נושא: עולם אחר-פרק 40 פרק אחרון !

פרק נחמד,מעט מוזר,ולא מי יודע כמה מותח

כי אתם כבר יודעים מי יבוא לפגישה הגורלית הזו ומי לא .

פרק קצר, אבל יפה...
יהיו עוד פרקים או שזה נגמר עכשיו?

רשום "המשך יבוא".

פרק יפה אבל יש טעות
זה ה12 באוקטובר והתאריך בעיתון היה ה20 באוקטובר

תיקנתי.
העולם האחר עובר שינוי , והיום יהיה עוד פרק D:

פרק 35 :ההתחלה של הסוף חלק א'

אתם בטוח מכירים את זה , את ההרגשה הזו ,ריקנות , שנייה לפני שמגיע הגאולה , החיים שלנו עוברים לנו מול העיניים
אלה שמתו מוות קליני , זאת אומרת שמתו וחזרו בצורת נס לחיים , הם ההוכחה שהחיים הם סרט צילום אחד ,שעובר לנו מול העיניים ,בתמונות קטנות
אבל מה אם הייתי אומר לכם ,שרגע לפני שאתם מתים ,אתם לא מרגישים כלום ,לא רואים כלום ,חוץ מדבר אחד ,או שאולי זה רק אני ...

הגענו לישראל ,ומשם כל אחד יתפזר לביתו , קבענו פגישה, ארבעתנו ,ב26 באוקטובר , שנת 2014 ,מלון דן פנורמה בתל אביב , בלובי
כולם יצטרכו להגיע .
אבל האם כולם יגיעו ? אתם יודעים שלא .

ישראל ,26 באוקטובר,שנת 2014 ,תל אביב

ישבתי לי בלובי ושתיתי כוס קפה ,המלון הזה אחד המלונות הטובים ביותר שלנתי בהם , היה שקט ,השעה הייתה מוקדמת בבוקר ופתחתי חדשות כדי
לראות מה חדש ומה השתנה בזמן שישנתי בלילה .
כרגיל ,המהדורה פתחה במשהו שקרה בארץ , עוד העלאה במיסים והורדה בקצבאות של הנכים , ממשלה דפוקה .
ואז שמעתי ידיעה מארה"ב : "שבעה גברים עם ציוד רב ונשק חם נכנסו לבניין האמפייר סטייט והתחילו לגרום למהומה ,הם רצחו שני בני אדם בלבד ויצאו
מן הבניין וברחו במהירות .כששאלו את העדים במקום מה הם עשו שם ,אחד מהם ענה 'אין לי מושג מה הוא חיפש, הוא כנראה בא לחסל שני בני אדם כי
שמנו לב שהוא לא רצה יותר כלום' , זאת תגובתו של אחד העדים שהיה בקטסטרופה בניו יורק"
"משונה .." אמרתי לעצמי והמשכתי להקשיב
"עוד תגובה של מישהי שהייתה בת ערובה אצל אחד הרוצחים 'הוא החזיק אותי וטלטל אותי בחוזקה במו ידיו , הוא קרא לבחור צעיר יחסית לבוא אליו
ואז הוא ירה בו 3 כדורים ואז החל לשאול אותו שאלות' אומרת העדה ."כמו מה ,אילו שאלות הוא שאל אותו?" שואלת הכתבת.'הוא שאל אותו מה התאריך
ומהי השנה' אומרת העדה .
"זו כנראה תעלומה שלא נדע לפתור אותה ,כוחות המשטרה מוסרים שהם לא מוצאים אף אחד מהחשודים וזה נראה כאילו נעלמו .
לאחד ההרוגים קראו ג'וסף ג'ונסון בן 45 יליד קליפוניה שעשה עסקים בניו יורק, ולבחור הצעיר שנהרג ,לא הייתה שום תעודה מזהה ,ושום דבר שיכול
להעיד על שמו, הבחור האלמוני היה לבוש יפה וצנוע בשביל המקום שבו היה נמצא אז לכן כרגע עושים מחקרים כדי לגלות מי הוא היה" אומרת הכתבת
בחדשות.

המהדורה נגמרה והייתי בהלם קל , לא ידעתי מה לעשות , אז קראתי לו
"סבא! בוא מהר!" אמרתי לו
"מה קרה קאי?" שאל אותי סבי
"נראלי שמצאנו אותו" אמרתי
"אותו?!" סבי שאל בתדהמה
"כן " אני עונה לו בחיוך קל
"איפה הוא?" שאל סבי
"הוא מת ,לוק מת".
באותו הרגע הבנו ,שהאנשים עם החליפות השחורות והמדים השחורים מצאו את לוק ,בארה"ב והרגו אותו , לעולם לא אבין למה לוק נסע לארה"ב ולא אמר
לי כלום , אני וסבי שיערנו שהוא פשוט סבל מהלם טראומתי .

ישראל ,28 באוקטובר ,שנת 2014 ,יומיים לאחר מכן,תל אביב .

התעוררתי לעוד בוקר מסריח לאחר ששמעתי מה קרה השבוע ,הקפה של הלובי כבר לא היה כזה טוב ,המלון נמאס עליי , היו לי כאבי גב ולא ידעתי מה
לעשות.
וכרגיל לוקח לסבא שלי יותר מחצי שעה לשבת בשירותים ,זקנים ,לכו תבינו.
סבא שלי מגיע ומתיישב לידי בלובי ושנינו מחכים לראות חדשות ,אף אחד לא אמר מילה והיינו שקטים מתמיד.
"אנחנו פותחים את המהדורה באירוע מצמרר , כאשר התרחש באמפייר סטייט ,כזכור לכולנו לפני יומיים ,נהרגו שם שני אנשים ,גברים כאשר אחד מהם
היה עם ערפול שם ולא ידענו מה שמו .כנראה זה חוזר על עצמו , אישה בערך בסביבות גיל ה20 נתפסה ללא רוח חיים , עם סימני כדור בראשה
מצלמות המעקב מראות שתפסו אותה חבורת אנשים עם מסיכות וירו בה, אחרי שכנראה ניסו להשיג ממנה מידע מסוים"
הכתב בחדשות מסביר ואני יושב בוהה בטלוויזיה ומתחיל לאט לאט להבין.
"העוברים ושבים בלובי לא הבחינו בכלום כאשר הם ממשיכים ללכת ולהתעלם מכך ,אבל כאשר שאלנו את האורחים בלובי מה קרה להם
הם עונים שהם לא זוכרים שזה קרה ,כנראה שהם היו תחת השפעת היפנוזה" אומר הכתב
"לבחורה לא היה שם ,היא מתולתלת מעט ויש לה שיער חום ,פרטים נוספים בהמשך".

אני מסתכל על סבא שלי ,והוא מסתכל עליי .
"מה קאי ? מה אתה רוצה להגיד לי?" שואל אותי סבא
"אנחנו הבאים בתור נכון?" אני שואל אותו
סבא שלי משתתק ואומר לי "אני חושב שכן"
הם לא היו צריכים למות , לא ככה ,כנראה שאחרי מה שהחבורה הזאת עברו , אולי הדבר הזה ,המוות
הוא מה שבא לגאול אותם מהיסוריים שלהם.
האנשים האלה ,לא יעזבו אותנו , עד שניתן להם את מה שהם רוצים ,את החיים שלנו.

זה פשוט חיבור של שני פרקים+עוד קצת מידע,חבל

עוד תגובה אחת של מישהו הפרק הבא D:

אתה מתחיל לפרסם פרקים מהר מדי

כי בא לי לסיים את זה ולהתחיל לכתוב את אסון הטבע 3 .

פרק טוב.לא יכול לחכות לפרק הבא.זה הפרק הלפני אחרון,נכון?

לא .
הפרק האחרון הוא פרק 40.

פרק 36:ההתחלה של הסוף חלק ב'

אתם בטוח מכירים את זה , את ההרגשה הזו ,ריקנות , שנייה לפני שמגיע הגאולה , החיים שלנו עוברים לנו מול העיניים
אלה שמתו מוות קליני , זאת אומרת שמתו וחזרו בצורת נס לחיים , הם ההוכחה שהחיים הם סרט צילום אחד ,שעובר לנו מול העיניים ,בתמונות קטנות
אבל מה אם הייתי אומר לכם ,שרגע לפני שאתם מתים ,אתם לא מרגישים כלום ,לא רואים כלום ,חוץ מדבר אחד ,או שאולי זה רק אני ...

אני מסתכל על סבא שלי ,והוא מסתכל עליי .
"מה קאי ? מה אתה רוצה להגיד לי?" שואל אותי סבא
"אנחנו הבאים בתור נכון?" אני שואל אותו
סבא שלי משתתק ואומר לי "אני חושב שכן"
הם לא היו צריכים למות , לא ככה ,כנראה שאחרי מה שהחבורה הזאת עברו , אולי הדבר הזה ,המוות
הוא מה שבא לגאול אותם מהיסוריים שלהם.
האנשים האלה ,לא יעזבו אותנו , עד שניתן להם את מה שהם רוצים ,את החיים שלנו.
"אז מה נעשה?" אני שואל אותו
"אני לא יודע, באמת שאין לי מושג"
ידעתי שחבריי מתים , ידעתי שאולי אנחנו צריכים לברוח , לעולם לא אבין מדוע זה הגורל שלי ,למות ככה .
"אנחנו עומדים למות פה ..." אני אומר לסבא
"קאי ,לא משנה מה אתה חושב ,אתה ספציפית לא תמות פה ,אולי אני אם כבר" אומר לי סבא
"מה זאת אומרת ?" אני שואל אותו
"אתה זוכר כשמצאת את גופתך בעולם האחר ?"
לרגע לא שמעתי כלום מלבד המילים האלה "העולם האחר"
"ריצ'רד אמר שהעולם הזה הוא כמו לולאה ,מתחילים בו , ומסיימים בו" אומר סבא
"זה אומר ,שאני אמות בעולם האחר ..." אני אומר לסבא שלי
"זה מה שזה אומר"
"אז , אנחנו צריכים ללכת לשם סבא ,לעולם האחר " אני אומר לו
"אם נלך לשם ,הסוף שלך הגיע קאי" אומר לי סבא
"אבל אתה ,תהיה מוגן ,ואני כבר אמצא דרך להציל את עצמי " אני אומר לו

אני וסבא התארגנו, התלבשנו כפי שחשבנו להתלבש ,אני לא ממש זכרתי איך הגופה שלי אמורה להיראות אבל פשוט זרקתי על עצמי
מכנס חאקי קצר חולצה כחולה מכופתרת עם משבצות בצבע כחול -לבן ומתחתיה חולצה אדומה ונעלי נייק לבנות שאני נורא אוהב .
"אני מוכן סבא" אני אומר לו
"קדימה הטיסה שלנו בשעה 4" אומר לי סבא
אנחנו יוצאים לכיוון שדה התעופה .

המשך יבוא...

פרק נחמד,לא מותח בדיוק אבל קאי טיפה מטומטם,הוא היה יכול לבוא עם סבא שלו למצרים להעביר אותו לעולם האחר ולברוח חזרה לעולם האמיתי וככה אף אחד מהם לא היה מת.