פרק 6 – הגילוי. (לב?)
הילה נכנסה לסיפור של דני. ארבע הממלכות.
היא התחילה לעבור בין עמודים- ונעצרה בעמוד שלוש.
זהו זה.. היא חשבה לעצמה כשהתקרבה להודעה הראשונה אותו עמוד. מולה עמדו הרבה מילים גדולות- שהיו פרק מסיפור. לאט לאט כל המילים הפכו לסוג של סרט. זה די ברור שזה יקרה אם אנחנו בתוך מחשב... או הקטע שגם הוא עוד מעט-
"הילה!" צעק דני ורץ לעבר הילה בהתנשפות. אחריו באו ניצן, ואסף. "איך רצת כל כך מהר כל כך הרבה מרחק? אמרת לי שאתלא טובה בספורט.. טוב לא קשור כרגע! מה הסיפור שלי קשור?!".
"זה." היא הצביעה לעבר הפרק שהופך לסרט. לפתע מתוך הסרט שהמשיך להתנהל- קפץ דני העתידני מתוך הסרט.
"אז אני רואה שהבנת את המסר." אמר דני העתידני ולחץ את ידה של הילה. "היי דני." הוא נופף לדני יד.
דני היה המום. ממש כמו בסיפור שלו. אבל- איך- הוא – מה?!? "מסר?!"
"כשהתעלפתי הוא הביא אותי לירח..." אמרה הילה. "והוא אמר לי לבוא לכאן.". אסף הלך לצד וישב. במקרה על המילה שהכריזה שזה דני העתידני. "אבל- איך?" שאלה ניצן. "אתה- רק סיפור!".
"וככה גם כל מה שקורה פה." אמר אסף. " אתם לא רואים? גיל שהושתק- זה כמו בסיפור של הילה. דני שהשפתיים שלו חמות- אני לא אתפלא אם הסיפור שלך יתעורר לחיים. רק שאברמוביץ' והכדורי דרגול בון לא יגיעו לכאן." "אז הסיפורים קמים לתחיה?" שאלה ניצן. "טוב נו- זה דיי ברור- אנחנו במחשב... למרות שזה קצת הזוי..."
<div align="CENTER">~~~~~~~~~~~</div>
"סרט טוב..." אמר יוסי- בזמן שהוא אכל פופקורן דמיוני. " איזה אחלה שהילה נתנה במשחק שלה קישור לאקס-מן... באמת וולברין מגניב..."
"כן..." אמר גיל. "וואוו! לא כאב לו?". "שחכת שיש לו יכולת הבראה?". "אה נכון..."
"משעמם פה." אמר יובל. "אם היה לי פה את הנינטנדו DS שלי..." לפתע קפצו לידיים של יובל נינטדו DS. "הא?!" הוא התפלא בכמעט הפיל את הנינטנדו. "טוב למי אכפת. עכשיו לא משעמם..." הוא התחיל לשחק בפוקימון.
"כמה אירוני?" אמרה מעיין. "על מה אתם חושבים ניצן אסף דני והילה מדברים? כי- הם כבר לא כאן..."
"מה?" שאל יוסי וקם מהרצפה- ועצר את הסרט." לאן הם הלכו?"
"לגיהנום!" הופיע מולם איש במדים צבאיים- עם תת מקלע ענק, ואיים על כולם. "אתם לא בורחים מפה!"
מעיין צרחה ויצאה מהנושא. יוסי באינטינקט גברי רצה להלחם באיש המוזר. "בוא נראה אותך!" הוא אמר והגן על הפתח. "אתה לא יוצא מפה!"
"יוסי?" שאל האיש והוריד את המקלע. הוא הוריד את המשקפיים והכובע, וחשף את פניו. "שחקתי ב- GTA " פניו של האיש- בעצם היו פניו של הנער. הוא היה בעל שער חום פרוע, ועיניים ירוקות ושובבות.
"אמיר?" שאל גיל "מעיין- זה אמיר!". מעיין חזרה לנושא והמשיכה לצפות בסרט בזמן שהיא רועדת.
"מה אתם רואים אקס-מן?" הוא גיחך."הייתי אומר 'לול'. אבל זה נובי כשמדברים."
"זה הסרט היחיד שיש בפורום הזה!"
"טוב למי אכפת. יש פופקורן?". "לי- ואני לא אתן לך.". אמיר התחיל לרדוף אחרי יוסי- והשיג אותו כעבור עשר שניות. Weird* הוא חשב לעצמו.
הם התחילו לצפות בסרט.
"תגיד." לחש יוסי לאמיר. "אפשר את המקלע?". "נראה לך?!" אמר לו אמיר. "אם אני הגעתי לGTA- למה אתה חושב שהGTA לא יגיע אלי?"
"נו מה אכפת לך?!" רב איתו יוסי "ננס לצאת מכאן! לפרוץ את חומות הפורום!"
"ומה עם ההגנה על הפורום? מה עם כל הD&D שיש בחוץ?!" לא רוצה להפרד מהמקלע...
אמיר התעצבן על יוסי- ולפתע קרה משהו מפליא.
לוויתן הופיע באמצע החדר- ומחץ את כולם.
ברגע שהנינטנדו של יובל נמחץ- הוא נשבר – וחישמל את הלוויתן.
הלוויתן קטן במהירות- והפך לאמיר. #@$^*)%# הוא חשב לעצמו.
<div align="CENTER">~~~~~~~~~~~</div>
"אז את אומרת שהמחשב מתעורר לחיים?!" צעקה ניצן וברחה בחזרה לסרט.
"מה קרה לה?" שאל אסף ועשה בפרצופו את מה זמסמל הסמיילי האהוב עליו- והאסור ע"י אלכס.** "סכ"ה-" פניו של אסף קדרו. "זה ממש לא טוב..." הוא הרים את פניו- והסתכל על הילה. "את יכולה לשמוח עכשיו. יובל בטח מת." "מת?!". "כן. לפני הכניסה למחשב- הוא שחק בD&D. הדרקון בטח אכל אותו."
זה פטר אותנו ממציק אחד... חשבה לעצמה הילה.
<div align="CENTER">***</div>
"בוס- יש לנו בעיה." נער נכנס למשרד החשך והאפל- וזרק על שלוחנו של בוסו כמה דפים קרועים. " באזור י-פ'"
"מה הבעיה?" לגלג הבוס והסתכל על טבעתו הגדולה והמבריקה מאודם. " איזה מנהל פורום *** אחד בישראל המדינה הקטנטונת הזאת לא נכנס למחשב? תכניס אותו דרך מייספייס.".
"זה לא זה." אמר הנער ופניו קדרו עוד יותר. "בתוך המחשב עצמו. כמה ילדים-"
"אז ילדים זה כל הסיפור?!" שאל הבוס ולחץ על כפתור שהדלי את מסך הטלוויזיה. "בואו נראה."
נראו על המסך ארבעה ילדים שמדברים- בתוך פורום כחלחל לבן.
"הם סך-הכל מדברים.".
"זאת הבעיה." אמר הנער. "הם עלו על מה שעושה היגס. וזה לא משהו טוב- אולי בשבילם- אבל בשבילנו זה גרוע."
*מוזר=Weird
**הסמיילי: ?.?