נושא: עולם אחר-פרק 40 פרק אחרון !

הפרק הבא יהיה בקרוב .בחופשת פורים אל תדאגו.
ומן הסתם ליאור ,בצד השני של הפירמידה יש "עולם אחר".

מתי הפרק הבא תן תאריך

פורסם במקור על ידי ErWiN

הפרק הבא יהיה בקרוב .בחופשת פורים אל תדאגו.
ומן הסתם ליאור ,בצד השני של הפירמידה יש "עולם אחר".

אני יודע אבל בא לי לדעת מה יש בעולם האחר הזה

אין צורך לפתוח במהומה .
סך הכל הסברתי שהשראה היא דבר נלווה ולווה , וניתן להשתמש בה בחופשיות ,בספרות ובשירה.

אמרת שבחופשת פורים יהיה הפרק הבא,החופשה כבר נגמרת אין פרק,למה?

פרק 6:גיל הזהב

אומרים שהגיל הכי ילדותי הוא אחרי 60 ,זקנים כבר צריכים לחיות את השנים האחרונות שלהם אז הם צריכים להשתחרר ולהפוך להיות "ילדים" כמו פעם
כמובן שדבר כזה לא יקרה , בלשון המעטה.
גיל הזהב הוא גיל שכאשר מגיעים אליו ,מריחים את הסוף ,כמו שיוצאים לטיול שנתי וביום האחרון מרגישים את העצב כשעולים על האוטובוסים בחזרה
לבית ,לשגרה.זה בדיוק אותו דבר, האוטובוס האחרון שייצא לבית חדש ,למקום אחר ,אבל הפעם ,זה לתמיד ,מוות הוא דבר תמידי שאי אפשר לעמוד
בפניו.

שנת 2012, 29 ביוני,פירמידת אג'הל השמאלית

"אתה בטוח שאנחנו בפירמידה הנכונה?" שואל רפאל
"אני חושב,לא בטוח בשום דבר" אומר ליאו בסוג של פחד
השניים מתהלכים להם בפירמידה ,החשוכה והמפחידה ,שמוארת רק באמצעות פנסי תאורה בצידי הקירות
הפירמידה ענקית ,יש בה מדרגות ומסדרונות רבים ,ממש כמו במבוך.
"מה אנחנו מחפשים?" שואל רפאל את ליאו
"את הפתח" אומר לו
"הפתח למה ?" שואל רפאל
"ידוע לי שבשני הפירמידות יש פתחים, אחד מהם למצרים העתיקה, שם אנחנו צריכים למצוא את מה שתכננו למצוא" אומר ליאו ומסקרן את רפאל
"ומה יש בשני?" שואל רפאל
"בימני ,נמצא דבר שלא ידוע לי, אבל אני יודע שיש שם משהו" .אומר ליאו
השניים הולכים ומחזיקים פנס תאורה ,הם מבחינים במסדרון סתום שאין לו דרך להמשיך .
"אמורה להיות פה כניסה ימינה!" אומר ליאו בזעם
"אולי טעינו בדרך?" שואל רפאל
"לא אין סיכוי ,הייתי מבחין " אומר ליאו ומתיישב
"אז מה אתה חושב שהבעיה?" שואל רפאל
לפתע.. השניים שומעים קולות של שרשראות זזים ושאגות ...
"ארררר אררר" קול של מפלצת מפחידה והרסנית מגיע מהקיר שחוסם להם את הדרך
"שמעת את זה?" שואל ליאו
"אני חושב שכן" אומר רפאל
הקיר מתנפץ והשניים לא רואים כלום אלא רק צל של משהו ענקי ושחור .. ומתקרב אליהם ומתכוון להשמידם
"תברח!" אומר ליאו ומתחיל לרוץ וגורר אחריו את רפאל בחוזקה
"לא מתאים להיות בגיל הזהב!" אומר רפאל ומתבדח תוך כדי שרץ
המפלצת רצה אחריהם והם עדיין לא ראו איך היא נראית או מה בעצם מאיים עליהם .... אבל הם יודעים ,שלא שווה לקחת סיכון .

שנת 2012 ,29 ביוני ,ליד פירמידות אג'הל

"וואו אז הנה אנחנו בפירמידות אג'הל" אומר לוק
התלהבתי כבר להיכנס לתוך הפירמידות ,רציתי יותר מכל להנות עם חברי לוק וידידה חדשה שהכרתי ,קייט ,שהצטיירה לי לראשונה כחנונית של מסעות
ושל הרפתאות ומחקרים אבל הצטיירה לי כבחורה מקסימה.
"טוב בואו ניכנס ונמצא אותם" אמרתי להם ואני ולוק התחלנו לצעוד
"רגע.." אומרת קייט
"מה?" שואל לוק
"יש פה שניים"
"לאיזה את חושבת שצריך להיכנס?" אני שואל את קייט
היא מאבחנת ובוחנת את השטח ואת מה שהיא יודעת על הפירמידות הללו ואומרת בסבירות רבה "לשמאלית" .
הלכנו לנו באיטיות לפירמידה ועלינו במדרגות עד שהגענו לכניסה לפירמידה.
"עכשיו צריכים למצוא אותם" אומרת קייט
"זה כמו למצוא שני זקנים שעוד שנייה מתים בבית אבות" אומר לוק ומנסה להצחיק אך לא מצליח ,קייט הראתה סוג של רצינות אך אני
עדיין צחקתי מהבדיחה בחיוך רחב כמו שאני תמיד צוחק מבדיחותיו הדפוקות של לוק.
לאורך כל הפירמידה , היו מסדרונות מוארים בקמצוץ של אור מן הפנסים שבצדדים.
ולפתע ראינו צל, הוא היה גדול,נבהלנו ונעצרנו בבהלה...

שנת 2012 ,29 ביוני ,פירמידת אג'הל השמאלית

"רוץ ! תברח!" צועק ליאו וממשיך לרוץ
המפלצת הלא מזוהה הורסת את קירות הפירמידה ומשמידה כל מה שבדרכה , רפאל וליאו רצים ובורחים על נפשם.
רפאל נופל באמצע הריצה ממעידה ומביט בליאו שמביט בו במבט לאחור
"תמשיך לרוץ אל תחזור!" צועק לו רפאל
"לא!" אומר ליאו
ליאו רץ במהירות ולוקח את ידו של רפאל ומושך אותו אחריו "לעולם לא אשאיר אותך מאחור" אומר לו והם ממשיכים לרוץ ולברוח
"בוא לפה!" אומר ליאו ולוקח אותם לפנייה ימינה כאשר הם רואים קיר שחור .
"מה זה?" שואל רפאל
על הקיר השחור הופיעו גלופות מוזרות וכיתובים וציורים משונים .
"אני חושב שמצאנו את הפתח" אומר ליאו בחיוך רחב
"באמת?" שואל רפאל
המפלצת נמצאת בעקבותיהם, והיא מתקרבת ,רפאל בודק בפינה אם היא מגיעה
"אני לא רואה אותה!" אומר רפאל וכשהוא מסתובב חזרה..
"ליאו?"
ליאו נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.. או הפתח .
לפתע המפלצת צצה ושאגה על רפאל , שהתחיל לרוץ במהירות רבה והתקרב לפנייה ושם הוא שמע רעשים של צעדים

"קאי?" שואל סבא שלי כאשר צץ מהפינה
"אז הצל הזה היה שלך!" אומר לוק
"איפה סבא שלי ?" שואלת קייט
"לא עכשיו... עכשיו אנחנו צריכים לרוץ!"

המשך יבוא..

פרק טוב.
לא הבנתי משהו:
אם הצצל של המפלצת היה של רפאל,מפני מי רפאל וליאו ברחו?

פורסם במקור על ידי ⎈YamiYugi⎈

פרק טוב.
לא הבנתי משהו:
אם הצצל של המפלצת היה של רפאל,מפני מי רפאל וליאו ברחו?

קצת סדר..


רפאל וליאו ברחו ממפלצת אמיתית.
אבל כאשר הילדים ראו את הצל הם חשבו שזה משהו הרסני, אך זה בעצם רפאל שברח ואיבד את ליאו והגיע לפינה וופגש את הילדים במקרה.

אחלה פרק

תודה רבה .

קראתי עד פרק 5, אהבתי, הרבה מסתורין ומתח (: הכתיבה ברמה סבירה מאוד, טעון קצת שיפור אבל זה לא מפריע בכלל לרעיונות שלך להתפרץ. בהצלחה (:

נ.ב- גם לי יש סיפור, אשמח אם תקרא.

תודה רבה לך נגטיב .
תמשיך לקרוא ולעקוב D:

פרק 7:מלכוד

לפעמים צריך לוותר ,לדעת מתי צריך לפרוש ולהגיד "די ,אי אפשר לעשות כלום ,אני לא יכול יותר " כי לפעמים הוויתור הוא לא מילה גסה
ניתן לעשות כל מה שבכוחנו כדי להצליח ,ואם נכשלים פעם אחת ,חייבים לנסות שוב ,זה חוק ברזל .
בכישלון השני כבר לא ניתן לדעת אבל המוטיבציה שחדורה בנו נותנת לנו להמשיך .
בכישלון השלישי ,אתה כבר עושה את זה כמשהו הכרחי שחייבים לעשות ... ופה אתה מאבד את זה ,אחרי הפעם השלישית אתה צריך לדעת לוותר .
בפעם הרביעית ,אם לא וויתרת ,הכישלון ירמוס אותך , מניסיון .

שנת 2012 ,29 ביוני ,פירמידת אג'הל השמאלית ,קרוב ליציאה

"איפה סבא שלי ?" שואלת קייט
"לא עכשיו... עכשיו אנחנו צריכים לרוץ!" אומר רפאל ובמהרה דוחף אותנו כאשר מאחורינו המפלצת ההרסנית ללא הצורה .
"אני מבחין באור!" אומר לוק
אנחנו רצים לכיוון נקודת אור קטנה ומגיעים החוצה שבחוץ אומר ונקטר שמשלב ידיים ומאחוריו אנשים חמושים
"קחו אותם" אומר ונקטר
"הם שיתקו אותי וגרמו לי להתעלף ואז ברחו!" אומר ונקטר
"אבל לפחות אתה מבין למה עשינו את זה" אומר קייט
"אין זכר למפלצת" אומר לוק
"איזו מפלצת?" שואל ונקטר
אני אומר לו "עקבה אחרינו מפלצת שניסתה להשמיד אותנו".
"ואיפה ליאו?" שואל ונקטר
"כן איפה סבא שלי באמת ?" שואלת קייט
"ליאו ואני הגענו לקיר שחור גדול ופתאום כשהסתובבתי הוא נעלם " אומר רפאל
"מה זאת אומרת נעלם?" שואלת קייט
"אין לי שום מושג, חיפשתי אותו אך לא מצאתי".
ונקטר נראה המום כאילו שהוא ידע מה קורה "אני ידעתי שזה יקרה למישהו מכם ".אומר ונקטר .
"איך ידעת זאת?" אני שואל אותו
ונקטר לוקח אוויר והפנים שלו מחווירות "כי אני גם הייתי בפירמידה הזאת וניסיתי להיכנס, וכל מי שהכרתי ,כולם וכל אלה שיצאתי איתם במשלחת
לא חזרו ,אני היחיד מהמדענים שחזר " .אומר ונאנח.
"אתה היחיד?" שואל לוק
"יש עוד מישהי שהשם שלה לא יגיד לכם כלום" אומר ונקטר ומסתיר מידע
"מה שמה?" שואל רפאל
"עדה יונת" אומר ונקטר
"עדה יונת?!" שואל רפאל
"אתה עושה צחוק נכון ?" שואל לוק
"היא זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 , האישה הישראלית הראשונה!" אומרת קייט
"חשבתי שלא תדעו " אומר ונקטר וצוחק
"אז זהו שאנחנו יודעים" אומר לוק
"עדה יונת הייתה במשלחת הזאת?" שואל רפאל
"כן ,היא הייתה סגנית המשלחת" אומר ונקטר
"מתי היא הייתה ,המשלחת הזאת?" שואל לוק
"לפני כחצי שנה" אומר ונקטר
"אבל אחרי הדו שיח הנפלא הזה שהיה לנו אני נאלץ לכלוא אתכם" אומר ונקטר
אנשי אג'הל תופסים אותנו בכוח ומושכים אותנו לאוהל הכליאה ,איפה שהיינו בו לא מזמן
ניסינו להיכנע אך ללא הצלחה הגענו לכלא.
"תישארו פה ואל תזוזו" אמר אחד הבריונים של מחנה אג'הל וצחק
"הלוואי שהייתי מצחיק כמוך" אומר לוק ומחזיר לו

שנת 2012 ,29 ביוני ,פירמידת אג'הל השמאלית ,בזמן שליאו נעלם

"אני חושב שמצאנו את הפתח" אומר ליאו בחיוך רחב
"באמת?" שואל רפאל
המפלצת נמצאת בעקבותיהם, והיא מתקרבת ,רפאל בודק בפינה אם היא מגיעה
"אני לא רואה אותה!" אומר רפאל וכשהוא מסתובב חזרה..
"ליאו?"
ליאו נעלם כאילו בלעה אותו האדמה או משהו אחר."ליאו?! אתה שומע אותי ידידי?" שואל רפאל ומחפש את ליאו.


מקום לא ידוע ,שנה לא ידועה ,זמן לא ידוע ,בצד השני של הפתח

השמש זרחה שם ,כן כן כמה שהיא זרחה במקום המואר הזה וחיממה את כל העצים הענקיים והגבוהים שעמדו שם ונתנו צל ,מגע חם למגע מוצל גורם
לרוח וניתן להרגיש אותה אם עומדים כמה שניות לכיוון אחד מהעצים הגבוהים.
"ואוו" אומר ליאו כאשר מתפעל ממה שהוא רואה .
הוא הבחין בעצים ,שמש ,ג'ונגל שלם שעומד לפניו, ואז הוא שמע נחל , מקור מים
הוא התקרב אל המים וכיפף את שתי ידיו לתוך המים ולגם לגימות קטנות ובטוחות כדי לטעום את המים ולהכשירם לטובים לשתייה.
קול של טעינת רובה שוטגאן נשמע וליאו הסתובב ובאינסטינקט מטורף הרים את הידיים...
"תרים את הידיים!" אומר לו זר

המשך יבוא...