נושא: עולם אחר-פרק 40 פרק אחרון !

פרק 14:חברי המשלחת

לפעמים הדבר שהכי כואב לנו, הוא הדבר שמייצג את האמת , למרות שיש אמיתות שאנחנו לא רוצים לדעת ואם נדע רק ניפגע ואולי לא נוכל לספוג
את הכאב שיכול להזיק לנו בצורה משמעותית.
כאב, רק שלוש אותיות וכל כך הרבה כוח במילה אחת
שקר ,רק שלוש אותיות וכל כך הרבה שקרים במילה אחת
רצח ,רק שלוש אותיות וכל כך הרבה רוע במילה אחת -פשוטה ויחידה שגורמת ליציאה לאור של האמת לאמיתה .

"אנחנו רוצים להציע לך הצעה שלא תוכל לסרב לה " אומר סקוט ומחייך כאשר תוך רגעים ספורים לא היה למת'יו מה להגיד חוץ מלהסכים
מת'יו היה אז בן 22 בלבד.
הייתי חייב לשאול גם משהו ,כדי להרגיע את עצמי
"בני כמה אתם?" אני שואל
ריצ'רד מביט בי ואומר "אני בן 36" בחיוך
ומת'יו שנראה זקן , בגיל אכזרי אומר "אני בן 70".

אנגליה,שנת 2000 ,ה1 במרץ ,נמל התעופה בלונדון -פלאשבק

נמל התעופה היה נורא עמוס באותו יום ,הראשון במרץ תאריך שכזה לעולם לא ישכחו ,האנשים שנקלעו להרפתקה שלא ידעו לאן היא מובילה
ההרפתקה שתשנה להם את החיים בכניסה מסכנה אחת לפתח מסתורי .
חברי המשלחת היו ריצ'רד , סקוט ,זואי ,מת'יו ועוד כמה מורים מהאורנברסיטה .
"תלמידים ,אנו נורא שמחים שהחלטתם לצאת למסע הזה" אומר המורה לגיאוגרפיה
"אנו חושבים שהמסע הזה יעשה לכם רק טוב" אומרת המורה להיסטוריה
לפתע צועד אחד המורים ונוגע במשקפיו באיטיות כאשר הוא עונב עניבה מכובדת וחליפה יפיפייה הוא אומר לכולם "בוקר טוב" בחיוך רחב
"בוקר טוב המורה" אומרים לו ארבעת התלמידים
"במסע הזה אתם יכולים לקרוא לי ונקטר"
ונקטר היה המורה שלהם לפיזיקה וביולוגיה קאונטית , הוא היה מורה באוקספורד שלוש שנים ,וכך הוא הגיע למצרים ...
"אז איך אתה מרגיש המורה?" שואלת זואי
"כן ,הרי היית חולה כמה ימים " אומר סקוט ושניהם מחכים לתשובה
"אני מרגיש טוב ,הייתי קצת חולה כנראה התקררתי" אומר ונקטר
"טוב אז מה עכשיו?" שואל ריצ'רד
"עכשיו נחכה" אומר ונקטר
"למי?" שואלת זואי
"לחברה ותיקה שלי" אומר ונקטר ומחייך חיוך רחב כאשר מתקרבת אישה דיי מבוגרת אלינו בטרמינל
"שלום לכולם" אומרת בחיוך רחב לכל המורים ומציגה את עצמה בפנינו
"שלום לך" אומר מת'יו ולוחץ את ידה
"אתה יודע מי זאת?" שואל סקוט את מת'יו
"בטח שאני יודע מי זאת , זאת פיסיקאית ישראלית גאונה מבין הטובות בעולם" אומר מת'יו
"זאת עדה , עדה יונת" אומר ונקטר
עדה מחייכת אלינו בחיוך רחב ושמח

מצרים,שנת 2000 ,ה2 במרץ ,פירמידות אג'הל -פלאשבק

חברי המשלחת נחתו במצרים והחלו ללכת כמות הליכה ענקית לעבר הפירמידות שאותן רצו לחקור
"אז הנה הגענו" אומר ונקטר
מולם ראו שני פירמידות ענקיות ,שאומרים שהן הגדולות ביותר במצרים ובמדבר.
"זה מדהים" אמר ריצ'רד
"זה כל כך ענקי!" אומר סקוט
"מעניין מה יש בפנים?" שואל מת'יו
"זה מה שאנחנו הולכים לבדוק" אומרת עדה
חברי המשלחת נכנסים באיטיות לפירמידה כאשר ונקטר הוא המוביל של שביל התהלוכה שמכיל עשרה אנשים בלבד.
ונקטר מתקדם ואז הם שומעים את זה... את הקול האכזרי של מה שעומד לרמוס אותם ..
"זה לא יכול להיות!" אומר ונקטר כאשר רואה את המפלצת
"רוצו!" צועק ונקטר ודוחף את כולם כאשר רץ ריצת ספרינט כאשר רק הוא יודע את הדרך יציאה
"ונקטר חכה לנו!" צועקת עדה כאשר לאף אחד מן חברי המשלחת אין מושג לאן צריך ללכת
ונקטר רץ ויוצא מן הפירמידה ומיד אחריו עדה .
השניים מתנשפים ועדה אומרת "אתה רץ מהר"
ונקטר שואל אותה "ראית איפה כולם?"
"הם לא היו מאחוריי" אומרת
ונקטר ועדה היו הראשונים והאחרונים לצאת מן הפירמידה הזאת ...
עברו כמה שנים והשניים החליטו להקים מחנה ליד הפירמידות ,במקרה שאיי פעם חברי המשלחת ייצאו משם .
ב2010 החליטה עדה שהיא לא רוצה להמשיך לחכות והיא חזרה לישראל אחרי שזכתה בפרס נובל .

מצרים,שנת 2000 ,ה2 במרץ ,פירמידת אג'הל השמאלית -פלאשבק

"רוצו!" צועק ונקטר ודוחף את כולם כאשר רץ ריצת ספרינט כאשר רק הוא יודע את הדרך יציאה
"ונקטר חכה לנו!" צועקת עדה כאשר לאף אחד מן חברי המשלחת אין מושג לאן צריך ללכת
"ונקטר!" צועק ריצ'רד מאחור כאשר לא מספיקים להדביק אותו ואת עדה
כולם רצים אחרי ריצ'רד שמוביל אותם לפינה קטנה ונידחת באמצע הפירמידה
"וואו" אומר מת'יו
"מה ואוו עכשיו?" שואל סקוט
"תראו את הקיר הזה!" אומר מת'יו
הם מביטים בקיר ורואים גלופות במצרית עליו , הם מבחינים שהקיר כולו שחור
"זה מדהים!" אומרת זואי
ריצ'רד נוגע בגלופות ולפתע נשאב לתוך הקיר
"ריצ'רד!" צועק סקוט כאשר לא מבין מה קורה שם
סקוט מסתכל בפינה ורואה את המפלצת
"הדבר הזה מגיע!" צועק סקוט
זואי , מת'יו והמורים נכנסים לתוך הפתח במהירות
סקוט נותר לבד מול המפלצת שעומדת מולו
הוא מביט למפלצת בעיניים ואומר "זה לא יכול להיות!" בעיניים מבוהלות
המפלצת מטיחה את סקוט על הקירות של הפירמידה כמה פעמים וסקוט מתעלף וכנראה מת.

האי סול ,שנת 2000 , ה2 במרץ -פלאשבק

ריצ'רד מתעורר בתוך שיח קוצני ,הוא לא מבין לאן הגיע ,כאשר מביט למעלה הוא הבחין בעצים גבוהים מאוד ושהשמים היו כחולים יותר מתמיד
החל לרדת גשם , טפטופים קלים .
ריצ'רד שומע רעש שמגיע מן השיחים ולפתע יוצא משם מישהו
ריצ'רד נראה מופתע כאשר מביט באיש שיצא מן השיח
"מי אתה?" שואל אותו

המשך יבוא..

פרק נחמד,משאיר מתח כמו תמיד.
מחכהלפרק הבא

תודה רבה לך עומר וחג שמח שיהיה לך
אשמח לעוד תגובות !

מתח מתח ועוד מתח!
בוא'נה מעניין מי יהיה האיש שריצ'רד יפגוש בו..
אולי זה ריצ'רד מהעתיד וזה הפתרון של בעיית הריצ'רדים!

אין שום ריצ'רד מהעתיד
התשובה היא פשוטה אבל אף אחד לא רואה את זה!

אני שוב אומר
מה שקרה לריצ'רד על האי , הוא גם הדבר שקרה למת'יו על האי , וכך גם לעוד הרבה אחרים

פורסם במקור על ידי ErWiN 其他

אין שום ריצ'רד מהעתיד
התשובה היא פשוטה אבל אף אחד לא רואה את זה!

אני שוב אומר
מה שקרה לריצ'רד על האי , הוא גם הדבר שקרה למת'יו על האי , וכך גם לעוד הרבה אחרים

אז ככה:
ריצ'רד ומת'יו הזדקנו, והגיעו לגיל 70.איכשהו ריצ'ארד התפצל לשניים וכך כל ריצ'רד בן 35 ונהיה צעיר ושני ריצ'ארדים!

עשית את זה מדעי מדי ..
זה צריך להיות פשוט ..
אתה תבין הכל בפרקים הבאים

אולי יש איזשהו משהו על האי הזה שגורם לאנשים להזדקן?

עומר -אני חייב להגיד לך שעלית על משהו ..

פרק נחמד והסוף לא מותח לפי דעתי אני מנחש שריצ'ארד יפגוש את קאי ואז הוא יוביל אותו למקלט
מה זה ביולוגיה קאונטית?
ועוד פעם הופיעה זוכת פרס נובל הזאת שאני לא מכיר

וואלה עליתי על משהו?
ובאמת מה זה הפיזיקה משמה?

פורסם במקור על ידי the New World

פרק נחמד והסוף לא מותח לפי דעתי אני מנחש שריצ'ארד יפגוש את קאי ואז הוא יוביל אותו למקלט
מה זה ביולוגיה קאונטית?
ועוד פעם הופיעה זוכת פרס נובל הזאת שאני לא מכיר

זהו תחום שחוקר את התהליכים ברמה המולקולארית והאטומית של התפקוד במערכות שונות בכדור הארץ ובחקר האדמה היבשה.

פרק 15:תופעות לוואי

לכל דבר יש תופעות לוואי ,ישנם כדורים שנקראים "ריאוקוטן" כדורים שבדרך כלל לוקחים כדי להימנע מפצעי בגרות ,זמן הממוצע של השימוש בכדורים
הוא כחצי שנה אך השיפור מתחיל להיראות כבר מהשבועות הראשונים .
התהליך הזה הוא קשה , כי יש בו תופעות לוואי ,התופעות הן יובש בשפתיים וכאבי גב חזקים שלא מרפים מהמשתמש.
האם תופעות הלוואי עוברות? -לא.
כחצי שנה עליך לסבול מיובש בשפתיים ,יום יום למרוח קרמים ושפתונים כדי להימנע מאי נעימות בשפתיים .
אך , יש מקרים שאנו לא יודעים על תופעות הלוואי לפני , אנחנו מגלים אותם, ככה סתם ,ככה פתאום.
מה אם הייתי מספר לכם שיש דברים שלא חלמתם עליהם ,שיש להם תופעות לוואי?

האי סול ,שנת 2012 ,ה30 ליוני ,שעת לילה ,המקלט

הייתי חייב לשאול גם משהו ,כדי להרגיע את עצמי
"בני כמה אתם?" אני שואל
ריצ'רד מביט בי ואומר "אני בן 36" בחיוך
ומת'יו שנראה זקן , בגיל אכזרי אומר "אני בן 70".
"איך הגעת לאיסלה שלנו?" שואל מת'יו
"כמו שאמרתי לך מקודם ברחנו מהפלצת ,והגענו לפתח " אני מסביר .
"ואיפה כל חבריך ?" שואל אותי ריצ'רד
"אני לא יודע, התעוררתי באיזה מין שיח קוצני משונה ואז פגשתי אותך ריצ'רד" אני אומר לו
ריצ'רד מרגיש תחושה של דה ז'ה וו כאשר נזכר מה קרה לו..

האי סול ,שנת 2000 , ה2 במרץ -פלאשבק

ריצ'רד מתעורר בתוך שיח קוצני ,הוא לא מבין לאן הגיע ,כאשר מביט למעלה הוא הבחין בעצים גבוהים מאוד ושהשמים היו כחולים יותר מתמיד
החל לרדת גשם , טפטופים קלים .
ריצ'רד שומע רעש שמגיע מן השיחים ולפתע יוצא משם מישהו
ריצ'רד נראה מופתע כאשר מביט באיש שיצא מן השיח
"מי אתה?" שואל אותו
ריצ'רד מסתכל על מי שעומד מולו והוא רואה את עצמו כאשר הם נראים אותו הדבר ,בגדים זהים
ריצ'רד שואל את הכפיל שלו "מה קורה פה?" בסימן שאלה גדול כאשר הכפיל שלו מתקרב אליו ואומר לו
"שאלת אותי מי אני ,אני אתה" אומר לו הוא עצמו
ריצ'רד שואל "אתה אני ?"
והוא עונה לעצמו בחיוב "כן "
ריצ'רד אינו מבין מה קורה אין לו מילים להוציא מפיו
"א א א איך?" שואל אותו כאשר מגמגם טיפה
ריצ'רד השני מחייך ואומר לו "ברוך הבא לאיסלה אלמה" .

האי סול ,שנת 2000 , ה2 במרץ ,היכן שמת'יו התעורר

מת'יו מתעורר ומגרד בעיניו ,הוא מרגיש לפתע שיערות ארוכות שבוקעות מן הסנטר שלו
"מה קורה פה?" שואל את עצמו
הוא מביט בידיו ורואה אין ספור קמטים כאשר גופו רזה ומצומק
מת'יו נבהל והוא רץ ,הוא רץ מהר כאשר עובר מלא עצים וכמה עשרות שיחים קוצניים
הוא מועד ומתגלגל במורד גבעה קטנה כאשר גופו נופל על בוץ
מת'יו מנקה את פניו ומבחין שהגיע לנהר
'אני חייב לראות איך אני נראה' חשב לעצמו
מת'יו מסתכל על עצמו ורואה שהוא זקן
"מה?! איך?!" שואל מת'יו בכעס

האי סול ,שנת 2012 ,ה30 ליוני ,שעת לילה ,המקלט

"אני לא יודע, התעוררתי באיזה מין שיח קוצני משונה ואז פגשתי אותך ריצ'רד" אני אומר לו
ריצ'רד מביט בי בחשדנות .
"אני חושב שהוא דובר אמת" אומר ריצ'רד למת'יו
"מה קרה שאתם כה נרגשים לראות פה בן אדם ?" אני שואל אותם
"אין פה אף אחד חוץ ממי שהגיע איתנו " אומר מת'יו
"יש פה כמה עשרות אנשים בכפר שלכם , כולכם הגעתם ביחד?" אני שואל
"לא , חלק נולדו פה" אומר ריצ'רד
"הם היו פה לפניכם?" אני שואל
"לא ,הם צאצאים שלנו"
ריצ'רד ומת'יו ישבו וסיפרו לי את כל הסיפור שחוו באורנרסיטת אוקספורד עד שהגיעו לכאן ואז נפל לי האסימון
"אתם מכירים את ונקטר?" אני שואל
"ונקטר רקשומאנן?" שואל מת'יו
"כן ! כן !" אני צועק בשמחה
"הוא בסדר?" שואל ריצ'רד
"כמובן ,הוא נמצא מחוץ לפירמידות ומחכה שתצאו" אני אומר להם
"הוא מחכה שם כבר 12 שנים?" שואל אותי מת'יו
"כן" אני אומר להם
"זה מדהים איך המורה שלנו דואג לנו" אומר לי מת'יו
חשבתי לי לרגע, אם מת'יו בן 70 , וונקטר יותר צעיר ממנו ,איך זה שהוא היה מורה שלו ?
ידעתי שאני צריך תשובות ומהר
"המורה שלכם?" אני שואל
"כן" עונה לי ריצ'רד
"בן כמה היית כשהגעת לכאן?" אני מפנה את השאלה למת'יו
"22" אומר לי
"ומה קרה?" אני שואל
"כל האי הזה , הוא מלא ב..." אומר ריצ'רד ונאנח
מת'יו ממשיך אותו ואומר "ברגע שמגיעים לפה ,הכל משתנה ,כל דבר שהיה בעולם בחוץ כבר לא אותו דבר , כאן זה עולם אחר" אומר לי מת'יו
"מה זאת אומרת ,מה יש על האי הזה?" אני שואל
"האי הוא מקור תופעות לוואי לבני אדם" אומר לי ריצ'רד
"מת'יו הזדקן .. " אני אומר
השניים מהנהנים "ומה קרה לך ?" אני שואל את ריצ'רד
"כמו שאמרתי ,תופעות לוואי"...

המשך יבוא...

נחמד סוף סוף מופיע השם "עולם אחר"

פורסם במקור על ידי Yuma Tsukumo

נחמד סוף סוף מופיע השם "עולם אחר"

הוא יופיע עוד הרבה פעמים בסיפור.

דרך אגב
מתגעגעים לליאו ,רפאל קייט ולוק שנעלמו קצת ?
בפרק הבא הם חוזרים D: