כמה מילים על הפרק:
לפני כל פרק אני אכתוב כמה מילים עליו, בפרק הראשון החלטתי שלא להתמקד בדמות הראשית כי אם הייתי עושה את זה לא הייתי בונה מתח, החלטתי לתת לכם קצת רקע על אחת הדמויות שישפיעו הרבה על הסיפור אבל לא יגיעו לדרגת דמות ראשית.
פרק 1: הספינה עוגנת
צפירת הספינה נשמע שוב ושוב, ועשן חזק יצע מהערובה של הספינה, כעשרים מאמנים עמדו על הסיפון מביטים אל האי גלפגוס, שהולך ומתקרב עליהם לאט לאט.
המאמנים בני העשרה שמעו על האי הזה רק אתמול בחדשות אחרי שמדענים כבר ביקרו בו, בדקו אותו, ולא מצאו סכנה, אלפי מאמנים רצו להרשמה להפלגה הראשונה לאי, אבל רק עשרים מביניהם היו מספיק מהירים.
הספינה הלכה ותהקרבה אל האי שלא נראה כל כך רחוק, אבל נותרה עוד שעת הפלגה אחת עד להגעת הספינה אל האי ועגינה בו.
בחדר האוכל ישב לו טום הנס, נער צעיר כבן שש עשרה , למרות מידות גופו הקטנות הוא זלל במהירות את כל האוכל שהיה על חמשת הצלחות שהיו מפוזרות על השולחן, הוא ניגב בכל פעם את מעילו הירוק כאשר טיפה קטנה של קטשופ נפלה על המעיל.
לא חלף הרבה זמן וכל הצלחות היו רייקות, טום סידר במהירות את כובע הצמר הירוק שהיה על ראשו והסתיר את שערותיו החומות וקם מהכיסא במהירות. נראה שהוא לא מתרגש מהאי, הריי הוא זכה בליגת ג'וטו השנה, אבל למרות שזכה בליגה, החליט לא להמשיך עם הפוקימונים שלו משם ושם את כולם אצל הפרופסור, רק את אחד מהם הוא השאיר אצלו.
כאשר הוא עובר במסדרון המוביל ליציאה אל הסיפון ראה עוד ילדים בגילו, גם הם באו לאי, נראה שכל מי שנרשם בהרשמה המהירה באתר כבר התחבר לילדים האחרים שבאו, אבל רק טום נראה שונה מכולם, כאילו לא קשור בכלל אל הילדים האלה שכל פעם שחלף לידם הם הביטו בו כאילו היה סוג של אל.
~ שבוע לפני ההפלגה ~
"זה שלב הגמר הגדול של הליגה, לכל מאמן נשאר רק פוקימון אחד, הקרב הזה היה מפתיע, הוא היה קשה, אבל עוד מעט נדע סוף סוף מי יהיה האלוף של ליגת ג'וטו טום הנס או מירה לין " אמר המנחה שקריין בעמדת השידור, נראה שהוא אפילו בלחץ במתרחש בזירה שעייתה עשויה סלעים גדולים וחומים. בצד הימני של הזירה עמד טום, הוא אחד בפוקדור האחרון שנשאר לו, הוא אחז בו קרוב לפניו ועצם עיניים כאילו התפלל, ואז כעבור כמה דקות זרק אותו לגובה, הפוקדור הסתובב כמה שניות באוויר ואז נפתח, ממנו יצא אור אדום שתוך כמה שניות קיבל צורה, מן הפוקדור יצא פוקימון דמוי סמור, על גופו היו שני צבעים, בחלק התחתון צהוב ובחלק העליון של גופו כחול כהה. נראה שבכל פעם שהוא צווח צווחת זעם להבות חזקות יצאו מזנבו ומהאזור שבין אוזניו, הוא נראה פוקימון חזק.
מירה עמדה בצד השמאלי של הזירה , היא הביטה על הפוקימון של טום והחיוך עלה על פניה, היא הביטה בפוקימון שלה שהייתה דמויית פרה, בעלת מבנה גוף רחב וצבעו ורוד שחור. מירה מחאה כף מרוב שמחה והשמלה הוורודה שהיא לבשה זזה מצד לצד, ושערה בלונדיני נע מצד לצד כאשר חיוך של ביטחון על פניה.
"קדימה מילטאנק תיקפי ברמיסה" אמרה מירה ולפתע המילטנק שלה למרות כל משקל גופה החלה לרוץ במהירות לכיוון קווילבה שלא זז ממקומו.
"קדימה קווילבה תקוף במתקפה מהירה ואז בלהביור" אמר טום, קווילבה המתין עוד כמה שניות ואז לפתע מילטנק קפצה לגובה ועמדה לפגוע בקווילבה עם מתקפת הרמיסה אבל לפתע קווילבה תקף במתקפה מהירה וחמק מהרמיסה, מילטנק נכנס בחוזקה באדמה ונופצה את הסלעים שהיו וגרמה לעפר האבנים לעוף אל הצדדים, קווילבה רץ במהירות כאשר הוא מאחוריה ואז הוא תקף אותה בלהביור, להבות חזקות עפו מהפה שלו לכיוונה של מילטנק המופתעת ופגעו ישר בפניה, ליטנק החלה לצווח מרוב בהלה וכאב.
"עכשיו קווילבה תקוף את מילטנק בכל הכוח בגלגל להבה" אמר טום שנראה שהביטחון חזר עליו, קווילבה התחיל לרוץ במהירות לכיוונה של מילטנק שוב ואז קפץ לגובה ואז החלה להקיף אותו ונוצר מן גלגל אש ענקי שהחל לרדת במהירות לכיוונה של מילטנק שלא נראתה מופתעת. גלגל הלבה התקרב במהירות , מילטנק הביטה על על הגלגל ומבט זועם עלה על פניה ואז לפתע היא קפצה לכיוון גלגל הלהבה ותקפה בחבטת זאן בכל הכוח, גלגל הלהבה התפוצץ והלהבות עפו ממנו לכל הצדדים אבל אפילו לו ניצוץ אחד פגע במילטנק, תוך שניות הלהבות נעלמו וקווילבה שהיה בתוך גלגל הלבה עף על הריצפה וחטף מכה ריצנית, מילטנק נפלה על אחת האבנים והביטה בחיוך מרושע על קווילבה. טום הביט במתרחש ושוב הביטחון נעלם ממנו, לעומת זאת מירה נשארה עם ביטחון לאורך כל הקרב נראה שהיא עומדת לנצח.
"עכשיו מילטנק מכת גוף בכל הכוח " אמרה מירה והחייכה את הרחב שלה, היא ידעה שהיא הולכת סוף סוף לנצח בליגה. מילטנק החלה לרוץ במהירות לכיוונו של קווילבה ששכב פצוע על האדמה, מילטנק קופצה על קוולבה ונראתה כמו עטלף שמנסה לצוד את הטרף שלו, מילטנק פגעה בחוזקה בקווילבה וגרמה לאדמה לקרוס פנימה וגרמה לפיצוץ חזק של סלעים שמלא את כל הזירה בעשן ובעפר של סלעים.
טום הביט ומבט מבוהל עלה על פניו, השופט נראה מוכן להכריז על הזוכה בגמר של הליגה, העשן התפזר במהירות רבה, הקהל הביט על הזירה ונראה מתוח מתמיד, מילטנק עמדה על אחד הסלעים, ולא נראתה אפילו סריטה אחת על גופה , היא החלה ללכת לכיוונה של מירה. השופט החל להרים את הדגל שמכריז על הזוכה ואז לפתע נשמע פיצוץ חזק ופרץ אש ענקי יצא מהחור שנפער במרכז הזירה ובתוכו היה קווילבה. תוך שניות יצא מהבור בקפיצה קווילבה הוא נראה זועם מאוד, הלהבות שעל גופו היו גבוהות וגדולות, הם זהרו וככל שחלף הזמן הלהבות גדלו יותר ויותר.
ואז לפתע קווילבה החל לרוץ במהירות ולהבות הקיפו את גופו, קווילבה תקף שוב בגלגל להבה אבל הפעם זה היה גלגל ענקי, גודל כזה לא נראה אף פעם, נראה כאילו לקווילבה יש יכולת מיוחדת של להט.
"מילטנק תיקפי מהר בכדור ג'יירו" אמרה מירה בלחץ רב, מילטנק החלה להסתובב במהירות ולהתקרב במהירות אל גלגל הלבה של קווילבה, הקרב הגיעה לשלב הכי מותח, השניים התקרבו זה לזה במהירות ונראה שככל שהם מתקרבים זה לזה האנרגיה שלהם מתאצמת, לפתע נשמעת צפירה חזקה, לפתע טום התעורר כאשר הוא ישב אל אחד הספסלים שעל הסיפון, הזיכרון הזה הידהד בראשו ונראה שלא רגע הניצחון הוא זה שמעניין אותו, אלה רק הרגע הזה בקרב, הרגע שגרם לו להרגיש חסר שליטה במה שקורה שם. הצפירה המוזרה נשמע שוב, זו הצפירה של הספינה שאומרת שהספינה הגיעה סוף סוף לחוף של האי גלפגוס.
כל המאמנים מסתדרים בשורה כדי לרדת במהירות מהספינה אל האי, טום קם במהירות מהספסל והביט לכיוון המזח, טום מתקדם במהירות ולפתע רואה על המזח שלושה פרופסורים, הם מציידים את המאמנים בפוקדורים ובפוקדע, טום לא מתלהב מזה, נראה שהוא דווקא קצת עצוב, אבל האי זה המקום היחיד שהוא ילך ללכת עליו כדי לברוח.
~ מחוז סינו, יום לפני ההפלגה ~
טום היה במעבדתו של הפרופסור, הוא הניח על השולחן מהברזל את כל הפוקדורים של הפוקימונים שתפס במחוז ג'וטו מלבד פוקדור אחד שאותו טום הכניס לכיס שלו. הפרופסור ירד במדרגות מהעץ לכיוונו של טום, הפרופסור היה אדם מבוגר בעל שער קצר ולבן, ועל פניו היה שפם, הוא לבש חלוק מעבדה ונראה מאוד שמח כאשר ראה את טום.
"מה שלומך טום, איך זה להיות אלוף ליגת ג'וטו החדש?" שאל הפרופסור כאשר חיוך של גאווה על פניו, טום לא נראה כזה שמח, משהו הטריד אותו.
"אני לא נצחתי בצורה הוגנת בליגה, לא הגיעה לי לנצח בליגה" אמר טום והביט לכיוון הריצפה כאשר דמעת עצב ירדה מפניו.
"מה!? איך יכולתה בדיוק לרמות" אמר הפרופסור שמבט מבוהל על פניו, נראה שהוא בעצמו לא מבין למה טום מתכוון, הפרופסור הביט בפוקדורים ולפתע מבט מבוהל עלה על פניו "איפה הפוקדור של קווילבה?" שאל הפרופסור בזעם, כאילו ידע שמשהו לא בסדר.
"אתמול אחרי הליגה שחיכיתי להסעה שחררתי את קווילבה ואז שברתי את הפוקדור שלו" אמר טום, לא נראתה אפילו טיפת חרטה על מעשיו נראה שמשהו אחר מטריד אותו.
"אתה עשיתה מה? מה עובר עליך, אתה לא מבין שאתה עושה שטויות, זו לא הייתה רמאות, זו הייתה דרך הוגנת איך שנצחתה, תפסיק לדבר שטויות." אמר הפרופסור בכעס רב כאילו הוא בעצמו הבין את מקור הבעיה.
"תפסיק כבר, הכל באשמתך. זהו מחר אתה לא הולך לראות אותי פה יותר, מה חשבתה שאני הולך עכשיו לראות אותך יום אחרי יום, אתה הרסתה את החיים שלי, מחר אני עוזב את המקום הזה ואתה לא תראה אותי בחיים, לא אתה ולא אף אחד" צעק בזעם טום ואז לפתע החל לרוץ במהירות לכיוון דלת היציאה מהבית של הפרופסור ופתח את הדלת ויצא החוצה בריצה, הפרופסור רץ אחריו עד לדלת הכניסה ושם הוא נעצר, הפרופסור נראה עצני, לפתע נראה שמשהו אפילו אותו החל להטריד.