Pokemon GO
עמוד 1 מתוך 3 123 אחרוןאחרון
מציג תוצאות 1 עד 15 מתוך 35
  1. אבל הופיר יותר
    תאריך הצטרפות: Nov 2007
    שם: שקד
    הודעות: 23,751
    #1
    מלך הגנבים
    מבוסס על ספרה של קורנליה פונקה
    *קרדיט ל-red dd על הלוגו המעגניב!
    אישור מהמנהל:
    אני,meganium מאשר להחיות את המשחק: King Of Thieves - Different Justice
    עלילה:
    מאז שאתם זוכרים את עצמכם הייתם תמיד בבית היתומים. אף פעם לא היו לכם הורים אמיתיים או אפילו חברים. בבית היתומים היו המון ילדים, המנהלת כמעט וסגרה אותו אך בעקבות אימוץ של כמה ילדים הוא נשאר. בית היתומים היה מוזנח עקב חוסר תקציב של המנהלת מרשויות העיר. משאלתכם הגדולה הייתה תמיד לצאת משם, לחיות את החיים שאנשים רגילים חיים ולהרגיש איך זה. בלילות בקושי הייתם נרדמים ואם כן נרדמם זה היה מאוחר ובבית היתומים כולם צריכים לקום ב- 6 בבוקר. המנהלת של בית היתומים אף פעם לא הייתה נחמדה לאף אחד אבל גם לא כזאת מרושעת כלפי הילדים. בלילות לפעמים הייתם חולמים שמישהו בא להציל אתכם מהמקום הנורא שבו אתם תקועים. באחד הלילות שבהם לא הצלחתם להרדם ראיתם מבעד לחלון בחדרכם חבורה של נערים, חלקם אפילו נראו כמו ילדים בגילכם. כשעברו הנערים על יד בית היתומים ראה אחד מהם, שנראה הגדול מביניהם, אתכם מבעד לחלון. הסתכלתם עליו והוא טיפס על המרזב שהיה מוצב בקיר ליד החלון. כאשר הנער הגיע לחלונכם הוא סימן לכם לפתוח אותו ושאל: "אתה נראה כמו מישהו שמתאים לעזור לנו, אתה רוצה להצטרף אלינו?". כמובן שבגלל שכל כך רציתם לצאת מבית היתומים התחלתם לחשוב על זה. בהתחלה לא הבנם למה הוא מתכוון אבל הרצון לצאת מהחדר המחניק, הקטן והמוזנח התגבר עליכם והתחלתם לצאת אל הנער. הוא עזר לכם לרדת למטה ואז ראיתם את הילדים שהיו איתו, הם נראו די מוזנחים כמו שנראתם אתם ושאר היתומים. הנער סימן לכולם לרוץ ומשם הכל התחיל....

    הסבר:
    אז מה לעזאזל קורה כאן? במשחק זה אתם תשחקו גנבים מוכשרים בגילאים 11 - 15, שגרים בקולנוע הנטוש שבעיר נאפולי שבאיטליה. מלך הגנבים, פושע מקצועי ואנונימי, שפניו מוסתרות על ידי מסיכה, "אימץ" אתכם, גידל אתכם ולימד אתכם כל מה שהוא יודע. כל אחד ממכם הצטיין במשהו אחר. במהלך המשחק תישלחו למשימות רבות ע"י מלך הגנבים בכבודו ובעצמו, שבא לבקר אתכם מדי פעם. המטרה שלכם היא מאוד פשוטה: לעבור את המשימה בשלום, שלא יבחינו בכם.. ולחזור כולם ביחד, בלי להשאיר אף אחד מאחור! במהלך כל שלב במשחק יתבררו פרטים לגבי הוריכם, ויוספו טוויסטים עלילתיים רבים על מנת "לטבל" מעט את העלילה. אנחנו מבטיחים לכם, לא תתאכזבו.

    חוקים ודברים בקשר למשחק:
    1. כל החוקים הראשיים של הפורום חלים גם כאן.
    2. משתמש שלא יגיב שבוע יסולק מהמשחק אבל יוכל לקבל הזדמנות אם יבקש ממני (בפרטי).
    3. כאשר אתם רוצים לדבר במשחק השתמשו ב: " " דוגמא~ "שלום, מה קורה?"
    וכאשר אתם חושבים על משהו השתמשו ב: ' ' דוגמא~ 'מעניין מי הבחור ההוא ששם?'
    4. בתגובות שלכם אני מצפה לקצת חשיבה מקורית ולא משהו שכבר טחנו אותו וגם תנסו להשקיע בתגובות.
    5. בקשר ל-4, משתמש שאני אראה שהוא באופן קבוע לא משקיע בתגובות שלו, אני אחשוב עליו ואחליט אם להשאיר אותו או לא.
    6. המשחק מוגבל לחמישה משתתפים בלבד אז בבקשה לא לנדנד לי להכניס עוד אחד, אם יתפנה מקום אני אכניס.
    וגם בבקשה לא לשאול אותי למה אם לא התקבלתם, יש סיבה להכל.
    7. במשחק יוצגו דברים שלא מתאימים לילדים מתחת לגיל 12 קללות (רציניות, לא דפוק ודביל) ומכות שמדי פעם ידרדרו למכות רצח,
    ועוד הרבה סטריאוטיפים לא חינוכיים כגון סקס, סמים, אלכוהול, עישון, גזענות והמון המון עבירות על החוק.


    לא להגיב!!
    חמוף



  2. אבל הופיר יותר
    תאריך הצטרפות: Nov 2007
    שם: שקד
    הודעות: 23,751
    #2
    טופס הרשה עם הסבר:
    שם:
    שם אירופאי, רצוי אנגלי/איטלקי
    גיל: 11-15
    רקע:
    3-6 שורות, לכתוב בעיקר על דברים שקרו לו בבית היתומים, למה הוא עבר לשם בכלל וכו'..
    מין: לא, לא בקטע המיני XD האם הדמות היא זכר או נקבה
    מומחיות: כיוס/פריצה/האקינג/שוד/קומבינה/אחר - לבחירתכם. חובה הסבר למי שבחר אחר!
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: כל דבר שעולה ברוחכם..

    טופס הרשמה ריק:
    שם:
    גיל:
    רקע:
    מין:
    מומחיות:
    הערות/הארות/בקשות/המלצות:


    הסבר על כל מיומנות:


    כיוס:
    אנשים מהירים מאוד וחדי עין שלא מושכים יותר מדי תשומת לב. יש לכם חוכמת רחוב רבה ואתם בעלי ידיים זריזות (זריזות ידיים), המאפשרות לכם להעלים דברים ולחטוף דברים מבלי שאנשים יבחינו בכך. אנשים כמותכם מצטיינים בעיקר בגניבת ארנקים, תכשיטים, ועוד דברים קטנים אך בעלי ערך. הרחוב הוא כמו הבית השני שלכם, ובזירה עמוסה באנשים, אין לכם שום בעיה לבצע את המשימה בקלילות רבה.

    פריצה- למדתם פריצת מנעולים מקצועית, ואתם יודעים לפרוץ כמעט כל מנעול אפשרי. אתם יודעים להפוך כל דבר לפותחן לא חוקי - סיכה, כפית, סרגל ועוד המון אביזרים. אתם יודעים להיות שקטים במיוחד שאנשים לא ישימו לב שאתם נמצאים. יש לכם יכולות שכנוע קלה וכישורי משחק טובים, ואתם יודעים להתחזות ולהסתתר מעולה. כמו כן הפריצה לא חייבת להיות רק לבתים, אלה גם לכספות ולמכוניות, אך הזהרו מן האזעקה!

    שוד- אתם מסתדרים טוב עם כלי נשק, ומשתמשים באלמנט ההפתעה מצוין. יש לכם נוכחות חלשה במיוחד, מה שמאפשר לכם "לפשוט" על חנות בקלות, מבלי שהמוכרים ישימו לב לזה. בדרך כלל פניכם יוסתרו אך לא על ידי מסיכות בשביל לא לעורר חשד, אלה ע"י דברים אלגנטיים כמו כובע, משקפי שמש ועוד. החג האהוב עליכם הוא ליל כל הקדושים, מפני שאתם מאוד אוהבים להתחפש, דבר העוזר לכם גם בשודים - אתם מסוגלים להכין פאות, זקנים ושפמים מזוייפים שנראים אמיתיים לגמרי, מה שיכול להסתיר את זהותכם, אם במקרה יעלו עליכם.

    האקינג- מחשבים זה התחום שלכם, וכל עולמכם. יש לכם מומחיות שאין לאף ילד בגיל שלכם בעולם המחשבים. אתם יודעים כל פרט ופרט באינטרנט, ואין שום דבר שאתם לא מכירים. יש לכם תוכנות ריגול ופריצה מצויינות, אתם משתלטים בקלות על אתרים של חברות גדולות לצורך "משיכה" של כספים, ויוצאים במהירות בלי להשאיר עקבות. המחשב שלכם מוסתר ע"י תוכנת בילוש סודית, ככה שאם במקרה יעלו על פריצה, לא ידעו איזה מחשב פרץ, והיכן הוא נמצא. למדתם בעצמכם להכין וירוסים קטלניים, שיכולים להרוס כל מחשב בעולם. האתגר הגדול ביותר והחלום שלכם הוא לפרוץ לאתרי חברות כמו גוגל ונאס"א, אך בינתיים ללא הצלחה. בנוסף על כך אתם יודעים להשתלט על מכונות מזל, מערכות אזעקה וכל דבר חשמלי כמעט.

    קומבינה- אתם מבינים בכספים, אנשים קרי רוח בעלי "פוקר פייס" שאף פעם לא ממצמצים ראשונים. אתם משתמשים בפסיכולוגיה הפוכה על מנת לגרום ל"קורבן" בתת מודע שלו, אפילו בלי שהוא שם לב, לחשוב בדיוק כמותכם, ולעשות דברים שלא על דעתו. לא פעם ולא פעמיים שעשיתם מניפולציות אדירות שאף אחד אחר לא חשב עליהם לפניכם. בקיצור - מיסיונרים מקצועיים. אתם יודעים את סודות המקצוע של כל החברות הגדולות, מיקומים טובים להחבאת כסף וגם, תאמינו או לא - זיוף כסף. כישורי הזיוף שלכם מאוד גבוהים, אתם מסוגלים לזייף כמעט כל מוצר שקיים בשוק, כולל שטרות ומטבעות. למרות שאין לכם מכונת כסף אמיתית, יש לכם את השיטות המסתוריות שלכם. כמו כן, פרוטקציות הוא דבר שיש לכל רמאי טוב, ולכם יש כאלה בשפע. זכרו - קומבינאטור טוב, לעולם לא מגלה את סודותיו!


    לא להגיב!!
    חמוף



  3. אבל הופיר יותר
    תאריך הצטרפות: Nov 2007
    שם: שקד
    הודעות: 23,751
    #3
    דף זה שמור להמשך המשחק





    לא להגיב!!
    חמוף



  4. אבל הופיר יותר
    תאריך הצטרפות: Nov 2007
    שם: שקד
    הודעות: 23,751
    #4
    רשומים:

    1.
    שם:
    פאולו
    גיל: 15, למרות שאני חושב שזה נמוך מדי
    רקע: בתור תחום מחוץ לביתו של פאולו היה אוהב לקחת סכין ולשייף איתה עצים .
    לאחר כמה התאמוניות בסיסיות בנשק חד התחיל לגלף מהעצים נשקים ובהם התחיל להתאמן .
    כעבור חודש כבר ידע לההלחם בסיסית בחרב עץ, והחליט שזה הזמן לבדוק עד כמה הוא טוב, הכין לו חנית וכמו ספרטני זרק אותה באמצע טקס מכובד של ראש הממשלה .. מאז הוא בתוך שעשוע הורג אנשים ואז שורף להם את הגופה, ואת העפר זורק לפתח מים הקרוב שהוא מוצא (התעללות בגופות)
    OMG איזה רקע ברמה נמוכה.. אל תקבל אותי !
    מין: סקסי,- זכר
    מומחיות: ארגגג אחר- רצח
    - ידיעה של שימוש בסיסי בכלי רצח ויכולת להרוג אנשים ללא הבחנה של אנשי הקהילה אשר נמצאים באזור .
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: תאמין לי שאם היה מותר לעשות דברים לגיל 14 (אהמאהמ)+ הייתי עושה אותם, הייתי מציע לך לוותר .

    2.
    שם:
    דייב ג'ונסון
    גיל: 14
    רקע: אז... מאיפה להתחיל, אולי מהעובדה ששני אנשים שמרשים לעצמם לקרוא להם ההורים שלי נטשו אותי במקום מוזנח, מסריח, מגעיל, ללא חום ואהבה.
    אף פעם לא ריחמתי על מישהו, זה הוגן, אף אחד לא ריחם עליי ואני לא ארחם על אף אחד, רבתי עם כולם, לא היה לי חבר אחד, עוד בבית היתומים הייתי מכייס, דברים קטנים אבל..כמו הכריך של ביל השמן מהקפיטריה, הגוף הרזה שלי היה צריך את זה יותר ממנו.
    אחר כך למדתי לכייס דברים קצת יותר משמעותיים כמו טבעות וצמידים, למרות שברוב הפעמים תפסו אותי.
    יום אחד ניסיתי לכייס את הארנק של המנהלת, ללכת עד הסוף ולברוח מבית היתומים המבחיל הזה, הייתי כל כך קרוב להצלחה עד ש.."גברתי!" קראה המזכירה, "הוא גנב את הארנק שלך!" היא קראה, המנהלת תפסה אותי במהרה והחלה להכות בי בשביל שאלמד לקח, אבל אני לא הייתי טיפש, הייתי בטוח שמשהו כזה יקרה ולכן רגע לפני שהמזכירה פתחה את פיה רוקנתי את הארנק לכיסי, ידעתי שהמנהלת תעלה על זה ולכן הייתי חייב לברוח באותו היום לא משנה מה, ואיזו הזדמנות מושלמת כאשר לא אחר מאשר מלך הגנבים מציע לך להצטרף אליו.
    נעניתי לבקשה כמובן אותו אדם, "מלך הגנבים" שינה את חיי באופן קיצוני, כבר אז הוא ראה בי פוטנציל גדול, וכעבור זמן מועט למדתי להיות כייס מקצועי 'ולפלח' דברים יקרי ערך עבור אותו איש, עד היום.
    החלום שלי הוא לכייס מאנשים מספיק כסף עד שאוכל לאתר את ההורים שלי ומשם...לנקום.
    מין: זכר
    מומחיות: כיוס
    הערות/הארות/בקשות/המלצות:

    3.
    שם:
    ג'ון ג'וני
    גיל: 13
    רקע: ג'ון ג'וני הגיע בגיל 4 אל בית היתומים כאשר הוא לא זכר כלום מהעבר שלו לפני שהוא נכנס אל בית היתומים, מפני שכאשר שהוא ננטש על ידי הוריו הוא היה בגיל ממש קטן ולא היה לו שום זיכרון מהם ואפילו הוא לא יודע איך הם נראים.
    בזמן שהוא היה בבית היתומים המנהלת מאוד שנאה אותו ונתנה לו את כל המשימות הכי קשות ומסוכנות שהילדים בבית היתומים עשו כמו לנקות את כל החדרים של הבית, להביא לה ארוחת בוקר כל יום ועוד.
    ביום שבא "מלך הגנבים" אל בית היתומים ג'ון מאוד רצה כבר לעזוב את המקום הזה כי הוא לא נהנה לעשות את כל הדברים שהמנהלת הכריחה אותו לעשות בשבילה במהלך השנים שהוא היה בבית היתומים. הוא שמח שה"מלך" הציע לו להצטרף לקבוצה שלו והחליט לקחת את המקצוע של הקומבינה כי הוא אהב את המקצוע הזה, לסדר פרוטקציות לאנשים ולהשפיע על אנשים בתת מודע שלהם.
    מין: נקבה, סתם חח, זכר.
    מומחיות: קומבינה
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: אין.

    4.
    שם:
    אציו (Ezio) אודיטורי דה פירנצה
    גיל: 15
    רקע: היי שמי אוזיו ואני נולדתי ב,אין לי מושג.
    תמיד הייתי מבודד וחסר כל חברים מאז שאני זוכר את עצמי הייתי יתום.
    ולא היו לי אבא או אמא.
    יש לי קצת בעיות אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות.
    פעם אחת המנהלת של בית היתומים אמרה לי להביא לה את האוכל ולהוציא את הזבל בשבילה.
    ואני ממש לא רציתי היא אמרה לכמה מן השומרים לעלות אותי לחדר וברגע שהם הכניסו אותי לחדר.
    דפקתי לאחד בקבוק זכוכית בראש,ולאחד הכנסתי מספרים לעין.
    שניהם נהרגו.
    מאז לא היו לי חברים.
    לא שלא רציתי פשוט כולם פחדו ממני.
    אני לא חכם ולא מהיר ואין לי כישרון.
    אני רק יודע להרוס דברים.
    כל חיי רציתי הזדמנות לעזור ולגרום לאחרים אושר.
    אך כל מה שניסיתי רק החמיר את המצב.
    פעם אחת היה ילד שמו היה אדוארד.
    הוא היה גאון וכל מה שהוא רצה היה לו אפילו שהיה יתום.
    כולם אהבו אותו וכולם רצו להיות חברים שלו.
    וזה פשות הרג אותי אז בגלל שלילדים בבית היתומים לא היה כסף וצעצועים.
    ורק לו היה אז גנבתי ממנו כמה דברים.
    אך באותו זמן הוא ניכנס לחדר וראה אותי.
    הוא אמר שהוא יגיד למנהלת.
    ואני לא רציתי להסתבך ולכן זרקתי עלו כרית וניסיתי לברוח.
    אך בטעות הכרית פגעה במדף שהיה מעלו.
    במדף היו כמה סכינים שאדוארד נהג לאסוף.
    אך כאשר המדף נפל סכין פגעה לו ברגל.
    הוא התחיל לבכות ובגלל שהיתי מאוד מפוחד מהמנהלת פחדתי שיאשימו אותי שדקרתי אותו.
    ולכן חתחתי את האצבע שלי כדאי שלא יחדשו בי.
    אך לא חשבתי על מה שיקרא.
    הייתי מאוד מפוחד ומבולבל מכל הדם והכאבים ולכן דקרתי אותו.
    לאחר מיכן הוא מת ולכן זה היה הרצח השלישי שלי.
    תמיד הייתי בבידוד ולא יצאתי מהחדר אלה רק בסוף שבוע.
    לא היה לי חברים וכולם פחדו ממני.
    אני למדתי בחדרי להשתמש בסכינים.
    בבית היתומים היה ילד נכה וכולם חשבו שהוא מפגר והתרחקו ממנו.
    אני התחלתי להתחבר אלו וגיליתי שהוא גאון.
    הוא בנה לי נשקים ממש מגניבים.
    רובי קשת סכינים וחרבות.
    זה ההווה.
    זה הסיפור שלי אני הוא אזיו אודיטורי מפירנצה.
    מין: זכר
    מומחיות: אחר. כמו שהזכרתי ברקע אני רוצה מומחיות שבא אני הורג אנשים ורוצח אותו (כמו אססין XD).
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: ניראה משחק ממש טוב,המשחק הקודם היה פשוט אחד הטובים.

    5.
    שם:
    ניק
    גיל: 15
    רקע: תמיד הייתי שקט, תכונה זו עזרה לי להבלע ברקע, בעבר הייתי נוהג לכייס אנשים, אבל אז גיליתי שאפשר להשתמש בתכונה המופלאה הזו כדי לבצע דברים אחרים, כמו לאסוף מידע, או לכייס אנשים כדי לדעת עליהם פרטים ואז להחזיר את ה"שלל".
    תמיד סיפרו לי שאני בבית היתומים כי ההורים שלי לא יכלו לגדל אותי, במהלך השנים גיליתי כי אמי הייתה אלכוהוליסטית ואבי היה מאופז במוסד לחולי נפש.
    אז כן, אפשר להגיד שאני לא ילד נורמאלי, כמו שכולם מצפים ממני, אני היפר אקטיבי, וממש קשה לי להקשיב לאנשים.
    למרות שאני שקט בהתנהגות, אני ממש פטפטן, אני יכול להיות שקט ושיישכחו מעצם קיומי, אבל אם אחליט לפתוח את הפה- אווו-ווה! זה הרבה פה והוא לא ייסתם.
    אני לא יודע מי היו הוריי, במה הם עבדו ומה שמם, אפילו את שמי איני יודע, ניק הוא סתם כינוי, "ניק" שהמצאתי לעצמי.
    תמיד הייתי מבין "הילדים המיוחדים" בבית היתומים, אתם יודעים... אלו שכולם מתייחסים אליהם כאל פיגוע עם רגליים...
    כשהייתי בן תשע יצאתי יום אחד מבית היתומים, שוטטתי בעיר, כרגיל.
    לפתע אדם זר פנה אליי, הוא הציע לי סוכריה על מקל, נכנסתי איתו לרכב וכשהבנתי שהוא חוטף אותי, לא איבדתי את העשתונות.
    טוב, אז בסדר, הוא אושפז אחר כך בבית חולים, אבל אם האיש לא היה חוטף אותי אולי גם לא הייתי משתגע ומשתמש בנטיותיי האלימות.
    מאז אני שונא סוכריות, קשה לי לבטוח באנשים, אמנם אני נוהג להאכיל כלב רחוב מסויים מדי שבוע אבל עם אנשים אני לא מסתדר.
    הכלב הזה, שציינתי, זכור לי מאז שאני זוכר את עצמי, קראתי לו ליאו, לאותו כלב, שאני זוכר אותו מאז שהוא היה גור, וטוב מאז שאני הייתי "גור" בבית היתומים.
    הוא חברי היחיד בעולם, ולא על אף סכום שקיים בעולם הזה לא אסכים לוותר על ליאו, כל השאר מחוקים מבחינתי.
    מין: זכר
    מומחיות: ריגול ואסיפת מידע [חלקית בעזרת כיוס, אבל בכללי הרעיון הוא ריגול ואסיפת מידע]
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: ממש השקעתי ברקע *נממ.. אם אתה לא מקבל אותי אני ארגל אחריך Xd*

    6.
    שם:
    קרליטוס "אל אורסו" מלצ'אביו (בחרתי שם ספרדי, כתוב ברקע למה.)
    גיל: 14
    רקע: קרליטוס נולד בעיר ברצלונה בספרד למשפחה ענייה מאוד מאוד. כמה ימים אחרי שהוא נולד הוריו של קרליטוס הצעיר מתו ממחלה קשה והשאירו את קרליטוס לחיות את אצל ביו וסבתו שגרו באיטליה.הוא בילה את שמונה הש/נים הראשונות של חייו ברכבת.אבל, כשסוף סוף קרליטוס הגיע אליהם לביתם, הסבים של קרליטוס הצעיר לא רצו אותו. הם העדיפו להרחיק כל דבר דבר שהזכיר להם את הבן שלהם, שברח מביתו בגיל 16. בכל מקרה, הם השאירו את קרליטוס הצעיר בבית יתומים בעיר נפולי באיטליה ולא חזרו לבקר אותו, לעולם. קרליטוס הצעיר לא יודע מה עלה בגורל הסבים שלו והאמת? זה גם לא אכפת לו. מי שנטש אותו ככה יכול להתפגר מצידו. בכל מקרה,בבית היתומים הוא היה תמיד מן ילד מוזר כזה, שבריונים תמיד נטפלו אליו. אבל, כשקרליטוס היה בן 10 הבריונים של בית היתומים באו להציק לו, והוא פשוט שלח שלושה מהם לבית חולים, ואחד מהם הועבר מבית היתומים לתמיד. וזה למה? מגיל ארבע פועלי הרכבת האסייתים לימדו את קרליטוס אומניות לחימה ממולדתם: אחד יפאני לימד אותו ג'ודו וקראטה, אחד סיני קונג פו, אחד תאילנדי לימד אותו מאו-תאי, והיה גם אחד אמריקאי שלימד אותו איגרוף. קרליטוס הצעיר הפך ללוחם חזק שלא צריך נשקים כדי לחסל את האויבים שלו ולהשיג את מה שהוא רוצה. כשמלך הגנבים הגיע לשם הם ניסו לפרוץ לבית היתומים וקרליטוס עצר אותם בכך שהוא החטיף למלך הגנבים. מלך הגנבים הבין איזה אוצר יש לו ופרש עליו את חסותו. בגלל שהוא היה כזה חזק ומהיר מלך הגנבים נתן לו את הכינוי "אל אורסו", הדוב.
    מין: זכר
    מומחיות: אומניות לחימה. קרליטוס מכיר את כל נקודות התורפה בגוף האדם, ויודע גם להשתמש בנשקים קרים. בגלל שהוא מכיר את גוף האדם, הוא יודע גם עזרה ראשונה בסיסית. גם אם אין לו נשק, הוא יכול להלחם בעזרת בעיטות חזקות ואגרופיעם וכל מיני חבטות. (אם אתה רואה סדרה שנקראת העוקץ (leveridge), אז אני כמו אליוט )
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: שאלה- כל המשתמשים יהיו ביחד במשחק, או כל אחד לבד?


    7.
    שם:
    פביאן מרטין | Fabian Martin
    גיל: 15
    רקע: מאז שאני זוכר את עצמי, קוראים לי פביאן מרטין ואני חייתי במקום המגעיל הזה שאנשים מעזים ברוב חוצפתם לקרוא לו בית.
    לא משנה מה זה היה, אפילו חתיכת מסטיק רטוב ומגעיל לא קיבלתי, זה היה תת רמה ואפילו יותר מתת רמה.
    עם כל הזמן שחייתי שם, בסופו של דבר למדתי איך להשיג מה שאני רוצה בקלות, אבל לא בכוח, אלא להפך, השתמשתי ביכולות של המוח.
    גרמתי לאנשים להביא לי דברים דרך מרמה, הם בעצמם אחר כך לא ידעו מה הם עשו.
    הייתי סוגר עסקאות עם אנשים שגרמתי להם להיות "פראיירים", פשוט גרמתי להם להוריד את הערך וכך קיבלתי יותר בפחות מאמץ.
    זאת המשמעות של קומבינה, לגרום למישהו להוריד את הערך של מה שהוא מציע בעסקאות או לגרום בפסיכולוגיה הפוכה למישהו לעשות מה שאתה רוצה בערך.
    אני זוכר את הקומבינה הראשונה שלי, זה היה בגיל 5 בערך, רציתי חדר עם החבר היחיד שלי, סיימון, אבל המנהלת והעוזרות לא הסכימו..
    בואו רק נגיד שאחרי פגישה איתי היא אפילו לא זכרה למה היא לא הסכימה.
    גרמתי לה ללכת לעשות משהו אחר וכשהיא התעסקה בו החבר שלי בא לחדרי וגם קיבלתי חדר גדול יותר.
    מין: זכר
    מומחיות: קומבינה.
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: אני אוהב "פוקר פייס".

    מותר להגיב!!
    חמוף



  5. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2010
    הודעות: 24,998
    #5
    שם: פאולו
    גיל: 15, למרות שאני חושב שזה נמוך מדי
    רקע: בתור תחום מחוץ לביתו של פאולו היה אוהב לקחת סכין ולשייף איתה עצים .
    לאחר כמה התאמוניות בסיסיות בנשק חד התחיל לגלף מהעצים נשקים ובהם התחיל להתאמן .
    כעבור חודש כבר ידע לההלחם בסיסית בחרב עץ, והחליט שזה הזמן לבדוק עד כמה הוא טוב, הכין לו חנית וכמו ספרטני זרק אותה באמצע טקס מכובד של ראש הממשלה .. מאז הוא בתוך שעשוע הורג אנשים ואז שורף להם את הגופה, ואת העפר זורק לפתח מים הקרוב שהוא מוצא (התעללות בגופות)
    OMG איזה רקע ברמה נמוכה.. אל תקבל אותי !
    מין: סקסי,- זכר
    מומחיות: ארגגג אחר- רצח
    - ידיעה של שימוש בסיסי בכלי רצח ויכולת להרוג אנשים ללא הבחנה של אנשי הקהילה אשר נמצאים באזור .
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: תאמין לי שאם היה מותר לעשות דברים לגיל 14 (אהמאהמ)+ הייתי עושה אותם, הייתי מציע לך לוותר .

    .
    נערך לאחרונה על ידי Delete Me, 06-12-2011 בשעה 07:06 PM


  6. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Dec 2009
    הודעות: 3,809
    #6
    שם:דייב ג'ונסון
    גיל:14
    רקע:אז... מאיפה להתחיל, אולי מהעובדה ששני אנשים שמרשים לעצמם לקרוא להם ההורים שלי נטשו אותי במקום מוזנח, מסריח, מגעיל, ללא חום ואהבה.
    אף פעם לא ריחמתי על מישהו, זה הוגן, אף אחד לא ריחם עליי ואני לא ארחם על אף אחד, רבתי עם כולם, לא היה לי חבר אחד, עוד בבית היתומים הייתי מכייס, דברים קטנים אבל..כמו הכריך של ביל השמן מהקפיטריה, הגוף הרזה שלי היה צריך את זה יותר ממנו.
    אחר כך למדתי לכייס דברים קצת יותר משמעותיים כמו טבעות וצמידים, למרות שברוב הפעמים תפסו אותי.
    יום אחד ניסיתי לכייס את הארנק של המנהלת, ללכת עד הסוף ולברוח מבית היתומים המבחיל הזה, הייתי כל כך קרוב להצלחה עד ש.."גברתי!" קראה המזכירה, "הוא גנב את הארנק שלך!" היא קראה, המנהלת תפסה אותי במהרה והחלה להכות בי בשביל שאלמד לקח, אבל אני לא הייתי טיפש, הייתי בטוח שמשהו כזה יקרה ולכן רגע לפני שהמזכירה פתחה את פיה רוקנתי את הארנק לכיסי, ידעתי שהמנהלת תעלה על זה ולכן הייתי חייב לברוח באותו היום לא משנה מה, ואיזו הזדמנות מושלמת כאשר לא אחר מאשר מלך הגנבים מציע לך להצטרף אליו.
    נעניתי לבקשה כמובן אותו אדם, "מלך הגנבים" שינה את חיי באופן קיצוני, כבר אז הוא ראה בי פוטנציל גדול, וכעבור זמן מועט למדתי להיות כייס מקצועי 'ולפלח' דברים יקרי ערך עבור אותו איש, עד היום.
    החלוםשלי הוא לכייס מאנשים מספיק כסף עד שאוכל לאתר את ההורים שלי ומשם...לנקום.
    מין:זכר
    מומחיות:כיוס
    הערות/הארות/בקשות/המלצות:



  7. אבל הופיר יותר
    תאריך הצטרפות: Nov 2007
    שם: שקד
    הודעות: 23,751
    #7
    אלפסי- שלחתי לך הודעה פרטית בנוגע לטופס שלך, אני מחכה לתשובה.

    מור- הטופס בסדר והרקע מאוד נחמד אבל ממש לא מורחב, כתבת אותו בתמציתיות וזה לא מספק, תרחיב אותו בבקשה ואני אשקול אותך שוב (:
    חמוף



  8. מנהל פורום ספורט לשעבר
    תאריך הצטרפות: Jun 2009
    הודעות: 17,834
    #8
    שם: ג'ון ג'וני
    גיל: 13
    רקע: ג'ון ג'וני הוא הגיע לגיל 4 אל הבית היתומים כאשר הוא לא זוכר כלום מהעבר שלו לפני שהוא נכנס אל הבית היתומים, מפני שכאשר שהוא ננטש על ידי הוריו הוא היה בגיל ממש קטן ולא היה לו שום זיכרון מהם ואפילו הוא לא יודע איך הם נראים.
    בזמן שהוא היה בבית היתומים המנהלת של היתומים מאוד שנאה אותו ונתנה לו את כל המשימות הכי קשות ומוסכנות שהילדים בבית היתומים עשו כמו לנקות את כל החדרים של הבית, להביא לה ארוחת בוקר כל יום ועוד.
    ביום שבא "מלך הגנבים" אל בית היתומים ג'ון מאוד רצה כבר לעזוב את המקום הזה כי הוא לא נהנה לעשות את כל הדברים שהמנהלת הכריחה אותו לעשות בשבילה במהלך השנים שהוא היה בבית היתומים. הוא שמח שה"מלך" הציע לו להצטרף לקבוצה שלו ויחליט לקחת את המקצוע של הקומבינה כי הוא אהב את המקצוע הזה, לסדר פרוטקציות לאנשים ולהשפיע על אנשים בתת מודע שלהם.
    מין: נקבה, סתם חח, זכר.
    מומחיות: קומבינה
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: אין.
    בברכה אבי, מנהל ספורט ודיבורים בדימוס ומשתמש וותיק בהווה

    חתימה בשיפוצים.


  9. אבל הופיר יותר
    תאריך הצטרפות: Nov 2007
    שם: שקד
    הודעות: 23,751
    #9
    אלפסי- אתה בפנים, אין שום בעיה

    מור- אני מחכה לתיקון, אתה יכול לשלוח לי אותו בפרטי, יהיה אפילו יותר נוח

    אבי- בפנים אבל אני רוצה את התיקון שדיברנו עליו

    היום יותר מאוחר או מחר התחלות (:
    חמוף



  10. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    שם: שאלתי אותך?
    הודעות: 1,746
    #10
    שם:אזיו (Ezio) אודיטורי מפירנצה
    גיל: 15
    רקע: הי שמי אוזיו ואני נולדתי ב,אין לי מוסג.
    תמיד הייתי מבודד וחסר כול חברים מאז שאני זוכר את עצמי הייתי יתום.
    ולא היו לי אבא או אמא.
    יש לי קצת בעיות אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות.
    פעם אחת המנהלת של בית היתומים אמרה לי להביא לה את האוכל ולהוציא את הזבל בשבילה.
    ואני ממש לא רציתי היא אמרה לכמה מן השומרים לעלות אותי לחדר וברגע שהם הכניסו אותי לחדר.
    דפקתי לאחד בקבוק זכוכית בראש,ולאחד הכנסתי מספרים לעין.
    שניהם נהרגו.
    מאז לא היו לי חברים.
    לא שלא רציתי פשוט כולם פחדו מימני.
    אני לא כחם ולא מהיר אין כישרון.
    ואני רק יודעה להרוס דברים.
    כול חיי רציתי הזדמנות לעזור ולגרום לאחרים אושר.
    אך כול מה שניסיתי רק החמיר את המצב.
    פעם אחת היה ילד שמו היה אדוארד.
    הוא היה גאון וכול מה רצה היה לו אפילו שהיה יתום.
    כולם אהבו אותו וכולם רצו להיות חברים שלו.
    וזה פשות הרג אותי אז בגלל שלילדים בבית היתומים לא היה כסף וצעצועים.
    ורק לו היה אז גנבתי ממנו כמה דברים.
    אך באותו זמן הוא ניכנס לחדר וראה אותי.
    הוא אמר שהוא יגיד למנהלת.
    ואני לא רציתי להסתבך ולכן זרקתי עלו כרית וניסיתי לברוח.
    אך בטעות הכרית פגעה במדף שהיה מעלו.
    במדף היו כמה סכינים שאדוארד נהג לאסוף.
    אך כאשר המדף נפל סכין פגעה לו ברגל.
    הוא התחיל לבכות ובגלל שהיתי מאוד מפוחד מהמנהלת פחדתי שיאשימו אותי שדקרתי אותו.
    ולכן חתחתי את האצבע שלי כדאי שלא יחדשו בי.
    אך לא חשבתי על מה שיקרא.
    הייתי מאוד מפוחד ומבולבל מכול הדם והכאבים ולכן דקרתי אותו.
    לאחר מיכן הוא מת ולכן זה היה הרצח השלישי שלי.
    תמיד הייתי בבידוד ולא יצאתי מהחדר אלה רק בסוף שבועה.
    לא היה לי חברים וכולם פחדו מימני.
    אני למדתי בחדרי להשתמש בסכינים.
    בבית היתומים היה ילד נחה וכולם חשבו שהוא מפגר והתרחקו מימנו.
    אני התחלתי להתחבר אלו וגיליתי שהוא גאון.
    הוא בנה לי נשקים ממש מגניב.
    רובי קשת סכינים וחרבות.
    זה ההוה.
    זה הסיפור שלי אני הוא אזיו אודיטורי מפירנצה.
    מין: זכר
    מומחיות: אחר. כמו שהזכרתי ברקע אני רוצה מומחיות שבא אני הורג אנשים ורוצח אותו (כמו אססין XD).
    הערות/הארות/בקשות/המלצות: ניראה משחק ממש טוב,המשחק הקודם היה פשוט אחד הטובים.


    Spoiler ספוילר




  11. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Dec 2009
    הודעות: 3,809
    #11
    ערכתי =]



  12. אבל הופיר יותר
    תאריך הצטרפות: Nov 2007
    שם: שקד
    הודעות: 23,751
    #12
    כולכם רשומים והכל בסדר (:

    התחלות:

    פאולו- אחרי ההמלטות מבית היתומים אתה ממשיך לעקוב אחרי הנער המכונה "מלך הגנבים" ובוחן בקפידה את הנערים והנערות שמסביבך, מוכן ככל שיכולת להגן על עצמך ואפילו לרצוח את מי שינסה משהו חשוד. אחרי רבע שעה, של הליכה די איטית אבל זורמת תוך כדי התחמקות בין הבניינים והבתים השונים במטרה למנוע מצב שבו מישהו זר יראה אתכם, אתם נעצרים ואתה שם לב שמלך הגנבים מדבר עם כמה נערים על משהו. אתה מתקרב אליו כדי לנסות לשמוע משהו ואתה מצליח לשמוע את זה: "חשבתי על זה במהלך הדרך הנה, תפרצו את החנות היום ותחזרו מהר ככל האפשר למקום שלנו". אתה מבחין שהנערים מנענעים את ראשם בחיוב אל עבר מלך הגנבים והולכים החוצה מן הקבוצה לכיוון אחר מכיוון ההליכה שהיה עד עכשיו. מלך הגנבים מבחין בך כאשר אתה מנסה לחזור למיקום הקודם שלך ואומר: "ראיתי שאתה מתעניין במה שאמרתי עכשיו, אולי גם אתה רוצה איזה תפקיד קטן לפני הפגישה שלנו?". "לך אחרי שני הנערים שעזבו מפה כרגע, אתה תוכל להיות שימושי להם" הוא מוסיף ומצביע אל כיוונם של שני הנערים. אתה הולך אל החנות שבה שני הנערים נמצאים ונפגש איתם שם, אתה מבין מזה שהם עוד לא התחילו לעשות כלום ומחכה לראות מה יקרה. "היי, אתה, הבחור החדש, שמי אדריאן וזה סילבסטר" אומר לך אחד הנערים בנעימות. "תשמע, מה שאנחנו עומדים לעשות זה לפרוץ לחנות הזאת ולגנוב כמה שיותר חפצי ערך, מה שאתה יכול לשאת עליך זה טוב.. סילבסטר מומחה בפריצה ואני טוב בכיוס וגנבה, הבנו שאתה טוב עם נשקים, אז קח את זה, אולי נזדקק לכישורים שלך שם" מוסיף אדריאן לדבריו ומושיט לך סכין קומנדו ישנה אבל אתה מבין שאתה מסוגל להשתמש בה למרות זאת. סילבסטר פותח את החנות בשבילכם תוך כמה שניות ואתם נכנסים פנימה בשקט, פתאום מהקומה השנייה (קומת המגורים) אתה שומעים רעש חזק, כאילו מישהו עדיין ער.

    דייב- אתה יוצא בעזרתו של מלך הגנבים החוצה דרך חלון בית היתומים ומצטרף אל שאר הנערים והנערות למטה יחד איתו בהליכה להורך הרחובות של העיר. במהלך הדרך מחשבות רבות עוברות בראשך, על איך יהיו החיים האלה ככייס מחוץ לבית היתומים שהכרת כל חייך, אתה לא היית רגיל למשהו שונה מאווירת הבית והמנהלת השתלטנית שלו אסל הבנת שאת ההחלטה שלך מקודם אתה לא יכול לשנות ושאתה צריך להתמודד עם הבחירה שלך. אחרי שאתה וכל הקבוצה עוברים כמה רחובות, כולם פתאום נעצרים ואתה לא מבין למה, פתאום אתה רואה נער אחד יוצא מן הקבוצה אל עבר רחוב אחר בכיוון אחר וכולם ממשיכים ללכת. אתה לא מצליח להבין למה הנער ההוא שיצא מהקבוצה היה צריך לעשות את זה אז אתה מתקדם קדימה אל מלך הגנבים ושואל אותו את השאלה הזאת בדיוק. "למה הוא יצא אתה שואל? טוב, אני מניח שאתה בהחלט צריך לדעת את המידע הזה אם אתה מתכוון להשאר איתנו.. הנער ההוא הלך לשדוד בית מגורים, אני תכננתי את זה בשבילו כמה ימים לפני ועכשיו היינו קרובים אז שלחתי אותו לעבודה, פריצות קטנות הן המומחיות שלו, אתה תבין הכל על הפריצות אחרי שתבלה איתנו כמה ימים" מסביר לך מלך הגנבים בפירוט ואתה מתקשה עדיין לקלוט את אורח החיים המוזר הזה. אחרי חצי שעה הליכה אתם מגיעים לבית קולנוע נטוש שנראה מוזנח, כמעט כמו בית היתומים, אתה חושב לך. אחד אחד כל הנערים והנערות מתחילים להכנס פנימה אל בית הקולנוע ואז תורך מגיע. אתה נכנס פנימה אל האולם ורואה בתוכו עוד די הרבה נערים ונערות אחרים שלא היו קודם חלק מהקבוצה שהלכת איתה ומתחיל לחשוב שאולי כן יהיה נוח שם עם אנשים כמוך. "היי אתה, נער חדש!" אתה שומע מישהו קורא לעברך ואז הוא ניגש לידך. "שמי אנתוניו, אתה יכול להרגיש פה בנוח חבר, פה זה כמו בית מגורים של משפחה אחת גדולה" הוא מוסיף ומחייך. "אז, מה המומחיות שלך? ומה הסיבה שלך לבוא לפה?" הוא שואל בנחמדות והולך להתיישב על אחד הספסלים באיזור, מסמן לך לבוא גם.

    ג'ון- אתה מתחיל ללכת יחד עם שאר קבוצת הנערים לאורך הרחוב, חושב על הבחירה שלך ועל בית היתומים שגדלת בו ועזבת עכשיו, אתה חושב שאולי לא היית צריך לעשות את זה ולהשאר למרות כל מה שעברת כי למרות זאת אתה תהיה סוג של פושע בסופו של דבר. אתה ממשיך לחשוב על זה במשך הרבה זמן ואחרי כחצי שעה אתה מתחיל לאבד את הריכוז שלך בשביל ובקבוצה ומתרכז רק במחשבות, אתה מגיע גם לחשוב על ההורים שלך ומה הם היו חושבים על מה שאתה עושה. אחרי כמה דקות של חוסר ריכוז מוחלט אתה ממשיך ללכת אבל לתוך סמטה באמצע הרחוב מבלי לשים לב לזה. אתה מרוכז מדי במחשבות ואחרי כמה צעדים מועד על אבן ומאבד שיווי משקל, ההכרה שלך חוזרת אליך וכל המחשבות חולפות להן. בדיוק אז, אתה מבחין בבחור כבן 30 בקצה הסמטה, עומד ומעשן סיגריה, מביט עליך מוזר עם עיניים קודרות. אתה בהתחלה מרגיש צמרמורת קלה אבל מתגבר עליה ומתחיל לחשוב שאולי תצליח לשכנע את הבחור לתת לך הנחיות או לעזור, או אולי אפילו לגרופ לו לתת לך כסף ולגנוב. אתה מתקרב אל הבחור לאט לאט והוא משנה את העמידה הזרוקה שלו לעמידה יציבה ומתקרב אליך גם. "מה אתה עושה פה ילד? אתה לא יודע שלא כדאי לילדים קטנים להסתבב במקומות כאלה בשעה כזאת?" הוא שואל אותך, מצחקק ולועג לך. אתה מתחיל לנסות עליו את הטכניקות שלך בפסיכולוגיה הפוכה וכאלה, אבל שום דבר לא עוזר, הוא כאילו לא מקשיב לך. "היי, רגע אחד! אני מבין מה אתה מנסה לעשות! אתה מנסה לרמות אותי!" הבחור צועק באמצע הניסיון השלישי שלך עליו. הבחור פתאום מתחיל להתעצבן ומותח את שרישי הידיים שלו, מתכונן להכות אותך. אתה מנסה לברוח אבל הוא תופס אותך בחולצה ומרים אותך לגובה העיניים שלו. "אתה תשלם על זה!!" הוא צועק פתאום ונותן לך אגרוף חזק בפרצוץ, אתה מרגיש כאילו כל הלסת שלך יצאה מהמקום. הבחור מתחיל להתקרב אליך ואז בוער בך בחוזקה בבטן כאשר אתה על הרצפה. "תמות!!" הוא צועק ומתכונן להכות ואז פתאום אתה שומע קול של מישהו מתקרב לכיוונכם ואז אתה רואה את הבחור על הרצפה, בדיוק בשנייה הזאת אתה מתעלף מכאבים. אתה פוקח את עיניים ומתעורר בתוך מין בית קולנוע ואז שומע קול: "אל תדאג, טיפלנו בך בזמן".

    אציו- אחרי היציאה מבית היתומים אל הרחוב אתה ישר מתחיל לחשוב על החיים שהיו לך שם, גם אם היו גרועים רוב הזמן, היה לך אתה החבר האחד הזה שתמיד ידע מה לעשות כדי לעודד אותך, הוא היה החבר הכי טוב שלך ואתה מתחיל להתגעגע. המחשבות עליו ועל החיים שמצפים לך מציפות את ראשך, אתה מקווה לראות אותו שוב גם בלי בית היתומים, מדיימן לעצמך מה היה קורה אילו הייתם צוות של גנבים, ביחד עם כל החבורה הענקית של מלך הגנבים. כל המחשבות גורמות לך לקבל כאב ראש נוראי, אולי חשבת יותר מדי על נושא אחד אתה אומר לעצמך חלש שלא ישמעו אותך ויחשבו שאתה מתבכיין. כל דקה שעוברת מתחילה להראות לך כמו שעה, הכאב ראש פשוט משתלט על כל הכוח שבגוף שלך ואתה כבר בקושי מצליח ללכת ישר, או ללכת בכלל. אחד הנערים שם לב למצב שלך ופונה אליך: "אתה צריך שאני אעזור לך? זה נראה כאילו אתה עומד לאבד את ההכרה פה במקום" הוא אומר ותופס אותך לפני שאתה מתמוטט על הרצפה מעייפות. הנער מושיב אותך על צד של הרחוב ומתיישב בעצמו. "אל תדאג בנוגע אליהם, אני יודע לאן צריך ללכת מכאן, עשיתי את זה הרבה פעמים.. בוא פשוט ננוח כאן כמה דקות" הוא אומר לך ומחייך טיפה לעברך, אתה מתחיל לחשוב שאולי מצאת לעצמך חבר נוסף בתוך כל הבלגן שאתה בו עכשיו. אחרי כמה דקות המצב שלך מחמיר והנער שם לב לכך במהירות, "בוא מהר איתי!" הוא אומר בחוזקה וסוחב אותך לבית מרקחת קרוב. "המיומנות שלי היא פריצה, אני אפתח את זה תוך כמה שניות ואז נוכל לקחת בשבילך את התרופה המתאימה" הוא אומר קצת בלחץ לאור מצבך הנוכחי. אחרי כחצי דקה הדלת נפתח והנער מוביל אותך פנימה אל תוך בית המרקחת, הוא מושיב אותך ליד הדלפק ואומר לך לחכות בזמן שהוא פורץ את הארונות ומחפש את התרופה. אחרי כמה דקות הנער נראה כי מתלהב ממציאת התרופה והוא ניגש אליך ונותן לך אותה בזריזות, "תבלע את זה והכל יהיה יותר טוב, אני אקח אותך כבר למקום שלנו" אתה שומע מהנער ואז העיניים שלך נעצמות והכל נהיה חשוך, אתה לא מרגיש כלום ושוקע לשינה ארוכה. פתאום אתה שומע קול חלש: "תתעורר, הגענו לפה בבטחה, אתה מרגיש יותר טוב?".
    חמוף



  13. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Dec 2009
    הודעות: 3,809
    #13
    ציטוט פורסם במקור על ידי Naruto צפה בהודעה
    התחלות:


    דייב- אתה יוצא בעזרתו של מלך הגנבים החוצה דרך חלון בית היתומים ומצטרף אל שאר הנערים והנערות למטה יחד איתו בהליכה להורך הרחובות של העיר. במהלך הדרך מחשבות רבות עוברות בראשך, על איך יהיו החיים האלה ככייס מחוץ לבית היתומים שהכרת כל חייך, אתה לא היית רגיל למשהו שונה מאווירת הבית והמנהלת השתלטנית שלו אסל הבנת שאת ההחלטה שלך מקודם אתה לא יכול לשנות ושאתה צריך להתמודד עם הבחירה שלך. אחרי שאתה וכל הקבוצה עוברים כמה רחובות, כולם פתאום נעצרים ואתה לא מבין למה, פתאום אתה רואה נער אחד יוצא מן הקבוצה אל עבר רחוב אחר בכיוון אחר וכולם ממשיכים ללכת. אתה לא מצליח להבין למה הנער ההוא שיצא מהקבוצה היה צריך לעשות את זה אז אתה מתקדם קדימה אל מלך הגנבים ושואל אותו את השאלה הזאת בדיוק. "למה הוא יצא אתה שואל? טוב, אני מניח שאתה בהחלט צריך לדעת את המידע הזה אם אתה מתכוון להשאר איתנו.. הנער ההוא הלך לשדוד בית מגורים, אני תכננתי את זה בשבילו כמה ימים לפני ועכשיו היינו קרובים אז שלחתי אותו לעבודה, פריצות קטנות הן המומחיות שלו, אתה תבין הכל על הפריצות אחרי שתבלה איתנו כמה ימים" מסביר לך מלך הגנבים בפירוט ואתה מתקשה עדיין לקלוט את אורח החיים המוזר הזה. אחרי חצי שעה הליכה אתם מגיעים לבית קולנוע נטוש שנראה מוזנח, כמעט כמו בית היתומים, אתה חושב לך. אחד אחד כל הנערים והנערות מתחילים להכנס פנימה אל בית הקולנוע ואז תורך מגיע. אתה נכנס פנימה אל האולם ורואה בתוכו עוד די הרבה נערים ונערות אחרים שלא היו קודם חלק מהקבוצה שהלכת איתה ומתחיל לחשוב שאולי כן יהיה נוח שם עם אנשים כמוך. "היי אתה, נער חדש!" אתה שומע מישהו קורא לעברך ואז הוא ניגש לידך. "שמי אנתוניו, אתה יכול להרגיש פה בנוח חבר, פה זה כמו בית מגורים של משפחה אחת גדולה" הוא מוסיף ומחייך. "אז, מה המומחיות שלך? ומה הסיבה שלך לבוא לפה?" הוא שואל בנחמדות והולך להתיישב על אחד הספסלים באיזור, מסמן לך לבוא גם.
    "היי, קוראים לי דייב" אומר ואתיישב ליד אנתוניו שנראה לי כבחור די נחמד.
    "אני סוג של כייס כזה, אתה מבין הכל חדש פה ואני די שתדל להרגיש נוח אז תודה לך" אומר ואחייך אליו.
    "את זה הצלחתי להשיג מן המנהלת של בית היתומים" אומר ואשלוף מכיסי את השטרות שלקחתי מן המנהלת לפני שיצאתי למסע.
    "אני כבר משתוקק לצאת למשימה הראשונה שלי, ולהוכיח את עצמי, אתה מבין, אני מתכוון לכייס מספיק כסף עד שאוכל למצוא את הוריי ולנקום בהם על שהשאירו אותי להירקב בבית היתומים המסריח הזה" אקרא בנחישות ואביט באנתוניו בשביל לבחון את תגובתו.



  14. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2010
    הודעות: 24,998
    #14
    פאולו- אחרי ההמלטות מבית היתומים אתה ממשיך לעקוב אחרי הנער המכונה "מלך הגנבים" ובוחן בקפידה את הנערים והנערות שמסביבך, מוכן ככל שיכולת להגן על עצמך ואפילו לרצוח את מי שינסה משהו חשוד. אחרי רבע שעה, של הליכה די איטית אבל זורמת תוך כדי התחמקות בין הבניינים והבתים השונים במטרה למנוע מצב שבו מישהו זר יראה אתכם, אתם נעצרים ואתה שם לב שמלך הגנבים מדבר עם כמה נערים על משהו. אתה מתקרב אליו כדי לנסות לשמוע משהו ואתה מצליח לשמוע את זה: "חשבתי על זה במהלך הדרך הנה, תפרצו את החנות היום ותחזרו מהר ככל האפשר למקום שלנו". אתה מבחין שהנערים מנענעים את ראשם בחיוב אל עבר מלך הגנבים והולכים החוצה מן הקבוצה לכיוון אחר מכיוון ההליכה שהיה עד עכשיו. מלך הגנבים מבחין בך כאשר אתה מנסה לחזור למיקום הקודם שלך ואומר: "ראיתי שאתה מתעניין במה שאמרתי עכשיו, אולי גם אתה רוצה איזה תפקיד קטן לפני הפגישה שלנו?". "לך אחרי שני הנערים שעזבו מפה כרגע, אתה תוכל להיות שימושי להם" הוא מוסיף ומצביע אל כיוונם של שני הנערים. אתה הולך אל החנות שבה שני הנערים נמצאים ונפגש איתם שם, אתה מבין מזה שהם עוד לא התחילו לעשות כלום ומחכה לראות מה יקרה. "היי, אתה, הבחור החדש, שמי אדריאן וזה סילבסטר" אומר לך אחד הנערים בנעימות. "תשמע, מה שאנחנו עומדים לעשות זה לפרוץ לחנות הזאת ולגנוב כמה שיותר חפצי ערך, מה שאתה יכול לשאת עליך זה טוב.. סילבסטר מומחה בפריצה ואני טוב בכיוס וגנבה, הבנו שאתה טוב עם נשקים, אז קח את זה, אולי נזדקק לכישורים שלך שם" מוסיף אדריאן לדבריו ומושיט לך סכין קומנדו ישנה אבל אתה מבין שאתה מסוגל להשתמש בה למרות זאת. סילבסטר פותח את החנות בשבילכם תוך כמה שניות ואתם נכנסים פנימה בשקט, פתאום מהקומה השנייה (קומת המגורים) אתה שומעים רעש חזק, כאילו מישהו עדיין ער.
    "מי ילך לבדוק ?! אני אלך ! " אגיד להם בעודי רץ לקומה השנייה עם הסכין .
    כאשר אגיע לחדר אפתח את הדלת ואקפוץ על הצורח, אשתיק אותו וגם עם בעיטה אסגור את הדלת . אדקור את האיש המדובר ואכניס את הגופה לאחרון לאחר סריקה של דברים, אצא מן החדר וארוץ בחזרה לחבריי . "הכל בסדר ?! " אשאל אותם בעוד אני מוציא את הסכין המלאה בדם ואסתכל על החנות .


  15. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    שם: שאלתי אותך?
    הודעות: 1,746
    #15
    אציו- אחרי היציאה מבית היתומים אל הרחוב אתה ישר מתחיל לחשוב על החיים שהיו לך שם, גם אם היו גרועים רוב הזמן, היה לך אתה החבר האחד הזה שתמיד ידע מה לעשות כדי לעודד אותך, הוא היה החבר הכי טוב שלך ואתה מתחיל להתגעגע. המחשבות עליו ועל החיים שמצפים לך מציפות את ראשך, אתה מקווה לראות אותו שוב גם בלי בית היתומים, מדיימן לעצמך מה היה קורה אילו הייתם צוות של גנבים, ביחד עם כל החבורה הענקית של מלך הגנבים. כל המחשבות גורמות לך לקבל כאב ראש נוראי, אולי חשבת יותר מדי על נושא אחד אתה אומר לעצמך חלש שלא ישמעו אותך ויחשבו שאתה מתבכיין. כל דקה שעוברת מתחילה להראות לך כמו שעה, הכאב ראש פשוט משתלט על כל הכוח שבגוף שלך ואתה כבר בקושי מצליח ללכת ישר, או ללכת בכלל. אחד הנערים שם לב למצב שלך ופונה אליך: "אתה צריך שאני אעזור לך? זה נראה כאילו אתה עומד לאבד את ההכרה פה במקום" הוא אומר ותופס אותך לפני שאתה מתמוטט על הרצפה מעייפות. הנער מושיב אותך על צד של הרחוב ומתיישב בעצמו. "אל תדאג בנוגע אליהם, אני יודע לאן צריך ללכת מכאן, עשיתי את זה הרבה פעמים.. בוא פשוט ננוח כאן כמה דקות" הוא אומר לך ומחייך טיפה לעברך, אתה מתחיל לחשוב שאולי מצאת לעצמך חבר נוסף בתוך כל הבלגן שאתה בו עכשיו. אחרי כמה דקות המצב שלך מחמיר והנער שם לב לכך במהירות, "בוא מהר איתי!" הוא אומר בחוזקה וסוחב אותך לבית מרקחת קרוב. "המיומנות שלי היא פריצה, אני אפתח את זה תוך כמה שניות ואז נוכל לקחת בשבילך את התרופה המתאימה" הוא אומר קצת בלחץ לאור מצבך הנוכחי. אחרי כחצי דקה הדלת נפתח והנער מוביל אותך פנימה אל תוך בית המרקחת, הוא מושיב אותך ליד הדלפק ואומר לך לחכות בזמן שהוא פורץ את הארונות ומחפש את התרופה. אחרי כמה דקות הנער נראה כי מתלהב ממציאת התרופה והוא ניגש אליך ונותן לך אותה בזריזות, "תבלע את זה והכל יהיה יותר טוב, אני אקח אותך כבר למקום שלנו" אתה שומע מהנער ואז העיניים שלך נעצמות והכל נהיה חשוך, אתה לא מרגיש כלום ושוקע לשינה ארוכה. פתאום אתה שומע קול חלש: "תתעורר, הגענו לפה בבטחה, אתה מרגיש יותר טוב?".
    "איפה אני" אני שואל ומנסה לצאת מין התישתוש של התרדמת,'הגענו כבר' אני חושב,כאשר אני מתחיל להתאפס אני אשאל את הילד "מצטער על אי הנעימות אבל מי אתה?!" "אני זוכר שהבאתה לי משהוא".
    "אה?!" "אתה הילד שהביא לי את התרופה!" "איך קוראים לך?".
    אני שואל ומנסה לעמוד ולבחון את הבניין (המקום).


    Spoiler ספוילר




עמוד 1 מתוך 3 123 אחרוןאחרון

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •