נושא: King Of Thieves - Different Justice

פורסם במקור על ידי Naruto

ג'ון- אתה מתחיל ללכת יחד עם שאר קבוצת הנערים לאורך הרחוב, חושב על הבחירה שלך ועל בית היתומים שגדלת בו ועזבת עכשיו, אתה חושב שאולי לא היית צריך לעשות את זה ולהשאר למרות כל מה שעברת כי למרות זאת אתה תהיה סוג של פושע בסופו של דבר. אתה ממשיך לחשוב על זה במשך הרבה זמן ואחרי כחצי שעה אתה מתחיל לאבד את הריכוז שלך בשביל ובקבוצה ומתרכז רק במחשבות, אתה מגיע גם לחשוב על ההורים שלך ומה הם היו חושבים על מה שאתה עושה. אחרי כמה דקות של חוסר ריכוז מוחלט אתה ממשיך ללכת אבל לתוך סמטה באמצע הרחוב מבלי לשים לב לזה. אתה מרוכז מדי במחשבות ואחרי כמה צעדים מועד על אבן ומאבד שיווי משקל, ההכרה שלך חוזרת אליך וכל המחשבות חולפות להן. בדיוק אז, אתה מבחין בבחור כבן 30 בקצה הסמטה, עומד ומעשן סיגריה, מביט עליך מוזר עם עיניים קודרות. אתה בהתחלה מרגיש צמרמורת קלה אבל מתגבר עליה ומתחיל לחשוב שאולי תצליח לשכנע את הבחור לתת לך הנחיות או לעזור, או אולי אפילו לגרופ לו לתת לך כסף ולגנוב. אתה מתקרב אל הבחור לאט לאט והוא משנה את העמידה הזרוקה שלו לעמידה יציבה ומתקרב אליך גם. "מה אתה עושה פה ילד? אתה לא יודע שלא כדאי לילדים קטנים להסתבב במקומות כאלה בשעה כזאת?" הוא שואל אותך, מצחקק ולועג לך. אתה מתחיל לנסות עליו את הטכניקות שלך בפסיכולוגיה הפוכה וכאלה, אבל שום דבר לא עוזר, הוא כאילו לא מקשיב לך. "היי, רגע אחד! אני מבין מה אתה מנסה לעשות! אתה מנסה לרמות אותי!" הבחור צועק באמצע הניסיון השלישי שלך עליו. הבחור פתאום מתחיל להתעצבן ומותח את שרישי הידיים שלו, מתכונן להכות אותך. אתה מנסה לברוח אבל הוא תופס אותך בחולצה ומרים אותך לגובה העיניים שלו. "אתה תשלם על זה!!" הוא צועק פתאום ונותן לך אגרוף חזק בפרצוץ, אתה מרגיש כאילו כל הלסת שלך יצאה מהמקום. הבחור מתחיל להתקרב אליך ואז בוער בך בחוזקה בבטן כאשר אתה על הרצפה. "תמות!!" הוא צועק ומתכונן להכות ואז פתאום אתה שומע קול של מישהו מתקרב לכיוונכם ואז אתה רואה את הבחור על הרצפה, בדיוק בשנייה הזאת אתה מתעלף מכאבים. אתה פוקח את עיניים ומתעורר בתוך מין בית קולנוע ואז שומע קול: "אל תדאג, טיפלנו בך בזמן".

אני אומר לאיש שהביא אותי למין בית הקולנע הזה: "תודה רבה שהצלת אותי מהבחור הזה שרצה לפגוע בי אבל מה זאת אומרת טיפלת בי בזמן? אתה עשית לי משהו? תענה לי על השאלה הזאת ותספר לי רק מי אתה ומה אתה רוצה ממני?" ואז אני מחכה לכל התשובות שהוא חייב לענות לי כדי שאני אקשיב למה שהוא רוצה להגיד לי.

דייב- אחרי ההכרות הקצרה עם הנער הזה, אתה אומר לו מה השם שלך ומייתשב לידו במחשבה שהוא בחור נחמד למדי. אתה עונה בזריזות לשאלתו על המומחיות שלך, אתה כייס כמובן וזה מה שסיפרת לו, בנוסף אתה גם מראה לו את השטרות שהצלחת לגנוב ממנהלת בית היתומים לפני שעזבת אותו. לפני שאתה מספיק להגיד עוד משהו שחולף לך בראש אנתוניו מתחיל לדבר איתך גם כן: "רק מהשטרות האלה אפשר להבין שאתה חדש פה" הוא אומר ומצחקק טיפה. "אני אסביר לך טיפה על מה שמתרחש פה.. אני חושב שאתה יודע כבר שאנחנו גונבים כדי לחיות אבל יש דברים שלא כל כך ברורים לכולם.. תשמע, אנחנו חבורה די גדולה של גנבים, כל אחד והמיומחיות שלו אבל לא כולם מצליחים וכמה שטרות מארנק של מנהלת לא עוזרים, אנחנו מרגישים שאם כבר אנחנו גונבים צריך לחשוב קצת יותר בגדול, ולכן גונבים חפצים יקרי ערך יותר ופחות כסף עצמו.. אתה תבין מאוחר יותר, הרי אתה כייס" הוא מסביר לך בדייקנות ורצינות מוחלטת בנושא. אתה מתחיל לחשוב שוב, על מה שהוא אמר, ועל מה יהיה העתיד שלך ואז חוזר למחשבות הרגילות ומספר לאנתוניו את המטרה שלך, למה בעצם באת למקום הזה. אנתוניו מביט עליך במבט קצת מוזר בהתחלה אבל אחר כך מתחיל לחייך קצת ואומר: "אני מבין אותך, גם אני רוצה למצוא את ההורים שלי, אבל לא לנקום, אני חושב שאתה תבין מה אתה באמת רוצה לעשות אחרי שתעבור כמה חוויות". "אז.. יש עוד משהו שאתה רוצה לעשות או שנלך?" הוא שואל אותך ומחכה בסבלנות לתשובה.

פאולו- אתה במהירות מרבית מודיע לשני הנערים שאתה מתכוון ללכת לשם, לגלות מה עושה את הרעש ולהשתיק אותו, הם אומרים לך לעשות את זה מהר ואתה מוציא את הסכין החוצה, מתכונן להשתמש בה מתי שרק יצא לך. אתה עולה לקומה השנייה ומתחיל לחפש במהירות מאיפה מגיע הרעש, בודק כל חדר אפשרי. באחד החדרים אתה שומע דרך הדלת רעשים שבאים משני אנשים שונים, אתה נכנס פנימה מהר ורואה זוג על המיטה באמצע החדר עושים סקס, אתה מבין שהרעש היה מהם ומהר להשתיק אותם. אתה בועט בדלת וסוגר אותה, היא נטרקת חזק והזוג שומע אותה ומסתובב, הם רואים אותך וקופצים בבהלה, הבחור יושב על הרצפה ליד ארון כלשהו מפוחד והאישה מפוחדת על המיטה, מנסה לכסות את גופה עם השמיכה. "מה אתה רוצה מאיתנו?! קח הכל ותסתלק!!" הבחור צועק מבוהל לגמרי ואתה לא מקשיב לו, חיכית לנסות להרוג מישהו ואתה פשוט מתחיל להתקרב אליו בזריזות עם הסכין מושטת קדימה. אתה רואה שהבחור מושיט יד אל עבר הארון ומתחיל לרוץ לעברו מהר, הבחור נבהל ומחזיר את היד שלו מהר. אתה לוקח את הסכין וחותך לו את הצוואר, משאיר אותו לדמם למוות על הרצפה ועובר אל האישה שאותה אתה חותך בכמה מקומות לעורך הגוף כדי לגרום לסבל נוראי. אחרי ששניהם מתים לגמרי אתה סוחב אחת אחת את הגופות אל הארון ומתחיל לחפש דברים בחדר. אתה מוצא ארנק מלא בשטרות, מצית מזהב וחפיסת סיגריות, לוקח את הכל ויורד למטה אל האחרים (אני אתן לך אשרות להפטר מהסגריות אם אתה לא רוצה). אתה שואל אותם אם הכל בסדר והם עונים בחיוב, אתה שם לב שהם כבר שדדו די הרבה דברים מהחנות ועוזר להם לסחוב קצת. "בואו נסתלק מפה! בואוא אחריי!" סילבסטר קורא ויוצא החוצה ראשון.

אציו- ישר אחרי שאתה מתעורר אתה שואל איפה אתה נמצא, עדיין מסוחרר טיפה ולא מבין מה קורה, אתה מתחיל לחשוב שאולי זה המקום שאליו מתכנסים כולם, זה שאליו הוביל מלך הגנבים. "תרגע קצת.. אתה עוד צריך לנוח" אתה שומע שוב אתה אותו הקול. אתה שואל את הקול, בלי לדעת מי זה, מי הוא בכלל אז אתה נזכר שאתמול הביאו לך משהו לפני שהגעת למקום הזה. פתאום עולה בראש שלך כל מה שקרה ביום הקודם, אתה נזכר שזה הנער שהביא לך את התרופה הזאת ושואל מה שמו, לפני התשובה אתה נעמד על הרגליים בזהירות ובוחן את המקום. "השם שלי הוא סטפן, אני זה שעזר לך אתמול, התרופה די הצילה אותך אבל אתה עדיין צריך לנוח, נדבר על הכל בהמשך.. אחרי שתסיים פה תעלה למעלה לחדר הקרנות, אני אפגוש אותך שם" הוא אומר לך בבטחה ועולה למעלה במדרגות החצי הרוסות שהיו שם. אתה בקושי הצלחת להקשיב לו וקושי מצליח לעמוד אבל בכל זאת מנסה להתחיל לבחון את המקום ובסופו של דבר אתה מבים שזה בית קולנוע נטוש. אתה רואה שם עוד די הרבה נערים ונערות חוץ מאלה שהיו איתך אתמול וקצת מתלהב. אתה מתחיל לחשוב מה לעשות עכשיו שאתה בסדר ולא מצליח למצוא משהו, אז פתאום אתה שומע צעקות מבימת הקרנה למטה יותר, אתה מסתכל שם ורואה שני נערים רבים ולידם שני שקים מלאים במשהו.

ג'ון- אתה חוזר להכרה שלך ולמשמע הקול המוזר הזה אתה מתחיל לקום לאט לאט ולשאול שאלות מרובות, כמו למה טיפלת בי, מי אתה, ומה אתה רוצה. "חכה רק שנייה בשקט ואני אסביר את הכל" אתה שומע את הקול שוב ומסתכל הצידה, אתה רואה שלידך עומד נער נוסף יותר מבוגר ממך קצת בתלבושת דוקטור שכזאת. "קודם כל, לא אני הצלתי אותך מהבחור ההוא, מישהו הביא אותך לפה אתמול בלילה, אין לי מושג מי זה היה.." הוא מסביר לך ופתאום הקול שלו נשמע פחות בטוח מקום ויותר מלא בספקות. "כשאמרתי שטיפלתי בך בזמן, כן, אני התכוונתי שעשיתי לך משהו.. הלסת שלך נשברה אז הייתי צריך לחבוש לך את הראש וצלע אחת גם כן נשברה לך אז חבשתי לך גם את החזה, זה יעבור תוך כמה שבועות ובינתיים אתה צריך לקחת את אלה, תרופות הרגעה" הוא אומר לך ומושיט לך את התרופות. אתה לוקח ממנו בספקנות את התרופות, עדיין חושד שאולי משהו לא בסדר ואז אתה מתחיל למשש את הראש שלך ואת החזה ומרגיש את התחבושות, אתה מתחיל לחשוב שאולי הוא לא שקרן אחרי הכל. "אני מוריס, הרופא של המקום, תוכל לפנות אלי כל זמן שאתה רק רוצה.. בינתיים, אתה משוחרר, אבל אל תתאמץ יותר מדי לפחות עוד שבוע, עד שהפגיעות יחלימו קצת" הוא אומר לך עוד והולך משם הצידה אל שולחן שעליו מונחות כל מיני תרופות.

שם: ניק
גיל: 15
רקע: תמיד הייתי שקט, תכונה זו עזרה לי להבלע ברקע, בעבר הייתי נוהג לכייס אנשים, אבל אז גיליתי שאפשר להשתמש בתכונה המופלאה הזו כדי לבצע דברים אחרים, כמו לאסוף מידע, או לכייס אנשים כדי לדעת עליהם פרטים ואז להחזיר את ה"שלל".
תמיד סיפרו לי שאני בבית היתומים כי ההורים שלי לא יכלו לגדל אותי, במהלך השנים גיליתי כי אמי הייתה אלכוהוליסטית ואבי היה מאופז במוסד לחולי נפש.
אז כן, אפשר להגיד שאני לא ילד נורמאלי, כמו שכולם מצפים ממני, אני היפר אקטיבי, וממש קשה לי להקשיב לאנשים.
למרות שאני שקט בהתנהגות, אני ממש פטפטן, אני יכול להיות שקט ושיישכחו מעצם קיומי, אבל אם אחליט לפתוח את הפה- אווו-ווה! זה הרבה פה והוא לא ייסתם.
אני לא יודע מי היו הוריי, במה הם עבדו ומה שמם, אפילו את שמי איני יודע, ניק הוא סתם כינוי, "ניק" שהמצאתי לעצמי.
תמיד הייתי מבין "הילדים המיוחדים" בבית היתומים, אתם יודעים... אלו שכולם מתייחסים אליהם כאל פיגוע עם רגליים...
כשהייתי בן תשע יצאתי יום אחד מבית היתומים, שוטטתי בעיר, כרגיל.
לפתע אדם זר פנה אליי, הוא הציע לי סוכריה על מקל, נכנסתי איתו לרכב וכשהבנתי שהוא חוטף אותי, לא איבדתי את העשתונות.
טוב, אז בסדר, הוא אושפז אחר כך בבית חולים, אבל אם האיש לא היה חוטף אותי אולי גם לא הייתי משתגע ומשתמש בנטיותיי האלימות.
מאז אני שונא סוכריות, קשה לי לבטוח באנשים, אמנם אני נוהג להאכיל כלב רחוב מסויים מדי שבוע אבל עם אנשים אני לא מסתדר.
הכלב הזה, שציינתי, זכור לי מאז שאני זוכר את עצמי, קראתי לו ליאו, לאותו כלב, שאני זוכר אותו מאז שהוא היה גור, וטוב מאז שאני הייתי "גור" בבית היתומים.
הוא חברי היחיד בעולם, ולא על אף סכום שקיים בעולם הזה לא אסכים לוותר על ליאו, כל השאר מחוקים מבחינתי.
מין: זכר
מומחיות: ריגול ואסיפת מידע [חלקית בעזרת כיוס, אבל בכללי הרעיון הוא ריגול ואסיפת מידע]
הערות/הארות/בקשות/המלצות: ממש השקעתי ברקע *נממ.. אם אתה לא מקבל אותי אני ארגל אחריך Xd*

פורסם במקור על ידי Naruto

ג'ון- אתה חוזר להכרה שלך ולמשמע הקול המוזר הזה אתה מתחיל לקום לאט לאט ולשאול שאלות מרובות, כמו למה טיפלת בי, מי אתה, ומה אתה רוצה. "חכה רק שנייה בשקט ואני אסביר את הכל" אתה שומע את הקול שוב ומסתכל הצידה, אתה רואה שלידך עומד נער נוסף יותר מבוגר ממך קצת בתלבושת דוקטור שכזאת. "קודם כל, לא אני הצלתי אותך מהבחור ההוא, מישהו הביא אותך לפה אתמול בלילה, אין לי מושג מי זה היה.." הוא מסביר לך ופתאום הקול שלו נשמע פחות בטוח מקום ויותר מלא בספקות. "כשאמרתי שטיפלתי בך בזמן, כן, אני התכוונתי שעשיתי לך משהו.. הלסת שלך נשברה אז הייתי צריך לחבוש לך את הראש וצלע אחת גם כן נשברה לך אז חבשתי לך גם את החזה, זה יעבור תוך כמה שבועות ובינתיים אתה צריך לקחת את אלה, תרופות הרגעה" הוא אומר לך ומושיט לך את התרופות. אתה לוקח ממנו בספקנות את התרופות, עדיין חושד שאולי משהו לא בסדר ואז אתה מתחיל למשש את הראש שלך ואת החזה ומרגיש את התחבושות, אתה מתחיל לחשוב שאולי הוא לא שקרן אחרי הכל. "אני מוריס, הרופא של המקום, תוכל לפנות אלי כל זמן שאתה רק רוצה.. בינתיים, אתה משוחרר, אבל אל תתאמץ יותר מדי לפחות עוד שבוע, עד שהפגיעות יחלימו קצת" הוא אומר לך עוד והולך משם הצידה אל שולחן שעליו מונחות כל מיני תרופות.

אני אומר למוריס הרופא של המקום שאני נמצא בו: "תודה רבה אז שטיפלת בי, אני מקווה שלא שמת לי איזה משהו מוזר כמו עין שלישית או משהו כזה, אני לא אעשה דברים קשים בשביל לנוח דוקטור, שוב תודה" ואז אני נח עד שאני אוכל ללכת קצת לבד ואז אני אוכל להתחיל ללכת לאיפה שאני ארצה ללכת.

פורסם במקור על ידי Naruto

דייב- אחרי ההכרות הקצרה עם הנער הזה, אתה אומר לו מה השם שלך ומייתשב לידו במחשבה שהוא בחור נחמד למדי. אתה עונה בזריזות לשאלתו על המומחיות שלך, אתה כייס כמובן וזה מה שסיפרת לו, בנוסף אתה גם מראה לו את השטרות שהצלחת לגנוב ממנהלת בית היתומים לפני שעזבת אותו. לפני שאתה מספיק להגיד עוד משהו שחולף לך בראש אנתוניו מתחיל לדבר איתך גם כן: "רק מהשטרות האלה אפשר להבין שאתה חדש פה" הוא אומר ומצחקק טיפה. "אני אסביר לך טיפה על מה שמתרחש פה.. אני חושב שאתה יודע כבר שאנחנו גונבים כדי לחיות אבל יש דברים שלא כל כך ברורים לכולם.. תשמע, אנחנו חבורה די גדולה של גנבים, כל אחד והמיומחיות שלו אבל לא כולם מצליחים וכמה שטרות מארנק של מנהלת לא עוזרים, אנחנו מרגישים שאם כבר אנחנו גונבים צריך לחשוב קצת יותר בגדול, ולכן גונבים חפצים יקרי ערך יותר ופחות כסף עצמו.. אתה תבין מאוחר יותר, הרי אתה כייס" הוא מסביר לך בדייקנות ורצינות מוחלטת בנושא. אתה מתחיל לחשוב שוב, על מה שהוא אמר, ועל מה יהיה העתיד שלך ואז חוזר למחשבות הרגילות ומספר לאנתוניו את המטרה שלך, למה בעצם באת למקום הזה. אנתוניו מביט עליך במבט קצת מוזר בהתחלה אבל אחר כך מתחיל לחייך קצת ואומר: "אני מבין אותך, גם אני רוצה למצוא את ההורים שלי, אבל לא לנקום, אני חושב שאתה תבין מה אתה באמת רוצה לעשות אחרי שתעבור כמה חוויות". "אז.. יש עוד משהו שאתה רוצה לעשות או שנלך?" הוא שואל אותך ומחכה בסבלנות לתשובה.

"דברים יקרי ערך, יש משהו במה שאתה אומר.." אמלמל ואחייך אליו.
"אבל אני די בטוח שאני אנקום הורים שלי, בכל מקרה אני משתוקק לצאת למשימה הראשונה שלי!, מתי נעשה זאת?" אשאל את אנתוניו בקוצר רוח.

שם: קרליטוס "אל אורסו" מלצ'אביו (בחרתי שם ספרדי, כתוב ברקע למה.)
גיל: 14
רקע: קרליטוס נולד בעיר ברצלונה בספרד למשפחה ענייה מאוד מאוד. כמה ימים אחרי שהוא נולד הוריו של קרליטוס הצעיר מתו ממחלה קשה והשאירו את קרליטוס לחיות את אצל ביו וסבתו שגרו באיטליה.הוא בילה את שמונה הש/נים הראשונות של חייו ברכבת.אבל, כשסוף סוף קרליטוס הגיע אליהם לביתם, הסבים של קרליטוס הצעיר לא רצו אותו. הם העדיפו להרחיק כל דבר דבר שהזכיר להם את הבן שלהם, שברח מביתו בגיל 16. בכל מקרה, הם השאירו את קרליטוס הצעיר בבית יתומים בעיר נפולי באיטליה ולא חזרו לבקר אותו, לעולם. קרליטוס הצעיר לא יודע מה עלה בגורל הסבים שלו והאמת? זה גם לא אכפת לו. מי שנטש אותו ככה יכול להתפגר מצידו. בכל מקרה,בבית היתומים הוא היה תמיד מן ילד מוזר כזה, שבריונים תמיד נטפלו אליו. אבל, כשקרליטוס היה בן 10 הבריונים של בית היתומים באו להציק לו, והוא פשוט שלח שלושה מהם לבית חולים, ואחד מהם הועבר מבית היתומים לתמיד. וזה למה? מגיל ארבע פועלי הרכבת האסייתים לימדו את קרליטוס אומניות לחימה ממולדתם: אחד יפאני לימד אותו ג'ודו וקראטה, אחד סיני קונג פו, אחד תאילנדי לימד אותו מאו-תאי, והיה גם אחד אמריקאי שלימד אותו איגרוף. קרליטוס הצעיר הפך ללוחם חזק שלא צריך נשקים כדי לחסל את האויבים שלו ולהשיג את מה שהוא רוצה. כשמלך הגנבים הגיע לשם הם ניסו לפרוץ לבית היתומים וקרליטוס עצר אותם בכך שהוא החטיף למלך הגנבים. מלך הגנבים הבין איזה אוצר יש לו ופרש עליו את חסותו. בגלל שהוא היה כזה חזק ומהיר מלך הגנבים נתן לו את הכינוי "אל אורסו", הדוב.
מין: זכר
מומחיות: אומניות לחימה. קרליטוס מכיר את כל נקודות התורפה בגוף האדם, ויודע גם להשתמש בנשקים קרים. בגלל שהוא מכיר את גוף האדם, הוא יודע גם עזרה ראשונה בסיסית. גם אם אין לו נשק, הוא יכול להלחם בעזרת בעיטות חזקות ואגרופיעם וכל מיני חבטות. (אם אתה רואה סדרה שנקראת העוקץ (leveridge), אז אני כמו אליוט )
הערות/הארות/בקשות/המלצות: שאלה: כל המשתמשים יהיו ביחד במשחק, או כל אחד לבד?

אציו- ישר אחרי שאתה מתעורר אתה שואל איפה אתה נמצא, עדיין מסוחרר טיפה ולא מבין מה קורה, אתה מתחיל לחשוב שאולי זה המקום שאליו מתכנסים כולם, זה שאליו הוביל מלך הגנבים. "תרגע קצת.. אתה עוד צריך לנוח" אתה שומע שוב אתה אותו הקול. אתה שואל את הקול, בלי לדעת מי זה, מי הוא בכלל אז אתה נזכר שאתמול הביאו לך משהו לפני שהגעת למקום הזה. פתאום עולה בראש שלך כל מה שקרה ביום הקודם, אתה נזכר שזה הנער שהביא לך את התרופה הזאת ושואל מה שמו, לפני התשובה אתה נעמד על הרגליים בזהירות ובוחן את המקום. "השם שלי הוא סטפן, אני זה שעזר לך אתמול, התרופה די הצילה אותך אבל אתה עדיין צריך לנוח, נדבר על הכל בהמשך.. אחרי שתסיים פה תעלה למעלה לחדר הקרנות, אני אפגוש אותך שם" הוא אומר לך בבטחה ועולה למעלה במדרגות החצי הרוסות שהיו שם. אתה בקושי הצלחת להקשיב לו וקושי מצליח לעמוד אבל בכל זאת מנסה להתחיל לבחון את המקום ובסופו של דבר אתה מבים שזה בית קולנוע נטוש. אתה רואה שם עוד די הרבה נערים ונערות חוץ מאלה שהיו איתך אתמול וקצת מתלהב. אתה מתחיל לחשוב מה לעשות עכשיו שאתה בסדר ולא מצליח למצוא משהו, אז פתאום אתה שומע צעקות מבימת הקרנה למטה יותר, אתה מסתכל שם ורואה שני נערים רבים ולידם שני שקים מלאים במשהו.

'אני עדיין לא במצב להילחם,אני יכול להיכנס לקטטה אתם ולצאת חצי מת,אבל השקים האילו' אני חושב לעצמי, ומתקדם לכיוון שהלך סטפן 'זה לא עניין שלי' אני ממשיח לחשוב בזמן שאני מתקדם,'מעניין אם יש כאן חבורות של ילדים או שכולם ביחד עם כולם'.

שם: פביאן מרטין | Fabian Martin
גיל: 15
רקע: מאז שאני זוכר את עצמי, קוראים לי פביאן מרטין ואני חייתי במקום המגעיל הזה שאנשים מעזים ברוב חוצפתם לקרוא לו "בית".
לא משנה מה זה היה, אפילו חתיכת מסטיק רטוב ומגעיל לא קיבלתי מהם, זה היה פשוט תת רמה ואפילו יותר מתת רמה.
עם כל הזמן שחייתי שם, בסופו של דבר למדתי איך להשיג מה שאני רוצה בקלות, אבל לא בכוח, אלא להפך, השתמשתי ביכולות של המוח.
גרמתי לאנשים להביא לי מה שאני רוצה דרך מרמה, הם בעצמם לא הבינו אחר כך מה הם עשו.
הייתי סוגר עסקאות עם אנשים שגרמתי להם להיות "פראיירים", פשוט גרמתי להם להוריד את הערך וכך קיבלתי יותר בפחות מאמץ.
זאת המשמעות של קומבינה, לגרום למישהו להוריד את מה שהוא מציע בעסקאות הוא לגרום בפסיכולוגיה הפוכה למישהו לעשות מה שאתה רוצה בערך.
אני זוכר את הקומבינה הראשונה שלי, זה היה בגיל 5 בערך, רציתי חדר עם החבר היחידי שלי, סיימון אך המנהלת והעוזרות שלה לא הסכימו...
בואו רק נגיד שאחרי פגישה איתי היא אפילו לא זכרה למה היא לא הסכימה.
גרמתי לה פשוט ללכת לעשות משהו אחר וכשהיא התעסקה בו, החבר שלי בה לחדרי ועוד קיבלתי חדר יותר גדול.
מין: בן
מומחיות: קומבינה
הערות/הארות/בקשות/המלצות: אני אוהב "פוקר פייס"

דניס, תומר ויואב, אתם רשומים (:
ויואב, כל שחקן חי בעולם משלו, אין מצב להפגש.

התחלות:

ניק- אתה יוצא מהר דרך החלון של בית היתומים בעזרתו של מלך הגנבים, אתה עושה את זה מהר כי בא לך כבר לברוח משם, כל מה שאתה חושב עליהם אלה דברים רעים. כשאתה מגיע למטה אתה מתחיל לחפש בזריזות את ליאו, הכלב שלך שהחשבת כחבר היחיד שלך בעולם. אתה מחפש בערך חצי דקה ולא מוצא ואז שואל את מלך הגנבים אם הוא יוכל לחכות קצת, הוא אומר לך: "אנחנו לא יכולים לעצור, אם נפסיק עכשיו אולי יותר מאוחר אנשים יתחילו לצאת מהבתים ויבחינו בנו". אתה שם לב שהוא מתחיל לדבר עם אחד הנערים ואז אותו הנער מתקרב אליך, הוא אומר: "שמי אלונסו, מלך הגנבים אמר לי להיות פה ולעזור לך אחר כך להגיע למקום מסתור שלנו, הם בינתיים ממשיכים". אחרי שאלונסו אומר לך את זה אתה רואה את מלך הגנבים ושאר הקבוצה ממשיכים ללכת, זה לא מפריע לך ואתה ממשיך לחפש את ליאו. אחרי 10 דקות של חיפושים אתה מוצא אותו, הוא הסתתר מתחת לביניין, כנראה שהוא פחד ממשהו. אתה עוזר לו לצאת החוצה הוא מלקק לך את הפרצוף. "אם מצאת את הכלב שלך אפשר להתחיל ללכת, בבקשה?" שואל אותך אלונסו שנראה פתאום לחוץ. "אני צריך להגיע לפריצה.. רגע! אולי תבוא איתי? יהיה טוב" הוא מוסיף ומחייך אליך. אתם שניכם מתחילים ללכת כאשר ליאו לצידך ואחרי כ-5 דקות מגיעים אל כנסייה גדולה ונעמדים שם, המומים מכמה שזה גדול, שניכם בחיים לא ראיתם משהו כזה. "טוב, מספיק לעמוד פה סתם, בוא נתחיל.. המומחיות שלי היא פריצה ומלך הגנבים אומר ששלך היא ריגול, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים, להשיג מידע על הכומר, אומרים שבבית הפרטי שלו יש מלא דברים יקרי ערך ששווה לגנוב". הוא אומר ומסביר לך ואז מתקרב אל דלת הכנסייה ומשתמש במשהו שנרא כמו פינצטה כדי לפרוץ אותה. אחרי כמה דקות הוא מצליח לפתוח את הדלת ואתם נכנסים פנימה. "איפה כדי לחפש? אתה המומחה, אני אעקוב אחריך" הוא שואל אותך ומחכה לתשובה.

קרליטו- (הרקע שלך לא כל כך מתאים לעלילה, לא היית אמור להרביץ לו, אני משנה קצת) לפני שאתה יוצא אתה מתחיל לחשוד במלך הגנבים, בנער הזה, 'למה שמישהו פשוט יבוא ויבקש שאני אצטרף אליו' אתה חושב. "אני רואה שאתה קצת עקשן.. אני יודע מה אתה חושב, שאתה לא יכול לסמוך עלי, אבל אתה יכול.. אם אתה חייב, תראה לי מה אתה מסוגל". הוא אומר לך ומסתכל בסבלנות עליך, בוחן מה תעשה. אתה מתחיל להשתמש במיומנויות שרכשת מול מלך הגנבים, מראה לו שאתה יכול להיות בסדר בשביל הקבוצה שלו. "אתה יכול להפסיק, אתה טוב, ומכיוון שאתה ספרדי אני אקרא לך מעכשיו "אל אורסו", בסדר?" הוא אומר ויורד למטה. אתה יורד אחריו למטה ומבחין שיש יותר נערים בקבוצה ממה שחשבת, חשבת שיהיו יחסית קצת אבל יש די הרבה. אתם מתחיל ללכת יחד עם שאר הקבוצה במשך 20 דקות ארוכות, בלי שום אקשן, משהו הכי קטן שיקרה שם ואז כולם נעצרים, אתה לא מבין מה קרה ולמה כולם נעצרו אז אתה מתקדם אל עבר מלך הגנבים כדי לשאול אותו. "אני מחפש מישהו שיוכל לעשות משהו בשבילי" אומר לך מלך הגנבים וממשיך לנסות לבחור מישהו. אתה מתחיל להתלהב מזה שאולי יהיה אקשן ושואל על מה מדובר ושאולי אתה תוכל לעשות את זה. "צריך להוריד מישהו, קלטתי מישהו שראה אותנו ואני צריך שמישהו יגרום לו להתעלף ויביא אותו למחבוא שלנו, אם אתה רוצה אני אשלח אותך, אבל צריך עוד מישהו" הוא אומר לך בסבלנות ואז מצביע על נערה כלשהי, היא מתקרבת לאיפה שאתם נמצאים. "לכו שניכם אל בית החרושת הישן שבאיזור, הוא אמור להיות שם, ותזכרו, לא להרוג, רק שהוא יאבד את ההכרה, חוץ מזה מה שבא לכם" אומר מלך הגנבים ושניכם מתחילים ללכת לבית החרושת. אתם מגיעים לשם אחרי 5 דקות של ריצה ונכנסים, בזווית של העין שלך אתה קולט חדר עם אור דלוק.

פביאן- אתה יוצא מבית היתומים די מהר, לא לקח לך הרבה זמן להחליט שאתה רוצה לברוח אבל אתה מתחיל לחשוב אם החיים האלה שבחרת ברגע הזה יהיו טובים יותר מהחיים המוכרים שלך בבית היתומים ועל החבר שלך שנשאר שם. "קדימה, בואו נמשיך" אומר מלך הגנבים וכולם, כולל אתה, מתחילים ללכת אחריו בזריזות. עדיין יש לך שאלות רבות אז אתה מתקדם אל מלך הגנבים כדי לשאול כמה מהן. לפני שאתה מספיק לדבר הוא אומר לך: "יש לי משימה בשבילך למחר, יש איזה מישהו שאנחנו מוכרים לו חפצים והוא לא מוכן להעלות את המחיר.. חשבתי שאולי אתה תצליח, בינתיים אנחנו צריכים להגיע למקום שלנו ולנוח". אתה מהנהן בראשך להסכמה עם דבריו וממשיך ללכת בקצב הקבוע של כולם בקבוצה. אחרי כמה דקות אתם מתחילים להגביר את הקצב, 'כנראה שאנחנו מתקרבים' אתה חושב ומגביר גם אתה את קצב ההליכה שלך. אחרי עוד כמה דקות בודדות אתם מגיעים, מולך אתה רואה בית קולנוע נטוש ודי מוזנח, מזכיר קצת את כמה שבית היתומים היה מגעיל. אחד אחד כולם נכנסים פנימה וכשמגיע תורך, מלך הגנבים נעמד לידך ואומר: "לך לישון כמה שיותר מוקדם, אתה חשוב לתוכנית שלי מחר". אתה נכנס ומבחין שבפנים בית הקולנוע לא כל כך נורא ושיש עוד די הרבה נערים ונערות חוץ מאותה הקבוצה שיחד איתה הלכת לקולנוע הזה.

המשכים:

פאולו- אתה אומר לשניהם שיחכו כמה שניות ורץ במהירות אל הקומה השנייה, אתה נכנס אל החדר עם הגופות ולוקח איתך אחת מהן, יורד למטה והחוצה במהירות האפשרית, בכל זאת אתה סוחב גופה של בחור מבוגר יחסית על עצמך. אתה יוצא עם הגופה ומבחין בצד באיזו סמטה באדריאן וסילבסטר מנופפים עם הידיים כדי להגיד לך בעצם שאתה צריך למהר עם הכל ולבוא איתם. ניידת משטרה מגיעה אחרי כמה זמן, כנראה שאחד השכנים שמע צעקות, אני צועק שאתה עומד להרוג אותו אם הם לא יעזבו אותך והם לא רק שלא עוזבים אותך אלה גם מכוונים אליך את האקדחים שלהם. 'הם ביקשו את זה' אתה חושב וחותך את הצוואר של הבחור, זורק את הגופה על הרצפה ובורח אל הסמטה שבה אדריאן וסילבסטר נמצאים. שני השוטרים שהגיעו עם הניידת האחת הזאת רצים אל הגופה ועוזבים אותך בשקט, אתה רואה שהם לחוצים ומתקשרים לניידות האחרות. "בוא מהר, אל תתעקב על הסתומים האלה" אדריאן אומר לך ושלושתכם מתחילים לרוץ בסמטה. אתם מגיעים לסופה של הסמטה ואתה רואה שם גדר חצי קרועה, נראית כאילו זה נקרע בכוונה על ידי מישהו. אתם עוברים אחד אחד דרך החור בגדר, בתורך, החולצה שלך נתקעת בגדר ונתלשת ממנה פיסת בד. "אין לנו זמן לבזבז על הבד הזה!" סילבסטר אומר ואתה ממשיך לרוץ איתם. אחרי כמה דקות אתם מגיעים לבית קולנוע שנראה לך נטוש ונכנסים פנימה. בפנים אתה רואה עוד די הרבה ילדים שגם הם גנבים ופושעים כמוך, "אנחנו נלך להניח את השלל איפשהו, תן לנו את מה שאתה לקחת" אדריאן אומר ואתה נותן לו חלק מהשלל שעזרת לסחוב, הם מתרחקים ואתה נשאר עומד שם.

ג'ון- אתה אומר למוריס תודה על כל העזרה שלו במהירות ומודיע לו שאתה בהחלט מתכוון לנוח כמו שהוא אמר. "יופי, בהצלחה עם זה" הוא אומר לך וחוזר לעיסוקיו. אתה הולך צולע לאחד המושבים בבית הקולנוע, מחזיק עם היד את הצלע השבורה מרוב כאבים. אתה מתיישב שם ופשוט נח, מחכה לראות מה יקרה וכמעט נרדם ואז ניגשת אליך נערה אחת. "שלום, שמי ג'ינה, אני רואה שאתה חדש פה, אנחנו בדרך כלל לא ישנים על המושבים האלה פה, יש מיטות למעלה" היא אומרת לך וצוחקת עליך טיפה. "אני אעזור לך לעלות, בטח קשה כשאתה פצוע" היא מוסיפה ואתה קם מהמושב, אתם מתחילים ללכת בזמן שהיא תומכת בך מהד שתוכל ללכת ישר ובסדר. היא מובילה אותך לאט לאט אל החדר שאתה תישן בו, היא מסבירה לך שיש חדר לבנות וחדר לבנים ומשאירה אותך שם להסתדר. אתה הולך אל אחת המיטות הפנויות ושוכב עליה, מנסה להרדם. בבוקר אתה מתעורר בפתאומיות ובהלה מוחלטת לשמע צרחות שהגיעו מבחוץ לחדר, אתה יוצא החוצה ולא רואה כלום. אתה בודק דרך החלון למשהו ורואה ניידת משטרה, פתאום אתה שומע מישהו מהנערים צועק: "משטרה! תסתתרו!" וכולם מתחבאים בחדרים.

דייב- אתה מתחיל למלמל לעצמך שהוא שאתה מסכים למשמע דבריו ומחייך, אתה מסביר לו אחר כך שלמרות מה שהוא ניסה להגיד לך על ההורים שלך אתה בכל זאת תנקום בהם בדרך כלשהי. "שמעתי את המלמולים שלך, החפצים זה כדי למכור בעיקר, הם שווים די הרבה בדרך כלל ובעניין ההורים שלך, זה בסדר, אני לא אפריע, אבל אמרתי את דעתי, אני חושב שאתה צריך לתת לזמן לעשות את שלו, אולי אתה תבין אחר כך שלא כדי". הוא מסביר לך מה הוא חושב ונותן לך להמשיך. אתה אומר לו בהתרגשות יתרה שאתה ממש משתוקק לצאת למשימה ראשונה כבר ושואל מתי זה יהיה. "חחח, אחרי שתעבור משימה ותבין מה זה, אתה תרצה את זה פחות, מאוד מסוכן ודי מפחיד שם" הוא אומר לך וצוחק טיפה. "המשימות ניתנות לנו על ידי מלך הגנבים, הוא חושב עליהם בעצמו בזמן הפנוי שלו, מתכנן הכל מראש.. זה בערך כל מה שאני יודע עליו, החיים הפרטיים שלו הם די מחוץ לגבול בשבילנו, אף אחד לא יודע את זהותו האמיתית בכלל" הוא ממשיך לאמר לך ומסיים בחיוך קטן. בדיוק אז הוא קם מהכיסא ומתחיל ללכת לכיוון המדרגות שמובילות למעלה, "בוא גם אתה, אנחנו צריכים שינה טובה" הוא אומר לך בדרך לשם.

אציו- אתה מתחיל לחשוב שאין מצב שאם תכנס לקטטה איתם אתה תצא בריא ושלם, הם שניים ואתה עוד די מטושטש אבל אתה חושב על השקים שלידם, מה יש בהם ולמה הם שם. אתה מתחיל ללכת לחדר ההקלטות שסטפן אמר לך לבוא אליו וחושב עוד על עניין הקטטה, שזה בכלל לא עניינך ושאתה לא צריך להתערב. אתה כמעט מגיע לשם ואז עולה לך עוד מחשבה, מה אם יש במקום הזה חבורות קטנות של נערים או שכולם יחד, זה מאוד מסקרן אותך ואתה ממשיך. אתה מגיע לחדר ונכנס פנימה, שם אתה רואה את סטפן ועוד נער אחר עובדים כדי לתקן את המסרטה. אחרי כמה שניות סטפן מבחין בך ואומר: "היי, מה קורה? אני רוצה שתכיר, זה חבר טוב שלי, ג'ים, אנחנו מנסים לתקן את המסרטה הישנה הזאת כדי שנוכל להקרין סרטים אבל שום דבר שאנחנו עושים לא עובד, ניסינו הכל..". אתה רואה שג'ים מנסה לשחרר כמה חלקים מהמסרטה ולהרכיב אחרים שענראה הוא מצא במקום אחר אבל בלי הצלחה. "אוקיי, מה שרציתי ממך זה ככה.. לך לבית קולנוע החדש ותגנוב את החלקים, זה ישפר את כל החוויה במקום הזה, אם אתה רוצה אני אבוא איתך" סטפן אומר לך עם חיוך בזמן שג'ים ממשיך לנסות.

פורסם במקור על ידי Naruto

דייב- אתה מתחיל למלמל לעצמך שהוא שאתה מסכים למשמע דבריו ומחייך, אתה מסביר לו אחר כך שלמרות מה שהוא ניסה להגיד לך על ההורים שלך אתה בכל זאת תנקום בהם בדרך כלשהי. "שמעתי את המלמולים שלך, החפצים זה כדי למכור בעיקר, הם שווים די הרבה בדרך כלל ובעניין ההורים שלך, זה בסדר, אני לא אפריע, אבל אמרתי את דעתי, אני חושב שאתה צריך לתת לזמן לעשות את שלו, אולי אתה תבין אחר כך שלא כדי". הוא מסביר לך מה הוא חושב ונותן לך להמשיך. אתה אומר לו בהתרגשות יתרה שאתה ממש משתוקק לצאת למשימה ראשונה כבר ושואל מתי זה יהיה. "חחח, אחרי שתעבור משימה ותבין מה זה, אתה תרצה את זה פחות, מאוד מסוכן ודי מפחיד שם" הוא אומר לך וצוחק טיפה. "המשימות ניתנות לנו על ידי מלך הגנבים, הוא חושב עליהם בעצמו בזמן הפנוי שלו, מתכנן הכל מראש.. זה בערך כל מה שאני יודע עליו, החיים הפרטיים שלו הם די מחוץ לגבול בשבילנו, אף אחד לא יודע את זהותו האמיתית בכלל" הוא ממשיך לאמר לך ומסיים בחיוך קטן. בדיוק אז הוא קם מהכיסא ומתחיל ללכת לכיוון המדרגות שמובילות למעלה, "בוא גם אתה, אנחנו צריכים שינה טובה" הוא אומר לך בדרך לשם.

"אוקיי!" אקרא בנחישות ואלך אחר אנתוניו בעודי מהרהר על דבריו ועל הפחד והסיכון שבמשימות.

פביאן- אתה יוצא מבית היתומים די מהר, לא לקח לך הרבה זמן להחליט שאתה רוצה לברוח אבל אתה מתחיל לחשוב אם החיים האלה שבחרת ברגע הזה יהיו טובים יותר מהחיים המוכרים שלך בבית היתומים ועל החבר שלך שנשאר שם. "קדימה, בואו נמשיך" אומר מלך הגנבים וכולם, כולל אתה, מתחילים ללכת אחריו בזריזות. עדיין יש לך שאלות רבות אז אתה מתקדם אל מלך הגנבים כדי לשאול כמה מהן. לפני שאתה מספיק לדבר הוא אומר לך: "יש לי משימה בשבילך למחר, יש איזה מישהו שאנחנו מוכרים לו חפצים והוא לא מוכן להעלות את המחיר.. חשבתי שאולי אתה תצליח, בינתיים אנחנו צריכים להגיע למקום שלנו ולנוח". אתה מהנהן בראשך להסכמה עם דבריו וממשיך ללכת בקצב הקבוע של כולם בקבוצה. אחרי כמה דקות אתם מתחילים להגביר את הקצב, 'כנראה שאנחנו מתקרבים' אתה חושב ומגביר גם אתה את קצב ההליכה שלך. אחרי עוד כמה דקות בודדות אתם מגיעים, מולך אתה רואה בית קולנוע נטוש ודי מוזנח, מזכיר קצת את כמה שבית היתומים היה מגעיל. אחד אחד כולם נכנסים פנימה וכשמגיע תורך, מלך הגנבים נעמד לידך ואומר: "לך לישון כמה שיותר מוקדם, אתה חשוב לתוכנית שלי מחר". אתה נכנס ומבחין שבפנים בית הקולנוע לא כל כך נורא ושיש עוד די הרבה נערים ונערות חוץ מאותה הקבוצה שיחד איתה הלכת לקולנוע הזה.

"אוקיי מלך הגנבים... אך איפה אני ישן?" אשאל בתהייה, אך בסקרנות מהתגובה של מלך הגנבים שנתן לי את הזדמנות לברוח מבית היתומים לעבר חיים חדשים.

דייב- אתה קורא בנחישות "אוקיי" והולך אחריו למעלה, בדרך לשם אתה חושב על כל הדברים שהוא כרגע אמר לך, 'מה זה בדיוק הסיכון והפחד האלה?' אתה שואל את עצמך. אתם עולים למעלה די מהר, "יש שני חדרים גדולים, אחד לבנים ואחד לבנות, החדר שלי בדיוק בקצה, אתה יכול לישון איתי אם בא לך. אתה מהנהן לחיוב ושניכם הולכים עד לקצה המסדרון ונכנסים לחדר בגודל יחסית בינוני ובוא מיטה אחת ומזרון רעוע על הרצפה. "אין לי בעיה לישון על המזרון, אם אתה מוכרח את המיטה" הוא אומר ומחייך. אתה מעריך את הנדיבות שלו ומחליט לישון על המזרון בכל זאת, אתה שוכב לך שם כמה דקות, המחשבות עדיין צלולות וברורות בראשך אבל אתה מפסיק ואחרי כמה דקות נרדם. "בוקר טוב, תקום, אולי נקבל משהו היום לעשות" אתה שומע את הקול של אנתוניו עוד לפני שפקחת את העיניים ומתעורר ממנו. אתה גם ומארגן את עצמך טיפה, "יש שירותים שם" אנתוניו אומר לך ומצביע לעברם. אתה הולך לשירותים, מסיים להתארגן וחוזר לחדר של אנתוניו, משם שניכם יורדים למטה ביחד. למטה אתה מבחין באיזו התכנסות גדולה של נערים סביב הבימה המרכזית. "מעניין מה זה, אפילו אני לא יודע מה קורה כאן" אנתוניו אומר בסקרנות.

פביאן- לפני שאתה נכנס לגמרי פנימה אתה שואל במשך שנייה את מלך הגנבים איפה אתה אמור לישון, "למעלה יש חדרי שינה, אחד מהם לבנים ואחד לבנות, אתה תדע כבר איפה של הבנים". הוא עונה לך ויוצא החוצה. 'למעלה.. שני חדרים.. בנים בנות.. מממ' אתה חושב לעצמך בסקרנות ועולה לשם לבדוק על מה מדובר. אתה מגיע למעלה במהירות ומסתכל בתוך אחד החדרים, אתה רואה שם הרבה בנים, חלקם ישנים וחלקם עושים דברים שתוטיים. "תתפוס לך מיטה כדי לישון או שתצטרף אלינו" אומר אחד הנערים שעושה את השטויות האלה. אתה מעוניין יותר לישון מאשר לבזבז את הכוח שלך על משחקים מטופשים והולך לאחת המיטות הפנויות בסוף החדר. אתה נשכב על המיטה ואז אתה מריח משהו ממש מוזר, כמו גבינה רקובה, אתה מנסה להתעלם מהריח וללכת לישון אבל מחשבות עדיין מציקות לך. אחרי כמה דקות אתה מצליח להרדם בשלווה, מתעלם מהריח, השטויות שבצד והמחשבות. "בו-בו-בו-בוקר טוב!!" אתה שומע פתאום מישהו צועק ומתעורר בבהלה, אתה מנסה להרגע ויושב במיטה כמה שניות להתעורר לגמרי. אתה מארגן את עצמך ויוצא החוצה, מבחין שיש מין שירותים בצד והולך לשם לגמור את ההתארגנות שלך. בסוף של הכל אתה יורד למטה, אתה שומע כמה ילדים מדברים על מלך הגנבים, כל מיני רכילויות מוזרות.

פורסם במקור על ידי Naruto

דייב- אתה קורא בנחישות "אוקיי" והולך אחריו למעלה, בדרך לשם אתה חושב על כל הדברים שהוא כרגע אמר לך, 'מה זה בדיוק הסיכון והפחד האלה?' אתה שואל את עצמך. אתם עולים למעלה די מהר, "יש שני חדרים גדולים, אחד לבנים ואחד לבנות, החדר שלי בדיוק בקצה, אתה יכול לישון איתי אם בא לך. אתה מהנהן לחיוב ושניכם הולכים עד לקצה המסדרון ונכנסים לחדר בגודל יחסית בינוני ובוא מיטה אחת ומזרון רעוע על הרצפה. "אין לי בעיה לישון על המזרון, אם אתה מוכרח את המיטה" הוא אומר ומחייך. אתה מעריך את הנדיבות שלו ומחליט לישון על המזרון בכל זאת, אתה שוכב לך שם כמה דקות, המחשבות עדיין צלולות וברורות בראשך אבל אתה מפסיק ואחרי כמה דקות נרדם. "בוקר טוב, תקום, אולי נקבל משהו היום לעשות" אתה שומע את הקול של אנתוניו עוד לפני שפקחת את העיניים ומתעורר ממנו. אתה גם ומארגן את עצמך טיפה, "יש שירותים שם" אנתוניו אומר לך ומצביע לעברם. אתה הולך לשירותים, מסיים להתארגן וחוזר לחדר של אנתוניו, משם שניכם יורדים למטה ביחד. למטה אתה מבחין באיזו התכנסות גדולה של נערים סביב הבימה המרכזית. "מעניין מה זה, אפילו אני לא יודע מה קורה כאן" אנתוניו אומר בסקרנות.

"בוא נבדוק!" קרא ואגרור יחד איתי את אנתוניו אל עבר הכנס הגדול בהתעניינות רבה אולי רבה מדי.
"תגיד אנתוניו, אתה כאן כבר הרבה זמן?" אשאל אותו ואנסה שלא להישמע חטטן יותר מדי.

פורסם במקור על ידי Naruto

קרליטו- (הרקע שלך לא כל כך מתאים לעלילה, לא היית אמור להרביץ לו, אני משנה קצת) לפני שאתה יוצא אתה מתחיל לחשוד במלך הגנבים, בנער הזה, 'למה שמישהו פשוט יבוא ויבקש שאני אצטרף אליו' אתה חושב. "אני רואה שאתה קצת עקשן.. אני יודע מה אתה חושב, שאתה לא יכול לסמוך עלי, אבל אתה יכול.. אם אתה חייב, תראה לי מה אתה מסוגל". הוא אומר לך ומסתכל בסבלנות עליך, בוחן מה תעשה. אתה מתחיל להשתמש במיומנויות שרכשת מול מלך הגנבים, מראה לו שאתה יכול להיות בסדר בשביל הקבוצה שלו. "אתה יכול להפסיק, אתה טוב, ומכיוון שאתה ספרדי אני אקרא לך מעכשיו "אל אורסו", בסדר?" הוא אומר ויורד למטה. אתה יורד אחריו למטה ומבחין שיש יותר נערים בקבוצה ממה שחשבת, חשבת שיהיו יחסית קצת אבל יש די הרבה. אתם מתחיל ללכת יחד עם שאר הקבוצה במשך 20 דקות ארוכות, בלי שום אקשן, משהו הכי קטן שיקרה שם ואז כולם נעצרים, אתה לא מבין מה קרה ולמה כולם נעצרו אז אתה מתקדם אל עבר מלך הגנבים כדי לשאול אותו. "אני מחפש מישהו שיוכל לעשות משהו בשבילי" אומר לך מלך הגנבים וממשיך לנסות לבחור מישהו. אתה מתחיל להתלהב מזה שאולי יהיה אקשן ושואל על מה מדובר ושאולי אתה תוכל לעשות את זה. "צריך להוריד מישהו, קלטתי מישהו שראה אותנו ואני צריך שמישהו יגרום לו להתעלף ויביא אותו למחבוא שלנו, אם אתה רוצה אני אשלח אותך, אבל צריך עוד מישהו" הוא אומר לך בסבלנות ואז מצביע על נערה כלשהי, היא מתקרבת לאיפה שאתם נמצאים. "לכו שניכם אל בית החרושת הישן שבאיזור, הוא אמור להיות שם, ותזכרו, לא להרוג, רק שהוא יאבד את ההכרה, חוץ מזה מה שבא לכם" אומר מלך הגנבים ושניכם מתחילים ללכת לבית החרושת. אתם מגיעים לשם אחרי 5 דקות של ריצה ונכנסים, בזווית של העין שלך אתה קולט חדר עם אור דלוק.

"אל אורסו" זה באיטלקית...

"אוקיי, נכסח אותם." אני אומר לבחורה שלידי בחיוך קל, מתגנב הכי בשקט שאני יכול, ונכנס לחדר. אם יש שם בנאדם אני לופת אותו בחניקת דם ולוחש באוזנו:" אם תתנגד, אני אשבור לך את המפרקת. אם תבוא בשקט, אני לא אהרוג אותך.acuerdo (דיל בספרדית)?" אני לוחש באיום ומהדק את האחיזה.