פרק 10:ריצ'רד
לפעמים אתה לא יודע איך לספוג את הכאב ולפעמים הכאב גדול כדי לספוג אותו וזה מגיע למצב שזה בלתי אפשרי .
יש כאבים כאשר אתה נופל מן האופניים ,זה קרה לי הרבה פעמים ,אתה נופל ומקבל מכה חזקה כאשר העור נחתך ונגרם שפשוף קטן ,
העור שלך ישר מאדים ואתה נבהל ,אתה לא צורח מהכאב של הרגל ,אתה מיילל על זה שאתה רואה פתאום
את הרגל שלך ,שאותה אתה מכיר ,שאתה רואה אותה מדממת ,זה גורם לה להיראות שונה ואכזרי ,אתה מפחד ממה שאתה רואה וזהו הכאב
וזה מה שבעצם מכאיב לך ,לראות את הרגל שלך ,הרגל שלך ,שאתה מכיר שטוחה בצבע נורמלי של עור, פתאום מצוירית
בכתם דם אדום וגדול עם שריטה ענקית ואלוהים יודע מה עוד ,הסיטואציה כואבת ולא המכה .
מדוע אני אומר את כל זה? הכי כאשר אנחנו מתאהבים ,הלב לא באמת נשבר ,אנחנו פשוט מרגישים שזה הסוף ,שאתה לא
רוצה לחיות יותר ,אבל אז אתה רואה שהלב שלך בסדר ,הרי לא היית בחיים ,אם הוא היה נשבר.
לפעמים המטאפורות משתלטות על חיי הרעיוניות שלנו ,זה מה שעושה את זה מאתגר יותר .
ברגע שנעלמתי סבא שלי שם לב שנעלמתי
"תראו קאי נעלם!" אמר רפאל
"בואו אחריו" אומר לוק
הם לא הבינו איך נכנסתי , לוק פשוט השליך את גופו לקיר ורפאל וקייט ראו שהוא נשאב לתוכו אז הם עשו זאת גם .
"קדימה!" קפץ רפאל לתוך הקיר
ומיד אחריו קייט עם זינוק גבוה .
מקום לא ידוע ,שנה לא ידועה ,זמן לא ידוע ,בצד השני של הפתח
הוא פקח את עיניו בזהירות ,לוק גירד באפו כאשר ראה שפירית על האף שעומדת להיכנס לו לתוך הנחיר
"לא!" צועק לוק והתעורר כאשר נבהל ממה שראה .
"איפה אני ?" שואל את עצמו
לוק מחפש אחר אנשים או זכר למישהו מוכר .
"קאי!" צועק לי
"קאי! רפאל! קייט!" צועק לוק וממשיך לחפש אותנו ביערות
איסלה אלמה ,שנה לא ידועה ,זמן לא ידוע
"ברוך הבא קאי" אומר לי הבחור
"ברוך הבא לאן?" אני שואל בפליאה
"לאיסלה אלמה"
"איסלה אלמה?" אני שואל את הבחור
"אתה כבר תבין כשתצטרך" אומר לי
"רגע מה שמך ? " אני שואל את הבחור הגבוה עם השיער השחור והוא אומר לי
"סליחה שלא הצגתי את עצמי ,קוראים לי ריצ'רד" אומר לי
ריצ'רד מתחיל להתקדם לכיוון היערות ואומר לי "בוא איתי"
"לאן ?" אני שואל
"למקום מוגן" אומר לי ריצ'רד
מקום לא ידוע ,שנה לא ידועה ,זמן לא ידוע ,בצד השני של הפתח
רפאל שוכב על שדה קוצים רחב ומתעורר לו בקלות רבה כאשר נזכר איפה הוא היה לפני שנייה
"קאי ? לוק ?" שואל בעדינות רפאל כאשר מתרומם מן האדמה ועובר לעמוד על שני רגליו
"קאי ? לוק ?" שאל שוב רפאל.
רפאל חיפש אחרינו אך לא מצא הוא החליט להמשיך לתוך היערות כאשר פתאום הוא שומע רעשים מן השיח
"מי שם?" הוא שואל
מקום לא ידוע ,שנה לא ידועה ,זמן לא ידוע ,בצד השני של הפתח
קייט מתעוררת ליד מבנה עשוי אבנים ישנות , אבני כורכר .
המבנה מזכיר לה משהו שקראה עליו אבל היא לא נזכרה במה זה היה בדיוק.
"רפאל? סבא?" שואלת ומחפשת תוך כדי גם את ליאו שאבד כבר לפני יממה .
קייט מתקדמת לעבר היערות ולפתע שומעת רעשים מפחידים
"מי זה?" שואלת קייט ולוקחת אולר קטלני מכיסה ומכוונת לאווויר
"תזדהה !" אומרת
"מי שם?" שואל קול מן השיח , קול מוכר
"זאת קייט" אומרת קייט ומזדהה בפני הקול המוכר
קייט מגיחה ורפאל מוצא אותה
"קייט!" אומר רפאל באושר
"נורא הבהלת אותי ילדונת" אומר רפאל ונותן לה חיבוק
"גם אתה אותי" אומרת קייט וצוחקת
"איסלה אלמה" ,שנת 2012 ,30 ביוני
"אז תגיד ,איפה אנחנו?" אני שואל את ריצ'רד בסקרנות והוא כרגיל ענה לי
"באיסלה אלמה" .
"ואין לך מה לדאוג ,למרות שהסבים שלכם רצו להיכנס למצרים העתיקה ,התוכניות שלהם השתנו". אומר ריצ'רד
"מה זאת אומרת ? באיזו שנה אנחנו? חזרנו בזמן?" אני שואל
"לא , אתה נמצא בשלושים ליוני בשנת אלפיים ושתיים עשרה " אומר לי ריצ'רד
"אה אני הגעתי מהתאריך הזה" אני אומר לו
"נכון " עונה לי
"כל הדבר הזה מוזר לי , לאן אנחנו הולכים? ." אני שואל את ריצ'רד
"למקום מוגן" אומר לי שוב את אותו הדבר
מקום לא ידוע ,שנה לא ידועה ,זמן לא ידוע ,בצד השני של הפתח
"קאי !" צועק לוק וממשיך לחפש ביערות כאשר לפתע מבחין באור
לוק מתחיל לרוץ לכיוון שעומד לפניו והוא מגיע ורואה ים
"מה ?" שואל את עצמו
"אנחנו על יבשה!" אומר לוק כאשר עומד בהלם על החום
"אתה לא על יבשה , אתה על אי " אומר לו קול מוזר ולא מוכר
המשך יבוא...