עמית~קיבה ג'ונסון-
"טוב, הצלחנו.הרגנו את הפאקסים ולפחות סיק ברחה." אתה אומר לסאלי עם תחושת עצב קלה עקב מותו של אבי.
"קדימה, בואי נגמור עם המשימה הזאת." אתה מתכוון לקחת את המגן של אבי אבל נזכר שהוא השאיר אותו למטה אחרי שיצאתם מהביוב.
אתם מטפסים למעלה במגדל שהתכוונתם לטפס בו 'זהו, אבי מת.' אחשוב לעצמי.
סאלי נראית במצב יותר גרוע, כולה מלאה בשריטות, פנסים בעינייה ודמעות מטפטפות על האדמה המתכתית.
אתם מגיעים לקומה העליונה, סאלי לוחשת אליך "מקום מגוריו של מטאל, כאן האבן".
העצב ניכר בקולה, דרך חלון המתכת השקוף נראית במרכז החדר אבן כסופה מתכתית.
החדר ריק מנפש חיה, קירותיו מעוטרים בגילופים מתכתיים, מיטה מנחושת נחה ליד החלון, והרצפה הברזלית נראית בוהקת במיוחד.
מה תעשה?