התחלה
"גנגר תשתמש בכדור צל ותחסל את אוניקס".
"אני לא חושב ככה אוניקס תהדוף את הכדור בזנב שלך לעבר גנגר".
גלינג!!!,גלינג!!!,גלינג!!!,גלינג!!!,גלינג!!!,גלינג !!!.
אתה קופץ מהמיטה ומבין שזה היה חלום, וחושב לעצמך מי ניצח.
"xxx האוכל שלך מוכן רד לקחת אותו" אמך קוראת בקול.
אתה מתלבש מהר ונזכר: "היום זה היום אני מתחיל את מסעי" עובר לך בראש והפרצוף החמוץ של על הבוקר נמחק לגמרי.
אתה נכנס למקלחת שוטף שיער שעומד כמו כל בוקר ומצחצח שיניים בפעם האחרונה לתקופה הקרובה בבית.
"נו קדימה אני מאחרת לעבודה רד לקחת את האוכל!" אמך קוראת בחוסר סבלנות.
אתה מיד יורד לוקח את הסנדוויץ ומכניס אותו לתיק, אתה מתקרב עם התיק לעבר הדלת הפתוחה שם אמא עומדת ונותן לה חיבוק גדול ואומר לה בשקט: "התגעגע אליך, תמסרי את זה כבר לאבא שכבר בעבודה" העניים של אמא ושלך נהיות נוצצות מדמעות ונופלת לך דמעה קטנה על הרצפה (הכל בחיבוק).
אתם יוצאים מהדלת אמך נכנסת למכונית ואתה מבחוץ מביט בא.
"תדאג לעצמך אל תפחד משום דבר, אתה תצליח בן שלי להתראות חומד" אומרת אמא ומתחילה ליסוע המכונית משאירה עננת אבק ושהאבק נעלם המכונית כבר רחוק באופק נוסעת.
אתה שומע ציוץ ציפורים ושקט ומבין שזהו, המסע מתחיל, וחושב בלבך: "זהו אני לבד המסע הגדול מתחיל" ואתה מתחיל להתקדם לעבר המעבדה של הפרופסור כדי לקחת את הפוקימון הראשון שלך.