נושא: KingCoins! -מלך המטבעות!

מלך המטבעות!




דבר המנהל:

ברוכים הבאים לעולם החדש שלי. עולם שבו כל מטבע שווה ערך.
נדמה לכם שמדובר בכסף? חישבו שנית. בכל מטבע טמון כוח עצום. אם אתם חושבים שתוכלו להתמודד עם הכוח הזה, אתם מוזמנים להצטרף.
זהו משחק מקורי שלי, הרעיונות והכוחות הינם פרי דמיוני.. אני מתכוון להרים את המשחק הזה גבוהה ולהשקיע בו עד סוף העלילה (שאגב כבר כתבתי אותה לעצמי בשבועות האחרונות...).
המשחק הולך להכיל שיתוף פעולה בין שחקנים, ודמויות רבות שאותם אני גם אשחק.
יש אישור מאלכס.




מומלץ בחום:

להיות פתוחים לעלילה. משוב על המשחק מתקבל בברכה, אני בהחלט מעדיף לקבל הערה בפרטי ואפילו בפומבי כדי ללמוד ולהשתפר. אחרי הכל זהו משחק מקורי שלי ואני אשתדל להשקיע בכל הכח. אך כמו שאי אפשר לסולת בלי חיטין כך גם משהו משהו משהו ><'...
תודה מראש על העזרה.



עלילה:

השנה היא 2012: המיקום: משרד המנהל בבית הספר 'ספאמלרן'.

"אני רוצה להבין אדוני היקר. אתה מצפה ממני לחלק מטבעות לתלמידים בבית הספר?" שאל מנהל בית הספר, אדון ג'ון סמית' הקשוח, מביט בקשיחות לעבר הנציג המכובד שעמד מולו בחיוך מלא שיניים. "אולי כדאי פשוט לחלק להם נשקים? שיהרגו אחד את השני ונגמר."
"זה ממש לא הכיוון אדוני מנהל." המשיך ללא חשש הנציג האלמוני "השליטה בכוחות תהיה מבוקרת. לא ניתן לאף תלמיד לפגוע ברעהו. התחרות תהיה חוקית ובטיחותית! מה גם שרק תלמידים מובחרים יתקבלו!"
פרופסור ג'ון סמית' הביט בנציג במבט מהורהר. הוא יודע שבמוצא פיו הינו מהווה עובדה מסויימת לכל אדם באשר הוא. אומנם הנציג הקשוח הזה אינו מוכן לקבל תשובה שלילית. דווקא מצא חן בעיניו הבחור.
"אני אשמור איתך על קשר." פסק בקור פרופ' ג'ון סמית. הנציג הביט בעיניו וחייך. ויצא מן המשרד מבלי להוסיף מילה.

זה קורה בדרך כלל עם רדת החשכה, כולם יודעים לא להיתקרב לאיזור הזה כי משהו ודאי מתרחש שם, משהו לא טוב. אף אחד לא בדיוק יודע מה, אבל המקום הזה מצמרר כל מי שמתקרב לשם. אולי זה בגלל שמתכנסים שם אנשים עוטי מעילים שחורים ופרצופיהם חתומים ללא הסבר כלשהו, ללא ספק אי אפשר לקרוא אותם. הבניין הגדול הזה אמור להיות נטוש. יש מספרים שבכלל הוא רודף רוחות, ויש מאמינים כי יש שם דם על הרצפה, אומנם זה לא משנה לפראנק, גבר בעל חזות מפחידה, שפם עבות הסתיר צלקת עמוקה חסרת תקנה, הזמינו אותו להגיע בלי הרבה חוכמות וכשיש עבודה הוא לא מנסה לנחש מה הולכים לבקש ממנו. האמת היא שהוא כלל לא מפחד מהמקום, למרות שגם לאוזניו הגיעה השמועה כי יש משהו לא בסדר במקום הזה, אומנם זה בסדר, הוא בדרך כלל מתעסק עם אנשים מסוג זה.
הוא נכנס לבניין ועלה במדרגות השיש הקרות, רוח פרצים העידה על כך שאין בכלל חלונות, שלא לדבר על דלתות. תמונות של כל מיני אסיפות של אותם אנשים היו תלויות חסרות צורה וטעם, כאילו לא אכפת להם בכלל אם יורידו אותם. מה זה כבר משנה, הפשע של אותה אסיפה כבר התרחש.
הוא שמע ליחשושים מבעד לאותו פרוזדור שהסבירו לו כי עליו לעבור דרכו, כנראה הפעם הם נפגשים בחצר הגדולה. כן. פראנק כבר היה פה פעם, אומנם לא זכור לו כל כך מתי.
הוא נכנס למרפסת, רואה קבוצת אנשים יושבים מרוכזים מקשיבים לאותו נער שדיבר איתו שיחה קצרה וחסויה, פראנק ידע לזהות את קולו העמוק של הנער בלי כל בעיה, הוא היה מומחה לזה. הנער דיבר בשפה האנגלית עם מבטא אנגלי כבד.
"... וכל מה שעלינו לעשות זה למנוע שימוש נוסף במטבע הזאת! היורש נמצא כאן בבית ספר הטיפשי הזה ועלינו למצוא אותו בזהירות." אמר הנער בלהט, לפתע הבחין בפראנק וחייך חיוך קר ויבש, חיוך של ביזניס ותו לא.
"ובכן רבותי, זהו פראנק קרוס." הציג בפני המופתעים, חלקם אפילו נעמדו בכעס מוכנים לתקוף כשהילות בצבעים שונים בוקעות מהם "בואו נירגע. הוא הוזמן לכאן היום ביודעין, והוא התבקש למצוא את היורש. אין לנו כל כך הרבה פרטים לגביו, אנחנו רק יודעים שהוא שינה את תמונת המצב ממש לפני מספר שעות. לנו מוכר עולם הקסם או כל עולם אחר שבו כבר הבוסילסק יצר, ולכן אנו מזהים את עצמינו מיד, אומנם הוא צריך להתרגל לכוחו החדש."
"מה שהנער הצעיר מנסה להגיד כאן," אמר לפתע פראנק, צועד למרכז המרפסת, פניו המצולקות נכספות וחלק מהיושבים החלו להראות מצוקה וחשו אי נחות מנוכחותו "זה שהיורש הזה, נמצא בעמדת ניחות, ויש להכות בברזל כל עוד הוא חם. ושלא תעיזו לאבד את 'מגלי ההכרה' שלכם כדי שלא תתבעו בעוד משאלה של הבוסילסק, איבדנו הרבה אני רואה."
חלק מהנוכחים חשפו את המכשירים דמויי תליון זהב שעל חזם, היה זה מכשיר מתוחכם אשר משאיר את בעליו בעל הכרה לאחר כל מישאל הבוסילסק, כעת לאחר שיורשו החדש של הבוסילסק שינה את העולם הקודם והמוכר לעולם הקסם ולמודעות חדשה, הרבה מתומכיו של האירגון איבדו את הכרתם והפכו לאנשים שונים לחלוטין, אשר העולם החדש שיכתב להם זאת.
"ולא אכפת לי," נכנס לפתע מישהו נוסף לחדר, בעל מבטא צרפתי כבד "אם תהרגו את היורש בשביל להשמיד את משאלתו! אנחנו זקוקים למשאלה שלנו, והעולם יהיה תחת פיקוד משאלתינו! עכשיו תגיד לי ראלף, דיברת עם ג'ון סמית'?"
"כן." אמר הנער שנאם במרכז האולם עד כה "אני מאמין שנחלק לתלמידים מטבעות עוד השבוע. אבל פרנק? איך נדע כי היורש יעלה מבין הנבחרים?"
"הילד המוכשר יבחר. היורש הינו מוכשר. גם אם אינו יודע על כך, הוא מלך המטבעות. היורש של הבוסילסק."





מידע חשוב בנוגע למשחק:

אני משוכנע שעולות לכם אלף ואחת שאלות. כל הפרטים אודות המשחק עומדים להיחשף בפניכם ברגע זה.

מטבעות:

חפץ קסום המעניק כוח מסויים לבעליו. ישנם סוגים רבים של מטבעות, לכל מטבע יש כוח מסויים. כדי לקבל את הכוח של המטבע צריך להקפיד שהמטבע יהיה על בעליו. ישנם סוגים רבים של כוחות המוענקים לבעלי המטבעות. החל מאקדח מים וכלה במתקפות על חושיות עוצמתיות. כל משתתף יוכל להחזיק בעלותו מספר רב של מטבעות. אך כדי לחזק את המטבעות יהיה עליו להרכיב סט המבוסס על אלמנט אחד. (למשל אש).
כדי להשיג את המטבעות תצתרכו למלא משימות או במקביל לקנות.

התחרות הגדולה:

המשחק מבוסס על תחרות גדולה המזכירה לי מעט את "טורניר הקטסמים המשולש" (הארי פוטר). בה תצטרכו להילחם ולהשתמש באסטרטגיה.
התחרות עצמה תהיה מורכבת משלבים רבים לאורך כל המשחק. בין היתר המשימות גם יזכו אתכם למטבעות נוספות. כדי לזכות בתואר הנכסף "מלך המטבעות". התחרות רווית סכנות גדולות מאוד.
חוצמזה העולם מלא בכל מיני מפלצות. תילחמו נגד דרקונים וטרולים ועוד.
איוונט נוסף, במשחק זה יש PVP. שחקן מול שחקן! תוכלו להילחם אחד נגד השני.

היורש של הבוסילסק:

הבוסילסק הוא המטבע הכי חזק שידוע. לפני מאות בשנים כוחו נוצר מנחש ענק אשר מבטו הקסום היה מסוגל להרוג בני אדם. מספרים כי המטבע עצמו נוצר בהתפרצות הר הגעש הגדול עולם לפני אלפי שנים. רק יורשו של המטבע רשאי להשתמש בו.
מספרים כי מחזיק המטבע יכול להביע משאלה המסוגלת להפוך עולמות.

יתעדכן בהמשך...





אז אתם מוכנים להתחיל לשחק?




חוקים:

• אני מבקש רקע. אני לא מתעקש על רקע ארוך ואפילו מעדיף שלא, מה שאני מבקש, זה משהו תמציתי שיבהיר לי על דמות הילד... במקרה שלא הבנתם מדובר בשחקנים נורמליים לגמרי, הכוח יירכש בהמשך המשחק. תעשו טובה ואל תהרגו הורים, זה כבר נמאס. אני מעדיף שתשקיעו בתגובות הרבה יותר משתשקיעו ברקע, אבל חבר׳ה אני רוצה אופי וטבעים, אני בונה את הדמות שלכם לפי הרקע והולך איתו כל המשחק.
• במידה ולא שמתם לב, זהו לא משחק פוקימון ולא קשור למסע... הולך להיות לכם משפחה במשחק אז תתארו אותה.
• הדבר שאני הכי אוהב במ״ת זאת תגובה שמנה ומקורית, אני שונא תגובות קצרות... אז החוק הוא כזה, מי שיגיב בזלזול יקבל אזהרה. שלוש אזהרות ואני הורג את הדמות שלו.
•אפשר למות במשחק, בשבילכם זה בעצם game over ויוצאים מהמשחק.
•אין לקלל ולהספים, חבר׳ה אני לא רואה בעינים, מי שרב מקלל או מספים עף מהמשחק. לא לחפור לי, תוותר לי רק הפעם וחארטות כאלה.
• נמנמ... להנות!!!





הוראות הכנת דמויות במשחק:

כפי שכבר הרחבתי יש לגרום לי להבין בדיוק מי הילד המוצע. הילדים בני 15-17, נורמלים לגמרי, בעלי משפחה נורמלית לגמרי. אני רוצה שלדמות תהיה אופי ברור (למשל, ג׳יימס הוא ילד מצחיק ואנרגטי מאוד) על השחקן להקפיד על אופי זה, למשל תמיד לנסות למצוא את הצד המצחיק שבכל סיטואציה.

טופס הרשמה:

שם אמיתי + כינוי בפורום:
שם הדמות במשחק:
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):
אופי הדמות:
גיל:
רקע:
רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות:

בהצלחה לכולנו.



התחלה לכולם:

הצילצול הגואל נשמע, סופסוף המורה החפרנית סיימה את השיעור שלה. אומנם ממש לפני שאתם מספיקים לצאת מהכתה המורה נוקבת בשמכם ומציינת שהמנהל רוצה לראות אתכם.

מה תעשו?


נא לצוטט בכל תגובה.

שמור.

אפשר להירשם.

שם אמיתי + כינוי בפורום: עדן JoinT

שם הדמות במשחק: כריס

תמונה :

אופי הדמות: עקשן , חרוץ , מפונק , זריז , חכם , שובב .

גיל: 15

רקע: כריס הוא ילד בן 15 שעבר הרבה בחיים , בגיל 13 הועף מחטיבת הביניים מכיוון שהיו לו בעיות התנהגות רבות בלימודים . הוא היה ילד שובב שאהב לעשות מעשי קונדס . הציק להמון ילדים והמורות לא יכלו ללמד כשהוא היה בכיתה , לכן תמיד הוציאו אותו והוא היה מסתובבים עם ילדים מהשכבות הגדולות יותר בחוץ .
בגיל 14 הגיע לבית ספר חדש שבו התחצף והכה את המנהלת , לאחר שיחה עם הוריו הוחלט שייצא מבית הספר הזה גם כן , הוריו כעסו מאוד והחליטו לשלוח אותו לפנימייה .
בפנימייה לא היה לו טוב , כל לילה הוא התקשר להוריו ואמר שקשה לו ושהוא לא רוצה להמשיך , האוכל היה גרוע , הוא לא השתלב שם מבחינה חברתית , וזה היה עולם שונה מהעולם שבו הוא התרגל לחיות .
לאחר חודשים של כעס וקושי רב , הוריו החליטו להוציא אותו מהפנימייה ותת לו צ'אנס אחרון .
הם הבהירו לו שזה הצ'אנס האחרון והם לא ישנו את דעתם ! בפעם הבאה הם אפילו ינתקו איתו קשר .
היום כריס עזב את הפנימייה וחזר לביתו , והוא מנסה להוכיח את עצמו בבית הספר .
עדיין יש לו בעיות קלות אבל רואים שיפור רב במצבו !
היום הוא משקיע , ועושה את כל המטלות שהוא מקבל , הוריו מאוד גאים בו , והוא מבין שהוא עלה על דרך המלך והיה צריך לעשות זאת מזמן .

רמה: (לא לגעת)

מטבעות: (לא לגעת)

חפצים: (לא לגעת)

כסף: (לא לגעת)

בקשות: אין

שם אמיתי + כינוי בפורום:סיגל sigal123
שם הדמות במשחק:מילין
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):
אופי הדמות: מתעצבנת בקלות מתרגשת \נעלבת בקלות יש לה שני צדדים היא יכולה להיות שטן שכועס אל כולם או מהלאך הקטן שמתבייש ומסמיק מכול דבר
גיל:16 וחצי
רקע:מילין הייתה בת למשפחה קצת עשירה, הוריה ניסו להגיע למעמד מכובד ולכן היא נשארה שקטה והכול וניסתה ממש שלא ירגישו בה, ההורים שלה כול הזמן היו בנסיעות, הם שלחו אותה לבית ספר מיוחד לעשירים והשקיעו בה, יום אחד כשהייתה בת 16 בערך היא התעצבנה כול כך והחליטה שנמאס לה מהכול היא העיפה אפילו שולחן , הבצפר החליט שהוא לא רוצה אותה, והוריה שלחו ואתה לבצפר אחר מאז הם בקושי מדברים, מילין והוריה, היא מסתגרת בחדר ושהיא לא, היא יוצאת החוצה , גם ההורים הושפעו מיזה, קצת פחות התייחסו אליהם כמכובדים , מאז הם מאשימים רק אותה, והיא מאוד מעוצבנת על זה, היא אוהבת מאוד לטייל כדאי להירגע מהעצבים של הוריה,
רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות:

שם אמיתי + כינוי בפורום:עידן=pokefan(בקרוב star driver)
שם הדמות במשחק:וויל
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):יודע שזה פוקימון אבל אין בזה איפיון של פוקימון אם לא אני אשנה פשוט אני נרשם מהר כי בא לי לשחק בזה
אופי הדמות:בעל הערכה עצמית נמוכה,עצמאי,עקשן,חושב רק על עצמו,וטיפ טיפה ילדותי.
גיל:16
רקע:וויל הוא ילד שבא מבית קשה,הוריו לא תומכים בו,שהוא חוזר הביתה הם אפילו לא מדברים איתו אך לוויל לא אכפת הוא עסוק בעולם משלו וכבר בגיל קטן אבחנו שדמיונו שונה מרוב הילדים בגילו,
וויל לא תלמיד מעולה אך גם לא גרוע בלימודים הוא ממוצע,ולימודים הם לא בראש סדר העדיפויות שלו,
הוא מעדיף לשבת לו בבית מול המחשב,עוד משהו לא רגיל אצלו זו העובדה שיש לו פחדים לא כמו כולם,
בעוד שילדי בגילו פוחדים מדברים כמו בריונים ומורים קשוחים לוויל זה לא מזיז,אך מה שהזוי פו זה העובדה שוויל דווקא כן מפחד אבל מדברים שבדר''כ לא מפחידים אחרים או יותר נכון לא אמיתיים לפי מה שהרוב אומרים,הוא מפחד ממפלצות עוגים דרקונים וכל דבר שלא קיים.

רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות:

שם אמיתי + כינוי בפורום:מור-MOR15
שם הדמות במשחק:גריי סמית'
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):אני כביכול לא רוצה שהדמות תראה ככה אבל זה המראה כי עצלן שמצאתי תבין ברקע
אופי הדמות:עצלן, ישנוני, אדיש,אסטרטג, פיקח חכם עד מאוד ולמרות שלפאמים הוא לא מראה את זה הוא דואג לכל אחד שקרוב לו.
גיל:16
רקע:מאיפה להתחיל?, כן אני מצטער על הפיהוק הנורא הזה, בכל מקרה, אני חושב שנתחיל מ...האמצע
כפי שכבר הבנתם שמי גריי סמית' לא אני לא בחור חרוץ או...חזק או....מהיר וספורטיבי, אף פעם לא חשבתי לכיוון הזה, אם כי ייאמר לזכותי שאני חכם, "גאון" אמא שלי נוהגת לומר, 170 IQ לפי דעתי היא מגזימה.
"למה שלא תלך לעשות עם השכל הזה משהו?!" היא נזפה בי שוב פעם ישבנו שם אני היא ואחי הקטן ממני בחודש, אריאל.
"תפסיקי...זה כבר נמאס" סיננתי לעברה במעט עצבים בעוד אריאל מסתכל עליי מופתע.
אריאל הוא האח הצעיר ממני בחודש, שיערו הלבן והחלק מגיע עד לגבו, והוא נוהג ללבוש חולצה שחורה עם מכנס ג'ינס פשוט. אני לא יודע עם אמרתי אבל לפי דעתי אריאל מאומץ, הוא ההפך הגמור ממני, אני עצלן-הוא חרשן, אני ישן-הוא לומד עד השעות הקטנות של הלילה אבל הדבר שהכי מעצבן אותו זה שלמרות שאני בכלל לא לומד ומשקיע תמיד הצלחתי יותר ממנו, כנראה שאני זה שנותן לו מוטיבציה להתאמן ולהמשיך, ובכל זאת למרות הכל אני אוהב אותו הרי הוא אחי!.
כמו כן יש את אמא שלי ואמא שלי היא דוגמא לאמא קלאסית, היא תמיד דואגת וגם אם זה קצת יותר מדי זה בסוף בסדר מצדי הרי זה לגיטימי שהיא תדאג לבן עצלן כמוני ורק בנינו אפילו לחמם לעצמי אוכל במקרו אני מבקש ממנה ובמקרים שהיא לא בבית אני פשוט מכריח את אריאל.
בכל מקרה זה האמצע, ההווה, למה לא הזכרתי את אבא? ובכן...בשביל זה נצטרך לחזור להתחלה, אל העבר.
למען האמת אף פעם לא זכיתי לחיות עם אבא לצדי, כשאני שואל את אמי על זה היא אומר שהוא פשוט מת לפני שנולדתי, אבל...הקלילות שבה היא אומרת את זה העובדה שאפילו דמעה אינה זולגת מעיניה, אני מתחיל חשוב שהיא משקרת, לא, אני יודע שהיא משקרת, אני בטוח שיש משהו שהיא מסתירה ממני ומאריאל, אני בטוח שהוא מחכה לי שם, מחכה לחבק אותי בחום ולומר לי כמה שהוא התגעגע ו.... זה לא יקרה נכון? אבל אני ממשיך להאמין אני לא עצלן מטבעי, אני לא בחרתי להיות ככה!, העובדה לגדול בלי אבא אתם חושבים שזה קל, העצלנות הזו...היא הדרך שלי לברוח מהכאב הנורא הזה מהדמעות שזולגות ואם לא אמרתי זאת עד עכשיו אז... אני מקנא באריאל, אני מקנא בכוח שלו להתמודד, אריאל אמיץ ואני סתם פחדן עלוב שמסתיר את רגשותיו בעצלנות אבל עדיין יש בי תקווה כלשהי בכ"מ נראה לי שסטינו קצת מן הנושא אז... אדון סמית' התקבלתי?.
רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות:אמ... שאחי הצעיר ילמד איתי בבית הספר ולערב את סיפור האבא בעלילה רק אם תוכל כמובן עוד משהו רק עכשיו שמתי לב שלמנהל קוראים במשפחה גם סמית' אז שלא תחשוב שכתבתי את זה בכוונה שכאילו יתגלה שבסוף הוא אבא שלי למרות שזה יכול להיות נחמד באיזשהו מקום XD

שם אמיתי + כינוי בפורום: לוקאס killerbee
שם הדמות במשחק: לוקאס
תמונה (ספרייט ורק ספרייט): איזה מבאס אתה אחי
אופי הדמות: אמיץ ברגעים דיי מפחידים או יותר מדוייק מסוכנים, פחדן ברגעים שאחרים לא יבינו איך הוא צונח ממטוס אבל פוחד מעכבישים למשל. קמצן, אסטרטג ויודע להשתמש במה שיש לו (היות והוא קמצן) הוא חכם ויש לו מוח קרימינלי
גיל: 15
רקע: (צריך להיות קשור לעלילה? לא נראלי)
לוקאס בא משכונה רגילה שמלאה באנשים במצב בינוני מגיל שנה ראו בו פוטנציאל שהוא למד לדבר בגיל כה צעיר.
הוריו החליטו להשקיע את כל כולם ללימודים שלו ובגלל זה אין לו אחים אחרים.
היות והוריו התעסקו רק בלימודים שלו הוא לא למד ערכים כמו נדיבות... ולא היו לו הרבה חברים.
הוא נהג לשחק במחשבו רוב הזמן והתחיל לתכנת משחק אבל אף פעם לא גמר כי נדנדו לו על הלימודים כל הזמן.
רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות: תודה תודה שסוף סוף לא הורגים הורים איזה דפוק זה!!!! עשיתי רקע שלא קשור לעלילה רק מספר על הדמות

שם אמיתי + כינוי בפורום:סטיבן + ~גלואה Αυολακγ~
שם הדמות במשחק: סטיבן דווין
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):
אופי הדמות: סטיבן בחור שליו אשר לא יכול לפגוע בזבוב אך כאשר מישהו מתעסק עם הקרובים אליו הוא יכול להפוך לאדם קשוח ביותר והוא לא יתן לאף אחד לפגוע בקרובים אליו.
בנוסף, סטיבן תלמיד אשר משקיע בלימודים אך תמיד ימצא את הזמן לחבריו ולקרובים אליו בין המטלות שלו.
גיל:17
רקע:
סטיבן נולד לתוך בית עם 3 אחים גדולים ממנו, רייצ'ל, טוד והאח הבכור בריאן אשר נשוי עם תינוקת. בנוסף, שני הוריו היו מאוד קשוחים איתו בילדותו בכל הנוגע ללימודים אך עם זאת אמרו לו דבר אחד חשוב "לימודים יעזרו לך בחיים אך הם לא הכל בחיים אז תמצא גם זמן להנות" ואכן כך היה.
סטיבן אמנם היה תלמיד חרוץ ושקדן ואפשר להגיד שזה היה די משתלם אך הוא תמיד מצא את הפינה לחברים שלו ובמיוחד לחברה שלו לוורן. הוא היה יוצא איתה לסרטים, משוחח איתה בבית הספר וכל הדברים הרגילים שחברים עושים.
בנוסף, לסטיבן היה חבר טוב, אולי בעצם החבר הכי טוב שיכול להיות. קראו לו טורק, בוא נגיד את זה בעדינות שהוא לא היה הכי מצליח בלימודים אך סטיבן מאז ומתמיד עוזר לו בכל הקשור לכך והציונים שלו רק משתפרים ומשתפרים.
עכשיו כשיש לנו את טורק ואת לוורן בסיפור נספר איך סטיבן ולוורן נפגשו. לפני בערך שנתיים, כשסטיבן היה בן 15, סטיבן וטורק הלכו לסרט ביחד ("הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" אבל זה לא קשור) והם פגשו שם בלוורן, טורק התחיל לדבר איתה והם קבעו לצאת באותו סוף שבוע. במקרה מאוחר יותר קרה משהו מוזר ביותר, טורק אמר לסטיבן שהוא באמת שאל אותה לגבי עצמו אך היא אמרה שהיא רוצה לצאת עם סטיבן. טורק אמר שאין לו בעיה עם זה ושהוא חייב לו על כל העזרה שלו בלימודים וכך הכל התחיל.
אה, כמעט שכחתי, טורק משחק בנבחרת הכדורסל של בית הספר ודי מצליח שם.
רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות: מקווה להתקבל D:

שם אמיתי + כינוי בפורום: דניאל delpiero7
שם הדמות במשחק: מייקי בקסטר
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):
אופי הדמות: חרוץ, לא מוותר, דיי ביישן, מתקשה לבטוח באנשים, סבלן, אם הוא חבר שלך הוא ישאר נאמן לך וינסה תמיד לראות את הטוב שבדברים.
גיל: 15
רקע: מייקי נולד לבית דיי גדול בשכונה טובה יש לו שני אחים והורים אוהבים, מייקי הוא האח האמצעי יש לו אח קטן ואחות גדולה שכבר נשואה באושר למנכ"ל חברה כלשהי. מייקי לא הילד הכי חכם בכיתה אבל הוא תמיד מנסה להשתפר ולא מפסיק להשקיע, הוא אוהב במיוחד את שיעור הספורט שם הוא מרגיש כמו המלך של כולם הוא רץ הכי מהר, קופץ הכי גבוה וקבוצתו מנצחת בכל משחק. למייקי יש שני חברים טובים צ'ארלי ונייט הם חבריו הטובים מאז הגן והם גרים איתו באותה שכונה מאז גיל 0, מייקי וחבריו אוהבים מאוד את הטבע והם תמיד משחקים במדשאות הרחבות של עירם עד רדת החשכה רוב הפעמים הם משחקים את עצמם כנינג'ות או סוכנים חשאיים כמו בסרטים. חוץ מצ'ארלי ונייט למייקי אין יותר חברים ולדעתו הוא גם לא צריך יותר אנשים כי הוא תמיד רואה את הטוב שבדברים ואם שני חברים כאלה טובים הוא לא צריך יותר חברים.
רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות: זה לא מוזר לך שלכולם יש יכולת למידה מדהימה ?

שם אמיתי + כינוי בפורום: קודק + KoDaK ׁ(אני עומד לשנות אותו..)
שם הדמות במשחק: קודק
תמונה:(אני יודע שכאן זה נראה יותר מבוגר מהגיל..)
אופי הדמות: מתרגז בקלות,טוב-לב,אמיץ,חכם,אכפתי פזיז ודואג
גיל: 14 (לא צעיר מדי ולא מבוגר מדי )
רקע: קודק הינו ילד ממוצע, כמוני וכמו אתם רק שמשהו אחד מפריד בינו לבין השאר..כשקודק היה בן כ3 אולי פחות או יותר אביו הלך לקורס חיפוש מאובנים ולקח אותו לחיפוש מאובנים באחד מן המקומות, קודק היה אז צעיר ולא ידע מה זה..אביו מצא מאובן קטן ירוק וזוהר, הוא שם אותו ליד קודק והלך לחפש עוד..
קודק נשאר לבד ואינו ידע מה זה ומה לעשות, הוא לקח את המאובן בידו ולפתע המאובן התחיל להשתלט על גופו, קודקק הפך לילד אחר באותו הרגע..הוא הצליח ללייצר חשמל מגופו, ליצור להבות מידו,להצמיח עלים מידיו וגם ליצור מים בזרמים חזקים מפיו, ממש כמו גיבור על, רק שהוא לא ידע איך הוא עושה את זה..זה פשוט עשה את שלו..
שלפתע מישהו התקרב לכיוונו והמאובן נתלש מגופו והתפוצץ, מי שבא אל קודק ברח והשאיר את קודק לבדו.
לאחר כמה ימים באו משלחת של כבאים לחפש ניצולים ומצאו שם רק שתי נפשות את קודק ואביו..
קודק היה מוקף באיזשהוא מגן עשוי אבנים ואף אחד לא ידע איך, אבא שלו הצליח לברוח מהפיצוץ בזמן ואז ללכת מתחת למגן גם כן.
כשקודק התבגר הוא ניסה לעשות דברים מיוחדים לפי איך שסיפרו לו הוריו אבל לא הצליח, אף אחד עוד לא יודע כלום על המאובן המיסתורי, והמקום של המאובנים , נהרס ~
רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות: ~שמהשחק יהיה טוב ! ~

היום בערב מתחילים!
המשיכו להירשם!

שם אמיתי + כינוי בפורום: סהר, OoOoOoO.
שם הדמות במשחק:לוק וולטון
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):
אופי הדמות:מתבודד,בעל ביטחון עצמי נמוך, עקשן, אף פעם לא מסתפק במה שיש לו, הסקת מסקנות מהירה
רקע:לוק נולד בשנת 1997 בעיר גדולה, בתור בן אמצעי למשפבתורחה שמונה כחמישה נפשות. אביו של לוק עבד בתור מורה למטתמטיקה בבית הספר היסודי של העיר, ואילו אמו של לוק עבדה כמזכירה במשרד ראש העיר. אביו של לוק תמיד ביקש מלוק יותר, כל מה שלוק עשה, תמיד היה פגם קטן בעבודתו של לוק שאביו ביקש לשפר, ההתנהגות הזאת השפיעה מאוד על לוק, וגרמה לו תמיד לנסות ולהגיע מעבר ליכולות שלו. לוק היה ילד מתבודד, כבר מגיל צעיר העדיף את הספר על פני חברת ילדים בני גילו. התנהגות זו גרמה לאימו לחשוב שמשהו בו לא בסדר, זאת מכיוון שאחיו הגדול היה איש חברה, הוא היה יוצא לפחות פעמיים לשבוע למסיבות, היו לו הרבה מאוד חברים, בעוד שללוק היה אולי אחד, החשיבה הזו של אימו פגעה מאוד בלוק
וגרמה לו לחוסר ביטחון עצמי. בחלוף הזמן גדל לוק והפך להיות ילד מחונן, בלי יכולת ספורטיבית מיוחדת אך בעל יכולת הסקת מסקנות מהירה ופרפקציוניסט.
רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות: תנחש , עריכה : לא הצלחתי להעלות ספרייט נסתפק בזה..

כריס

יצרת דמות מסודרת שנעים להתחיל לשחק איתה.

עבר


מיילין

לצערי לא ממש התחברתי לרקע. גם תיאור הדמות לא ממש מדוייקת.

לא עבר.

וויל

קצר ולא ברור.

לא עבר.

גריי

אהבתי מאוד את הדמות ואת העלילה, המנהל הוא אולי אינו אביו של גריי אבל אני מבטיח לך שאעזור לך למצוא אותו.

עבר.

לוקאס

אתה שחקן על רמה בדוק.

עבר.

סטיבן

רקע מדהים.

עבר.

מייקי

ניסיתי לבגור את הרשימה אבל אתה פשוט מעולה, וזה שקר להכחיש.

עבר.

קודאק

לא מרשים במיוחד.

לא עבר.

לוק:

לא מרשים במיוחד.

לא עבר

כל מי שלא עבר, נא לא להגיב פה יותר.
מי שעבר שיחכה להתחלה.

פורסם במקור על ידי ~Ne-Yo~

הצילצול הגואל נשמע, סופסוף המורה החפרנית סיימה את השיעור שלה. אומנם ממש לפני שאתם מספיקים לצאת מהכתה המורה נוקבת בשמכם ומציינת שהמנהל רוצה לראות אתכם.

מה תעשו?

'מעולה, עכשיו המנהל רוצה לראות אותי. עשיתי משהו רע? רגע, אולי זה היה טורק. אז למה הוא מזמן אותי? אה, אולי הוא לא דיבר איתו על זה ועדיין לא בטוח שטורק אכן עשה כך אבל אני אגן עליו בכל מחיר' אחשוב לעצמי לשנייה ואחייך לעבר טורק.
"בסדר גמור המורה" אענה למורה ואלך לכיוון חדר המנהל תוך כדי ניסיונות חשיבה על מה שיתכן שקרה 'אולי תפסו את טורק על המקרה ההוא בקפיטריה. אה, לא הגיוני, זה היה מזמן. אולי קיבלו אותי סוף סוף לנבחרת הכדורסל של בית הספר ( (: ). אה, לא הגיוני, המורה לספורט היה אומר לי. אוף, אין לי רעיונות למה' ואעשה תנועה עם זרועה ימין כלפי מטה לפני שאדפוק בדלתו של המנהל.

פורסם במקור על ידי ~Ne-Yo~

הצילצול הגואל נשמע, סופסוף המורה החפרנית סיימה את השיעור שלה. אומנם ממש לפני שאתם מספיקים לצאת מהכתה המורה נוקבת בשמכם ומציינת שהמנהל רוצה לראות אתכם.

מה תעשו?

אסתכל על המורה במתפיע ואגיד : " טוב אני כבר רגיל לזה , למרות שהפעם באמת לא עשיתי שום דבר המורה , אני מבטיח לך אל תתאכזבי ! אני לא עשיתי כלום כנראה זה שיבוח או משהו , אוקיי אני הולך אליו " לאחר שאסיים לדבר אלך לכיוון חדר המנהל בחשש ואחשוב לעצמי : " מה הוא רוצה ממני?! מה עשיתי ?! רק שזה לא משהו רע ... ״