הפרחים -לזכר סבתי היקרה -ארוין איחייב
איך אני זוכר את הימים
כשהיינו מטיילים בשדות ובגנים
בארגז החולות אותי צילמת מחייך
מסתכלת על התמונה ושומרת אותה אצלך
בחצר האחורית ליד העצים
ישבנו יחדיו והסתכלנו על פרחים
אני קמתי וקטפתי ואת כעסת
אני לא הבנתי
אני קמתי וקטפתי ואת כעסת
ורק אחרי שנים קלטתי
אם אקטוף את הפרחים
הם מתים הם מתים
אם אקטוף את הפרחים
הם לא יחזרו לעולמים
הם לא יצמחו , לא יצמחו
אם אקטוף את הפרחים
הם לא ישובו לחיים
ורק אחרי שנים אני מבין
כמה את חסרה כמה את יקרה
ורק אז אני מבין בעוצמה רבה כל כך
סבתא ,אני אוהב אותך
וכשבאתי לבקר אותך אני נזכרתי
שאמרת לי לא לקטוף את הפרחים
אבל הפעם קטפתי אותם רק בשבילך
קטפתי רק למענך
ושמתי אותם
על קברך