נושא: פורום פוקימונ׳ס!!! התגשמות!!! 2

הסיפור חוזר ובגדול!

דף מיועד לעריכה.

פרק 1: האי.



אני מניח שבגלל שהסיפור נקטע בפעם שעברה קצת יהיה קשה להיכנס לעניינים. גם הרבה דברים השתנו בפורום וכעת כל מה שנשאר זה שממה. פה בעולם סביבי הכל החל להתייבש, כנראה מחוסר פעילות שם אצלכם מול המחשב. אך אנו פה מנסים ככל האפשר לרענן את הפורום, שהוא בעצם העולם שלנו והחמצן שלנו מגיע מהפעילות שלכם.
אני רק זוכר את מה שקרה הבוקר. קמתי והבטתי סביבי, ראיתי פיקאצ׳ו עייף היושן סמוך אלי ועוד כמה פוקימונים סביבי.*
כן זה לא היה מוזר לי כלל. אחרי הכל, מאז שהפכתי אני עצמי לצ׳ארמנדר החיים הפכו מלאי הפתעות.
היה חם. לי אין כל בעיה עם מזג האוויר אך ללא ספק ניכר כי פוקימונים אחרים סבלו מזה.*
״אדם?״ נשמע קולו העייף של עומר. ״מה לעזאזל השעה?״
״תגיד לי מאיפה נראה לך שיש לי שעון?״ עניתי בכעס. ״אפילו השעון של הפורום לא מכוון.״
״תגיד, מה נעשה?״ שאל עומר. הוא התקרב לעברי בעייפות.
״מה הכוונה, מה נעשה?״ שאלתי, למרות שהיה לי ניחוש פרוע לכוונתו.
״אדם החיים פה מסריחים. משעמם לי נורא ואין מה לעשות, כבר נמאס לי לחשמל את אלכס, הוא מבואס וכבר לא מתעצבן עלי בחזרה.״

מסך לבן:

במקרה ולא קראתם את הסיפור בעבר (יש דבר כזה?!) כל משתמשי הפורום הפכו לפוקימונים. אני הפכתי לצ׳ארמנדר ועומר לפיקאצ׳ו ואילו אלכס הפך במפתיע למיאו (איש לא היה מנחש זאת נכון?) ועוד כמה משתמשים בפורום נראו ויצרו איתנו קשר.
״תגיד אדם?״ שאל עומר.
״מה?״
״נראה לי שמצאתי את פורום ספרות!״ אמר עומר בדרמתיות. ״נראה לך שפורום ספרות זה בעצם המסך הלבן?״
״לא ממש... הפורומים מסתתרי...״ התחלתי להסביר
״אז מה אתה חופר פה?!״ קטע אותי ״תסביר בקיצור! כולנו הפכנו לפוקימונים ומחפשים דרך לצאת מכאן! זהו!״
-_-׳

סוף מסך לבן.

״איפה אלכס נמצא בכלל?״ שאלתי את עומר ״הוא באיזור?״
״בוא נחפש אותו!״ הציע עומר ״אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל שיהיה..״
״תגיד?״ שאלתי את עומר לפתע ״הרגשת את האדמה רועדת מעט?״ הייתי משוכנע שהרגשתי רעידה קלה.
״לא ממש.״ עומר ענה.
אך בפעם השנייה לא היה ניתן לטעות, האדמה רעדה בעוצמה ואני ועומר נפלנו על הרצפה. סדקים עמוקים החלו להיווצר בקרקע ברעש גדול.
״מה קורה פה?!״ צרחתי בפחד, אני צעיר מכדי למות!*
עד מהרה הקרקע נהרסה לחלוטין, נראה כאילו האדמה מתפצלת והחלק שבו עמדנו אני ועומר החל לגבוהה. נשמע ׳קראק׳ מפחיד והתחלנו להתרומם גבוה באוויר, נראה כאילו נשארנו על מעין ׳אי׳ ענק ומסביבנו היה נראה כאילו הגענו לחלל.
״מה לעזאזל קרה פה?״ צרח עומר בבהלה.
שלט ענק בקע מהאדמה ועליו היה כתוב להפתעתינו מילה מוזרה ומפחידה. אני ועומר בהינו בשלט וקראנו את המילה בקול ביחד:
״נובילנד.״*

המשך יבוא...

וואו! יפה ומותח!והקטע של המסך הלבן מצחיק מאוד!
שים כבר עוד פרק אני במתח פה!

מצחיק.
(היה סיפור כזה בעבר?)
כנראה אני אהיה קוראת קבועה.
מהר, עוד פרק!

וואי אדיר, לייק
אשמח אם תכניס אותי בתור דמות בהמשך P=
מקווה שהפעם לא תיקטע

וואי, ממש אהבתי, אני מאוד אשמח אם תכניס אותי בתור דמות

לדעתי רעיון אדיר

(איך אני לא חשבתי על זה ?! )

ועוד אחד בשביל גלידה פעם שלישית גלידה):

מגניב לאאלה D:
אהבתי, אשמח להיכנס גם כן בתור דמות. ^_^

חח פרק נחמד..קצת קצר אבל אחלה..
ותכניס אותי לסיפור..אני הכי סקסי

פרק טוב נחמד שחזרת לכתוב את הסיפור
השארת אותי במתח בסוף הסיפור

סיפור ענק אשמח להיכנס בתור דמות גם כן ם:

סוף סוף אתה ממשיך את הסיפור הזה!!

על בטוח תפגשו את ניר,הוא זה שקורא לפורום נובילנד..
בכל מקרה טוב מאוד שהסיפור הזה חוזר-איפה אני בגל הדבר הזה?

וואו ממש יפה
אהבתי תמסך הלבן
יאלה תכניס גם אותי

פרק גדול
מחכה לפרק הבא