נושא: עולם אחר-פרק 40 פרק אחרון !

פרק יפה,מחכה לבא

פרק 2:המסע

בכל תחילת מסע , יש את המטרות של המסע ,אתה קובע לעצמך מה אתה רוצה להשיג במסע שלך , בהרפתקה שתיחשב בשבילך לארוכה אך מהנה
לעולם לא תתחיל מסע בלי בדיקת ציוד ולראות שהכל במקום ושכל חברי המסע , נמצאים.
המסע שלי ,כבר התחיל מזמן ,אפשר להגיד שהוא הסתיים, דבר שבתחילתו רציתי שיקרה ,ובמהלך הזמן למדתי שאני אוהב להיות היכן שאני נמצא.

שנת 2012 ,ה20 באפריל, יום הולדתו של קאי סטון ,תל אביב -פלאשבק.

"היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לקאי היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לקאי "
שרו כל האורחים בהרמוניה משותפת ובשמחה גדולה לכבודי, הייתי בן 17 ונורא אהבתי את סבתא שלי ז"ל .
כולם חיכו בקוצר רוח לאורח המיוחד ,מישהו שכבר לא ראינו הרבה זמן ,לא חשבתי שהוא יגיע ,אבא שלי עודד אותי ואמר לי
"הוא יגיע ,רק תתעזר בסבלנות ,הוא יגיע" הוא אמר לי והביא מכה קטנה בכתף.
הפעמון צלצל ונשמעה דפיקה בדלת ,לרגע הבית כולו השתתק וחיכה לבואו של האורח.
הוא נכנס באדישות רבה,אבל ברגע שראה אותי הוא חייך לרווחה "מזל טוב קאי ,נכד יקר שלי" אמר לי סבא כאשר חיבקתי אותו באהבה רבה.
מאז מות סבתי ,סבא שלי השתנה ,בהתחלה הוא לא הראה את זה ,שקשה לו ,אבל לאחר חודשים שלמים ללא בכי, הוא התפרק והשלים עם העובדה
שזהו ,היא לא תשוב.
סבי , ששמו רפאל ,הפסיק להגיע ולהופיע באירועים משפחתיים ,הפעם האחרונה שראיתי אותו , הייתה לפני חודש וזה כי פגשתי בו בטעות במכולת ליד
הבית שלו .ועכשיו ,לראות אותו פה ,מולי ,זו באמת הייתה הרגשה נהדרת.
הוא שלף מכיסו מעטפה ונתן לי "מזל טוב " אמר לי .
הוא התיישב בשולחן ביחד עם כל המשפחה ,והתחיל לספר על המסע שלו .
"ובכן, התחלתי לחסוך קצת כסף, בקרוב אני כבר לא אהיה פה" אומר סבי
"מה ? לאן אתה נוסע אבא?" שואל אותו אבי
"אני יוצא למסע מחקר ביחד עם עוד חבר ועוד קבוצה קטנה של חוקרים, זה הולך להיות גדול" אומר לי
"אני חושב שלא כדאי שתיסע" אומר לו אבי
והשניים מתחילים להתווכח בצורה רצינית כשלאורך השולחן נשמעים צעקותיהם .
"אין לך מה לדאוג לי" אמר לו סבי
"יש לי מה לדאוג לך ,אתה אבא שלי" אומר לו אבי
"אין לך מה לדאוג לי ,כי קאי יצטרף אליי" אומר סבי רפאל כאשר כל השולחן יושב בתדהמה ולא מבין על מה מדובר
"תפתח את המעטפה קאי"
שמעתי בקולו של סבי ופתחתי את המעטפה באיטיות ,ראיתי שם כרטיס טיסה .
"וואווו,אני באמת יכול לבוא איתך סבא?" אני שואל אותו
"כן ,זה ייצא על החופש הגדול כך שלא תפסיד לימודים" אומר סבי ומחייך
"אימא ? אבא? אני יכול?" אני שואל אותם והם מביטים זה בזה ואומרים "כן"."הרי מישהו אמור לשמור על סבא לא?" אומר אבי ומחייך.
"גדול!" אני אומר והולך להתקשר לחבריי ולהודיע להם על הבשורה המשמחת.
"עכשיו אני אלך לי ,תודה רבה על האירוח" אמר סבי ויצא במהירות לפני שמישהו יספיק להגיב על מהירות העזיבה שלו .

שנת 2012 ,ה13 ביוני, בבית הספר "קדמונים" בתל אביב.-פלאשבק.

"נו אחי אתה מתרגש ,עוד שבועיים אתה יוצא למסע עם סבא שלך " אומר לי לוק.
לוק ואני גדלנו יחד ,אנחנו מכירים זה את זה ,מכיתה ד', ומאז אנחנו חברים טובים,לוק אוהב את המיתולוגיה היוונית והוא חובב מושבע של "ספיידרמן".
"בטח שאני מתרגש ,זה הולך להיות גדול" אני אומר לו
"הלוואי שיכולתי לבוא איתך" אומר לי לוק .
"כן אה..." אני אומר לעצמי וחושב 'רגע.. אולי הוא באמת יכול לבוא '.
"תן לי לדבר שנייה עם סבא שלי ,אני אשאל אותו אם אתה יכול להצטרף." אני אומר ללוק.
אני מתקשר לסבא שלי במהירות והוא עונה בקלילות "הלו, עם מי אני מדבר? " שואל סבי
"סבא ,זה אני ,קאי" אני אומר לו
"קאי ,מה שלומך חבוב?" שואל אותי בצחוק
"שלומי טוב סבא ,מה שלומך?" אני שואל
"חיים חראגיל, אתה יודע.." אומר לי וצוחק מהבדיחה שלו
"תקשיב ,חבר שלי ,לוק ,אתה מכיר אותו , הוא מאוד מאוד רוצה להצטרף אלינו למסע, אני אבין אם לא תרצה" אני אומר לו
סבא שלי השתתק לכמה שניות ואז הבנתי ..." כן " ,"תודה סבא!" אני אומר לו וניתקתי.
"נו, מה הוא אמר?" שואל לוק
"מה אתה חושב?" אני שואל את לוק
"אנחנו יוצאים למסע של פעם בחיים !" אני אומר לו ושנינו רצים בשמחה ומשתוללים במסדרונות בית הספר.

ביתו של רפאל(סבא שלי) ,תל אביב

"ליאו?" שואל סבי כאשר מדבר בטלפון
"כן רפאל..?" שואל ליאו
"יש לנו עוד ילד ,הוא מגיע איתנו" אומר ליאו
ליאו הוא חבר ותיק של סבא ,והוא יוצא איתנו למשלחת המסע.
"אתה בטוח שכדאי לקחת אותם לשם?" שואל
"זה לא מקום מזיק או מסוכן ,זאת רק מצרים העתיקה"

המשך יבוא..

פרק מדהים,ידעתי שהוא יהיה קשור לזמן ברגע שאחד החוטפים שאל "מה התאריך...שנה?" זה לקוח מ"האי" נכון?

פורסם במקור על ידי טום רידל

פרק מדהים,ידעתי שהוא יהיה קשור לזמן ברגע שאחד החוטפים שאל "מה התאריך...שנה?" זה לקוח מ"האי" נכון?

לא.חוששני שלא זכור לי שום דבר כזה .וגם אם כן , אתה כבר תראה שאין קשר.

פרק יפה אבל ...
זה שני שנים לפני זה
אז משהו לא הכי מסתדר לי..
אבל זה פרק מאוד יפה ומקדם מאוד תעלילה לדעתי

פורסם במקור על ידי ErWiN

לא.חוששני שלא זכור לי שום דבר כזה .וגם אם כן , אתה כבר תראה שאין קשר.

אתה ראית "האי" עונה ראשונה?

תודה רבה.

*שתי שנים
רשמתי הכל אז אין צורך שתתבלבלו וגם אם כן ,תגידו לי ואני אסביר

עומר -כן אני חושב

אחלה סיפור ארוין-תמשיך כך!

פורסם במקור על ידי ErWiN

תודה רבה.

*שתי שנים
רשמתי הכל אז אין צורך שתתבלבלו וגם אם כן ,תגידו לי ואני אסביר

עומר -כן אני חושב

זוכר שצ'יף חזר בזמן לשנת 2009 אחריי שג'יני מתה,הוא דיבר עם איזה חדרן:
חדרן:"תגיד איך זה שאין לך מזוודות"
צ'יף:"איזה יום היום?"
החדרן:"חמישי"
צ'יף:"תאריך"
חדרן:"?.9"[אני לא זוכר תאריך מדויק]
צ'יף:"שנה"
החדרן:"שנה?{גם לא זוכר}תגיד מה אתה מסתלבט אליי"
צ'יף תוקף והחדרן צועק:"2009!2009!"
תסתכל על הקטע המודגש

תודה רבה לך יאמי יוגי.

עומר -
אה כן !
זוכר. חחח

פורסם במקור על ידי ErWiN

תודה רבה לך יאמי יוגי.

עומר -
אה כן !
זוכר. חחח

השם הוא עמית..
אני מתפלא שאתה לא זוכר אותי..

זוכר ,לפעמים השמות בורחים לי ,סורי.

פרק 3:הטיסה

איך אני שונא שמסתירים ממני את האמת, תחושה שהרגשת שאתה בטוח אבל אתה לא יודע מהי האמת ולא יודע איך להתגונן מהסכנה
שכנראה תבוא ותתקיף אותך בפתע, בפתאומיות ,ובין רגע אחד ,הכל משתנה ,ונעשה לפראנויה אחת גדולה ,לפחד שיבוא עוד מעט מן הקצה החשוך של
החדר ומשהו יקפוץ עליך מבלי שתדע אפילו מה זה.
יכול להיות שתחיה ,יכול להיות שתמות, זה כבר לא משנה אם המציאות היא גיהנום.
לפעמים ישנם דמיון של חלומות שהם הפוכים ,אתה הולך ומטייל בגיהנום עם פרחים ומיד לאחר מכן מוצא את עצמך בגן עדן עם שדים .
הדבר הזה קורה, לא יודע למי ,אבל הוא קורה.

שנת 2012, 28 ביוני ,שדה התעופה בן גוריון,השעה 11:00 בבוקר

"טיסה 613 מתבקשת לעלות משער 15" אומרת הקריינית בשדה התעופה
זה היה יום נהדר, התרגשתי והגעתי עם מזוודה אחת, ותיק גב שמלא בציוד שחשבתי שהכרחי לנו למסע.
"זה הולך להיות מדהים!" אומר לי לוק .
"בוא נקווה" אני אומר לו
"תירגע קאי הכל יהיה בסדר, אז סבא שלך אמר שכל המשלחת באה לפה ?" שאל לוק
"כן ,הוא אמר שב11 בבוקר נהיה כולנו בטרמינל וכל המשלחת תגיע" אמרתי.
"כמה נראה לך שיש במשלחת כולה?" שואל אותי לוק
"סבא שלי אמר לי שנהיה מעטים כדי שנצא למחקר ולא לנופש" אמרתי ללוק
"חכם סבא שלך!" אומר לי לוק
ואז היא הגיעה...
התקרבה אלינו בחורה יפיפייה ,עיניים כחולות ושיער חום , היא הייתה טובת מראה ,היא הייתה כל כך יפה וחשבתי שאין לה צרות בחיים , כי מישהי כזאת
כנראה לא צריכה צרות, היא מחפשת אותם לבד.
"שלום" אומרת
"היי" אומר לוק ומחייך אליה
"אתם גם במשלחת?" שואלת
"כן" אני עונה לה
"אתה בטח הנכד של רפאל" אומרת לי הבחורה
"כן זה אני" אני אומר לה
"שמי קייט " אומרת ולוחצת ללוק את היד
"אני לוק" אומר לה
"שמי קאי" אמרתי לה ולחצתי לה את היד כאשר חייכתי קצת
"אתם נראים לי צעירים , בני כמה אתם ?" שואלת קייט
"17" עונים שנינו יחד ואז מביטים זה בזה ומחייכים.
"אז אני מבינה שאני גדולה מכם בשנה, איזה כיף!" אומרת קייט וצוחקת
"סתם אני צוחקת" אומרת קייט.
"חה חה חה חה" שלושתנו צוחקים.

"ילדים !" צועק לנו מישהו מרחוק
"בואו!" זה היה סבא שלי שהרים את היד וקרא לנו לבוא אליו .
זאת לא הטיסה הראשונה שלי כדי שאני אבין שאנחנו לא לוקחים טיסה רגילה,יצאנו מהשער האחורי והגענו למשטח המטוסים הקלים והפרטיים.
היה שם מטוס בינוני, דיי גדול בשביל כולנו, על מטוס כזה .זה היה מטוס פרטי שראינו בכניסה אליו את ליאו .
"ליאו ידידי מה שלומך?" שואל סבא שלי ומחבק אותו
"בסדר, אני מבין שחברינו הצעירים כבר הכירו את קייט" אומר ליאו
"כן הכרנו" אומרת קייט ומחייכת ועולה במדרגות אל המטוס
"כנראה שכן" אומר לוק וגם הוא עולה אחריה
"סבא, כמה זמן הטיסה?" אני שואל אותו
"אתה לא תרגיש אפילו שעבר זמן" אומר סבא שלי.
אני צוחק ואומר "אוקיי ,אני עולה"
עליתי על המטוס ואין תחושה חזקה כמו התחושה הזאת.זה היה קסום ,אני לא יכול להסביר את זה.
המטוס המריא וכולנו ישבנו חגורים למטוס ,מתרגשים עד אין סוף.
תוך פחות מחצי שעה הגענו ... וראינו מהחלון חולות , רק חולות.
"הגענו" אומר ליאו
"לאן?" שואל לוק
"לקהיר ,כאן אנחנו מתחילים" אומר ליאו
"במצרים ?!" אני שואל
"כן, אל תדאגו ,יש משהו שאתם תאהבו במסע הזה" אומר סבא שלי
ירדנו מהמטוס שעצר אותנו ממש באמצע ים החולות ,הוא עצר אותנו בין שני פירמידות ,ענקיות!
אנחנו מגיעים במהירות לפירמידה הימנית ואז אנחנו שומעים קולות של טעינת רובים
"תרימו ידיים!"
חבורה של עשרה ערבים עומדים מולנו ומכוונים עלינו נשק..

המשך יבוא...

פרק טוב,אבל לדעתי הוא קצר מכל שאר הפרקים..
מעניין אבל למה יש בדואים במצרים?

לא ידעתי איך להגדיר אותם כדי שתדעו איך לתאר את הדמויות הללו.
אז רשמתי בדואים -שיניתי לערבים.

הפרק הזה קצר אבל הפרקים הבאים עומדים להיות ארוכים ומלאים באירועים מותחים