נושא: הרפקאות באיים

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

טל-
אתה יכול לבחור לאן שאתה רוצה ללכת. יש לך 27 איים הכל פתוח.
אין מפה מוסדרת שאתה חייב לעבור מעיר אחת לאחרת ואין לך ברירה.
פה הכל פתוח.

"אני רוצה ללכת לאי פאיירצ'אילד האי בו גדלתי, אני רוצה לתפוס שם כמה פוקימונים טובים ולראות את אבי לפני שאני יוצא למסע הגדול" אני אומר לאיש

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

שיר-
את מתחילה להיסתובב בין המעבורות וקלטת מעבורת גדולה למדי אשר על הגשר המוביל אליה רשום "לאי טורקו- רק 50$".
מסביבך נוהרים פנימה עשרות אנשים ומשלמים לקופאי שעומד בתחתית הגשר.
מה תעשי?
~~~~~
ד"א את יכולה ללכת לאיזה אי שאת רוצה- אין סדר באיים (:

אני שולפת את הארנק וממנו אני שולפת חמישים דולרים חדשים. אני מתקרבת אל הקופאי ומניחה על הדלפק את הכסף, "כרטיס לאי טורקו בבקשה."

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

[SIZE=1][COLOR=Green]לי-
[COLOR=Black]מגבי בשנייה קופץ מהספסל ונראה מוכן ומזומן לקרב. אתה קם בהיתלהבות יחד עם מגבי ושניכם מתחילים ללכת ליד הנמל בחיפוש אחרי פוקימון ותוך כמה שניות אתם מוציאים את עצמכם מול פוקימון קטן וכתום בעל צבטות קטנות ואתה מזהה במהירות שזהו קרבי () שנראה חזק מאוד.
מה תעשה?

אני אומר למגבי"אני יודע שהיה לך קשה להילחם נגד פוקימון מים.אך נסה בכול כוחתיך להביס אותו.אוקי תפזר ערפיח בזירה שקרבי לא יראה כלום ואז תפתיע אותו בגחלת"

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

התחלה:
אחרי קבלת הפוקימון מהפרופסור ואחרי השיט הזוועתי ממחוז הקודם שלכם אתם יורדים מהספינה באי לאמין במחוז האיים.
הירידה מהספינה עושה לכם טוב, שהייה מרובה בים לא עושה לאף אחד הכי טוב.
עד עכשיו כבר הספקתם להכיר את הפוקימון שלכם והתחברתם איתו ממש טוב בשיט שארך שלושה ימים.
כשאתם יוצאים מהנמל אתם מגיעים לשוק דייגים, המסריח מריחות הים והדגים.
אתם מסתכלים סביב ורואים בעיקר בתים ומספר חנויות של מזון. מרחוק אתם רואים גם חוף ים עם מים צלולים.
לפני שאתם מחליטים ללכת לאן שהו אתם נזכרים שבשביל לצאת מהאי אתם צריכים ספינה אחרת.
מה תעשה?

אסתכל סביב ואסרוק את האי מהמקום בוא אני עומד, 'וואוו מקום נחמד..' אחשוב לעצמי בחיוך.
לאחר מכן אמלמל בשקט "אוקיי לאחר השייט הארוך הזה אני חושב שעוד קצת ים זה לא מה שישבור אותי, נלך לדוג!" ואתחיל לצעוד אל החוף..
בדרך אוציא את מאצ'וק, אומר לו בחביבות "קדימה מאצ'וק נסתובב קצת על החוף אולי נכיר חבר חדש או שתיים!"

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

טל-
"לאי פאיירצ'ילד?!" האיש קורא בפליאה "ידיד הצעיר אף אחד אינו יודע לאי הזה. הוא כ"כ עמוס בסכנות שכמעט אף אחד אינו שט לשם. אבל אם תחשוב על מקום אחר אני יכול אולי לקחת אותך איתי בטרמפ" הוא בחיוך וקורץ לך.
מה תעשה?

"אשמח אם תיקח אותי לאי קומקואט" אומר לאיש

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

[SIZE=1][COLOR=Green]לי-
[FONT=Arial][COLOR=Black]מגבי מהנהן בהסכמה ואז פותח את פיו הקטן ומתוכו יוצא עשן סגלגל באופן רעיל במיוחד ומכסה את כל המגרש. הדבר האחרון שאתה רואה זה את קרבי מסתכל מופתע מהעשן הסגול ועוצם את עיניו ומגן עליהן בעזרת צבטיותו.
"קדימה מגבי גחלת!" אתה צועק ומתוך הערפיח הכבד אתה רואה אש פוצעת בעוצמה וחודרת דרך העשן וגורמת לפיצוץ גדול, אשר הודף גם אותך לאחור.
כעבור כמה שניות ושיעולים רבים הערפיח מתעופף ואתה רואה את מגבי עומד כנגד קרבי שנראה מעט פצוע, אבל נשאר עומד.
לפתע מגבי מכוון את אחת מצבטותיו ושולח מהן עשרות בועות אשר מתעופפות במהירות לכיוונו של מגבי.
מה תעשה?

]

אני אומר למגבי"תחמק מהר מהבועות של קרבי ואז תקוף את קרבי בגחלת הכי חזקה שלך"

כינוי בפורום:‏~HannibaL ThE CannibaL~
שם:תומר
רקע:
שלום לי קוראים תומר, אני לא ממש מפורסם אבל נולדתי במחוז סינו בעיר טוינלייף, אבי היה דוקטור למאובנים בעיר אורבורג ואימי הייתה שוטרת בעיר טוינלייף.
אימי ואבי נפגשו באירוע די מיוחד שהוא: היה פריצה במעבדה שאבי עבד בו ואז אימי באה כדי לעזור.ההורים שלי התאהבו במבט ראשון ולאחר-מכן הם התחתנו ואני נולדתי.בגיל 5 הלכתי לעבודה של אבי בעיר אורבורג, ראיתי את הדברים במעבדה אבל הוא לא נתן לי להתקרב.אחרי שחזרנו הביתה ברחתי מהבית, נהייתי מבוהל והתחיל לרדת גשם.אני התחלתי לבכות לאלוהים ואז הגיע ראלטס קטן, הוא ניגש אלי וניחם אותי.בעזרת ראלטס נרגעתי והבנתי שאני יהיה מאמן אני אבחר ברלטס שאני יהיה מאמן.לאחר-מכן ראיתי קירליה שהשתמש בשיגור ובא אלי.הוא הסביר לי בטלפתית שהראלטס ברח ממנה אבל הוא נרגע כעת.קירליה הודתה לי ואז היא החזירה אותי לביתי שבעיר טווינליף.
מאז המקרה חלפו כמה שנים ואני התבגרתי ונהייתי אחראי, שמעתי על התחרות בגיל 10 ורציתי לצאת למסעי כבר בגיל 10.
הורי לא הסכימו לי כחשבו שאני "קטן" ואני לא יוכל להסתדר לבד באי.הם אמרו לי שאני הגיע לגיל 13 אוכל לצאת למסעי עם הפוקימון המעודף עלי ראלטס.
ושהגעתי לגיל 13 החלטתי לצאת למסע. ידעתי בדיוק עם איזה פוקימון אתי רוצה להתחיל, והורי אישרו לי לצאת למסע הגדול של חיי.
גיל: 13
התחלתי:רלטס בן
העדפות לסוגים: אש, מים, אדמה
תגים: לא לגעת
ציוד: פוקידע, אין סוף פוקדורים, תרמיל גב, אין סוף אוכל ושתייה, מצפן, שק שינה, שיקוים.
הערות: מדקיפ ואבן שחר.
מקווה שהטופס טוב ואמרת שיש לי מקום שמור

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

דרייק-
מצ'וק יוצא מהפוקדור שלו ומחייך אליך נרגשות ומתחיל לצעוד לידך ביראת כבוד.
אתם מגיעים לחוף הים ומתיישבים קרוב ליד ריף קטן. אתה מוציא את תיקך את החכה ומשליכה לתוך הים.
אתה ומצ'וק יושבים ומחכים, ומחכים ומחכים וכעבור שעה החכה מתחילה להימתח כפלי מטה.
מ'צוק מתריע אותך ותופס בחכה בחוזקה.
מה תעשה?

"היי, היי!" אצעק שמח ומופתע.. לאחר מכן אתפוס גם אני את החכה יחד עם מאצ'וק.
ארקוץ עליו בחיוך ואומר "אוקיי מאצ'וק יופי של זריזות מחשבה, עכשיו בספירה שלי בשלוש מושכים!"
אפעיל את שריריי והאחז חזק בחכה ואז אספור בנשימות עמוקות "1..2..3!!!" ואמשוך יחד עם מאצ'וק כלפיי מעלה בכל הכוח!

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

התחלה:
אחרי קבלת הפוקימון מהפרופסור ואחרי השיט הזוועתי ממחוז הקודם שלכם אתם יורדים מהספינה באי לאמין במחוז האיים.
הירידה מהס]ינה עושה לכם טוב, שהייה מרובה בים לא עושה לאף אחד הכי טוב.
עד עכשיו כבר הספקתם להכיר את הפוקימון שלכם והתחברתם איתו ממש טוב בשיט שארך שלושה ימים.
כשאתם יוצאים מהנמל אתם מגיעים לשוק דייגים, המסריח מריחות הים והדגים.
אתם מסתכלים סביב ורואים בעיקר בתים ומספר חנויות של מזון. מרחוק אתם רואים גם חוף ים עם מים צלולים.
לפני שאתם מחליטים ללכת לאן שהו אתם נזכרים שבשביל לצאת מהאי אתם צריכים ספינה אחרת.
מה תעשה?
[/COLOR][/FONT]

'אני חייב ללכת לספינה אבל אני אקנה לי קודם אוכל...'אחשוב לעצמי תוך כדי שאני הולך לחנות מזון די זולה.