פרק 14:חברי המשלחת
לפעמים הדבר שהכי כואב לנו, הוא הדבר שמייצג את האמת , למרות שיש אמיתות שאנחנו לא רוצים לדעת ואם נדע רק ניפגע ואולי לא נוכל לספוג
את הכאב שיכול להזיק לנו בצורה משמעותית.
כאב, רק שלוש אותיות וכל כך הרבה כוח במילה אחת
שקר ,רק שלוש אותיות וכל כך הרבה שקרים במילה אחת
רצח ,רק שלוש אותיות וכל כך הרבה רוע במילה אחת -פשוטה ויחידה שגורמת ליציאה לאור של האמת לאמיתה .
"אנחנו רוצים להציע לך הצעה שלא תוכל לסרב לה " אומר סקוט ומחייך כאשר תוך רגעים ספורים לא היה למת'יו מה להגיד חוץ מלהסכים
מת'יו היה אז בן 22 בלבד.
הייתי חייב לשאול גם משהו ,כדי להרגיע את עצמי
"בני כמה אתם?" אני שואל
ריצ'רד מביט בי ואומר "אני בן 36" בחיוך
ומת'יו שנראה זקן , בגיל אכזרי אומר "אני בן 70".
אנגליה,שנת 2000 ,ה1 במרץ ,נמל התעופה בלונדון -פלאשבק
נמל התעופה היה נורא עמוס באותו יום ,הראשון במרץ תאריך שכזה לעולם לא ישכחו ,האנשים שנקלעו להרפתקה שלא ידעו לאן היא מובילה
ההרפתקה שתשנה להם את החיים בכניסה מסכנה אחת לפתח מסתורי .
חברי המשלחת היו ריצ'רד , סקוט ,זואי ,מת'יו ועוד כמה מורים מהאורנברסיטה .
"תלמידים ,אנו נורא שמחים שהחלטתם לצאת למסע הזה" אומר המורה לגיאוגרפיה
"אנו חושבים שהמסע הזה יעשה לכם רק טוב" אומרת המורה להיסטוריה
לפתע צועד אחד המורים ונוגע במשקפיו באיטיות כאשר הוא עונב עניבה מכובדת וחליפה יפיפייה הוא אומר לכולם "בוקר טוב" בחיוך רחב
"בוקר טוב המורה" אומרים לו ארבעת התלמידים
"במסע הזה אתם יכולים לקרוא לי ונקטר"
ונקטר היה המורה שלהם לפיזיקה וביולוגיה קאונטית , הוא היה מורה באוקספורד שלוש שנים ,וכך הוא הגיע למצרים ...
"אז איך אתה מרגיש המורה?" שואלת זואי
"כן ,הרי היית חולה כמה ימים " אומר סקוט ושניהם מחכים לתשובה
"אני מרגיש טוב ,הייתי קצת חולה כנראה התקררתי" אומר ונקטר
"טוב אז מה עכשיו?" שואל ריצ'רד
"עכשיו נחכה" אומר ונקטר
"למי?" שואלת זואי
"לחברה ותיקה שלי" אומר ונקטר ומחייך חיוך רחב כאשר מתקרבת אישה דיי מבוגרת אלינו בטרמינל
"שלום לכולם" אומרת בחיוך רחב לכל המורים ומציגה את עצמה בפנינו
"שלום לך" אומר מת'יו ולוחץ את ידה
"אתה יודע מי זאת?" שואל סקוט את מת'יו
"בטח שאני יודע מי זאת , זאת פיסיקאית ישראלית גאונה מבין הטובות בעולם" אומר מת'יו
"זאת עדה , עדה יונת" אומר ונקטר
עדה מחייכת אלינו בחיוך רחב ושמח
מצרים,שנת 2000 ,ה2 במרץ ,פירמידות אג'הל -פלאשבק
חברי המשלחת נחתו במצרים והחלו ללכת כמות הליכה ענקית לעבר הפירמידות שאותן רצו לחקור
"אז הנה הגענו" אומר ונקטר
מולם ראו שני פירמידות ענקיות ,שאומרים שהן הגדולות ביותר במצרים ובמדבר.
"זה מדהים" אמר ריצ'רד
"זה כל כך ענקי!" אומר סקוט
"מעניין מה יש בפנים?" שואל מת'יו
"זה מה שאנחנו הולכים לבדוק" אומרת עדה
חברי המשלחת נכנסים באיטיות לפירמידה כאשר ונקטר הוא המוביל של שביל התהלוכה שמכיל עשרה אנשים בלבד.
ונקטר מתקדם ואז הם שומעים את זה... את הקול האכזרי של מה שעומד לרמוס אותם ..
"זה לא יכול להיות!" אומר ונקטר כאשר רואה את המפלצת
"רוצו!" צועק ונקטר ודוחף את כולם כאשר רץ ריצת ספרינט כאשר רק הוא יודע את הדרך יציאה
"ונקטר חכה לנו!" צועקת עדה כאשר לאף אחד מן חברי המשלחת אין מושג לאן צריך ללכת
ונקטר רץ ויוצא מן הפירמידה ומיד אחריו עדה .
השניים מתנשפים ועדה אומרת "אתה רץ מהר"
ונקטר שואל אותה "ראית איפה כולם?"
"הם לא היו מאחוריי" אומרת
ונקטר ועדה היו הראשונים והאחרונים לצאת מן הפירמידה הזאת ...
עברו כמה שנים והשניים החליטו להקים מחנה ליד הפירמידות ,במקרה שאיי פעם חברי המשלחת ייצאו משם .
ב2010 החליטה עדה שהיא לא רוצה להמשיך לחכות והיא חזרה לישראל אחרי שזכתה בפרס נובל .
מצרים,שנת 2000 ,ה2 במרץ ,פירמידת אג'הל השמאלית -פלאשבק
"רוצו!" צועק ונקטר ודוחף את כולם כאשר רץ ריצת ספרינט כאשר רק הוא יודע את הדרך יציאה
"ונקטר חכה לנו!" צועקת עדה כאשר לאף אחד מן חברי המשלחת אין מושג לאן צריך ללכת
"ונקטר!" צועק ריצ'רד מאחור כאשר לא מספיקים להדביק אותו ואת עדה
כולם רצים אחרי ריצ'רד שמוביל אותם לפינה קטנה ונידחת באמצע הפירמידה
"וואו" אומר מת'יו
"מה ואוו עכשיו?" שואל סקוט
"תראו את הקיר הזה!" אומר מת'יו
הם מביטים בקיר ורואים גלופות במצרית עליו , הם מבחינים שהקיר כולו שחור
"זה מדהים!" אומרת זואי
ריצ'רד נוגע בגלופות ולפתע נשאב לתוך הקיר
"ריצ'רד!" צועק סקוט כאשר לא מבין מה קורה שם
סקוט מסתכל בפינה ורואה את המפלצת
"הדבר הזה מגיע!" צועק סקוט
זואי , מת'יו והמורים נכנסים לתוך הפתח במהירות
סקוט נותר לבד מול המפלצת שעומדת מולו
הוא מביט למפלצת בעיניים ואומר "זה לא יכול להיות!" בעיניים מבוהלות
המפלצת מטיחה את סקוט על הקירות של הפירמידה כמה פעמים וסקוט מתעלף וכנראה מת.
האי סול ,שנת 2000 , ה2 במרץ -פלאשבק
ריצ'רד מתעורר בתוך שיח קוצני ,הוא לא מבין לאן הגיע ,כאשר מביט למעלה הוא הבחין בעצים גבוהים מאוד ושהשמים היו כחולים יותר מתמיד
החל לרדת גשם , טפטופים קלים .
ריצ'רד שומע רעש שמגיע מן השיחים ולפתע יוצא משם מישהו
ריצ'רד נראה מופתע כאשר מביט באיש שיצא מן השיח
"מי אתה?" שואל אותו
המשך יבוא..