אחי אחלה סיפור כרגע קראתי את פרק 1 ובהמשך את שתים כי אתה כותב ארוך ומפורט אני לא אומר שזה רע אבל זה מעיף קצת
כמה מילים על הפרק:
טוב הפרק הזה קוצר מאוד, בגלל שהמשתמשים רוצים קצר, חלק מהפרק הפך להיות פרק 4, בתכלס העלילה השאלות הגדולות יתחילו לעלות מהפרק הבא.
פרק 3: הסילוקהפרופסור הצעיר צעק על כולם, כל פעם הוא איגרף מחדש את ידו והכה בשולחן בזעם, טום לא הקשיב לו כל כך, הוא היה עסוק בלהסתקל על טיפני שהמבט הזועם בפניה הלהיב אותו, הוא רצה להכיר אותה יותר, אבל פחד להתקרב עליה, למרות שנראה שיש לו ביטחון גובה לטום אין בכלל ביטחון. לפתע דלת חדר האוכל נכנסה, טום הביט וראה איזה ילד קטן נכנס עם הפרופסור, הילד הזה חייך כאילו הפרופסור הביא לו סוכרייה או משהו, הילד הזה אחז בידיו פוקדור ולא יחל להפסיק להביט בו.
הפרופסור המבוגר ניגש אל הפרופסור הצעיר ונכנס בדבריו "תשמעו, מה שקרה לא יכול לחזור על עצמו, אני ממליץ למי שעשה את זה להודות עכשיו אחרת אם נגלה את זה בצורה עקיפה אותו מאמן או מאמנת יסולקו מכאן" הפרופסור הביט על כולם שנראו כאילו הם אל מבינים מה הוא רוצה מהם, אלו היה כמה דקות של שתיקה כאילו הייתה גופה בחדר וכולם היו המומים ממנה.
"אז אני מבין שאף אחד לא עשה את זה, טוב, אני מרחם על מי ששיקר, עכשיו תבואו אחרי" אמר הפרופסור והלך לכיוון דלת היציאה מחדר האוכל, כל המאמנים קמו במהירות, טום נשאר לשבת, הוא שתה את כל החלב של הקורנפלקס, לפתע טיפני התיישבה בשולחן שלו, מרוב הבהלה טום הפיל את הצלחת על השולחן וכל החלב נשפך.
"הכל בסדר? אתה לא נראה טוב משהגעתה, משהו מפריעה לך?" שאלה טיפני בכל מתוק, ליבו של טום פעם בחוזקה כאשר היא הדברה עליו.
"הכל בבבסדר" אמר טום בגימגום וקם במהירות מהשולחן והחל ללכת לכיוון היציאה, כל הביטחון שלו נשבר מול טיפני, טיפני נשארה לשבת בשולחן היא קצת צחקקה, טום יצא מהחדר האוכל אל הלובי וראה את כל המאמנים יושבים, לפתע הפרופסור המבוגר ירד במדרגות, הוא הלך כניראה להביא תיק, כי כאשר הוא ירד הוא אחז בתיק גדול שדמה מאוד למזוודה, בצבע אדום לבן, ועליה היה ציור של פוקדורים מכל מני סוגים, הוא התקרב לכיוון היציאה הכין שהאייקים שמרו וחסמו את היציאה, לפתע הוא שרק להם ואז לפתע הם הזיזו את המקלות הברזל היה אפשר לצאת החוצה.
"קדימה אתם באים? הגיעה הזמן לתפוס פוקימונים" אמר הפרופסור בהתרגשות והלך ללכת ויצא מהטירה, כל המאמנים הלו אחריו בריצה, טום הזדנב אחריהם, כאשר עבר ליד האייקים נראה שהם מביטים עליו במבט מוזר, טום נסה כמה שיותר להתעלם מהם, הפרופסור הלך וכל המאמנים אחריו, כולם הלכו על דרך עפר כזו, טום הביט לצדדים ראה את כל העצים שהיו במקום, עצים שגורמים למקום להראות טרופי ומיוחד, הוא לא ראה פוקימונים בכלל, הוא רק שמע פה ושם ציוצים של פוקימונים או שאגות כאלה, אבל לא ראה כמעט פוקימונים. אחרי כמה דקות של הליכה הפרופסור נעמד במקום וכל המאמנים הפסיקו גם ללכת ועמדו מולו.
"טוב אז הגענו לאזור האימונים שלכם להיום, אני ארשה לכם להסתובב טיפה ביער, אבל יש כמה דברים שאתם צריכים לדעת, ליער פה יש גובל, גבול שאסור לעבור אותו, לפחות לא כרגע, כאשר תכלו ביער תראו באיזה של מלא עצים אדומים, אל תעקפו אותם, העצים האדומים הם הגבול שלכם, מי שיעקוף אותם יקח סיכון גדול שאני לא מאשר שתקחו אותו, אז בבקשה גם אל תתרחוק, מאחורי נמצאות כמה זירות קטנות למי שרוצה להתאמן, באזור הזה, יש לא מעט פוקימונים גם לתפיסה ככה שאם אתם רוצים לנסות לתפוס איזה פוקימון זה הזמן, בקרוב תתחיל תחרות קרבות בין המאמנים פה אז כדי שתתפסו פוקימונים וגם כדי שתתאמנו, אז קדימה צאו להסתובב" אמר הפרופסור המבוגר שהתרגש מאוד מן המעמד, נראה שכל המאמנים היו להוטים, עומרי רצה להילחם סוף סוף עם הפוקימון שהוא קיבל. הוא הביט באש שהיה מאחוריו וניגש עליו.
"הי אש רוצה קרב?" שאל עומרי את אש, כאשר פיקאצ'ו יושב על כתפו.
"לא נראה לי אני רוצה לתפוס פוקימונים, תוך חמש דקות אני בונה פה אחלה שישיה לקרבות" אמר אש שנראה בטוח בעצמו.
"אמרתה שאתה מאמן חזק, מה אתה לא עומד במילה שלך?" שאל עומרי את אש כאשר הוא מנסה לעצבן אותי קצת.
"אתה יודע מה, לא יזיק לי איזה קרב" אמר אש, עומרי ואש ניגשו לכיוון הזירה כאשר רוב המאמנים ניגשו ליער עצמו, ביניהם גם טום שכניראה הלך לחפש גם פוקימונים לתפיסה. אש ועומרי הלכו אל הזירה כל אחד מהם עמד בצד אחר של הזירה, עומרי היה לחוץ והתחיל טיפה להזיעה.
"אז זה יהיה קרב של אחד על אחד" אמר אש ופיקאצ'ו שלו קפץ לזירה וניצוצות יצאו מהלחי, פיקאצ'ו נראה בטוח בעצמו מאוד, הוא היה מוכן לקרב.
"עכשיו תתכונן להפסיד, כי למרות שזה הקרב הראשון שלי אני ידוע הרבה על פוקימונים, צא עכשיו אלפסוורד , תקוף בחתך עכשיו" אמר עומרי וזרק את הפוקדור לגובה, הפוקדור נפתח ויצא ממנו פוקימון דמוי פיל, במקום חדק היה לו חרב שהייתה עשויה ממתכת, וגם החלק התחתון שלו היה מוגן עם שכבת מתכת, עייניו הירוקות זהרו, בכל צד מעל לפה היו שתי שיניי שנהב קטנות, והאוזניים שלו היו ענקיות, נראה שאלפסוורד לא כזה חזק לפי איך שהוא נראה, אש שלף במהירות את הפוקדע שהוא קיבל מהפרופסורים כאשר הוא ירד מהספינה.
"אלפסוורד הפיל הקטן, נמצא בדרך כלל בעליות כאשר עולים להרים, אבל אפשר גם למצוא אותו סתם מסתובב ביערות, במקום חדק יש לו סוג של חרב ממתכת, למרות שנראה שהחדק שלו קשה ולא יכול לזוז הוא מאוד גמיש ורק כאשר אלפסוורד מרגיש סכנה החדר שלו מתקשה, אזור הבטן שלו והחלק האחורי של הראש מוגנים בשכבת עור קשיחה שעשויה מסוג של מתכת. אלפסוורד בעל משקל גוף גדול אבל נע במהירות גבוה לעמות המשקל שלו, רק בהרים בדרך כלל הוא מתפתח. יש לו חוש שמיעה מפותח ולכן פוקימונים מתקשים מאוד להפתיע אותו במתקפות כי הוא תמיד שומע אותם מתקרבים" אמר הקול שיצא מהפוקדע, אש נראה מוכן לקרב.
"פיקאצ'ו השתמש במתקפה מהירה כדי לחמוק ואז זנב ברזל" אמר אש, פיקאצ'ו נעמד במקום ולא זז, אלפסוורד החל לרוץ אל פיקאצ'ו במהיות כאשר החדק שלו מתחיל לזהור הוא קפץ במהירות לכיוונו של פיקאצ'ו, לפתע יצאה רוח מהירה מפיקאצ'ו והוא חמק, פיקאצ'ו תקף במתקפה מהירה והצליח לחמוק מאלפסוורד שפגע בריצפה במקמום בפיקאצ'ו וחטף מכה רצינית בחדק שלו. פיקאצ'ו ניצל את המהירות של המתקפה המהירה הוא החל לרוץ בחזקה אל אלפסוורד כאשר זנבו מתחיל לזהור ואז הוא תקף את אלפסוורד בזנב ברזל בחוזקה וגרם לאלפסוורד התגלגל לאורך כל הזירה כאשר נוצר חיכוך בינו לבין הריצפה, אלפסוורד נפצע קשה, נראה שהוא בעצמו לא הבין מה קורה בקרב. עומרי הביט על אלפסוורד כאשר הוא חסר אונים.
"אלפסוורד תקוף בחבטת ראש" צעק עומרי לאלפסוורד, אלפסוורד קם מהריצפה במהירות והחל לרוץ במהירות אל פיקאצ'ו שעמד באמצע הזירה וחייך חיוך זדוני.
"פיקאצ'ו תקוף במכת ברק, זה פוקימון עלוב ואנחנו עומדים לנצח" אמר אש בלהט, אלפסוורד התקרב במהירות שיא אל פיקאצ'ו , פיקאצ'ו קפץ במהירות לגובה ואז תקף מכת ברק.
"אלפסוורד מתקפת הגנת ברזל מהר" צעק עומרי בלחץ, לפתע אלפסוורד נעצר באמצע הזירה, ולפתע מכת הברק של פיקאצ'ו פוגעת בו ישירות ויוצרת פיצוץ חזק שיוצר מלא עשן ולא רואים את אלפסוורד, פיקאצ'ו יורד לריצפה אחרי שקפץ, אש ניראה שמח. לפתע אלפסוורד יוצא מהעשן בהפתעה ענקית לפיקאצ'ו ותוקף אותו בחבטת ראש ומתיך את הראש של פיקאצ'ו בתוך האדמה חזק, פיקאצ'ו חוטף מכה רצינית ונראה שהוא מסוחרר.
"פיקאצ'ו הגיעה הזמן לגמור את הקרב הזה סופית, וולט עם זנב ברזל" צעק אש בזעם, הוא נראה מופתע מאלפסוורד. פיקאצ'ו קם במהירות ורץ לכיוונו של אש, ואז לפתע הוא הסתובב לכיוונו של אלפסוורד ואז לפתע הוא התחיל לרוץ במהירות אל אלפסוורד כאשר הוא תוקף בוולט.
"אלפסוורד שלב הגנת ברזל עם חתך" צעק עומרי בזעם, כל גופו רעד, הוא רצה מאוד לנצח בקרב הזה, להראות למאמנים האחרים שהוא חזק, אלפסוורד הלך לרוץ אל פיקאצ'ו כאשר החדק שלו מתחיל לזהור , זה עקב שהוא עומד לתקוף בחתך, השניים התקרבו זה אל זה, לפתע זנבו של פיקאצ'ו הלך לזהור ואז לפתע פיקאצ'ו השתובב כאשר הוא מפנה את הגנב שלו לכיוונו של אלפסוורד ואז לפתע כל אנרגיית הוולט נבלע אל תוך הזנב של פיקאצ'ו, אלפסוורד נעצר ואז תוקף בהגנת ברזל. זנב הברזל הוולט של פיקאצ'ו פוגע הישר בחדק החרב של אלפסוורד שמשלב בין הגנת הברזל לחתך, השניים מביטים זה על זה בזעם ואנרגיית הוולט של פיקאצ'ו עפה לכל הצדדים, החשמל שיוצא מהזנב שלו פוגע בעצים, באדמה, נראה שהשניים לא זזים, לפתע פיקאצ'ו צווח בחוזקה, לפתע אנרגיית חשמל חזקה יוצאת מהזנב שלו ונוצר פיצוץ אדיר שיוצא גם מלא עשן, נראה שזה הרגע המכריעה של הקרב, לא חולף הרבה זמן והעשן מתפזר, פיקאצ'ו עומד באמצע הזירה ומולו אלפסוורד, שניהם נראים תשושים אבל נראה שמצבו של אלפסוורד יותר טוב בגלל שהשתמש בהגנת ברזל .
"פיקאצ'ו חסל את אלפסוורד בעוד זנב ברזל" אמר אש שנראה בטוח בעצמו, פיקאצ'ו נראה מותש הוא השתמש ברוב הכוח שלו מתקפת זנב ברזל הוולט.
"אלפסוורד חתך עכשיו" אמר עומרי בלחץ, הוא איגרף את ידיו כאשר כל גופו רעד, אלפסוורד הלך לרוץ אל פיקאצ'ו שעמד במקום ולא זז, החדק של אלפסוורד הלך לזהור ואז לפתע כאשר הוא עמד קרוב לפיקאצ'ו הוא לפתע עמד על 2 ואז החדק שלו החל להתקשות ולזהור יותר.
"פיקאצ'ו מתקפה מהירה בשביל לחמוק לפחות אתה חייב" צעק אש כאשר לפתע כל חיוך הביטחון נעלם מפניו, פיקאצ'ו ניסה לתקוף אבל זה היה מאוחר מדי, אלפסוורד ירד במכה אחת על 4 כאשר הוא מכה את ראשו של פיקאצ'ו בחוזקה במתקפת חתך בעזרת החדק שלו, פיקאצ'ו עף מהזירה על אחד מגזעי העצים, נראה שפיקאצ'ו חטף מכה רצינית בגב שלו, פיקאצ'ו החלק על גזע העץ עד שהגיעה לאדמה ונראה שהוא מחוסל, אש רץ אל פיקאצ'ו בבהלה, היא ישר תפס אותו בין ידיו, נראה שאש צריך עוד לעבוד על המהלכים שלו. אלפסוורד רץ במהירות אל עומרי וקפץ עליו, שניהם נפלו על הריצפה, עומרי חיבק את אלפסוורד מרוב שמחה.
"נצחנו אלפסוורד, עשינו את זה, כל המאמנים שנלחמו בזירות ליד היו המומים, חלק מהם שצפו בחלקים מהקרב ראו את התפרצויות האנרגיה השונות שהיו בקרב, חלק מהמאמנים אפילו מחאו כפיים.
לפתע נשמע רעש של צעקות, לפתע אחד המאמנים הגיעה בריצה, הוא היה שמח, לאותו מאמן היה שער בלונדיני והוא לבש סוודר שהיו עליו פסים כתומים ולבנים , נראה שהוא תפס פוקימון טוב.
"פרופסור אתה לא מבין איזה פוקימון תפסתי" אמר אותו מאמן כאשר התנשם בכבידות, לפתע מהשיחים הגיעה הפוקימון שאיתו הוא בא לאי, זה היה פוקימון דמוי צב ענקי, על גבו היו שתי שיחים ונראה שהקונכיה שיש לו על הגב נראת כמו איזה קדסה ארוכה בצבע צהוב, הוא זז לאט מאוד, נראה שמשקל גופו גדול.
"נו אז תראה לי אותו" אמר הפרופסור בהתרגשות, נראה שהוא שמח שהמאמנים התחילו לתפוס פוקימונים באי.
"ואוו אתה לא מבין איזה קרב קשה עברתי עם גרוטל בשביל לתפוס את הפוקימון הזה, צא רוטיני" אמר המאמן וזרק פוקדור לאוויר, וממנו יצא פוקימון דמוי נשר, הוא נראה עצבני במיוחד, הפרופסור הביט במבט של חשד ושל בהלה. עומרי שהיה ליד רצה לדעת מידע על הפוקימון אז הוא הפעיל את הפוקדע שלו.
"רוטיני פוקימון הנשר המפלצתי, הוא טורף רע מאוד, כדי לשתק את האויבים שלו הוא תוקף במתקפות לחימה ואז בעזרת המקור החדש שלו והמסוכן הוא הורג אותם סופית.
הוא עף במהירות בעזרת הכנפיים הקטנות שלו, ניתן לתפוס אותו באזור ההרים בלבד.
הוא פוקימון נאמן מאוד, במיוחד למאמנים שלו, כאשר בוקעים לו גוזלים אין דבר אשר יעצור אותו מכדי להסיג להם אוכל אפילו עם זה יעלה לו בחיו." אמר הקול שיצא מן הפוקדע.
"איפה מצאתה אותו?" שאל הפרופסור כאשר קולו נהיה גבוה יותר ועצבני יותר
"על אחד העצים ביער" אמר בתמימות המאמן, והביט על הגרוטל שלו שהתקשה מעט לנשום
"אתה שקרן, רוטיני נמצא רק בהרים, נדרים לראות אותו באזורים רגילים, אתה זה שיצא אתמול בלילה מהטירה, הריי על פי מה שהבנתי אותו מאמן יצא מהטירה עבר את הגבול של העצים האדומים והלך לכיוון ההרים"
"תגיד אתה חושב שאני עד כדי כך מטורף לעבור את הגבולות ולצאת בלילה" צעק אותו מאמן בזעם, עומרי ידע שזה לא המאמן שיצא בלילה, כי המאמן יצא בלילה היה בעל פוקימון מים ולא פוקימון עשב, ועומרי ידע שכל המאמנים שבאו לאי השאירו את הפוקימונים האחרים שלהם אצל הפרופסורים והביאו רק פוקימון אחד, ככה שגרוטל לא יכול לתקוף במערבולת, אבל עומרי ידע שאסור לו להגיד כלום בעניין, אחרת ידעו שהוא ראה את מה שקרה ושהוא לא אמר על זה לאחד מהפרופסורים או לטיפני באותו הרגע שהוא ראה את זה.
"אני חייב להזעיק לפה את כל המאמנים" אמר הפרופסור בקול של אכזבה, הוא הוציא את הפוקדע שלו ולחץ על הכפתורים שלו כמה פעמים, לאחר כמה שניות עומרי הרגיש רטט בפוקדע שלו וראה שהפרופסור קרא לכל המאמנים להחזור למקום.
לא חלף הרבה זמן וכל המאמנים חזרו והתאגדו סביב הפרופסור, הפרופסור לקח את הפקדור של רוטיני מהיד של אותו מאמן, הפרופסור נראה עצני, הוא לא ידע מה לעשות עם מה שהולך שם. לא חלף הרבה זמן והגיעה גם הפרופסור הצעיר למקום.
"טוב, מה שקרה עכשיו זה הטעות הגדולה של ג'ון, הוא תפס פוקימון שאין מצב שהוא יכול לגדול ביערות פה, אנחנו יודעים טוב טוב את המידע על כל פוקימון פה, חקרנו פה את האי במשך שנה, ג'ון הוא זה שיצא בלילה, ולכן הוא יסולק" אמר הפרופסור המבוגר בזעם
"אבל אני לא יצאתי אתמול בלילה" צעק בזעם ג'ון
"תהיה בשקט, אין לך זכות לדבר, זו ההוחכה שמראה שאתה אכן יצאתה אתמול בלילה מהטירה, עכשיו אתה תילך עם פרופסור מורגן לטירה תיקח את החפצים שלך ואנחנו כבר נדאג שתחזור הביתה.
"בוא איתי עכשיו ג'ון" אמר פרופסור מורגן שהיה הפרופסור הצעיר, ג'ון החזיר את גרוטל לפוקדור והלך אחרי פרופסור מורגן כאשר פניו מושפלות, ג'ון התחיל טיפה לבכות אבל ניסה להסתיר את זה, עומרי ידע שזה אי צדק, ואכן ג'ון לא עשה כלום, אבל הוא לא יחל להגיד כלום בנושא, נראה שטום מחייך קצת, הוא שמח שאחד מהמאמנים ירד, וככה יהיה יותר שקט.
"טוב אז בואו נעשה תחרות קטנה, אני רוצה שתי מאמנים שילחמו בקרב, ומנצח מביניהם יקבל את רוטיני, מי תנדב" שאל הפרופסור, המאמנים שתקו, ואף אחד מהם לא רצה להתנדב.
"אני הייתי שמח להלחם, אבל פיקאצ'ו שלי מחוסל כי עומרי ניצח אותי בקרב, אתה תוכל לרפא את פיקאצ'ו שלי?" שאל אש, לפתע כל המאמנים פרצו בצחוק ולא, חלקם אפילו בכו מרוב צחוק.
"איזה עלוב אתה, הפסדתה לילד הזה, אתה באמת מאמן חלש" אמר טום כאשר דמות של צחוק זלגו מעיניו, לפתע עלה על פניו של אש מבט זועם.
"תגיד מה יש לך נגדי, אז הפסדתי לו, אף מאמן לא מושלם" צעק אש בזעם.
"אתה מאמן גרוע, אתה לא יודע להתשמש במהלכים של קרב אפילו" אמר טום בזעם
"אתה לא רציתה להלחם מולי זו עובדה, אתה פוחד ממני" אמר אש כאשר על פניו עלה חיוך מתחכם
"אתה יודע מה, בוא נלחם, אתה הולך לאכול השפלה שלא תראה כמוהה בחיים שלך" אמר טום כאשר מבט של ניצחון על פניו.
"אז נראה שיש לנו כאן קרב רציני, אני תמיד אוהב קרבות שמשולב בהם קצת כעס" אמר הפרופסור.
אהבתי את הפרק הוצאת את אש בדיוק כמו שהוא ל ו ז ר
אהבתי הפוקימון שדימייתי הוא ההתחלתי של הדמות הראשית
אגב מתקפות פלדה לא פוגעות טוב במתכת עוד הוכחה שאש נוב
מסתבר שהייתי מיין קינדרד ב2015.. כיום מיין פידל ושאקו.
anilist: https://anilist.co/user/DoubleSummon/
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)