נושא: ..."?What the-" "hell"

פרק 4 - חחח אתה לא מצחיק.
"טוב נמאס!" צעק יוסי וקם. " זה מחשב לא?! חייב להיות משהו שנוכל לעשות! אולי אכשהו לגרום לקצר!"
"אתה דביל." אמר דני. "ביינתיים הכל ממש הולך לפי, הזיפור, של, הילה..." הוא אמר ובהדרגה האיט כמקבל הארה.
"זהו זה!" הוא צעק והלך לעבר הפתח. "הכל הולך לפי הסיפור שלה! זה שהיא כתבה פעם וסגרה! אתם זוכרים שהיא לא אמרה למה היא סגרה?! אולי הייתה סיבה!"
הוא כמעט עבר בפתח, "אולי יהיה איזה רמז! הוא אמר שיש סיכוי שיתעורר לחיים!"
"אתה צודק," אמר יוסי, "ברגע שהפרפרים יתחילו לעוף הפוך בתילאנד."

"What the-" "hell?!" , פורום פוקימונס.
"זהו זה..." לחש לעצמו דני. "הדבר הבא שיקרה- לא... לא קרה כלום דומה לזה... אולי- גיל?!"

אתר רמב"ם, אבחנה אונליין.
"אין כאן כלום!" צעקה הילה בכעס ומיששה את כפות ידייה. "לפחות זה הפסיק...".
ניצן נראתה בספק. מה לעזאזאל קורה פה? היא חשבה. ניצן ידועה בחוכמתה הרבה ובאבחנתה בדברים הדקים ביותר. היא לא אכזבה אף-פעם קודם גיל לא מצליח לפתוח את הפה, אחרי זה להילה יש כאבים, מי הקורבן הבא? אני?.
גל של בחילה תקף אותה, ואחרי זה חושך. דממה.


"ניצן?!" צעקה הילה וניערה אותה. היא לחצה על חזהה של ניצן בקצב אחיד, מאה לחיצות לדקה. " ניצן?! אוי ויי.. דני תעשה משהו!".
דני ניגש לעשות לניצן החייאה מפה לפה. שפתותיהם נפגשו- וניצן התעוררה.
"איה!" היא צעקה ומחתה את שפתיה. "זה חם!". דני נעלב מהמחמאה הנחמדה שניצן נתנה לו.
"לפוחת אני גרמתי לכך שיעירו אותך." הוא אמר באופן אדיש ופנה לעבר הפתח של מדידת דופק. "בואי. יוסי מחכה שם. הוא כמעט התעלף כשהוא ראה אותך."
ניצן קמה והלכה בתדהמה לעבר הפתח. "מה קרה?" . "התעלפת." הילה אמרה לה ועזרה לה ללכת מאחורה. "מלמלת משהו." היא המשיכה, ונסתה להזכר. " משהו כמו- מעי."
"מעי?" שאלה ניצן ועברה בפתח. היא ראתה את יוסי יושב בצד ובוכה. " למה שאני אדבר על חלק בגוף האדם?". היא נגשה אל יוסי וחבקה אותו. יוסי התאושש במהרה. "ניצוש!" הוא קרן משמחה. "את לא מבינה כמה התגעגתי...". "סך-הכל חמש דקות הייתה מעולפת- ישר אתה מתחיל דרמות.".

פורום פוקימונס- באותו זמן.
"גיל. מעיין, אנחנו צריכים לדבר." ניגש אליהם אסף.
"דני עדכן אותי בכמה דברים מעניינים." הוא הראה מן דף בכתב יד. " זה הפרק השישי בסיפור של הילה. הסיפור שנסגר."
"אהה הסיפור הזה..." אמר גיל בקול נוסטלגי. "אהבתי אותו... חבל שנסגר...".
"זוכרים שהמטורף אמר שהוא לא יודע מה יקרה?" הוא המשיך בלי תגובה לגיל. "דני חושב שהוא יודע. וזה דווקא נראה די הגיוני."

הבית של שגיא.
נער ישב לו מול מחשב. קוראים לו שגיא. הוא בהה במסך המחשב.
למה כל כך יבש פה?! הוא חשב. הוא הסתכל באנשים המחוברים, וראה שמות מוכרים- אבל אלה לא היו הכינויים- אלא השמות עצמם.
אסף, גיל, דני, הילה, יוסי, מעיין, ניצן, Xkid
הוא נכנס לנו"ד וראה משהו לא יאמן.
מן תמונה ממוזערת של נער בלונדיני, ולידו נער בלונדיני כהה, עם ילדה בעלת שיער שופע וחום.
הילדים דברו בינהם.
מה זה לעזאזאל?! מן מוד חדש? דיג'ימונים?
הדמויות הבחינו בו- והסתובבו אליו.
הן נראו מוכות הלם.
עברו כמה שניות- עד ששגיא קלט שהן מנופפות לו.
כדחף מוזר הוא הדליק את הרמקולים, נשמעו מהם קולות עמומים.
"שגיא! .... רק... זהירות... מסנג'ר... לא.... אייסקיו... בכלל...תציל... סכנה."
הוא לא הבין מה קורה.
אייסיקיו? מסנג'ר? סכנה?...
הוא ניסה לדבר אליהם. "אתם שומעים אותי?" הדמויות נענעו בראשיהן.
אני בטח חולם.
זה היה נראה כמו סרט מדע בדיוני. ילד שמתוודא לקיום של ישויות בתוך מחשב. מה הבא? חייזרים?
שגיא הלך מהמחשב לקחת כוס תפוזים, להתרענן. כשהוא זר הוא שמע מן קולות.
"אל תלך!!! לא לעזוב!". "מה אתם רוסים?" הדמויות צעקו בשלילה ובזעם. "אלה אנחנו! תסתכל... מחוברים..."
שגיא הבין את המסר. להסתכל ברשימת מחוברים.
בתחתית העמוד, השאלות הישנות- הוחלפו בחדשות- והכל התבהר, והתערפל מחדש.
אסף, גיל, מעיין,Xkid




אולי ^^

פרק מגניב
אבל שלא תעיזי שדני יעשה לניצן הנשמה!!!
פגעת בי :_(

אבל אתה התחלת לבכות :X

מה אני אעשה...


ציטטת אותי בחתימה שלך ><"

יאי ^

*זה סמילי ציקלוף =] סליחה, -]*

פרק מגניב. אהבתי את הקטע עם שגיא שמנופפים לו והוא כזה "WTF?"
XDDD

"ילד שמתוודא לקיום של ישויות בתוך מחשב. מה הבא? חייזרים?"
אין השורה הזאת קרעה אותי XD

ולמה אני עשיתי לניצן הנשמה? עכשיו יוסי יהיה עצבני עלי בגלל פרק -.-

פרק מגניב מעניים מותח אהבתי
מתי אני יופיע בסיפור?

פרק נחמד...

לא עשית הנשמה ><"

לא הצלחת O:

רק הגעת לעשות- כי יוסי בכה - ואז נגעת בשפתיים כמתכונן- והיא ישר התעוררה ><"

רק התנשקתם O:

היפהפיה הנרדמת ><"

פרק 5 – דני?
"הכל הולך לפי התוכנית בוס." אמר נער בעל שיער שחור. "כולם בפנים, והוירוס הופץ גם לסקייפ."
"מצויין." השיב קול קר מן האפילה ששררה בחדר הקטן. " דו"ח מצב."
"כבר 9.54 קוינטליון° אנשים נכנסו לרשת. הרוב מהמסנג&#39;ר למרבה הפלא. עכשיו מתחילים מהסקייפ. ברגע זה רק חמישה מהסקייפ."
"הכל לפי התוכנית." אומר הקול בקול שמדגיש כמה הוא נהנה מן הרגע הזה. "אתה יכול ללכת דונאטס. תמשיך לעקוב."
הנער המכונה דונאטס יוצא מן החדר.

<div align="center">***</div>

"נו דני?" אמרה הילה לדני, כששניהם היו רחוקים מהחבורה. " איך הייתה הנשיקה?". היה חייכה והגניבה לעבר ניצן מבט. ניצן לא הייתה נראית כמו אחת שהרגע התעלפה- להפך, אחת שכל הזמן הזה חשבה על משהו- וכרגע היא מעבדת את התוצאות.
"את באמת מצפה שאני אגיד לך?" שאל דני בקול ספקן. "ולא הבנתי את מה שניצן אמרה. איך יכול להיות שנשיקה חמה? לי היה דווקא - אממ – קריר... סוג של..."
"לא יודעת." הילה אמרה, והגניבה מבט נוסף לעבר ניצן. היא השיבה מבט לדני, והסתכלה אל ניצן ישירות. הגלגלים במוח התחילו לעבוד, והיא רצה במהירות לעבר ניצן.
"הילה&#33;" ניצן אמרה אליה במבט נדהם, "הסיפור – דני – את – ". "ומעיין." הילה קטעה אותה ולחצה על הכפתור שלצידה.

<div align="center">***</div>

אני חולם. שגיא אמר לעצמו, וצבט את עצמו. זה לא היה חלום. מולו עמדו שלוש דמויות- או יותר נכון אנשים. מעיין, אסף וגיל.
הוא ניסה את מזלו, והלך לתחתית העמוד.
הוא התחיל להקליד.
&#39;מה לעזאזאל קורה פה?&#33;
איך הגעתם לשם?&#33;
איך אני מגיע אליכם?&#33;&#39;
הוא לחץ על הכפתור &#39;שלח&#39;.
העמוד הפך ללבן- וחזר לעצמו. הוא הגביר את הרמקול- וחיכה לתשובתם.
מן הרמקול נשמעו קולות ברורים יותר.
"אל תתקין את האייסיקיו והמסנג&#39;ר החדשים&#33;" הקולות אמרו בבהירות- אך במעט יאוש. " ובטח שלא להפעיל אותם&#33;"
הוא כתב תגובה בחזרה, ונשמעו קולות יאוש מהרמקול.
המסנג&#39;ר ציפצף.
&#39; הרגע נפלת קורבן לאחד הוירוסים הגדולים בהיסטוריה. שיטוט נעים ברשת.&#39;

<div align="center">~~~~~~~~~~~</div>

"איך הוא יכל להיות כל כך דביל?&#33;" צעק אסף. "הזהרנו אותו&#33;". "וואוו-" הרגיע אותו גיל, "תרגע חביבי... יש לך לבלות כאן הרבה זמן... תהנה קצת... הנה- לך שם למגלשת מים ותעשה כיף." דיבורו האיט בכל מילה שהוא אמר- הוא נעצר עם אצבעתו תקועה באוויר, כשהיא מצביעה למגלשת מים אדירה.
"היום הזה לא יכול להיות יותר מוזר. מה?"
"אכן אכן, הומר."
בוהק לבן קטע את מחשבותיהם, הילה הופיעה לפניהם.
"אסף&#33;" היא צעקה לעברו. "קראת את הסיפור שלי ושל דני- נכון? יופי, אז בוא איתי."
היא לקחה לו את היד ולחצה על הכפתור.
"אני חוזר בעצמי. הוא כן."

<div align="center">~~~~~~~~~~~</div>

החבורה כולה נמצאה בנו"ד, חוץ מניצן אסף הילה ודני.
"על מה הם מדברים שם בגוגל?" שאל יוסי. " זה מחרפן אותי שדני וניצן באותו חדר. בלעדי."
"אני ממש לא מבינה אותך." קטעה אותו מעיין. " אתה כל הזמן &#39; ניצן עשתה ככה וככה&#39;, &#39;ניצן הלכה לשם בלעדי&#39;, &#39;אני מת על ניצן&#39;. אז אם אתה כל כך מת עליה, למה אתה יוצא עם בנות אחרות? אתה דביל או מה?"
"הלו- אני חרמן...". "כן- שחכתי את זה." נאנחה מעיין.
"איזה קקי." אמר נער בעל שער שחור פרוע, בעל גופיית בעלת כובע, ג&#39;ינס, ועייניים שחורות. "חם כאן- אתם לא חושבים?"
"מי אתה?" שאל גיל בתמהון. "אני?" השיב הנער, "אני מסיפור אחר."
"אנחנו רואים שאתה לא האיש הכחול" השיבה מעיין במבט מיואש במקצת. "וגם לא האיש הירוק."
"נו... יובל..." יובל השיב. "האדום- בשבילכם..."
"מתי הגעת לכאן?" יוסי שאל. "עכשיו." "איך?", "מאיפה אני יודע?&#33;"
"טוב אז תן לנו לעדכן אותך."

<div align="center">***</div>

"דמאן , כואב לי&#33;" הילה נאנקה. "בואו נעשה את זה מהר בבקשה...". "מצדי בסדר." אמר אסף באי-רצון ניכר, " אני אתכם- אבל זה מה זה לא נשמע הגיוני...".
"מה שלא הגיוני-" צעקה ניצן על אסף- ואם דני לא היה מחזיק אותה היא בטח הייתה מתנפלת עליו, " זה שכשדני – אממ – סוג של נישק אותי- זה היה לי חם&#33; ולא הייתה שום רטיבות&#33; פשוט היה לי חם בשפתיים&#33;". דני הסמיק, והגניב מבט אל עבר אסף. תחלץ אותי מזה- בבקשה.
"וגם זה שגיל הותשק" אסף הבין את מבטו של דני," בדיוק כשמעיין רצתה שהוא ישתוק קצת..."
בעוד שניצן ואסף התחילו להתווכח, ודני הסתכל עליהם ומסמיק מרגע לרגע, הילה הלכה לצד וחשבה.
מה קורה פה? אווץ&#39; היא עצמה את עייניייה, ונרגעה מחדש. בואי נארגן את הדברים. ניצן אומרת &#39; מעי&#39;, היא התכוונה למעיין- והיא מתעלפת. בטח מההלם של הדבר. היא עדיין לא זוכרת על מה היא חשבה- ככה שזה לא מועיל. דני אמר שזה בדיוק לפי הסיפור שלי. מי שמדבר על דברים שמתעוררים לחיים... הילה גיחכה בינה לבין עצמה. "בוחנת את הדברים?" שאל אותה דני. "כן." הילה ענתה ולא העיפה לעברו מבט. הילה שמעה רחשים מצדה השני. הרחשים נעלמו, היא הרגישה כאילו היא מרחפת בחלל. היא נמצאת על הירח, אבל לא חסר לה אוויר.
היא מסתכלת יינה, ורואה את דני. הוא נראה לה קצת שונה. חזק יותר.
"מה אתה עושה פה?" היא שאלה אותו.
"בדיוק כמוך." הוא ענה והעיף אליה מבט, בעיניו נראה זיק שובבות גדול ביותר. "חושב. איך להגיד לך את הדבר שאני רוצה להגיד."
הילה ישבה לידו- והם הסתכלו על כדור הארץ. ענק... איזה רומנטי פה... הייתי מתה להיות כאן עם אביבי... הילה חשבה לעצמה. אני על הירח... מי היה מאמין... רגע&#33; אנחנו לא בתוך מחשב?&#33;
את הארבע מילים האחרונות- היא לא רק חשבה- אלא גם אמרה בקול.
"יופי שעלית על זה סוף-כל-סוף." דני אמר וקם. הילה קמה אחריו. " את ואני לא ממש פה כרגע. אתה התעלפת- ואני נכנסתי לך לתוך החלום. האמתי שאני לא חלום. זאת אומרת כן, אבל לא... אוי זה מסובך&#33; בקיצור- תכנסי לסיפור של דני על ארבע הממלכות. את כבר תביני."
"הילה&#33;" צעקה ניצן. "קומי כבר&#33;"
הילה התעוררה, והלכה לעבר הפתח.
"דני- ארבע הממלכות- אתה- ירח- הבנתי."

°קוינטליון- ספרה ואחריה 18 אפסים.

פרק נחמד...ארוך יותר D:
תמשיכי.

פרק חמוד P:
אבל למה אני מופיע קצת?&#33;

פרק יפה מעניין מותח מצמרר
חשבתי שאמרת שער שחור אני עבדתי עם הרשע אבל פרק טוב
תמשיכי

מה?

שחור תמיד מתקשר עם האופל ><"


יוסי- כי בשאר הפרקים אתה מופיע הרבה.