נושא: עלייתם של השדים

עלייתם של השדים

*יש אישור מאמיר [Inuzuka Kiba].
*תודה לאופק [ofeking-_-] על הלוגו.


האם ידעתם שמתחתינו, ממש מתחת לאף שלנו, חי וקיים עולם נוסף? ואינני מתכוונת לזן של חייזרים קטנים או חרקים שחיים מתחת לאדמה ובתוכה. אני מתכוונת ליצורים שחיים הרבה מתחת לאדמה, בעולם מקביל שעדיין לא נודע לאדם.
בעולם הזה חיים השדים. הם אמנם מעטים בעולם הזה, אך לכל שד יש את הכוחות המיוחדים שלו, שבעזרתם כל אחד מהם מסוגל למחוק בקלות מדינות שלמות.
אבל למה הם עדיין לא עשו את זה? מהסיבה הפשוטה שהם אינם יכולים להגיע לעולם שלנו ולזרוע בו הרס, מה שהופך את עולמנו לבטוח מפניהם. אבל לא לנצח.
השדים, שנמאס להם להיות כלואים בעולם מקביל, מצאו דרך שבה הם יכולים להגיע לעולם שלנו; כל שד יצר חפץ מסוים שנפוץ בעולם שלנו כמו טבעת, תליון, סוג של בגד מסוים ודברים נוספים שניתן לראות כמעט בכל מקום בעולם. אבל החפצים שהם יצרו מקוללים.
בתוך כל חפץ בעצם שוכן אותו שד שיצר אותו, וברגע שהחפץ בא במגע עם אדם, השד נכנס לגופו של אותו אדם ומשתלט עליו. תהליך ההשתלטות לא קורה מיד, אלא נמשך כמה ימים, ולפעמים גם שבועות וחודשים. עד שתהליך ההשתלטות מושלם, השד מסוגל להשתלט על מחשבותיו ומעשיו של המארח שלו לזמן קצר ולתת לו באופן זמני את כוחותיו. המארח פועל ללא שליטה וללא ידיעה מלאה שהוא נשלט ומסוגל לפגוע בכל דבר שנמצא בדרכו.

ואתם, בני אדם תמימים, מצאתם או קיבלתם את אותם חפצים מקוללים. אתם יכולים לבחור להכנע לשד ולאחר קרוב לחודש להפוך אליו, או שתוכלו לבחור להתנגד לו ולחפש אנשים שיוכלו לעזור לכם להשמיד את השד או להוציא אותו מתוך גופכם. אבל, אל תשכחו שאפילו כיום, בזמן הנוכחי, מסתובבים מחסלי שדים בעולם. תצטרכו גם לברוח או להתמודד מולם, כי בניגוד למעט האנשים שיודעים איך להוציא שד מאדם ולהשמיד אותו בלי לפגוע באותו אדם, מחסלי השדים יהרגו אתכם יחד עם השדים שנמצאים בכם. ראו הוזהרתם.


השדים;
*אתם לא בוחרים את השדים, השדים בוחרים אתכם.

נאלכס (Nahlex)
שד ההרס
נאלכס הוא סוג מיוחד של שד, כשמה שמאפין אותו הוא כוחו היחודי להרוס דברים במגע או רק ממבט עליהם, בניגוד לרוב השדים ששולטים בכוח של אלמנט מסויים בנוסף לכוח האופל הבסיסי שמשותף לכולם. למרות שהוא לא מסוגל לגרום נזק ישיר ליצורים חיים, הוא מסוגל לגרום להם למזל רע ממבט ישיר בעיניהם.
נאלכס הוא לא שד ההרס היחיד, אבל הוא השד היחיד מהסוג הזה שהופיע במימד של בני-האדם. יש מספר כוחות של שדים שלא קשורים ישירות לאלמנט כלשהו ומוגדרים ככוחות הרס, שאחד מהידועים הוא כוח של גרימת הרס מצטבר, הכוח היחיד שיכול לפגוע גם ביצורים חיים.
ביחס לשדים אחרים מסוגו, נאלכס הוא שד שנחשב די רגוע שלא ממהר לתקוף כל אחד, אלא אם מצליחים לעצבן אותו. אבל גם במצבים כאלו הוא לא יהרוג את הקורבן שלו מיד, אלא יענה אותו תחילה. נאלכס גם מתעב את בני האדם מסיבות שונות, ויגרום להם צרות בכל זמן שהוא יכול. נאלכס טוען שהוא מעדיף להיהרג על-ידי מחסל שדים מאשר לוותר על ההזדמנות להיות שד מלא בעולם בני האדם ולהפוך לחצי שד, שנראה בעיניו כיצור נחות. והוא עדיין עומד במילותיו.

אנטוראן (Antoran)
שד האופל
למרות שהוא לא נראה כך, אנטוראן נחשב לשד הזקן ביותר מאלו שמשתלטים על בני-אדם, ובשנות שד הוא בערך בן 2,500.
אקומה לרב רגוע ושקט מאוד ובדרך-כלל אינו תוקף כשהוא לא באמת צריך, אבל כשהוא כן תוקף הוא משתדל לתקוף במכות כמה שיותר מדוייקות באזורים קריטיים בגופו של יריבו, אלא אם אין ברירה, ואז הוא תוקף בכוח הרבה יותר חזק.
הוא חבר טוב מאוד של דאית'ריאן (Daithrian), רוח הרפאים.

איצאן (Itsan)
שדת הרעל
איצאן היא שדה שנחשבת סאדיסטית. היא אוהבת להתעלל במארחים שלה במשך החודשים שבהם היא שוכנת בגופם, אלא אם אותו מארח מחליט להפוך לחצי שד, ואז איצאן משתפת איתו פעולה בשמחה.
איצאן מסוגלת ליצור כל סוג של רעל ולחקות גם רעל של חיות ארסיות אחרות, ומצד שני גם מסוגלת ליצור נוגדן לכל רעל, כך שזה יהיה בלתי אפשרי להשתמש בכוח שלה נגדה.

אקסוס (Exous)
שד המתכת
ידוע גם בשמו המיתולוגי "קיאקסוריאן" (Kieksoryan), שמשמעותו 'מתכת חיה', מה שמעיד על הכוחות שלו.
אקסוס הוא שד רגוע ושקט, אבל מסוגל להיות אכזרי ביותר בקרב מול אויביו. הוא אוהב לענות אותם בצורות שלא ניתן לתאר לפני שהם מתים.
הוא נוטה להתערב כמה שפחות בחייהם של בני האדם, באופן כללי או ספציפית למי שהוא משתלט עליו. אבל כשהדבר בלתי נמנע הוא עושה זאת בזהירות כשהוא משתדל שלא יבחינו בנוכחותו.
אקסוס הוא בין השדים היחידים שהיו בני-אדם בעבר וזוכרים חלק מעברם לפני שהפכו לשדים.

קורביי (Curvey)
שד על-חושי
קורביי הוא שד בעל אופי מעט סאדיסטי שאוהב להשתעשע במראה סבל של בני-אדם, או של כל יצור חי אחר, מלבד שדים.
הוא שולט במגוון של כוחות על-חושיים כמו קריאת מחשבות, טלפתיה, טלקנזיס, ראיית העבר של אנשים וגירוי תחושות פיזיות כמו כאב, קור או חום ללא מגע ישיר עם הקורבן שלו. קורביי מסוגל גם לשנות את צורתו החיצונית בהתאם לעברו של יריבו, וללבוש צורה של אדם יקר לליבו שנהרג בכל צורה שהיא, ולרוב למוטט בצורה הזאת את הקרובן.
למרות אכזריותו היחסית של קורביי, יש מקרים מסוימים שבהם הוא מגלה רחמים כלפי יצורים, בני-אדם או חיות, אבל עדיין לא ברור מה גורם בדיוק לרחמים האלה.

פיירו (Fyro)
שד האש
פיירו הוא שד חם מזג שנוטה להתעצבן מהר, ולרב תוקף בלי לחשוב פעמיים. למזלו, כוחו הרב מפצה ברוב המקרים על כך.

דאית'ריאן (Daithrian)
שד רוח-רפאים
למעשה, דאית'ריאן הוא לא בדיוק שד, אלא סוג מיוחד של רוח-רפאים שחיה גם בעולמם של השדים. הוא ערמומי ואוהב לתכנן מזימות שונות, להתעלל מעט בקורבנותיו לפני שהם מוצאים את סופם. דאית'ריאן הוא חבר טוב של אנטוראן (Antoran), שד האופל.

לילה (Leilah)
שדת הצליל
לילה היא אחת מהשדות היחידות הידועות לבני האדם. אלו שמכירים את הסיפורים עליה יודעים שבניגוד לשאר השדים היא די נחמדה ומתחשבת באחרים, היא מעדיפה לא להקשות על בן האדם שהיא משתלטת עליו בזמן שהיא נמצאת בגופם.
כוחות הצליל שלה נותנים לה את היכולת להפוך לבלתי נראית, ליצור אשליות שונות, לשבור כל סוג של זכוכית ולגרום לאנשים לשמוע קולות בראשם ולשגע אותם.

נבירות' (Neviroth)
שד האדמה
נבירות' הוא שד מוזר. אישיותו משתנה כל הזמן, הוא יכול להפוך לאכזרי בן-רגע ובלי סיבה, ולכן אנשים שנשלטים על-ידו צפויים לסבול מפיצולי אישיות. אלמנט ההפתעה הוא אחד מהדברים האהובים על נבירות' בקרב, הוא אוהב לעבוד בצוות בכל הזדמנות אפשרית. הוא נמצא ביריבות עם זרות' (Zeroth), שד הרעם.

זרות' (Zeroth)
שד הרעם
זרות' הוא שד מהיר מחשבה בעל כושר מנהיגות גבוה, שאוהב לעשות דברים בדרכים משלו, ולרוב לא מקשיב לאחרים. זרות' ישתלט על אנשים בעלי אופי דומה לשלו, אלא אם כן הוא יודע שהם יסכימו עם מה שהוא אומר בלי להתווכח. הוא נמצא ביריבות עם נבירות' (Neviroth), שד האדמה.

זיגי (Ziggie)
שד הקרח
זיגי הוא השד הצעיר ביותר מבין כל השדים, ולכן אופיו גם תואם את גילו. הוא שובב ואוהב להשתעשע בדברים שונים, אבל מצד שני הוא גם צייתן, בעיקר בגלל האופן שבו אחיו הגדול נהג להתייחס אליו. כשהוא תוקף הוא משתמש בעיקר במכות קצרות ומהירות, אך לא תמיד הוא תוקף ביעילות.




הערות;

• זה משחק התפקידים הראשון שאני פותחת אי פעם, לכן בשביל להקל עלי יהיה מקום רק לשלושה משתתפים. יתכן שבעתיד אוסיף עוד מקומות.
• תלונות, הערות, הודעות על פרישה או בקשות; בפרטי או במסנג'ר (shirhaqueen@hotmail.com).
• לא ארדוף אחריכם כדי להגיב במשחק, אם לא תגיבו במשך זמן מסוים אתם תודחו מהמשחק. אם אתם רוצים לפרוש, אני מצפה שתגידו לי את זה.
• בתחילה, המשחק יראה כמו משחק חיים רגיל, אך אל דאגה! המשחק יהפוך מהר מאוד למעניין ויהיו טוויסטים רבים בעלילה.
• ברווז.

טופס הרשמה;
שם מלא:
ארץ מוצא:
גיל: (בין 15 ל-22)
רקע: [אין הגבלה, אני שופטת על פי השקעה ומקוריות. הרקע צריך לכלול את החיים של הדמות בגדול, אירועים משמעותיים שקרו לדמות, מצב משפחתי/כלכלי/חברתי. תציינו באיזה שלב אתם בחיים ועם מי אתם גרים וכו'. חשוב לציין שאינכם יודעים דבר על השדים ושעדין לא מצאתם את החפץ המקולל.]
אופי: [שיהיה מאוזן, לא מר מושלם ולא מעונה מסכן.]
תיאור: [תתארו את המראה שלכם. ללא תמונה.]
הערות/בקשות/ברווז:

רשומים;
[3/3]

PikaRevulotion
שם מלא: עומר רייס
ארץ מוצא: ארה"ב
גיל: 15
רקע: עומר לומד בתיכון קרוב לבייתו,תיכון גלנפילד. המקום הזה היה פעם חטיבה של עבריינים ולכן המקום שונה ממקומות אחרים ונמצאים בו הרבה סכנות. עומר מוכר בכישרונו המיוחד להיתחמק מהסכנות בבית הספר,ולכן תמיד עוזר לחבריו. שהיה קטן אביו ואמו נהרגו בלי סיבה ידועה לו,הוא ישן באותו זמן. דודו סיפר לו את זה אך מאז לא דיברו,השיחה נותקה באמצע. המצב הכלכלי שלו די טוב מפני שפעם אחת שכמעט נפצע מסכנה בתיכון,ראה מתחת לאדמה בליטה. הוא לא הבין מה זאת ואז בדק,זהו היהה כרטיס אשראי שעליו מוקש. הוא השתמש בכישרונו וחילץ את כרטיס האשראי,שבו גולה 1,000,000 יורו. עומר גר עכשיו בדירתו עם חברתו (הוריה גירשו אותה מהבית מפני שכעסו עלייה,ומאז לא דיברו.),הוא והיא חברים טובים ולא רבו כמעט אף פעם. עומר מנסה כמה שיותר לשמור מידע לעצמו,אך הוא תומך בחבריו בעת צרה.
אופי: סגור ושומר מידע לעצמו ,לא בוטח באף אחד,חברותי. עם פתיל קצר,ואופי קצת רגזן אך יכול לשלוט בזה שהוא לא כועס.
תיאור: שיער חום עד העורף,ומקדימה פוני עד לגבות. עיניים ירוקות וזוהרות וחיוך עצוב תמיד. יש לו חולצה כתומה עם סמל של רשת עלייה וכתם דם שהוא לא יודע מעיין הגיעה. שרשת עם אבן רובי שקיבל מאביו לפני שנעלם. מכנסיי ג'ינס משופשפים ונעליי סניקרס.


ofeking-_-
שם מלא: ריי לוריון
ארץ מוצא: קליפורניה (סן דייגו)
גיל: 19
רקע: "יאוה!פול האוס!"זאת הייתה הפעם הראשונה שריי שיחק פוקר בקזינו חוקי,זה היה לפני שנה.
הוא למד איך לשחק פוקר בדרך ממש מוזרה;בדרך מבית הספר,בגיל 15,הוא הרגיש שמישהו(או משהו...)מושך אותו מהצוואר.
הוא ניסה לצעוק לעזרה או לברוח,אך ללא הצלחה.אחרי 5 דקות,לפחות כך הוא חשב,הוא היה בחדר חשוך ואיש שלובש גלימה והכובע של הגלימה מסתיר את פניו.לפני שניסה להגיד משהו,נכנסו 2 אנשים שנראו אותו דבר בדיוק מחריד!
האיש שהיה מההתחלה התחיל לדבר:"אתה רוצה להשתחרר?" "ככ..כ.ן" "אתה חייב להשיג לי אלף דולר תוך שבוע"
"אא...א..איך?" "תחליט אתה.אני יכול לעזור לך רק בדרך אחת: אני ילמד אותך פוקר"
ריי הנהן בהיסוס.אחרי 3 ימים ריי ידע פוקר,ולפי מה שהאיש המוזר אמר,הוא טוב.
ריי נכנס לחדר הפוקר,שהיה באותו בניין שבוא היה כשנחטף.האיש הראה לו את החדר פוקר.
זה היה לא חוקי,אבל לא היה לו בררה.הוא ידע שאם הוא יתקשר מתישהו למשטרה הם ידעו מי זה.
"תורך" אמר לו איש,בעל פנים מזוויעות.אחרי עוד 3 ימים הוא השיג את הכסף.אבל הוא לא הפסיק להמר.הוא היה פשוט טוב.הוא גרר 2 חברים טובים שלו לפוקר,אז שהוא יפסיק?!

יש לו 3 אחים:2 אחים קטניים ומעצבנים,ואחות גדולה שתלטנית.ההורים שלו בגיל 38,שניהם.
אחותו לא הפסיקה לשגע אותו עד שהתחתנה.זה היה לפני שנה וחצי.ריי עובד במסעדה,כמלצר,ומרוויח די יפה.
המשפחה שלו מרוויחה יפה,בעיקר כי אבא שלו מנהל מפורסם של חברת היי טק.
הוא יד שאבא שלו יכל לתת לו בקלות 1000 דולר,אבל הוא פחד לספר לו
אופי: נחמד, אדיב, קצת אגרסיבי, מאז המקרה שסופר הוא שותק יותר, אבל פתוח תמיד עם אחד החברים הכי טובים שלו.
לא סומך על כל אחד,רק על מי שהוא חושב שהוא יכול,משתדל להיות ענו,מתעצבן מהר מאוד וקצת קשה לו לשקר
תיאור: די רזה,שיער לא קצוץ אבל לא ארוך,גבוה יחסית,יש לו שרשרת עם שן של אריה מקורית,יש לו צלקת בגבה (זה נראה כך שאין לו שיער בפס קטן,באורך 1 ס"מ בערך,(מלמלעה על למטה)מהגבה שבה יש לו את הצלקת)
ויש לו עגיל ארוך באוזן הימינית.


יאיר לפיד מלך
שם מלא:צ'או ג'יה (Chao Jia)
ארץ מוצא:קוריאה הצפונית
גיל: 21
רקע: שמי הוא צ'או ג'יה, בן 21 מהעיר פיונגיאנג, מס' הזהות הוא... סליחה, הרגל של החינוך פה.
אז כמו שאמרתי, אני צ'או ג'יה, יליד קוריאני שנפל קורבן לשלטון הדיקטטורי המאיים והמרתיע. אני רוצה לספר לכם משהו על האנשים באיזור. הם לא ממש אנשים, הם רובוטים.
אני לא מתכוון לזה שהם בנויים ממתכת והם יורים קרני לייזר מהעיניים ומשלשלים חומצה גופרתית מהתחת (H2SO4 FTW), אני מתכוון לחינוך פה. לאנשים אין דעות ורגשות כאן, לא מלמדים אותם לחשוב באופן עצמאי אלא מלמדים אותם לתת לשלטון לחשוב במקומם. יש כמובן את היוצאים מן הכלל שמספיק חכמים בשביל לדעת שהם יכולים לחשוב בעצמם, אבל מה לעשות, לרוב האנשים יותר נוח לתת לאחרים לקחת החלטות במקומם.
אני הייתי פעם אחד כזה, אחד שנתן לשלטון לחשוב במקומו. פעם, כשהייתי עוד צעיר. המשפחה שלי הייתה משפחה מאוד מכובדת ועשירה יחסית. לא היינו האצילים הסנובים האלה שהולכים בחליפות ומציעים כסף על כל דבר קטן, ומצד שני, לא היינו גם בני מעמד שלישי שהיו צריכים לעבור מעבודה זמנית לאחרת, העיקר לשרוד את החודש.
אמא שלי הייתה כתבת בעיתון ארצי, עיתון די מוכר. היה לי גם טור שבועי של עצות, אבל אף אחד לא באמת היה קורא אותו. אבא שלי היה איש עסקים. לא כזה שעובר מדלת לדלת ומציע לכם את הסערה השיווקית החדשה שכולם קונים אבל איכשהו אף אחד לא באמת שמע עליה, פשוט איש עסקים. פשוט כזה, אני יודע? לא כל כך התעמקתי בעבודה שלו, כי זה לא היה כל כך מעניין. בכ"מ, בחזרה לאמא. כמו שאמרתי, היא הייתה כתבת. יום אחד, בטעות היא הביעה דעה בכתבה שפרסמה. מדינה שלמה קראה דעה של אדם כשיש משטר דיקטטורי וקומוניסטי. אתם יכולים לנחש את התגובות בעצמכם. הממשל פנה אלינו ואיים עלינו. נשמע מפחיד, הא? כן, זה באמת היה מפחיד. הייתי בערך בן 11 באותה תקופה, אז אתם יכולים לחשוב איזו טראומה זאת שבאים אליך אנשים מגודלים ומפחידים ומאיימים על החיים של כל המשפחה שלך.
אמא שלי איבדה את עבודתה כמובן. אני, שהייתי תלמיד די בסדר, סולקתי מבית הספר שלי ונשלחתי לעבוד במפעל לייצור שעונים מעוררים. עם ציונים כמו שהיו לי זה מה שיצא ממני בסוף. פתטי.
הם אמרו לי שאם אני לא אעבוד שם הם יהרגו את המשפחה שלי. עשיתי כל מה שהם אמרו לי ויותר, אבל הם הרגו אותם בכל זאת. הם פחדו מאיתנו. פחדו מהאינדיבידואלים, אלה שחשבו והרגישו. אלה שלא נתנו לשטיפות המוח שעושים להשפיע עליהם. הרי אם היינו יכולים להביע את הדעה, מה היה קורה? עוד אנשים היו מתחילים לעשות ככה, ובלי שנשים לב הייתה מתעוררת אנרכיה, השלטון היה נופל והם היו מאבדים את כל הכסף שהולך מהכיס שלנו לשלהם. אסור היה להם לתת לזה לקרות, הרי איך הם ישרדו ככה?
אז הם פשוט השתיקו אותנו, אלה שיכלו לדבר. השתיקו בצורה אכזרית ולא אנושית, אבל מה אכפת להם בכלל? אני כמובן לא יכלתי לשבת בצד ולשתוק, והבעתי התנגדות לשלטון. לפני ששמתי לב, חיילים תקפו אותי ופצעו אותי אנושות. הם הכניסו אותי למעצר. אם הם לא הורגים אותך, הם פשוט מונעים ממך להביע את הדעה שלך בדרכים אחרות. ככה זה עובד שם.
אחרי שנשפטתי והואשמתי בניסיון להפלת הממשל, עוררות אנרכיה ועוד שלל עבירות על חוקים שאני לא בטוח שמישהו בכלל מודע לקיומם, נכנסתי לכלא. על החיים בכלא אני לא אפרט, זה גם ככה לא היה מעניין במיוחד וזאת נקודה רגישה שקצת קשה לי לדבר עליה, אבל אחרי 10 שנים שישבתי בכלא סופסוף שחררו אותי, ובמזל. הם היו יכולים להשאיר אותי להירקב שם עד שאני אמות.
עכשיו אין לי בית משל עצמי או כסף כל כך. אני גר בבית מחסה עם עוד כמה הומלסים מעצבנים, והצלחתי למצוא לעצמי עבודה בתור מחלק עיתונים. המשכורת לא טובה במיוחד, אבל היי, לפחות אני מרוויח משהו.
אופי: רודף צדק, בעל יכולת חשיבה מפותחת, סגור וחשדן, קריר, נוטר טינה, בעל יכולת שיפוט טובה, איבד את אמונו באנשים ולכן הוא אינו נוטה לבטוח גם בחבריו הקרובים ביותר, עומד על שלו עד לנשימתו האחרונה, אך אם זאת מרפה לפעמים מדעותיו על מנת לשרוד במטרה לממש אותן בעתיד. שונא מקומות צפופים ורועשים ומעדיף להיות במקומות שקטים.
תיאור: חתיך אש מגיל 6.

שם מלא:עומר רייס
ארץ מוצא:ארה"ב
גיל: 15
רקע: עומר לומד בתיכון קרוב לבייתו,תיכון גלנפילד. המקום הזה היה פעם חטיבה של עבריינים ולכן המקום שונה ממקומות אחרים ונמצאים בו הרבה סכנות. עומר מוכר בכישרונו המיוחד להיתחמק מהסכנות בבית הספר,ולכן תמיד עוזר לחבריו. שהיה קטן אביו ואמו נהרגו בלי סיבה ידועה לו,הוא ישן באותו זמן. דודו סיפר לו את זה אך מאז לא דיברו,השיחה נותקה באמצע. המצב הכלכלי שלו די טוב מפני שפעם אחת שכמעט נפצע מסכנה בתיכון,ראה מתחת לאדמה בליטה. הוא לא הבין מה זאת ואז בדק,זהו היהה כרטיס אשראי שעליו מוקש. הוא השתמש בכישרונו וחילץ את כרטיס האשראי,שבו גולה 1,000,000 יורו. עומר גר עכשיו בדירתו עם חברתו (הוריה גירשו אותה מהבית מפני שכעסו עלייה,ומאז לא דיברו.),הוא והיא חברים טובים ולא רבו כמעט אף פעם. עומר מנסה כמה שיותר לשמור מידע לעצמו,אך הוא תומך בחבריו בעת צרה.
אופי: סגור ושומר מידע לעצמו ,לא בוטח באף אחד,חברותי. עם פתיל קצר,ואופי קצת רגזן אך יכול לשלוט בזה שהוא לא כועס.
תיאור: שיער חום עד העורף,ומקדימה פוני עד לגבות. עיניים ירוקות וזוהרות וחיוך עצוב תמיד. יש לו חולצה כתומה עם סמל של רשת עלייה וכתם דם שהוא לא יודע מעיין הגיעה. שרשת עם אבן רובי שקיבל מאביו לפני שנעלם. מכנסיי ג'ינס משופשפים ונעליי סניקרס.
הערות/בקשות/ברווז:אין לי,רק להיתקבל! השקעתי מלא.

שם מלא: דנטה אלכסנדר זאק אלגריני
ארץ מוצא: איטליה
גיל: 17
רקע: דנטה הוא ילד רחוב, לא ממש ילד רחוב, אבל הוא כל הזמן ברחוב, אבא שלו מת מהתקף לב כאשר היה בן 10 ואימו עסוקה, היא עובדת קשה כל היום כדי לפרנס את המשפחה.
לדנטה יש אח קטן ממנו בשנתיים אציו ואחות שקטנה ממנו ב- 10 שנים קלאודיה, עם אחיו הקטן הוא רב הרבה ועם אחותו הוא מסתדר מצויין ומגן עליה.
דנטה הוא סוג של ילד מפתח, אימו תמיד בעבודה, היא יוצאת מוקדם בבוקר וחוזרת מאוחר בלילה, דנטה בגלל זה כל הזמן מסתובב בשכונה שלו עם חבריו, הם היו משחקים הרבה בכל מיני משחקי ספורט שהמציאו והיו מדברים הרבה. אחיו הקטן היה נשאר בבית, הוא שמר על אחותו בצהרים והכין לה אוכל, דנטה היה צריך לשמור עליה בערב, להכין לה אוכל ולהגיד לה מתי ללכת לישון כמעט כל לילה.
בבית הספר היו לדנטה הרבה בעיות, הוא היה מתווכח המון עם המורים ולא מקשיב להם, לפעמים הוא גם היה מתחצף.
למרות הכל, דנטה אהב את החיים שלו, הוא אהב את העצמאות שלו למרות שתמיד היה חסר לו קצת חום ואהבה מהמשפחה.
אופי: שחצן, מתנשא, חושב שהוא הכי טוב בהכל, לא מקבל דעות של אחרים (רק את דעותיו), טוב לב לאנשים הקרובים אליו, מתחשב בחבריו, יודע לאזן את עצמו (יודע מתי להיות האדם ה"רע" ומתי להיות טוב), בעל כושר מנהיגות, ממש לא ביישן ויש לו מצבי רוח שיכולים להשתנות ממש מהר.
תיאור: שיערו החום מגיע עד העורף, עיניו חומות, דיי רזה, שרירי, הולך עם בגדים מוזנחים וקרועים: בד"כ ג'ינס וגופיה עם שרוולים קרועים.

שם מלא:ריי לוריון

ארץ מוצא:קליפורניה (סן דייגו)

גיל: 19

רקע:"יאוה!פול האוס!"זאת הייתה הפעם הראשונה שריי שיחק פוקר בקזינו חוקי,זה היה לפני שנה.
הוא למד איך לשחק פוקר בדרך ממש מוזרה;בדרך מבית הספר,בגיל 15,הוא הרגיש שמישהו(או משהו...)מושך אותו מהצוואר.
הוא ניסה לצעוק לעזרה או לברוח,אך ללא הצלחה.אחרי 5 דקות,לפחות כך הוא חשב,הוא היה בחדר חשוך ואיש שלובש גלימה והכובע של הגלימה מסתיר את פניו.לפני שניסה להגיד משהו,נכנסו 2 אנשים שנראו אותו דבר בדיוק מחריד!
האיש שהיה מההתחלה התחיל לדבר:"אתה רוצה להשתחרר?" "ככ..כ.ן" "אתה חייב להשיג לי אלף דולר תוך שבוע"
"אא...א..איך?" "תחליט אתה.אני יכול לעזור לך רק בדרך אחת: אני ילמד אותך פוקר"
ריי הנהן בהיסוס.אחרי 3 ימים ריי ידע פוקר,ולפי מה שהאיש המוזר אמר,הוא טוב.
ריי נכנס לחדר הפוקר,שהיה באותו בניין שבוא היה כשנחטף.האיש הראה לו את החדר פוקר.
זה היה לא חוקי,אבל לא היה לו בררה.הוא ידע שאם הוא יתקשר מתישהו למשטרה הם ידעו מי זה.
"תורך" אמר לו איש,בעל פנים מזוויעות.אחרי עוד 3 ימים הוא השיג את הכסף.אבל הוא לא הפסיק להמר.הוא היה פשוט טוב.הוא גרר 2 חברים טובים שלו לפוקר,אז שהוא יפסיק?!

יש לו 3 אחים:2 אחים קטניים ומעצבנים,ואחות גדולה שתלטנית.ההורים שלו בגיל 38,שניהם.
אחותו לא הפסיקה לשגע אותו עד שהתחתנה.זה היה לפני שנה וחצי.ריי עובד במסעדה,כמלצר,ומרוויח די יפה.
המשפחה שלו מרוויחה יפה,בעיקר כי אבא שלו מנהל מפורסם של חברת היי טק.
הוא יד שאבא שלו יכל לתת לו בקלות 1000 דולר,אבל הוא פחד לספר לו

אופי:נחמד,אדיב,קצת אגרסיבי,מאז המקרה שסופר הוא שותק יותר,אבל פתוח תמיד עם אחד החברים הכי טובים שלו.
לא סומך על כל אחד,רק על מי שהוא חושב שהוא יכול,משתדל להיות ענו,מתעצבן מהר מאוד וקצת קשה לו לשקר
תיאור:די רזה,שיער לא קצוץ אבל לא ארוך,גבוה יחסית,יש לו שרשרת עם שן של אריה מקורית,יש לו צלקת בגבה (זה נראה כך שאין לו שיער בפס קטן,באורך 1 ס"מ בערך,(מלמלעה על למטה)מהגבה שבה יש לו את הצלקת)
ויש לו עגיל ארוך באוזן הימינית
הערות/בקשות/ברווז:א.הברווז צלוי או בתנור?
ב.אני יכול לעצב לוגו (תראי את הרמה שלי בחתימה...) ג.יפית :d

פורסם במקור על ידי ofeking-_-

הערות/בקשות/ברווז:א.הברווז צלוי או בתנור?
ב.אני יכול לעצב לוגו (תראי את הרמה שלי בחתימה...) ג.יפית :d

הברווז חיית מחמד! לא הורגים אותו!
אני ממש אשמח אם תעצב לי לוגו, אבל שלא תחשוב שזה יתן לך עדיפות בהרשמה!
(אם אתה בכל זאת רוצה; תכין לי איזה לוגו שאתה רוצה, אני נותנת לך יד חופשית. אך שיהיה כתוב שם המשחק.)

בקשר לרקע שלך. אוקי, הרקע אחלה ומעניין לדעת איך הוא למד לשחק פוקר. אבל עליך לכתוב גם מה עם המשפחה שלו, מה הוא עושה עכשיו בחיים וכו'.
(תתייחס לנקודות שרשמתי בטופס הרשמה)


תמשיכו להרשם! יש לכם עוד כמה שעות עד שאחליט על הרשומים.

פורסם במקור על ידי MarshMellow

הברווז חיית מחמד! לא הורגים אותו!
אני ממש אשמח אם תעצב לי לוגו, אבל שלא תחשוב שזה יתן לך עדיפות בהרשמה!
(אם אתה בכל זאת רוצה; תכין לי איזה לוגו שאתה רוצה, אני נותנת לך יד חופשית. אך שיהיה כתוב שם המשחק.)

בקשר לרקע שלך. אוקי, הרקע אחלה ומעניין לדעת איך הוא למד לשחק פוקר. אבל עליך לכתוב גם מה עם המשפחה שלו, מה הוא עושה עכשיו בחיים וכו'.
(תתייחס לנקודות שרשמתי בטופס הרשמה)


תמשיכו להרשם! יש לכם עוד כמה שעות עד שאחליט על הרשומים.

סליחה על הברווז
אני לא ציפיתי להעדפה ואני יערוך את הרקע,אולי יש לך רעיון ללוגו/תמונה שאת רוצה?
עריכה:ערכתי את הרקע

שם מלא:צ'או ג'יה (Chao Jia)
ארץ מוצא:קוריאה הצפונית
גיל: 21
רקע: שמי הוא צ'או ג'יה, בן 21 מהעיר פיונגיאנג, מס' הזהות הוא... סליחה, הרגל של החינוך פה.
אז כמו שאמרתי, אני צ'או ג'יה, יליד קוריאני שנפל קורבן לשלטון הדיקטטורי המאיים והמרתיע. אני רוצה לספר לכם משהו על האנשים באיזור. הם לא ממש אנשים, הם רובוטים.
אני לא מתכוון לזה שהם בנויים ממתכת והם יורים קרני לייזר מהעיניים ומשלשלים חומצה גופרתית מהתחת (H2SO4 FTW), אני מתכוון לחינוך פה. לאנשים אין דעות ורגשות כאן, לא מלמדים אותם לחשוב באופן עצמאי אלא מלמדים אותם לתת לשלטון לחשוב במקומם. יש כמובן את היוצאים מן הכלל שמספיק חכמים בשביל לדעת שהם יכולים לחשוב בעצמם, אבל מה לעשות, לרוב האנשים יותר נוח לתת לאחרים לקחת החלטות במקומם.
אני הייתי פעם אחד כזה, אחד שנתן לשלטון לחשוב במקומו. פעם, כשהייתי עוד צעיר. המשפחה שלי הייתה משפחה מאוד מכובדת ועשירה יחסית. לא היינו האצילים הסנובים האלה שהולכים בחליפות ומציעים כסף על כל דבר קטן, ומצד שני, לא היינו גם בני מעמד שלישי שהיו צריכים לעבור מעבודה זמנית לאחרת, העיקר לשרוד את החודש.
אמא שלי הייתה כתבת בעיתון ארצי, עיתון די מוכר. היה לי גם טור שבועי של עצות, אבל אף אחד לא באמת היה קורא אותו. אבא שלי היה איש עסקים. לא כזה שעובר מדלת לדלת ומציע לכם את הסערה השיווקית החדשה שכולם קונים אבל איכשהו אף אחד לא באמת שמע עליה, פשוט איש עסקים. פשוט כזה, אני יודע? לא כל כך התעמקתי בעבודה שלו, כי זה לא היה כל כך מעניין. בכ"מ, בחזרה לאמא. כמו שאמרתי, היא הייתה כתבת. יום אחד, בטעות היא הביעה דעה בכתבה שפרסמה. מדינה שלמה קראה דעה של אדם כשיש משטר דיקטטורי וקומוניסטי. אתם יכולים לנחש את התגובות בעצמכם. הממשל פנה אלינו ואיים עלינו. נשמע מפחיד, הא? כן, זה באמת היה מפחיד. הייתי בערך בן 11 באותה תקופה, אז אתם יכולים לחשוב איזו טראומה זאת שבאים אליך אנשים מגודלים ומפחידים ומאיימים על החיים של כל המשפחה שלך.
אמא שלי איבדה את עבודתה כמובן. אני, שהייתי תלמיד די בסדר, סולקתי מבית הספר שלי ונשלחתי לעבוד במפעל לייצור שעונים מעוררים. עם ציונים כמו שהיו לי זה מה שיצא ממני בסוף. פתטי.
הם אמרו לי שאם אני לא אעבוד שם הם יהרגו את המשפחה שלי. עשיתי כל מה שהם אמרו לי ויותר, אבל הם הרגו אותם בכל זאת. הם פחדו מאיתנו. פחדו מהאינדיבידואלים, אלה שחשבו והרגישו. אלה שלא נתנו לשטיפות המוח שעושים להשפיע עליהם. הרי אם היינו יכולים להביע את הדעה, מה היה קורה? עוד אנשים היו מתחילים לעשות ככה, ובלי שנשים לב הייתה מתעוררת אנרכיה, השלטון היה נופל והם היו מאבדים את כל הכסף שהולך מהכיס שלנו לשלהם. אסור היה להם לתת לזה לקרות, הרי איך הם ישרדו ככה?
אז הם פשוט השתיקו אותנו, אלה שיכלו לדבר. השתיקו בצורה אכזרית ולא אנושית, אבל מה אכפת להם בכלל? אני כמובן לא יכלתי לשבת בצד ולשתוק, והבעתי התנגדות לשלטון. לפני ששמתי לב, חיילים תקפו אותי ופצעו אותי אנושות. הם הכניסו אותי למעצר. אם הם לא הורגים אותך, הם פשוט מונעים ממך להביע את הדעה שלך בדרכים אחרות. ככה זה עובד שם.
אחרי שנשפטתי והואשמתי בניסיון להפלת הממשל, עוררות אנרכיה ועוד שלל עבירות על חוקים שאני לא בטוח שמישהו בכלל מודע לקיומם, נכנסתי לכלא. על החיים בכלא אני לא אפרט, זה גם ככה לא היה מעניין במיוחד וזאת נקודה רגישה שקצת קשה לי לדבר עליה, אבל אחרי 10 שנים שישבתי בכלא סופסוף שחררו אותי, ובמזל. הם היו יכולים להשאיר אותי להירקב שם עד שאני אמות.
עכשיו אין לי בית משל עצמי או כסף כל כך. אני גר בבית מחסה עם עוד כמה הומלסים מעצבנים, והצלחתי למצוא לעצמי עבודה בתור מחלק עיתונים. המשכורת לא טובה במיוחד, אבל היי, לפחות אני מרוויח משהו.

אופי: רודף צדק, בעל יכולת חשיבה מפותחת, סגור וחשדן, קריר, נוטר טינה, בעל יכולת שיפוט טובה, איבד את אמונו באנשים ולכן הוא אינו נוטה לבטוח גם בחבריו הקרובים ביותר, עומד על שלו עד לנשימתו האחרונה, אך אם זאת מרפה לפעמים מדעותיו על מנת לשרוד במטרה לממש אותן בעתיד. שונא מקומות צפופים ורועשים ומעדיף להיות במקומות שקטים.

תיאור: חתיך אש מגיל 6.

הערות/בקשות/ברווז:ברווזזזזזזזזזזזזזזזזז

הרשומים הם... *תופים*...
Zack Fair, ofeking ויאיר לפיד המלך!
עומר ופוקרארט, מצטערת שלא קיבלתי אתכם. כשהעלילה של הרשומים העכשווים תתקדם מעט, אוסיף עוד מקום או שניים ואתם תהיו הראשונים שאפנה אליהם.

אני מתחילה. ההתחלה קצת צולעת אבל עדין לא קרה שום דבר מעניין, אז סלחו לי. <:

נדב;
אתה קם מוקדם בבוקר למרגש טפטופים שנוזלים עליך מהתקרה הרעועה של בית המחסה, אתה מבחין שאתה מלא במים מהגשמים שירדו בלילה.
עם זאת, בחוץ זה יום חמים ושמשי, אתה מנחש שלפי איפה שהשמש נמצאת השעה פחות או יותר בסביבות שש.

אלכסיי;
אתה קם בבוקר קיצי וקרני השמש מפציעות מחלונך הישר אל פניך, אתה מסתכל בשעון שעל השידה הסמוכה למיטתך שהשעה כרגע היא שמונה.
אתה מניח שאמך כבר נסעה לעבודה מוקדם בבוקר, כמו בכל יום. השיעור הראשון בבית הספר מתחיל בתשע ועשרה, האוטובוס יוצא מהתחנה ליד ביתך בתשע בדיוק.

ריי;
מה שמך האמיתי?
~~
"ריי, קום! אתה עלול לאחר למשמרת שלך!" אתה מתעורר לקול אמך הקוראת מהקומה הראשונה. אתה מעיף מבט אל השעון שלידך ושם לב שהשעה תשע ורבע. המשמרת שלך מתחילה בעשר.

אופק
נ.ב. שלחתי את הלוגו
~~~~~~~~~~
"אני יורד!"אני צועק בחזרה ומתלבש במהירות,לוקח את הת.ז. וטס למטה

פורסם במקור על ידי MarshMellow

אני מתחילה. ההתחלה קצת צולעת אבל עדין לא קרה שום דבר מעניין, אז סלחו לי. <:

נדב;
אתה קם מוקדם בבוקר למרגש טפטופים שנוזלים עליך מהתקרה הרעועה של בית המחסה, אתה מבחין שאתה מלא במים מהגשמים שירדו בלילה.
עם זאת, בחוץ זה יום חמים ושמשי, אתה מנחש שלפי איפה שהשמש נמצאת השעה פחות או יותר בסביבות שש.

שפשוףףףף
--------
"אחח, אני שונא כשזה קורה" אני רוטן וקם על רגלי.
אני פותח את הדלת, מסתכל אל השמיים ומחליט לצאת להליכה קצרה בעיר, במטרה לייבש את בגדי ולהתחמם קצת. חוץ מזה, קצת ספורט אף פעם לא מזיק.

נדב;
אתה מתחיל ללכת בעיר ומהר מאוד השמש מייבשת את הבגדים הרטובים שלך. שום דבר מעניין לא קורה בהליכה, כמעט ואין אנשים ברחובות.

אופק;
הוא יצא מעולה, תודה. אוסיף אותו בהמשך הלילה כשיהיה לי כח ואוסיף את הרשומים. 3:
~~
"הכנתי לך ארוחת בוקר." היא אומרת ואתה רואה על שולחן האוכל ארוחת בוקר הכוללת ביצים ובייקון. "איך אתה רוצה לסוע לעבודה היום? חבר של אביך אסף אותו הבוקר והוא השאיר את הרכב שלו כאן. אלא אם כן אתה רוצה לסוע באוטובוס." אמך אומרת מיד לאחר שאתה מתיישב, היא מחכה לתשובתך.

"את רצינית?באוטובוס?כשיש מכונית?אין מצב..."אני מסיים לאכול ומתכונן לצאת

אופק;
אתה מסיים להתכונן ויוצא עם הרכב לכיוון העבודה. הנסיעה באוטו עברה כרגיל ואתה מגיע בדיוק בזמן לעבודה.
כשעה לאחר תחילת העבודה, אתה רואה שנכנס למסעדה אדם שמושך את תשומת ליבך. אותו אדם לבוש בבגדים ארוכים בצבעי שחור ואדום, אתה מבחין בקעקוע מוזר שנראה כמו מילים בכתב דיגיטלי על צווארו. הוא רק מתיישב ליד אחד השולחנות ומתעסק עם מחשב כף יד.