נושא: מאמר|לשמור את החתול האמריקאי הגדול

מאמר|לשמור את החתול האמריקאי הגדול

בשעת דמדומים ביער גשם, יגואר צעיר מתעורר משינה, הוא עוזב את מקום הולדתו לתמיד.
למרות שביער יש שפע מזון ונקבות, אולי יש שם זכר בוגר ששולט ביער ובנקבות, ולא ישמח לפגוש יריבים.
אבל היגואר הולך בכיוון לא נכון, הוא מגיע לסוף היער ושם נמצא מטע קפה, הוא ממשיך לנוע עם העצים.
אבל לאט- לאט מקום המסתור שלו מצטמצם לכמה עצים ושיחים, שבהם אין מזון.
הוא נמצא בשטח של חוות בקר, ומריח ריח של עגל שרק נולד, שגובר על הרתיעה שלו משטחים פתוחים.
הוא טורף את העגל ולמחרת החוואי מאתר אותו עם כלבים וחוואים אחרים, שיורים בו מרחוק ופוגעים בפניו וברגליו.
הוא כבר לא יכול לעקוב אחר טרף ולצוד, אז הוא מחפש ארוחות קלות יותר וצד עוד עגל בחווה סמוכה.
אחר כך הוא צד כלב בעיירה קרובה, הוא נמצא שם יותר מדי זמן וקבוצת כפריים רודפת אחריו, הוא נסוג ומטפס על עץ.
הכפריים הורגים אותו בירי בטענה שהוא טפיל מזיק, קוטל כלבים ובקר.
הם חושבים שצריך להרוג את היגוארים כשרואים אותם- בכל זמן ובכל מקום.
הסיפור העצוב הזה התרחש כבר אלפי פעמים במקומות התפוצה של היגואר, ממקסיקו עד ארגנטינה.
היגואר הוא חתול מהסוג פנתר, הוא השלישי בגודלו אחרי הטיגריס והאריה, והחתול הגדול ביותר באמריקה.
הוא יכול לטפס, לזנק ולשחות ובעל עוצמת נשיכה גדולה מאוד, הוא נוהג להרוג את הטרף במכה אחת.
ב- 1975 הוטל חוק איסור בינלאומי על סחר בפרוות היגואר, שהפחית בהרבה את הציד הבלתי חוקי.
אלן רבינוביץ, המומחה הגדול בעולם ליגוארים חולם על סוף אחר לסיפור, סוף שבו היגואר ממשיך ומגיע לשטח מיוער, שיש בו מספיק מזון כדי לנוח כמה ימים ואז להמשיך בנדידה, ולבסוף יימצא בית,עם שפע מקום לשיטוט, בעלי חיים ונקבות המחפשות זכר.
לאחר ספירה מקיפה של היגוארים, נמצאו אזורים שנמצאו בהם אפילו 50 יגוארים, לרוב בפארקים מוגנים או בשמורות טבע.
סברתי שהדבר הטוב ביותר שהיינו יכולים לקוות לו הוא לכלוא את האוכלוסיות הגדולות של היגוארים באזורים המקוטעים שבהם הם כבר חיים" רבינוביץ אמר.
בתוך כמה שנים גילו בעזרת בדיקות דנ"א שפרטי יגוארים בצפון מקסיקו זהים לפרטים בדרום ברזיל, כלומר שיש ליגואר רק מין אחד, מה שאומר שהוא הטורף הגדול היחיד בעולם שמתפרש על שטח גדול ואין לו תת מין.
כלומר שבשביל לאפשר ליגואר לשרוד צריך לאפשר לפרטים לנדוד.
רבינוביץ מקווה לשכנע ממשלות של מדינות באזור התפוצה של היגואר להשתמש נכון בשטחן כדי להעניק ליגואר נתיב, מחקרים הוכיחו כי אפילו מרווחים קטנים של ארבעה קילומטרים רבועים יכולים לשמש ליגואר מקום למנוחה בדרך.
היגואר נחשב לסמל במדינות השונות באמריקה, השאיפה של החוקרים היא להציל את היגואר מגורל האריות והטיגריסים, שכבר נמצאים בסכנת הכחדה.
---
קרדיט לי ולעוד כתבה

וואי....
יש רק מין אחד?
מה...היו זנים אחרים של יגוארים שנכחדו?
באמת צריך לשמור עליו,הוא בסכנת הכחדה ממשית למדי...

לא, פעם חשבו שאלו כמה זנים אבל אז גילו שזה רק זן אחד בכל מקומות התפוצה שלו.

אני מת על החייה הזאת אבל לא ידעתי שהם בסכנה.
ואגב
אתה כתבתה את זה?

כן, חלק בעזרת כתבה שקראתי פעם

שאפו דניס...,
באמת חבל....
בעל חיים מענין ומסקרן.