נושא: עולם אחר-פרק 40 פרק אחרון !

נו עכשיו "מחר בבוקר" ואין פרק למה זה?

פרק 20:היא

יש דברים שנראים לנו מובנים מאליו , אך הם אולי כאלה ,ואולי לא ,לעין שלנו היא כנראה תהיה אך למישהו אחר זה יכול להיות שונה ..
לפעמים יש דברים שבטוח נכונים ,אנחנו מנסים להכניס את עצמנו לאשליה שהכל בסדר ,אך אנו יודעים שלא
אבל בכל זאת אנחנו משקרים לעצמנו ומחסנים את עצמנו מכל דבר ,מכל אמת .
חבל שזה ככה...

ניו יורק ,28 באוקטובר,שנת 2014 ,שנתיים לאחר מכן.

בין בנייני ניו יורק הגבוהים מבצבץ לו בניין האמפייר סטייט הענקי ש"מחייך" אליה בעדינות ואומר לה להיכנס לתוכו ,היא עשתה זאת כמובן ,ואני חושב
שזה היה נכון לעשות את זה.
היא נכנסה פנימה וראתה את היופי העצום שהיה בלובי ,זה נראה כמו גן עדן בתוך גורד שחקים בניו יורק.
היא הכי אהבה את הנברשת , היא הייתה ענקית וזהרה על כל הלובי והאירה את העצב של כל המבקרים במבט אחד .
היא עמדה בתור לרישום לאגף הפסיכולוגיה וכאשר היא מחכה זה הגיע
"הנה היא !" צועקים חבורת אנשים עם מסכות
כאשר היא מבחינה בהם היא מתחילה לרוץ ,כמו שהיא יודעת
היא רצה ורצה עד שחוסמים אותה מכל הכיוונים והיא מבחינה באנשים שרודפים אחריה
היא מנסה לברוח אך הם תופסים אותה ומתחילים להתנגד להתנגדויות שלה
"תעזבו אותי!" היא צועקת
חבורת המסכות מוציאה שוקרים ,מכשירי חשמל קטנים שכאלה ומחשמלים אותה בעוצמה ענקית של חשמל
"תעזבו אותי !" היא צועקת
אף אחד מעוברי ושבי האמפייר לא שמים לב למתרחש ,היא לא מפסיקה לצעוק , אך אף אחד לא שם לב וכולם מתעלמים בצורה מגעילה
או שהם פשוט לא שומעים ?
מתקרב בן אדם עם מסיכה שחורה ,הוא מזדהה כ"מנהיג" המסכות
הוא שואל אותה שאלה
"איפה הוא?" שואל אותה
"איפה מי ?!" היא שואלת
"את יודעת בדיוק מי!" צועק עליה וחובט לה בראש חזק
"איפה הוא?!" שואל אותה
"מה עשית פה לכל האנשים?" שואלת
"לא עשיתי להם כלום " אומר וצוחק
היא נכנסת לפאניקה ומתחילה לגמגם
"אני מעדיפה שתהרוג אותי .. אני לעולם לא אספר לך כלום" אומרת
"חבל, דווקא היה לך סיכוי איתי" אומר
הוא מוציא אקדח ויורה שלושה כדורים בראשה
היא נופלת על הרצפה ומדממת למוות
המסיכות יוצאות ונעלמות משם במהירות ובדיוק כשהם הולכים כל האורחים באמפייר שמים לב לנורא ואיום
לגופה שמוטלת באמצע הלובי ומדממת למוות.


ישראל ,28 באוקטובר ,שנת 2014 ,שנתיים לאחר מכן ,תל אביב .

התעוררתי לעוד בוקר מסריח לאחר ששמעתי מה קרה השבוע ,הקפה של הלובי כבר לא היה כזה טוב ,המלון נמאס עליי , היו לי כאבי גב ולא ידעתי מה
לעשות.
וכרגיל לוקח לסבא שלי יותר מחצי שעה לשבת בשירותים ,זקנים ,לכו תבינו.
סבא שלי מגיע ומתיישב לידי בלובי ושנינו מחכים לראות חדשות ,אף אחד לא אמר מילה והיינו שקטים מתמיד.
"אנחנו פותחים את המהדורה באירוע מצמרר , כאשר התרחש באמפייר סטייט ,כזכור לכולנו לפני יומיים ,נהרגו שם שני אנשים ,גברים כאשר אחד מהם
היה עם ערפול שם ולא ידענו מה שמו .כנראה זה חוזר על עצמו , אישה בערך בסביבות גיל ה20 נתפסה ללא רוח חיים , עם סימני כדור בראשה
מצלמות המעקב מראות שתפסו אותה חבורת אנשים עם מסיכות וירו בה, אחרי שכנראה ניסו להשיג ממנה מידע מסוים"
הכתב בחדשות מסביר ואני יושב בוהה בטלוויזיה ומתחיל לאט לאט להבין.
"העוברים ושבים בלובי לא הבחינו בכלום כאשר הם ממשיכים ללכת ולהתעלם מכך ,אבל כאשר שאלנו את האורחים בלובי מה קרה להם
הם עונים שהם לא זוכרים שזה קרה ,כנראה שהם היו תחת השפעת היפנוזה" אומר הכתב
"לבחורה לא היה שם ,היא מתולתלת מעט ויש לה שיער חום ,פרטים נוספים בהמשך".

אני מסתכל על סבא שלי ,והוא מסתכל עליי .
"מה קאי ? מה אתה רוצה להגיד לי?" שואל אותי סבא
"אנחנו הבאים בתור נכון?" אני שואל אותו
סבא שלי משתתק ואומר לי "אני חושב שכן"
הם לא היו צריכים למות , לא ככה ,כנראה שאחרי מה שהחבורה הזאת עברו , אולי הדבר הזה ,המוות
הוא מה שבא לגאול אותם מהיסוריים שלהם.

המשך יבוא..

אני לא קורא בד"כ את הסיפור,
אבל קראתי את הפרק עכשיו.
פרק טוב מאוד.

פרק נחמד,מצמרר,ואני חושב שאני יודע מי מתה ומי מת בפרק הראשון

עומר זה כבר לא קשה כל כך להבין זאת .
אבל אם אתה יודע אל תגלה לכולם .

לעומת שאר הפרקים זה היה לדעתי פילר-לא קורה בו כלום!
מה אם פרקים מותחים וארוכים?

עמית לא כל פרק יכול להיות בנורמל שלו , חייבים להיות פרקים כמו זה, שיסבירו את הצד השני של הסיפור .

פרק 21 :לולאה

אחד הדברים המוזרים ביותר בעולם שלנו , ואמנם גם אחד השימושיים הוא ללא ספק הגלגל.
לא ידוע בוודאות מתי ומי המציא את הגלגל, אך ההשערה היא שהגלגל הומצא לפני כ-5000 שנה
על ידי כמה קבוצות אנשים בו זמנית במקומות שונים בעולם, בתקופה הקדמונית.הגלגל העתיק ביותר שנמצא עד היום, הוא גלגל כבן 5500 שנה,
שנתגלה באזור המסופוטמיה, אזור ה"סהר הפורה" בו נמצאות כיום סוריה ועיראק. בציור קיר שומרי, ממלכה שחיה באזור ה"סהר הפורה",
מלפני יותר מחמשת אלפים שנה מוצג הגלגל של התקופה הזו כלוח עץ מעוגל ששימש להובלה.
הגלגל ,מהיכן שמתחיל לנוע לא ניתן לדעת מתי יעצור .

האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,המפל , לקראת הערב

כאשר אנחנו מתקדמים אחרי המפל לתוך מערה קטנה ,אני מועד ונופל כי נכנס לי משהו ברגל
"איה!" אני צועק כאשר הנפילה הייתה כואבת
"ממה נפלת?" שואל ריצ'רד
"לא יודע היה פה משהו..." אני אומר כאשר שלושתנו מבחינים ברגל של בן אדם מבצבצת מאחורי אחד הסלעים
"זו גופה!" אומר לוק
ואכן זו הייתה גופה , כנראה שהיא שוכבת שם הרבה הרבה זמן ,היא הייתה לבושה במכנס חאקי קצר עם ארבעה כיסים
חולצה כחולה מכופתרת עם משבצות בצבע כחול -לבן ומתחתיה חולצה אדומה . לרגל אחת לא הייתה נעל , לשנייה נעל נייק לבנה
הבחנתי בגופה והבנתי לאט לאט אבל בעדינות ,שזהו בעצם אני .
"וואו ,הוא ממש מוכר לי !" אומר לוק וריצ'רד נותן לו מרפק קטנה כדי להשתיק אותו
"זה אני" אני אומר להם
ריצ'רד מביט בי בעצב כאילו הוא ידע שזה יקרה , שאני אגלה את הגופה ,ככה סתם פתאום .
"אתה ידעת ,בגלל זה אני פה!" אני אומר לריצ'רד כאשר יש לי דמעות בגרון
"אתה צודק ,אני ידעתי ,אבל לא בגלל זה אתה פה " אומר לי ריצ'רד
"מה זה המקום הזה?" שואל לוק בעצבים כאשר הוא נסער
"המקום הזה , האיסלה אלמה ,היא סוג של לולאה" אומר לנו ריצ'רד

האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,המקלט ,לקראת הערב

באותו הזמן ,במקלט ,זואי ומת'יו ישבו ביחד עם קייט ורפאל והסבירו להם את הסיפור מאחורי האי
באותה השנייה הופיע ליאו שהדהים את השניים .
רפאל וקייט מחכים בציפייה כאשר הם מבחינים בזואי שחוזרת עם נער צעיר בן 20 בערך.
"שלום" אומר הנער
"היי ,מי אתה ?" שואלת קייט
"קייטי זה לא יפה לא לזהות את סבא שלך!" אומר לה
"ליאו ?" שואל רפאל בפליאה
"שלום חבר" אומר ליאו ומחייך חיוך רחב
"אתה , אתה " אומרת קייט ולא מצליחה לעכל את מה שהיא רואה למראה עיניה
"צעיר" אומר ליאו ומתקרב אל השניים ויושב לידם
"מה קרה פה ?!" שואלת קייט בזעם וסוג של שמחה
"ההפך ממה שקרה לי " עונה מת'יו
"מה זאת אומרת ?" שואל רפאל
"אני הגעתי לכאן בגילו ,ונהפכתי לזקן , בשנייה אחת ,כשהתעוררתי ביערות" אומר מת'יו
"היית צעיר ?" שואלת קייט
"כמובן ,האי שינה אותי" אומר מת'יו
"ואז , ליאו הפך מזקן לצעיר ,ואתה מצעיר לזקן " אומר רפאל
"נכון מאוד רפאל " אומר ליאו הצעיר
השניים ממשיכים להסתכל עליו

האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,המפל , לקראת הערב

"מה זה המקום הזה?" שואל לוק בעצבים כאשר הוא נסער
"המקום הזה , האיסלה אלמה ,היא סוג של לולאה" אומר לנו ריצ'רד
"לולאה?" אני שואל את ריצ'רד
"לולאת חיים ,החיים שלכם ,התחילו מחדש ,כאשר הגעתם לפה" אומר ריצ'רד
"חיים חדשים?" שואל לוק
"מאיזו בחינה?" אני שואל
"זה אומר ,שהחיים שלכם מתחילים פה ,והם הסתיימו פה בסופו של דבר" אומר ריצ'רד
"אנחנו נצא מכאן איי פעם?" שואל לוק
"אם אני מנסה לצאת כבר 12 שנה ,אני חושב שאתה לא תצליח במהירות כזו" אומר ריצ'רד
"לעזאזל ,אפילו בגרות מלאה אין לי" אומר לוק
"עזוב אותך בגרות ,אני מת " אני אומר ומתיישב לי על סלע
"אתה עוד לא מת" אומר ריצ'רד
"אבל תראה ,אני לבוש עכשיו בדיוק כמו הגופה " אני אומר לו
"עדיין ,לך תדע מתי זה יקרה" אומר לי ריצ'רד
"ואתה יודע?" אני שואל את ריצ'רד
הוא מסתכל עליי ואומר לי "כן" .

המשך יבוא..

פרק 20 ו21 הם אחלה פרקים נראה לי שאני יודע מי מתה

פרק יפה מאוד, תמשיך כך.

תודה רבה לשניכם D:

מתי הפרק הבא?

פרק 22:לקלל את היקום

יש את הפעמים ,שאנחנו כועסים על משהו ,ואנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה ,והדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות הוא להתעצבן ולהפוך לאכזריים
לבני אדם ,שכנראה לא עשו לנו שום דבר.
יש את הרגעים שהדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות הוא לקלל ,לזעוף ,להרביץ , הדבר הזה ,שאנחנו קוראים לו "שנאה" מתפרץ החוצה בכמה רגעים
קטנים שמובעים בהבעות פנים מלאות רחמים שמקבלות משמעות אדירה בעיניהם של אחרים .
לדבר הזה ,שהצגתי עכשיו, יש ביטויים רבים -תקראו לזה איך שאתם רוצים .

האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,המפל , לקראת הערב

"ואתה יודע?" אני שואל את ריצ'רד
הוא מסתכל עליי ואומר לי "כן"
ברגע שריצ'רד ענה לי בצורה כזו ,זה גרם לי להבין שאולי זה הסוף , אולי אני צריך לנסות לברוח
לקחתי את רגליי ורצתי מן המפל
"קאי !" צועק ריצ'רד ומנסה לעצור אותי
"קאי חכה!" צועק לוק ושניהם רצים אחריי , כאשר הם יוצאים מן המפל הם מבחינים שהתחמקתי והפסיקו לרוץ אחריי
השניים מתנשפים ולוק שואל את ריצ'רד
"ריצ'רד ,אנחנו באמת לא נצא מפה לעולם?" שואל לוק
ריצ'רד מתנשף ועם מבט בטוח אומר לו "אני חושב שנדע בקרוב" .

האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,המקלט ,לקראת הערב

וכרגיל השיחה הרגילה התנהלה במקלט , כאשר ליאו צץ משום מקום צעיר
"כמובן ,האי שינה אותי" אומר מת'יו
"ואז , ליאו הפך מזקן לצעיר ,ואתה מצעיר לזקן " אומר רפאל
"נכון מאוד רפאל " אומר ליאו הצעיר
השניים ממשיכים להסתכל עליו כאשר לוק וריצ'רד חוזרים מן המפל
ליאו מביט בלוק ואומר לו "הנה הפרחח שלנו" בחיוך רחב
"פרחח? אח שלי המילה הזאת יצאה מכל המילונים לפני מאה שנה " אומר לוק לליאו
"אני רואה שחוש ההומור שלך לא צנח" אומר לו ליאו וטופח על שכמו
לוק מביט בו בחשדנות ושואל "מי אתה בכלל?"
"אני ליאו " אומר לו
לוק מביט בו בהלם "ליאו ליאו ?!" כאשר מתקדם אחורנית מעט
ומסתכל על קייט ורפאל כדי לאמת אם הדבר הזה אכן נכון
והשניים מהנהנים לו בחיוב שהדבר אכן אמיתי
מת'יו פונה לריצ'רד ושואל אותו "היכן קאי?"
ריצ'רד מסתכל עליו ואומר לו "הוא ראה את הגופה"
רפאל וקייט מסתכלים על ריצ'רד ושואלים אותו יחדיו "איזה גופה?"
כאשר כולם מתיישבים ,זואי כמובן גם מתיישבת , ריצ'רד מספר להם את הסיפור
"ישנו מקום לא רחוק מכאן ששמו המפל , מאחורי המפל ,כאשר עוברים לצד השני ,יש פתח " אומר ריצ'רד
"פתח ?!" שואל רפאל
"כן" עונה ריצ'רד
"פתח לאן ?" שואל לוק
"אנחנו מנסים לברר את זה כבר 12 שנים" אומר מת'יו
"ככל שהזמן עובר ועובר ,אנחנו מבינים שאולי אין מפתח לפתח המסתורי הזה " אומר ריצ'רד
"יכול להיות שמאחורי הפתח קיימת היציאה ?" שואלת קייט
זואי עונה לה "יכול מאוד להיות ,לפתח בפירמידות אג'הל לא היינו צריכים שום מפתח ,פשוט נשאבנו לתוכו" אומרת
"ולפתח הזה ,צריכים משהו מסתורי ,אמנם אין בו חור של מנעול להחדיר בתוכו מפתח ,אך מה שנכון , הוא שיש משהו ,או מישהו שיכול לפתוח את הפתח
הזה" אומר ריצ'רד
"נו ומה הקשר לגופה?" שואל ליאו
"הגופה שמצאנו ליד הפתח במפל ,היא גופה של קאי בעתיד" אומר ריצ'רד
"מה?!" צועק רפאל ומתרומם מעט מן הישיבה המוזרה שהייתה לו מקודם
"איך זה ייתכן?" שואלת קייט
"כפי שאמרנו לכם כבר ,האי הזה הוא כמו לולאה של החיים ,החיים מתחילים פה ובסופו של דבר הם מסתיימים פה" אומר מת'יו
"ומה קרה לקאי?" שואל רפאל
"הוא החליט לקלל את היקום ,ולברוח לו לבד " אומר ריצ'רד
"מסכן , אני מקווה שהוא בסדר" אומר רפאל ודואג לנכדו
"הכל יהיה בסדר" אומר ליאו ומחייך כאשר מביט בשמיים הכחולים

מחנה אג'הל ,העולם האמיתי ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,לקראת הערב

היו לו עיניים שחורות , הוא לבש חליפה שחורה ועניבה לבנה , נעליים איטלקיות שחורות ונקיות , שיערו היה קצר והפוני שעל המצח היה מסורק לצד
שמאל בצורה אלגנטית.
"שלום לך ונקטר ,הרבה זמן לא נפגשנו" אומר לו האיש המסתורי
"אתה ?!"
"כן , מדוע אתה מופתע לראות אותי ?!" אומר לו האיש וחובט לו עם מקל כבד בראש וקושר אותו לאחד העמודים באוהל
כעבור כמה דקות ונקטר מתעורר לו
"לא יכול להיות .. אתה חי" אומר לו ונקטר
האיש המסתורי מביט בו ומחייך
"יכולים לקרות הרבה דברים בעולם האחר ".

המשך יבוא...

פרק יפה מאוד.
תמשיך כך!

תודה רבה לך עמית