נושא: Pokemon - Rocket Region

פורסם במקור על ידי Zbarga

התחלה ( רק מי שאמרתי לו שהוא בפנים יכול להתחיל ):

השנה 2106,שנה אחרי השידור ההוא בטלוויזיה אתם קמים בבוקר נרגשים לקראת המסע הגדול שלכם!אתם יורדים במדרגות ופוגשים את ההורים שלכם שמחכים לכם ליד השולחן "נו קדימה תזדרז!"הם אומרים ואתם רצים שלוחן.אמא שלכם פונה אליכם "רק שתדע שאני ואבא מאחוריי מה שתחליט" הם אומרים ומתחילים לאכול.כל הארוחה אתם חושבים על הפוקימונים שיהיה לכם.אתם יוצאים החוצה ואומרים לעצמיכם "איזה כיף סוף סוף אני יוצא למסע שתמיד רציתי!"אתם אומרים ויוצאים למעבדה של אנה.בדרך אתם רואים הרבה מאוד פוקימונים שהייתם רוצים לתפוס ולגדל במסע שלכם.אתם מגיעים למעבדה והפרופסורית מקבלים אתכם ומכניסים אתכם ואומרים "שלום!מה שמך?"

מה תעשו?

"שלום פרופסור אנה!" אומר לאנה בחביבות ובנימוס ואלחץ לה יד "אני הוא קיבה.באתי כדי לקבל את הפוקימון ההתחלתי שלי." ואחשוב לעצמי:'אני מקווה שיהיה לה סניבי, תמיד רציתי אותו ואני ממש מחכה להתחיל את המסע שלי!'

פורסם במקור על ידי Zbarga

התחלה ( רק מי שאמרתי לו שהוא בפנים יכול להתחיל ):

השנה 2106,שנה אחרי השידור ההוא בטלוויזיה אתם קמים בבוקר נרגשים לקראת המסע הגדול שלכם!אתם יורדים במדרגות ופוגשים את ההורים שלכם שמחכים לכם ליד השולחן "נו קדימה תזדרז/תזדרזי!"הם אומרים ואתם רצים שלוחן.אמא שלכם פונה אליכם "רק שתדע/תדעי שאני ואבא מאחוריי מה שתחליט/תחליטי" הם אומרים ומתחילים לאכול.כל הארוחה אתם חושבים על הפוקימונים שיהיה לכם.אתם יוצאים החוצה ואומרים לעצמיכם "איזה כיף סוף סוף אני יוצא/ת למסע שתמיד רציתי!"אתם אומרים ויוצאים למעבדה של אנה/חיים.בדרך אתם רואים הרבה מאוד פוקימונים שהייתם רוצים לתפוס ולגדל במסע שלכם.אתם מגיעים למעבדה והפרופסור/ית מקבלים אתכם ומכניסים אתכם ואומרים "שלום!מה שמך?"

מה תעשו?

אצלי ברקע אין הורים אבל חפיף.. אני מבקש שבמהלך הסידרה לא תזכיר קשר להורים של הדמות.
ד.א- לא פרשת מהפורום? ~.~
---------------------------------
"שמי דרייק, דרייק מארק" אומר בקול שקט ומבוייש. "באתי לקחת את הפוקימון הראשון שלי, מי ניתן לבחור?" אמשיך ואומר.

פורסם במקור על ידי Zbarga

התחלה ( רק מי שאמרתי לו שהוא בפנים יכול להתחיל ):

השנה 2106,שנה אחרי השידור ההוא בטלוויזיה אתם קמים בבוקר נרגשים לקראת המסע הגדול שלכם!אתם יורדים במדרגות ופוגשים את ההורים שלכם שמחכים לכם ליד השולחן "נו קדימה תזדרז/תזדרזי!"הם אומרים ואתם רצים שלוחן.אמא שלכם פונה אליכם "רק שתדע/תדעי שאני ואבא מאחוריי מה שתחליט/תחליטי" הם אומרים ומתחילים לאכול.כל הארוחה אתם חושבים על הפוקימונים שיהיה לכם.אתם יוצאים החוצה ואומרים לעצמיכם "איזה כיף סוף סוף אני יוצא/ת למסע שתמיד רציתי!"אתם אומרים ויוצאים למעבדה של אנה/חיים.בדרך אתם רואים הרבה מאוד פוקימונים שהייתם רוצים לתפוס ולגדל במסע שלכם.אתם מגיעים למעבדה והפרופסור/ית מקבלים אתכם ומכניסים אתכם ואומרים "שלום!מה שמך?"

מה תעשו?

"שלום ג'ושואה,שמי סהר!" אגיד לפרופסר עם חיוך "אני באתי לקבל את מצ'ופ ולצאת למסע בשביל לעזור לצוות רוקט למחוק את המחתרת מהעולם ולהחזיר את אבא שלי!" אגיד לו עם אש בעיניים

קיבה

הפרופסור לוחצת את ידך , ופוסעת לעבר מכונה מוזרה שמסתובבת , ועליה פוכדורים .
היא מרימה פוכדור וזורקת אותו באוויר , היא מוסיפה בלחישה קלה : " סניבי , צא ! " הפכדור נופל על הרצפה וכלום לא קורה . הפרופסור שוב מרימה את הפוכדור ובודקת אותו , היא פותחת אותו ומגלה שהוא ריק ! ואז היא עושה פרצוף של מישהו שנזכר במשהו , ואומרת : " אה נכון .. שכחתי .. הילד שהיה פה לפני שעתיים לקח אותו כבר ... ! " היא אומרת בחיוך נבוך .


דרייק

" נעים מאוד דרייק " , אומרת הפרופסור .
" בוא " , היא אומרת ולוקחת אותך במסדרון ארוך עם המון חדרים צבעוניים , אתה מסתכל על הדלתות וגם הן מוזרות מאוד . בסוף המזדרון היא פותחת דלת , ושם אתה רואה המון פוקימונים מקפצים ושמחים : " בחר אחד " היא אומרת .


סהר

" אתה ממש נחוש בדעתך האא ? " אומר הפרופסור : " אוקיי , בוא אחריי " הוא מוסיף .
אתם הולכים ביחד כמה דק' ואתם מגיעים למכון כושר ענק , אתה רואה המון מצ'ופים מתאמנים .
" תבחר אחד , ונמשיך " אומר הפרופסור .


אדם

" אתה מדבר מהר יחסית לילד צעיר ושקדן , לך אחריו " אומרת הפרופסור ומצביע על אחד התלמידים שלה .
" בוא " הוא אומר לך ואתם מסתובבים במעבדה ומגיעים לחדר חשוך במיוחד , הוא מדליק את האור ומצביע על מזוודה שנמצאת בפינת החדר , אתה ניגש למזוודה , פותח אותה , ורואה פוכדור , על הפוכדור יש פתק :

*מאדקיפ*
שמור לסהר .

קיבה

הפרופסור לוחצת את ידך , ופוסעת לעבר מכונה מוזרה שמסתובבת , ועליה פוכדורים .
היא מרימה פוכדור וזורקת אותו באוויר , היא מוסיפה בלחישה קלה : " סניבי , צא ! " הפכדור נופל על הרצפה וכלום לא קורה . הפרופסור שוב מרימה את הפוכדור ובודקת אותו , היא פותחת אותו ומגלה שהוא ריק ! ואז היא עושה פרצוף של מישהו שנזכר במשהו , ואומרת : " אה נכון .. שכחתי .. הילד שהיה פה לפני שעתיים לקח אותו כבר ... ! " היא אומרת בחיוך נבוך .

"מה?אין סניבי?!" אשאל את הפרופסור בבהלה "אז איזה התחלתי יהיה לי?!"

קיבה

" האמת היא .. שכולם כבר נלקחו ... אתה פשוט איחרת " אומרת הפרופסור .
פרצופך הופך במהרה לפרצוף עצוב ואתה כמעט שמתחיל לבכות , ואז היא מוסיפה : " אבל נשאר עוד אחד .. אך הוא לא ממש ממושמע ... " היא אומרת ושורקת .

פורסם במקור על ידי Zbarga

קיבה

" האמת היא .. שכולם כבר נלקחו ... אתה פשוט איחרת " אומרת הפרופסור .
פרצופך הופך במהרה לפרצוף עצוב ואתה כמעט שמתחיל לבכות , ואז היא מוסיפה : " אבל נשאר עוד אחד .. אך הוא לא ממש ממושמע ... " היא אומרת ושורקת .

אתה מנסה שזה יהיה כמו באנימה נכון?
---------------------------------------------------
"עדיף לא ממושמע על כלום.." אומר לפרופסור בלת ברירה.

קיבה

" אז הנה הפוכדור .. " היא אומרת ושמה פוכדור בידך .
אתה בוהה בו בלי לעשות כלום , במבט טיפשי , והפרופסורים מתחילה לצחוק .
" תלחץ על הכפתור , וזרוק אותו " היא אומרת בגיחוח קל , אתה לוחץ על הכפתור זורק את הפוכדור וממנו יוצא אור לבן שדי מבהיל אותך , ולאחר כמה שניות האור הזה הופך לפוקימון דמוי כלב
" זה הוא פוצ'יאנה , הוא כלב חמוד מאוד , אך קשה מאוד לחנך אותו .. " אומרת הפרופסר בזעם .

פורסם במקור על ידי Zbarga

קיבה

" אז הנה הפוכדור .. " היא אומרת ושמה פוכדור בידך .
אתה בוהה בו בלי לעשות כלום , במבט טיפשי , והפרופסורים מתחילה לצחוק .
" תלחץ על הכפתור , וזרוק אותו " היא אומרת בגיחוח קל , אתה לוחץ על הכפתור זורק את הפוכדור וממנו יוצא אור לבן שדי מבהיל אותך , ולאחר כמה שניות האור הזה הופך לפוקימון דמוי כלב
" זה הוא פוצ'יאנה , הוא כלב חמוד מאוד , אך קשה מאוד לחנך אותו .. " אומרת הפרופסר בזעם .

"אני אנסה לחנך אותו!" אומר לפרופסור ולאחר מכן לפוקימון:"שלום לך!אני קיבה!" ואושיט לו את היד.לאחר שיגיב, אבדוק עליו מידע בפוקידע.

קיבה

לפני שאתה מספיק לזוז , רק הושטת לפוצי'אנה את היד הוא נושך אותך ובורח לפינת החדר .
" אמרתי לך " מצחקקת הפרופסור : " אתה עדיין רוצה אותו ? " היא שואלת .
כל התלמידים במעבדה צוחקים עלייך ואומרים : " אף אחד לא הצליח לחנך אותו .. מה גורם לך לחשוב שדווקא אתה תצליח ? " הם שואלים וממשיכים לצחוק עלייך .

פורסם במקור על ידי Zbarga

דרייק
" נעים מאוד דרייק " , אומרת הפרופסור .
" בוא " , היא אומרת ולוקחת אותך במסדרון ארוך עם המון חדרים צבעוניים , אתה מסתכל על הדלתות וגם הן מוזרות מאוד . בסוף המזדרון היא פותחת דלת , ושם אתה רואה המון פוקימונים מקפצים ושמחים : " בחר אחד " היא אומרת .

"האפרוח נראה נחמד" אומר ואבהה בטורצ'יק קטן שלפתע אבן קטנה פוגעת בראשי.
לאחר שהסתובבתי, ראיתי בכלוב קוף כתום מרקד ומצחקק, ממש מזכיר לי את עצמי אם לומר את האמת.
חיוך קטן עלה על פני וראיתו אותו מחייך גם כן, "אני אבחר בצ'ימצ'אר בתור הפוקימון הראשון שלי" אומר לפרופסורית.

דרייק

אתה לא יכול לבחור שאבן פגעה בראשך , אני צריך להגיד דברים כאלה אבל נזרום .
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
הפרופסור אומרת : " בחירה נבונה דרייק , צ'ימצ'אר הוא פוקימון חברותי מאוד וחזק ! " היא אומרת בחיוך .
" בוא אחריי " היא אומרת . שוב אתם הולכים במסדרון המוזר ונכנסים בדלת צהובה , אתה רואה חדר ריק עם שולחן עגול באמצע ובו יש כמה חפצים . " קח את החפצים ושים אותם בתיק " אומרת הפרוספור תוך כדי שנשמעה צעקה : " פרופסור ! אנחנו צריכים אותך כאן ! " אתה עושה את החפצים והפרופסור אומרת : " אני חייבת לזוז .. מקווה שתסתדר ... אתה יכול לצאת למסע , להתראות ! " אומרת הפרופסור ויוצאת במהירות מהחדר .

פורסם במקור על ידי Zbarga

דרייק

אתה לא יכול לבחור שאבן פגעה בראשך , אני צריך להגיד דברים כאלה אבל נזרום .
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
הפרופסור אומרת : " בחירה נבונה דרייק , צ'ימצ'אר הוא פוקימון חברותי מאוד וחזק ! " היא אומרת בחיוך .
" בוא אחריי " היא אומרת . שוב אתם הולכים במסדרון המוזר ונכנסים בדלת צהובה , אתה רואה חדר ריק עם שולחן עגול באמצע ובו יש כמה חפצים . " קח את החפצים ושים אותם בתיק " אומרת הפרוספור תוך כדי שנשמעה צעקה : " פרופסור ! אנחנו צריכים אותך כאן ! " אתה עושה את החפצים והפרופסור אומרת : " אני חייבת לזוז .. מקווה שתסתדר ... אתה יכול לצאת למסע , להתראות ! " אומרת הפרופסור ויוצאת במהירות מהחדר .

חח אני מנסה לעשות ת זה טיפה מציאותי ולא לגשת ישר לפוקימון אבל סבבה, אני אשתדל לא להוסיף פרטים סתם.
-----------
'מעניין מה קרה' אחשוב לעצמי מספר רגעים ואבין שזה בכלל לא עינייני.
אמלא את תיקי בחפצים שהיו מונחים על השולחן המעוגל, אני כבר רגיל לעשות הכל לבד אז לא הפריע לי שהפרופסור הייתה צריכה ללכת.
"צ'ימצ'אר, בוא, יוצאים למשימה" אומר לקוף הכתום שנועץ בי מבט תמים.

פורסם במקור על ידי Zbarga

קיבה

לפני שאתה מספיק לזוז , רק הושטת לפוצי'אנה את היד הוא נושך אותך ובורח לפינת החדר .
" אמרתי לך " מצחקקת הפרופסור : " אתה עדיין רוצה אותו ? " היא שואלת .
כל התלמידים במעבדה צוחקים עלייך ואומרים : " אף אחד לא הצליח לחנך אותו .. מה גורם לך לחשוב שדווקא אתה תצליח ? " הם שואלים וממשיכים לצחוק עלייך .

"אני בטוח בכך!" אומר לתלמידים ואסתכל על הפציעה.לאחר מכן אנסה לגשת אליו וללטף אותו בעדינות ולהגיד לו:"שלום אני קיבה!"