נושא: KingCoins! -מלך המטבעות!

פורסם במקור על ידי ~Ne-Yo~

המשך לכולם (כולל לוקאס):

כולכם מגיעים לחדר המנהל ומגלים שכולכם נמצאים בחדר המנהל.
אף אחד מכם לאממש חבר אחד של השני. מה שגורם לכם להבין שלמעשה המנהל לא קרא לכם על חוצפה או תעלול שעשיתם.
"קראתי לכם." אמר המנהל בדרמתיות.
"שמנו לב." קטע אותו ברודי דפ בעזות. אחד הילדים החצופים בבית הספר. כולכם מכירים אותו ולא כי הוא זכה הצטיינות כמה שנים ברציפות. המנהל התעלם מהערתו לחלוטין.
"רציתי לשאול אותכם גלויות. מה אתם יודעים על מטבעות הקסם?"

"פיו, אז זה לא על המקרה של טורק בקפיטריה" אומר בטעות בקול את מה שעלה בראשי.
"מטבעות קסם? כמו המטבעות של מרלין או משהו בסגנון מהאגדות?" אשאל במהירות כדי לנסות להסיח את דעתו של המנהל ממה שהרגע פלטתי.

סטיבן:

"אני מדבר על המטבעות המפורסמות! המכילות קסם בתוכן! מכיר? שמעת?" צעק המנהל. "בכל מקרה אני רוצה שתלך למצוא חפץ המאפיין את האישיות שלך. ותביא אותו אלי."

פורסם במקור על ידי ~Ne-Yo~

סטיבן:

"אני מדבר על המטבעות המפורסמות! המכילות קסם בתוכן! מכיר? שמעת?" צעק המנהל. "בכל מקרה אני רוצה שתלך למצוא חפץ המאפיין את האישיות שלך. ותביא אותו אלי."

"מטבעות מפורסמות? המכילות קסם?" אשאל בהפתעה "אני לא מכיר כאלו" אמשיך.
"אין בעיה, הוא נמצא כאן בכיס שלי, זאת העט שלי" אומר לו והוציא את העט מכיסי ואושיט למנהל "היא מסמלת את האהבה שלי ללימודים אבל מה שהכי חשוב הוא שהיא חתומה ע"י מייקל ג'ורדן בכבודו ובעצמו" אמשיך בהתלהבות ואצביע על הצד האחורי של העט שם נמצאת החתימה.

סטיבן:

המנהל הביט בך במבט סולד מעט, ולאחר כמה דקות הוא מביא לך מטבע בצבע נחושת. מיד לאחר מכן אתה שומע פיצוץ בחצר.

פורסם במקור על ידי ~Ne-Yo~

סטיבן:

המנהל הביט בך במבט סולד מעט, ולאחר כמה דקות הוא מביא לך מטבע בצבע נחושת. מיד לאחר מכן אתה שומע פיצוץ בחצר.

'סלידה?' אחשוב לעצמי 'זה לא טוב שאני אוהב ללמוד או שזה הכדורסל?' אמשיך שנייה לפני שנשמע הפיצוץ.
"מה קרה?" אשאל בקול תוך כדי שאני רץ החוצה 'בבקשה לא טורק או לוורן, בבקשה' אתחנן בליבי שנייה לפני שאגיע לחצר.

מייקי:

"תודה שהואלת בטובך להביא לי את החפץ." ליגלג המנהל בקור. "כעת קח את המטבע והסתלק מפה." המנהל הגיש לך מטבע בצבע נחושת.

טוב נו לא נורא הבנתי שחברים הם לא חפצים אחשוב בצחוק ואנסה לשחק במטבע, לשפשף אותו ולהטיל אותו כדי לגרום לו לפעול.

פורסם במקור על ידי ~Ne-Yo~

כריס:

"תלמידי היקר, אני מדבר ברצינות כעת. צא בקשה מהמשרד והבא אלי חפץ שאתה מרגיש שהוא הכי מאפיין אותך."

" הכי מאפיין אותי ... " אחשוב לעצמי .
" אני יודע ! אבל זה בבית ... טוב נו בוא נטפס רגע מהשער בכל מקרה המנהל ביקש ממני להביא חפץ ... " אחשוב בליבי .
אחזור לחדר המנהל ואחפץ שאביא איתי זה קסדה .
אפתח את הדלת בהתרגשות ואגיד : "המנהל , זו קסדת הטרקטורון שלי , הדבר שהכי מאפיין אותי זה הטרקטורון שלי , לא יכולתי להביא את כולו אז הבאתי רק את הקסדה.למה רצית שאני אביא את זה בכל מקרה ?" אגיד ואחכה לתשובה .

פורסם במקור על ידי ~Ne-Yo~

גריי:

אתה יוצא אל החצר ורואה שני ילדים לא מוכרים הולכים מכות בכל הכוח, מה שהיה מוזר הוא שלאחד מהם היו ידיים מאבן!

"בוא נבחן את הכוחות שלי" אמלמל ומיד לאחר מכן, כמובן בלי שיראה ארוץ בקלילות ובאדישות רבה לעברו ובקפיצה אבעט לנער בעל ידי האבן בפנים.

שם אמיתי + כינוי בפורום: אופיר-Monkey D Luffy
שם הדמות במשחק: קאטי פלאם (רק קאטי פלאם יודע על השם, השאר קוראים לו 'פראנקי')
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):

ספוילר

אופי הדמות: מצחיק, שחצן, מגזים עם היכולות שלו.
גיל: 17
רקע: הרקע מגוף ראשון.
עבר? מה זה עבר? רקע? זה בלתי אפשרי לספר על העבר, לבנאדם, או יותר נכון סייבורג, שמעולם לא היה לו עבר. אני נולדתי איפשהו, רחוק, ככה סיפרו לי. אמרו לי שהייתי ילד נורמאלי, רגיל. ילד עם חברים, ציונים טובים. עד שזה קרה, אני זוכר זכרונות חטופים. פריצה דרך הדלת, איש עם שיער ארוך ובלונדיני צוחק, היה לו מבט מטורף בעיניים. הוא הצביע עלי ואמר כמה דברים. אנשים רצים פנימה. יריה. צרחה. יריה. צרחה. האיש התקרב עלי, הסתכל עלי במבט מטורף שאני לעולם לא ישכח. זה בעצם כל מה שאני זוכר מהעבר שלי, אני אפילו לא יודע באיזה גיל זה קרה. כשהתעוררתי במעבדה כלשהי הרגשתי שונה, הייתי שרירי וחזק, ברזל בגוף שלי, מצאתי את עצמי לבד. התחלתי ללכת במעבדה, יצאתי החוצה ושם חיכה לי מישהו, זה לא היה אותו האיש, הוא הציג את עצמי כדוד שלי ולקח אותי לעיר שלו. שם אני גר כרגע, איתו ועם דודה שלי. לו קוראים אדוארד, לה אליזאבת', שאלתי פעמים רבות על העבר שלי, אך הם לא מסכימים לגלות לי כלום. הם רשמו אותי לבצפר בעיר שלהם, משומה אני יודע כבר את כל מה שמלמדים אותי, אני הילד הכי חכם בשכבה שלי, לא ברור לי או לאף אחד איך זה הגיוני. בבצפר אני הייתי ילד מתבודד, היו מרבים לצחוק עלי בגלל האף שלי, חל עלי איסור מוחלט לתקוף אותם בחזרה. אה כן, מסתבר שהחדירו אלי נשק לגוף, אגרופים העשויים מברזל המחוברים לגוף שלי עם שרשראות שאפשר לשלוח קדימה, כן, לנתק את האגרופים מהגוף, מעל האגרופים יש כפפה שמחוברת חזק לגוף שלי, אני יכול להוריד אותה כדי לחזק את האגרופים שלי. פלג הגוף הקדמי שלי גם עשוי מברזל, כך שהוא חסין לכדורים או סכינים. אני יודע שיש בי עוד נשקים, אני יכול להרגיש אותם, רק אני לא יכול להפעיל אותם מסיבה כלשהי. אנשים מכירים אותי בשלוש שמות: קאטי פלאם, זה השם שלי מלפני שהפכתי לסייבורג, אחד הדברים היחידים שאני זוכר, רק אני יודע עליו. פראנקי, זה השם העכשוי שלי, ככה כולם קוראים לי, אני משתמש בשם משפחה של הדודים שלי, פול, למרות שזה לא השם משפחה האמיתי שלי. 'אגרוף ברזל' זהו שמי השלישי, בגלל הכוחות שלי אני לעיתים קרובות שם עלי מסיכה ונלחם בפשע בעיר. אז זה אני, פראנקי, אני לומד כמו תלמיד רגיל כשאף אחד לא יודע על העבר שלי מלבדי ומלבד הדודים שלי, טוב זה מה שהם אומרים.
רמה: (לא לגעת)
מטבעות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות: דמות מוזרה אני יודע, אבל אחד החלומות שלי זה להיות סייבורג סטייל פראנקי במשחק, אז בבקשה תאשר.
השקעתי ברקע, אני מקווה מאוד שתרשום אותי.

סטיבן:

אתה רץ בכל הכוח לכיוון החצר ורואה קרב המתנהל בין שני ילדים מהבית ספר, אחד מהם נשף אש לכיוון השני.
ילדים רבים מתאספים סביבם והעסק מתחיל להיות מסוכן...
דייויד, אחד הילדים היותר חזקים בבית ספר החל לדחוף ילדים אחרים ולריב איתם. אחד הילדים שנדחף נפל סמוך לקרב ההזוי.

מייקי:

אתה מביט במטבע ולא מוצא שום דרך להפעיל אותו. מאחד המסדרונות אתה שומע ילד בוכה, משום מה ילדים רבים ממשיכים לעלות ולרדת מדרגות מבלי להתייחס אליו.
הקול הזה נשמע לך מרוחק מעט, אך בכל זאת אתה משוכנע שאתה אכן שומע אותו.

כריס:

המנהל מביט בך באריכות ואז מחייך, הוא אוהב אותך הזקן הזה ומלטף אותך מעט במצח. לאחר מכן הוא מביא לך מטבע נחושת ישן ומפנה את גבו אליך, תוך כדי שהוא מפטיר לך שאתה יכול לצאת.
ברגע שיצאת ראית אדם לבוש שחורים חשוד, נראה כי אינו אחד ההורים וכי יש לו פה משימה.

גריי:

אתה בועט בילד בעל ידי האבן, נראה כי הכאבת לו. הוא היה די מבולבל וחיפש מה גרם לו לכאב הזה, לפתע הוא הסתכל ישירות עליך ופרצופו האדים מכעס. גם הילד שני הביט בך זועם, נראה שהסתבכת מעט.

לוקאס:

דרכך למנהל הבטת מהחלון, משהו עניין אותך שם. ניסית להבחין היטב במתרחש ומבלי לשים לב החלקת מהחלון והדבר אחרון שאתה קלטת זה את הקרקע.
GameOver המשחק שלך נגמר כאן.

אדם מה איתי?^

ומה איתי גם? רשמת רק לסטיבן

חבר'ה אני ערכתי! יותר לא להספים!

אופיר תגיב בהתחלה.

פורסם במקור על ידי ~Ne-Yo~

גריי:

אתה בועט בילד בעל ידי האבן, נראה כי הכאבת לו. הוא היה די מבולבל וחיפש מה גרם לו לכאב הזה, לפתע הוא הסתכל ישירות עליך ופרצופו האדים מכעס. גם הילד שני הביט בך זועם, נראה שהסתבכת מעט.

אגחך ואשחק עם המטבע שלי בעודי מקפיץ אותו מעט.
"זה מתחיל להיות מעניין...." אמלמל בחיוך עצלן ואפעיל את כוח המטבע שוב רגע לפני שיגשו לתקוף אותי מה שיגרום לי להיעלם ולמתקפות שלהם להתנגש אחד בשני.