נושא: נקמת הצללים

נקמת הצללים:
הקדמה:
לעומר קרה משהו אפל או יותר נכון משהו מוצלל.
צל הוא סתם משהו נכון,הוא לא יכול לפגוע או לעשות משהו בכוחות עצמו,נכון?אז זהו,אל תהיו כול כך בטוחים.
שעומר עבר דירה מדרום הארץ לצפון הארץ,בבית החדש שלו יש מחסן נעול מסתורי,מרתף מלא בעכבישים ועכברים ענקיים,וספרייה בתוך חדר העבודה הישן.
עומר לא רק עוזב את ביתו הישן אלא גם את חבריו הטובים מאוד.
הוא מצא להם תחליף אך ברגע שאחד מחבריו מגיע לביתו בפעם הראשונה,עומר מוצא ספר ישן,הוא לא מצליח לקרוא את כותבתו,הכתובת היא Eorum liberumbrarum,הוא הרגיש שמשהו רע הולך לבוא,הוא לא יודע כמה רע...


פרק ראשון:
שנאתי את הבית החדש,הוא רק צרות צרורות,למה הוא צרות צרורות לזה אני עוד יגיע,בוא נתחיל בסיפורנו,מההתחלה.
שמי הוא עומר,עומר ג'ונס,אני גר או יותר נכון גרתי בדרום הארץ,בבאר שבע,אך אחרי שתיים עשרה שנים אני ומשפחתי עברנו למקום בצפון,בחיפה.
התחלתי ללמוד בבית הספר החדש על שם אלכסנדר מוקדון ממש כמה ימים אחרי שעזבתי את ביתי הישן.
טוב אני אספר לכם על בית הספר,בית הספר החדש שלי הוא בית ספר יחסית די חדש,מגיעים אליו רק תלמידים של מאיות וציוני תשעים,יש כשלוש שכבות של לימודים,שכבת כיתות ז' יש בה כעשר כיתות,שכבת ח' שבה אני הולך ללמוד בקרוב שמה יש רק שמונה כיתות,ובשכבת ט' יש גם שמונה כיתות.
אנו אספר לכם עליי ועל היום הראשון.
שערתי הוא שחור כמו הלילה הוא מחסה לי חלק קטן מאוד מהמצח שלי והוא מגיע לי עד לעורף,יש לי מין אוזניים מצחיקות כאלה כמו של פיטר פן,עייני הם ירוקות עזות ובוהקות,יש לי מין חתך קטן מתחת לעיני השמאלית,בגלל מסמר שקיבלתי בכיתה ה' אבל זה סיפור אחר שאותו לא אספר,יש לי עור חיוור למדי,וזהו זה אני,עכשיו אני אספר לכם על המקרה,מקרה מפחיד מאוד,שכמעט הוביל למוות שלי ושל חבריי.
ככה התחיל היום הראשון בבית הספר,שומר בית הספר הכניס אותי דרך שער הברזל,הוא שאל אותי לשמי ועניתי לו:"עומר ג'ונס,אדוני השומר",השומר הוציא מחברת ישנה מאוד ואמר לי בקול רדום מאוד:"עומר ג'ונס,ח' חמש,אתה רואה את הבניין שמאחורי,לך לשם,לקומה האחרונה,כנס לחדר מספר מאתיים עשרים ושלוש,זוהי כיתה ח' חמש,יום נעים",עקבתי אחרי הוראות השומר המוזר והרדום והגעתי לחדר הכיתה,החדר היה נטוש כמעט,חוץ משלושה ילדים,שתי בנות,אחת עם משקפיים מרובעים וכחולים,ושיער חום-זהוב היא דיברה עם ילדה נמוכה ממה בערך בראש עם שיער כתום לגמרי שנראה כאילו הוא עולה באש,שתיהן לא נראו לי בדיוק נחמדות,אבל לא נורא,אמרתי לעצמי מה שיהיה יהיה,היה עוד ילד אחד בכיתה,ילד עם משקפיים מרובעים כמו לילדה הראשונה,מין סימן לידה על המצח,שיער חום דוקר וקצר,נמשים מכמעט בכול מקום בפניו,לא ראיתי איזה צבע עיניים יש לו בגלל שהוא היה שקוע בספר,לא ראיתי איזה ספר זה.
הילדה עם השיער הכתום הסתובבה במהירות לכיווני ואמרה,היה לה קול צפצפני ודי מרגיז שאמר:"עדן יש פה ילד חדש,הוא בדיוק כמו בגובה של הגמד",הילד שכנראה כינו אותו "גמד" הוא זה שקרא ספר,שמעתי את הספר נסגר בזעם,הוא אמר כמעט בצעקה:"סתמי יא חתיכת ג'ינג'ית טיפשה!".
"עוד פעם גיא ונועה רבים,היי תראו ילד חדש!" אמר קול חדש,של ילדה,הסתובבתי וראיתי ילדה בגילי,שיער חום אסוף בקוקו,עיניים חומות-דבש,גבוהה למדי ודי יפה אם לומר את האמת,הילדה ששמה הוא עדן התקדמה לעבר החדשה וחיבקה אותה כאילו לא נפגשו מזמן,שמעתי קול רעם גדול,בשעון שלי השמיע את הצליל המרגיז שהוא משמיע כול פעם שיש שעה עגולה,השעה היא שמונה בדיוק עכשיו,הסתכלתי לשמיים ולא ראיתי אף ענן בשמיים,"מוזר" אמר הילד ששמו הוא גיא,הילדה ששמה הוא נועה הוסיפה:"גיא,הפעם אני מסכימה איתך,ולעניין אחר,ילד חדש איך קוראים לך?" הסתכלתי על נועה ואמרתי בקול חלש שלא אופייני לי:"שמי הוא עומר,עומר ג'ונס נעים להכיר" ניסיתי לחייך,חיוך קלוש אפילו,אך גם זה לא עלה,זה נמאס עליי כבר מזמן שקוראים לי 'ילד' או 'חדש' זה מעצבן אותי מאוד.
לא ידעתי שבדיוק פגשתי חברים חדשים,קלטתי בזווית עיני משהו מוזר,משהו מחריד,אולי רק אני ראיתי את זה,הצל של הילדה נועה התרומם לגובה המדויק שלה,כמו בן אדם אמיתי אך שחור משחור,עיני הצל המוזר היו שחורות כמו הגוף שלו,מצמצתי והצל נעלם,שמעתי קול שאומר:"Umbra</SPAN>ultionemveniet</SPAN>" ידעתי שזה לטינית אבל אני קלטתי רק מילה אחת במשפט המילה היא "Umbra" שאומר "צל" אולי יש קשר בין הדברים חשבתי לעצמי,נשמע עוד רעם ללא ענן,אך הפעם,כנראה כמו הצל של נועה,כמו המשפט,גם את זה רק אני שמעתי.
ראיתי איך הקול מחשיך,פתחתי את עיניי וראיתי שחור משחור,אחרי זה ראיתי אור בוהק וראיתי דמות שחורה מתקרבת אליי,הדמות אמרה לי בלי להניע שפתיים,אם היו לה כאלה:"אני וחבריי עוד נבוא על נקמתם",אחריי זה ראיתי עוד אור בוהק ו...
המשך יבוא...

סיפור יפה
קצת קשה לעקוב אחרי הדמויות אבל יפה

סיפור יפה
קצת קשה לעקוב אחרי הדמויות אבל יפה

תודה אבל למה דאבל?

תודה,למי שלא יודע חלק מהשפטים מלטינית ואני אתרגם אותם בשבילכם,אם תרצו הראשון הוא "ספרם של הצללים" [זה מההקדמה] השני הוא "באה נקמת הצל" [מהפרק הראשון]

פורסם במקור על ידי טום רידל

תודה אבל למה דאבל?

לחצתי בטעות פעמים שלח תגובה

אמ...סיפור נחמד מאוד רק כמה הערות:
-חזרה מיותר לדוגמא:
הילדה עם השיער הכתום הסתובבה במהירות לכיווני ואמרה,היה לה קול צפצפני ודי מרגיז שאמר:"עדן יש פה ילד חדש,הוא בדיוק כמו בגובה של הגמד",הילד שכנראה כינו אותו "גמד

אם כבר היית כותב:
הילדה בעלת השיער הכתוב הסתובבה במהירות לכיווני ואמרה בקול צפצפני ודי מרגיז:"......

-קשה מאוד לזהות את הדמויות, אני מתכוון לכך שפתאום החלטת שגילינו את שמה של אחת הדמויות מבלי לשמוע אותו לדוגמא:
הילדה ששמה הוא עדן התקדמה לעבר החדשה וחיבקה אותה כאילו לא נפגשו מזמן,

משפט נורא נורא מסבך, מי עדן, מי החדשה?

שמתי לב שכתבת שהיא דיברה אל עדן לפני כמה שורות אבל היית יכול לנסח זאת כך:
"עדן יש פה ילד חדש,הוא בדיוק כמו בגובה של הגמד" פנתה הנערה בעלת השיער האדמוני אל הנערה בעלת השיער החום.

עוד משהו שהציק לי זה שרצף האירועים קורה מהר מדי:
לא ידעתי שבדיוק פגשתי חברים חדשים,קלטתי בזווית עיני משהו מוזר,משהו מחריד,אולי רק אני ראיתי את זה,הצל של הילדה נועה התרומם לגובה המדויק שלה,כמו בן אדם אמיתי אך שחור משחור,עיני הצל המוזר היו שחורות כמו הגוף שלו,מצמצתי והצל נעלם,שמעתי קול שאומר:"Umbra</SPAN>ultionemveniet</SPAN>" ידעתי שזה לטינית אבל אני קלטתי רק מילה אחת במשפט המילה היא "Umbra" שאומר "צל" אולי יש קשר בין הדברים חשבתי לעצמי,נשמע עוד רעם ללא ענן,אך הפעם,כנראה כמו הצל של נועה,כמו המשפט,גם את זה רק אני שמעתי.
ראיתי איך הקול מחשיך,פתחתי את עיניי וראיתי שחור משחור,אחרי זה ראיתי אור בוהק וראיתי דמות שחורה מתקרבת אליי,הדמות אמרה לי בלי להניע שפתיים,אם היו לה כאלה:"אני וחבריי עוד נבוא על נקמתם",אחריי זה ראיתי עוד אור בוהק ו...


היית יכול ליצור עוד קצת דיבורים שיכינו את הקוראים לרגע הזה, ולמה רק עומר ראה את הצל וחבריו לא הגיבו?


חוץ מזה אין לי הערות, בסך הכל פרק נחמד וסיפור עם הררבה פוטנציאל

תודה על ההערות שלך מור כנראה הם יעזרו לי מאוד הפרק הבא יפורסם בקרוב

אין בעד מה =] הפרק הבא יפורסם עוד הסופ"ש הזה?

אני מקווה חלק גדול ממנו מוכן אבל אני רוצה סוף פרק מותח

אחי יש לי עצה בשבילך תעשה פרקי גיבוי ז"א שיהיה מרווח של שניים שלושה פרקים שיהיהו לך ואז תפרסם למשל שפרק שלוש יהיה מוכן לך תפרסם את פרק 1 והלאה

צודק,אז יקח לי יותר מיום,אני מקווה שמחר זה יהיה מחר אם לא מחר אז יום ראשון או שני

סורי אבל אין לי כוח יותר לכתוב את הסיפור הזה,אני בקרוב אפרסם סיפור חדש