נתחיל ממבוא:
לאחר שהמריאה החללית קולומביה אל מרומי החלל, התקיימה שיחה בין אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון, לראש הממשלה דאז, אריאל שרון. להלן קטע משיחתם:
שרון: מה אתה רואה משם שאנחנו לא רואים מכאן?
רמון: מה שרואים מכאן זה באמת מדהים. כדור הארץ שלנו הוא יפהפה, אבל מה שיותר מעניין הוא שהאטמוספירה היא דקיקה. אני חושב שאנחנו צריכים לשמור עליה כעל בבת עינינו.
שרון: אני מקווה שהניסויים שאתה עושה בהחלט יתרמו ליעד הזה.
אטמוספירה
האטמוספירה היא שם כולל לשכבת הגזים שעוטפת את כדור הארץ ומאפשרת את קיום החיים בו. להלן כמה עובדות על האטמוספירה:
-גובהה של האטמוספירה הוא כ- 600 ק"מ.
-האטמוספירה מורכבת מכמה שכבות ורק בשכבה התחתונה, הנקראת טרופוספרה, יש שינויי מזג אוויר.
-למעבורת הנכנסת לאטמוספירה מהחלל, יש תחום זוויות צר מאוד לכניסה. זווית חדה מדי תגרום לחיכוך רב ושריפת המעבורת,
זווית קהה מדי תגרום לכך שהמעבורת לא תחדור את האטמוספירה ותזנק חזרה לחלל.
-.האטמוספירה מגינה עלינו מקרינה מסוכנת הנבלעת בה ומטאוריטים קטנים הנשרפים כאשר עוברים דרכה.
- המסה הכוללת של האטמוספירה היא בערך 1018*5.1 ק"ג, שהיא כמיליונית ממסת כדור הארץ.
- ככל שעולים גבוה יותר, צפיפות האטמוספירה קטנה. 50% ממסת האטמוספירה נמצאת מתחת לגובה של 5.6 ק"מ.
עכשיון לנושא אחר, לחץ
דוגמת עיפרון
אם ניקח עיפרון מחודד בצדו האחד, נאחז אותו משני קצותיו באצבעותינו ונתחיל ללחוץ אותו, כמובן שנתחיל לחוש אי נוחות באצבע המחזיקה את קצהו החד.
על פי החוק השלישי של ניוטון, הכוח שמפעיל העיפרון על שתי האצבעות שווה. אז מדוע בכל זאת אנו מרגישים אי נוחות בצד החד?
**** הסיבה לכך היא שהלחץ בצד זה גדול בהרבה מזה שבצד הקהה.
דוגמת לחץ בסכין
אם ננסה לחתוך משהו באמצעות החלק הכהה של סכין, הדבר יהיה קשה מאוד.
אנו יודעים שככל שלהב הסכין חד יותר, כך קל לחתוך עמה. להב חד משמעותו שטח הפנים קטן יותר.כשחותכים באמצעות הסכין דבר כלשהו, הלחץ שיופעל מהסכין יגדל ככל שהלהב יהיה חד יותר.
אז מה זה לחץ?
לחץ מוגדר להיות כוח ליחידת שטח.
כיוון ששטח הפנים של קצה העיפרון המחודד קטן בהרבה מזה של קצהו הקהה, הלחץ שהוא מפעיל על האצבע שלנו, גדול בהרבה.כן עם הסכין.
כאשר:
P– לחץ (פסקל)
F – כוח (ניוטון)
A – שטח (מטר2)
לחץ אוויר אטמוספרי
לחץ של גז על גוף נובע כתוצאה מהתנגשות חלקיקי הגז באותו הגוף.
כל שיותר חלקיקים פוגעים בגוף ברגע מסוים, כך גדל הלחץ.
לחץ האוויר האטמוספרי הוא תוצאה ישירה של משקל האוויר* ושל תנועת חלקיקי הגזים מהם מורכבת האטמוספירה.
כח המשיכה של כדור הארץ מונע את ההתפשטות הגזים של האטמוספירה לחלל וכך מגביל את נפחה. חלקיקי הגז נעים ללא הרף ומתנגשים בכל דבר הנמצא בסביבתם.
ולכן גוף הנמצא באטמוספירה יחוש את לחץ האוויר עקב התנגשות החלקיקים בו.
כאשר אנו מנפחים בלון, אנו מגדילים את כמות האוויר הנמצאת בתוכו. חלקיקי האוויר בתנועתם האקראית מתנגשים בדפנות הבלון וגורמים לניפוחו. דפנות הבלון הגמישות מתנגדות לניפוח כך שחלקיקי האוויר נאלצים להתקרב אחד לשני וצפיפותם גדלה. משמעות הדבר היא שיותר חלקיקים מתנגשים בדפנות הבלון בכל רגע והלחץ בתוכו גדול יותר מלחץ האוויר האטמוספרי. זאת הסיבה שאוויר ישתחרר מהבלון אם ייוצר בו פתח.
מיץ פטל
האם כאשר אתם שותים מיץ יצא לכם פעם לחשוב כיצד הוא עולה בקשית?
מה היה קורה אילו הייתם מנסים לשתות את המיץ דרך קשית באורך של 20 מטר?
הנחה שגויה נפוצה היא שכשאנו שותים אנו מרוקנים את הקשית מאוויר ויוצרים ואקום שמפעיל כוח שאיבה על המיץ כלפי מעלה.
מה שגורם למיץ לעלות כלפי מעלה הוא לחץ האוויר האטמוספרי שמצוי מחוץ לכוס השתייה הגורם לדחיפת פני המים שבכוס.
אם כן, מדוע לא עולים המים בקשית כל הזמן?
------
זאת כיוון שלחץ האוויר שמצוי בתוך הקשית מתנגד ומפעיל לחץ בכיוון ההפוך. הזכרנו קודם שלחץ האוויר תלוי בצפיפותו. כאשר אנו שואבים את האוויר מהקשית, אנו מורידים את הלחץ בתוכה. הלחץ שמחוץ לקשית נשאר קבוע וגורם לעליית המיץ.
חוק ברנולי
עד עתה דיברנו על לחץ אוויר שמפעיל אוויר השרוי במנוחה.
באזור בו נמצא אוויר בתנועה, המצב שונה.
נרצה להבחין בשני היבטים של לחץ האוויר: לחץ סטאטי ולחץ דינאמי.
הלחץ הסטאטי הוא הלחץ שמפעיל האוויר במנוחה והוא פועל בצורה שווה לכל הכיוונים.
הלחץ הדינאמי פועל כאשר אוויר (או כל זורם) נמצא בתנועה והוא פועל בכיוון זרימת האוויר בלבד.
באזור בו האוויר זורם, הלחץ הסטאטי יורד והדינאמי עולה. ככל שמהירות האוויר גדולה יותר, כך יקטן הלחץ הסטאטי והלחץ הדינאמי יגדל.
חוק ברנולי המתאר את משוואת הלחצים מתואר בנוסחא הבאה: Const = Ps + Pd
כאשר:
Ps - לחץ סטאטי
Pd - לחץ דינאמי
Const - גודל קבוע.
ועכשיו, כל התודות , העזרות, התמיכות, הקרדיטים המקורות וכו וכו מוענקות ל : לי כמובן כמובן, וויקיפדיה, מט"ח, highlearn' קרן לגסי הריטג', נוער שוחר מדע משרד החינוך ואנציקלופדית כרטא
נא להגיב לקח לי הרבה זמן!