם מבינים..
ערפל שחור אפור וסגול היה מסביבי והרגשתי כיאלו משהו רע עומד לקרות, הסתכלתי קדימה היה שם מישהו, לא ראיתי את הפנים שלו, הייתה לו גלימה שחורה קרועה למטה בזיג זג וכובע שחור, לא יודעת למה , הוא הרגיז אותי,
אבל לא רק הרגיז, גם משהו אחר.. פתאום הוא סובב את ראשו וראיתי עייניים שחורות מביטות בי,
"נוקו תתעוררי את תאחרי לבית ספר!" שמעתי את אימא שלי קוראת לי וקמתי,
החלום הזה סקרן אותי והפחיד אותי בו זמנית קמתי מהמיטה נאלצת ונזכרתי "אני צריכה לקחת את המחברת שלי !" אמרתי ומהר מיהרתי, התארגנתי התלבשתי והסתרקתי ואז ירדתי וחטפתי טוסט בפה ואת התיק
"ביי אני ממהרת!" אמרתי ויצאתי החוצה
סליחה שלא הצגתי את עצמי,
קוראים לי נוקו ואני בת 12 לא מיזמן עברתי לחטיבה בבית ספר שלנו,
יש לי שער חום בהיר מאוד ועיניים אפורות ואני מאחרת לבית ספר.
מיהרתי לעבר הבית של החברה שלי לאסוף את המחברת היא לא מתחילה בשמונה ורבע כמוני כי לה אין תיגבור,
מה לעשות אני גרועה בצרפתית וככה זה היה , צלצלתי בפעמון ושמעתי קול זר של נער "מי זה?" הוא אמר
"זאת נוקו !" אמרתי בעודי חושבת אולי יש לה בן דוד? או קרוב משפחה? "זאת לא" שמעתי את הקול שהעיר אותי מהמחשבות וזה עיצבן אותי קצת "מה זאת אומרת זאת לא?! זאת נוקו!" קראתי בקול "כבר לא" שמעתי קול מצידי וראיתי חתול שחור אם אותם עייניים מהחלום, התחלתי להתסתחרר ונפלתי..

תגיבו השקעתי!

תודה והפרק הראשון זה מין הקדמה כזאת מאשר פרק ראשון

סיפור טוב אבל הפרק מאוד קצר

פרק קצר מידי וללא תוכן,הרגשות לא מספיק מובאים אבל בסך הכל פרק חביבי ,אני אעקוב.

איזה קטע זה דומה להתחלה לסיפור שאני כותב עכשיו,איזה מוזר,נשמע נחמד אנסה לקרוא בקביעות

תודה רבה לכולכם בצהרים אני יפרסם תפרק הבא
ולמי שלא הבין זה מין הקדמה קטנה כזאת יותר מפרק

פרק 2 פגישה לא מוכרת
"אווש הראש שלי.." קראתי ומיששתי את ראשי שכאב הסתכלתי מסביב וראיתי רק יער,
נזכרתי מיד במה שקרה עם החתול והתחלתי להתעצבן "איפה לעזאזל אני?" אמרתי והסתכלתי מסביב רק עצים שמעתי קול חלוש של מפל קטן ,
אין לנו יער בעיר ואין שום יער קרוב אולי אני בפארק? לא בפארק יש לנו מזרקה גדולה אבל לא מפל ויש שבילים,
אולי אני בתקופה שאימא שלי הייתה קטנה והכול היה פרהיסטורי?
לא, לא היה פה אף פעם מפל.. בכול אופן כעסתי אני מאחרת לבית הספר ותקועה ביער כלשהוא
זה ממש מוזר אני חושבת שאני באיזה יער טרופי.. אבל זה בהיר מידי בשביל יער כזה..
אוקי אני מוכרחה לצאת מפה מילא להפסיד יום בית ספר אבל עדין ידאגו לי שאני לא יחזור הביתה,
התחלתי להסתובב בין כול העצים ונתתי לשמש לחמם אותי קצת
פתאום שמעתי קול וראיתי נערה רצה לעברי רק משהו מוזר היה אצלה,
היא יותר ריחפה כזה לא הבנתי מה קורה איך היא מרחפת ככה?
פתאום קלטתי, זאת לא סתם נערה! זאת מלאך! יש לה שתי כנפיים ענקיות בגד לבן ושער ירוק!
"אני בטח חולמת.." מלמלתי לעצמי והיא משום מקום קראה
"הנסיכה מילין! מילין!" הנערה קראה והתעופפה לעברי הלכתי אחורה צעד ועוד צעד זה בסדר נוקו אם תברחי היא לא תאכל אותך...
התחלתי ללכת יותר מהר הרבה יותר מהר "חכי הנסיכה מילין!" היא עפה במהירות ותפסה לי את היד " הנסיכה מילין את חייבת לבוא לארמון!" היא קראה ותפסה ביד שלי "אבל אני לא.." אמרתי ופתאום היא תפסה בי בכתפיים ועפה גבוהה ,
לא האמנתי למה שראיתי יער ענק שמשתרך לכול המקום ובסוף אפשר לראות מין עיר קטנה כזאת וארמון גדול מאוד, אפשר להבחין בו למרות שהוא היה רחוק נשארתי אם פה פתוח
מה קורה פה? איפה אני? איך זה יתכן שיש לה כנפיים? מה קרה לעיר? שאלתי את עצמי
"אנחנו נצטרך לאסוף כמה אנשים בדרך.. אז תחזיקי חזק" היא אמרה "אבל אני לא.. אה!" קראתי והיא צללה הישר אל תוך העצים "תיזהרי!" אמרתי "יש שם מלא עצים!" קראתי האישה הזאת משוגעת כנראה " חח מצחיקה" היא אמרה וצללה הישר אליהם פתאום ראיתי הם מאחורי ! אני עברתי דרך עצים! "אבל איך את? לא משנה.." קראתי ביאוש זה ממש עולם מוזר ממש עולם מוזר...רגע? אולי עברתי עולם? אולי אני חולמת? אולי אם אני יצבוט את עצמי אני יתעורר? "אוו!" קראתי לאחר שצבטתי את עצמי "הנסיכה מילין מה את עושה?" קראה בצחקוק הנערה ועפה לעבר בית עץ קטן הדלת נפתחה ברוח בקלות וראינו מישהו מתעסק בכמה עלים מעופפים נער בערך בן 14 -15 אם שער לבן ומשקפים
"את יודעת יש דבר חדש כדאי לך לנסות קוראים לו לדפוק אל הדלת" הוא אמר וקצת צעק יותר במילים לדפוק אל הדלת והסתובב עדיין עסוק בעלים המוזרים שריחפו ומשום מה יצרו שורשים קטנים וחומים,לבינתיים היא כבר נחתה והוריד אותי לידה "וואו איצ'ירו אתה נראה קודר מבדרך כלל נקודה לי" היא אמרה ושלפה פנקס קטן בו היה טבלה קטנה בצד אחד רשום איצירו שהיה למטה כ3 קווים ובצד השני כתוב סקאי והיו שם איזה 10-15 קווים היא שלפה עיפון קטן ועשתה קוו קטן הנער בשם איצ'ירו נאנח ובסוף אמר "מה את רוצה עכשיו?"
"המלכה קוראת לכולם לארמון" היא אמרה והפנים שלה השתנו מי מצחקקות לרציניות
"עד הערב כולם צריכים להגיע לארמון" היא המשיכה "אז אני צריך לבוא איתך נכון?" הוא אמר אם פנים מבואסות "כן" היא אמרה ושמתה מרוצה לא הבנתי בכלל מה קורה כן הבנתי רק שצריכים להגיע לארמון משום מה קוראים לי הנסיכה מילין לילדה המעופפת קוראים סקאי ולילד המוזר שיוצר שורשים מעלים משהו שתכנית לא יכול לקראות קוראים איצ'ירו,
אה וסקאי הזאת אוהבת לעצבן אותו והיא תמיד מצליחה פרט חשוב מאוד חשוב מאוד מאוד,
לאחר מכן היא עוד פעם תפסה בי והתחילה להתעופף בין העצים איצ'ירו שלף מין עלה גדול כזה דמוי סקיטבורד וגלש באוויר עכשיו אני יספר לכם איך זה לעוף באוויר,
כולם אומרים שזה נורא כיף והרוח נושבת על פניך והכול! אז זהו שלא,
אתה עף במהירות מטורפת וכול פנייה אתה עף אחורה וקדימה וממש מטלטל כזה ונכון הרוח?
אז נחשו מה , הרוח הביאה חברים כול הזמן עפים לי עלים לפרצוף וזה ממש לא נחמד תאמינו לי.
לאחר כמה זמן הגענו למפל מים קטן ונחמד האמת שהוא היה בגובהה של בניין בעל 20 קומות אבל עדין מפל קטן ונחמד .
אלינו במהירות ללמעלה וראינו כפר קטן , כן כפר קטן שחי ליד הנהר זה היה כמו אי כזה לפני המפל, כמה קילומטרים ממנו, כמו אי כפרי כזה ,
עפנו לתוכו ודפקנו אל דלת אחת ,
"מי שמפריע לי עכשיו מת! אני נשבעת!" שמעתי קול מאיים במפנים וקצת פחדתי
"זה סקאי ואיצ'ירו !" קראה סקאי
"אז?" שמעתי עוד פעם את הקול המאיים, "והנסיכה מילין!" קראה סקאי
פתאום נפתחה הדלת ונעמדה לידינו ילדה אם שער חום אסוף בצמה ושני אוזני שועל וזנב שועל "או כמובן ! " היא אמרה בנחמדות "מה רציתם?" היא אמרה בקול מעצבן ברור שלא אכפת לה שאני הנסיכה מילין, מה אני אומרת ? מה נכנס לי לראש בכלל?
"המלכה לקווי קוראת לכולם לארמון" אמרה סקאי "עד הערב" המשיכה "שהיה" אמרה הנערה המוזרה, בחנתי אותה עוד פעם היה לה עייניים אפורות וחולצה בלי שרוולים אם צווארון נצמד כזה לצוואר, החולצה המשיכה והפכה גם למכנסים קצרים וצמודים והיה לה גם חגורה חומה שנצמד אליה סכין חד קצת פחדתי אבל לא נורא היא במילא לא תהיה איתי
"טוב אני אהיה חייבת לבוא נכון?" היא אמרה בתסכול "כן" אמרה סקאי וחייכה "אוקי אז את איצ'ירו הבאנו ואת מילין וגם את תאתסוקי " אמרה לעצמה סקאי "תאסוקי!" צעקה הנערה בשם תאסוקי וסקאי חייכה "אוקי בואו נזוז " היא אמרה והנערה הזאת נכנסה פנימה ויצא הלאחר מכן אם תיק חום וגדול על כפתיה ועוד פעם סקאי תפסה אותי "לא עוד פעם.." אמרתי לעצמי והיא עפה אחריה איצירו והגלשן ותאסוקי הזאת עלתה על הגלשן של איצ'ירו , התחלנו לעוף ולהמריא למעלה לעבר הארמון בסוף ראיתי אותו ממש טוב, הוא היה לבן ויפה והיו לו כ5 מבצרים כאלה שאחד היה הכי גבוהה שתיים לידו פחות גבוהים והשניים האחרים יותר נמוכים על המבצרים האלה היו וורדים זהובים וורודים אם גפנים ירוקים נראה כיאלו זה מבצר שהיה שם מלפני זמן מה, ראיתי רק את החלק האחורי שלו, והוא היה יפיפה, היה גם מאחורה גן יפה עם עצים גדולים ועשב ושיחים מלאי פרחים , וגם אגם קטן , נחתנו ליד האגם וסקאי החליטה שהיא מתעופפת שנייה לאינשהו וחוזרת, המתנו לה בציפייה שתחזור, בזמן הזה חשבתי כול הזמן, מה זה העולם הזה? מי הם היצורים האלה? למה הם חושבים שאני הנסיכה מילין? לאחר כמה זמן היא חזרה ונחתה בדיוק מולי, הרוח שהיא עשתה גרמה לי לאבד שיווי משקל וליפול ישירות אל תוך הבוץ "נו באמת.." אמרתי וקמתי מלאת בוץ וסקאי וצחקקה קצת "לא נורא מילין נשיג לך בגדים יבשים בארמון " היא אמרה ונכנסנו פנימה, היא מהירה להביא לי בגדים חדשים והראתה לי איפה השירותים נכנסתי והורדתי את הסווודר מלא הבוץ שלי, החולצה עדין די נקייה אבל זאת גופיה ובטח היה לי קר מאוד איתה וגם המכנסים שלי התלכלכו, הסתכלתי במראה והסתכלתי אל הזנב והאוזני שועל שלי , הזנב ואוזני השועל שלי?! מה זה בדיוק?! חשבתי "זה בטח חלום, טוב זה לא יכול להיות גרוע יותר אז.. נזרום" אמרתי והתלבשתי בבגדים החדשים, הם היו מין חולצה ארוכה שהפכה גם למכנס קצר לאחר מכן יצאתי וראיתי את סקאי בחוץ במסדרון של הטירה הזאת "בואי המלכה מחכה" אמרה סקאי והלכנו לחדר של המלכה..

זה סיפור פנטזיה למי שלא הבין כך שהיו פה את כול הדברים הרגילים רק קצת שונה,
סורי שזה ככה שקטעתי מוקדם אבל אם כול התיאורים שלי והפרק חסר התוכן הזה הייתי צריכה לשים לא סוף,
ותיגבו כמובן השקעתי