נושא: מסעו של עומר

שלום,החלטתי לפתוח סיפור קטן לניסיון, אני מתנסה עכשיו בתחום הספרות...
הסיפור נקרא "מסעו של עומר", מקווה שתאהבו

*בסיפור יהיו כמה דברים שלא נכונים לפי האנימה המנגה והמשחקים.

~מדריך דמויות~
עומר ג'ונס
רקע קצר:
הבן של סוזן ומייק ואחיו של עמית, בא ממשפחה עשירה, ואוהב לדבר עם פוקימונים...
הוא גם מתמחה בטיפוס, וגם בריצה, הוא אתלט די מרשים ולכן הוא גם מתאגרף מצוין.

פוקימונים:

ספוילר

צ'ימצ'אר-טיפוס שמח וצוהל, הוא נחוש בעצמו ויש לו מלא ביטחון
צ'ימצ'אר יודע להביור, גחלת שריטה גלגל להבה וחפירה.


סוואדל-טיפוס חברותי מאוד, אוהב לשחק והוא גם קופצני.
סוואדל יודע ירי חוט ונשיכת חרק.


טיילו- טיפוס מאוד אמיץ ונחוש למרות גודלו, נתפס מהאולטרה בול של עומר.
טיילו יודע מתקפה מהירה, מתקפת כנף, צוות כפול, וצווחה.

מייגן אייר
רקע קצר: מייגן היא מאמנת רגילה, אך מאוד קשה לנצחה.
היא מתכננת מהלכים מקצועית ותמיד חושבת פעמיים לפני כל התקפה או הגנה.

פוקימונים:

ספוילר

ג'אודוד- הוא מאומן היטב ונאמן למייגן, הוא יציית לה ויעזור לה בהכל.
ג'יאודוד ומייגן חברים מילדות, ולכן ג'אודוד כל כך אוהב אותה ויגן עלייה תמיד.
ג'יאודוד יודע גלגול, אבנים חדות, אגרוף ממוקד והתקשחות.


פידג'י- טיפוס חזק ונחוש, לקח חלק גדול בקרב נגד הדרודיגון.
פידג'י יודע מתקפה מהירה, מכת כנף, וניקור.


אקסיו הוא פוקימון ילדותי וקטן, פוקימון תינוק. מייגן קיבלה אותו בהחלפה מלוק, במקום פיפלאפ.
אקסיו יודע זעם דרקון, טופרי דרקון, דחיפה, ונשיכה.

לוק קאסטאלן
לוק הוא מאמן חזק וחסר רחמים, בעל טכניקות מרובות ואופי עצבני.
לוק מזלזל בפוקימונים וחושב אותם ככלי לחימה ללא רגשות. ללוק יש חמישה פוקימונים, רק שניים ידועים לעת עתה.
פוקימונים:

ספוילר

קריינידוס הוא זוהר. הוא פוקימון חזק ומאומן, אשר נאמן לחלוטין. לוק לא מעודד אותו ומחשיב אותו כפוקימון חלש.
קריינידוס התגלה לראשונה בקרב נגד צ'ימצ'אר, הקרב הראשון של לוק ועומר. קריינידוס יודע נגיחה, נגיחת זן, צוות כפול, נשיכה ומכת ברק.


פיפלאפ הוא טיפוס עצבני, הוא לא מקשיב בדרך כלל לשום מאמן . לוק קיבל את פיפלאפ בהחלפה עם מייגן, שקיבלה את אקסיו.
פיפלאפ לא הקשיב למייגן אבל לוק השתלט עליו ומאז פיפלאפ נאמן לו. פיפלאפ יודע ניקור, בועות, צווחה ודחיפה.

טוני בלייק
טוני הוא מאמן מתחיל אשר נפגש עם עומר ומייגן לפני שער אורבורג. לטוני יש פוקימון אחד.
טוני הוא בא ממשפחה עשירה שמתגוררת בעיר ג'בילייף. הוא מאוד אוהב את הפוקימון שלו, אמולגה.

פוקימונים:

ספוילר

אמולגה היא פוקימון מסוג נקבה, היא שמחה וחזקה מאוד.
היא נלחמה נגד אקסיו של מייגן, בקרב ארוך וממושך אשר בסופו של הקרב הובסה.
אמולגה יודעת הצלפת זנב, כדור אלקטרו, מכת ברק ומתקפה מהירה.

מייק גו'נס
רקע קצר:
הבעל של סוזן, ואביהם של עומר ועמית. הוא עובד בחפירות מכרות ובעל מוזיאון בעיר אורבורג..
מייק הוא איש רגיש אך גם מאוד חזק, כדאי לדבר איתו על כמה מהפריטים הנדירים שאסף,אולי יהיה לך מזל והוא ייתן לך מאובן אחד

סוזן ג'ונס
רקע קצר:
אשתו של מייק, ואימא של עומר ועמית, היא עובדת בחווה שלה ששכונת ליד ביתה, ולכן היא נחשבת מגדלת פוקימונים.
היא די פרנואידית ודאגנית לילדיה, והיא תמיד מתקשרת לבדוק לשלומם.

עמית ג'ונס
רקע קצר:
הבן של מייק וסוזן, ואחיו של עומר.
הוא ילד די ילדותי ומשתולל הרבה, למרות שלפעמים מספיק לו צעצוע אחד כדי להרגע, הוא מת עליהם.

הפרק הראשון: הפרידה מהמשפחה
התעוררתי ללא רצון,הדבר היחיד שזכרתי ברגע הזה זה שהבטחתי לאמא שאתעורר מוקדם והבנתי שלא ממש קיימתי את ההבטחה שלי. יצאתי מהמיטה שלי והסתכלתי על עצמי בראי,התפלאתי למראה עיניי,אני כולי לבוש ומאורגן למסע .פתאום שמעתי חריקה מוכרת,החריקה של דלת החדר,

"נו? עומר,נמנמת כבר חצי שעה ממה שהבטחת לי!" שמעתי את קולה של אימי והבנתי שהנימה של קולה מביע עייפות אז ניסיתי לא לעצבן אותה,לא כדאי לראות אותה כשהיא עצבנית. "כן מצטער.." התנצלתי בפנייה ויצאתי מהר מן החדר,גיליתי לפניי את הסלון הרחב של ביתנו,חדר גדול ובו שוכנת הטלוויזיה החדישה ביותר,ליד חלון היפה ביותר שנמצא ליד הספה המפוארת ביותר. שמחתי למראה עיניי ואלך לחדר השירותים,צחצחתי שיניים ושטפתי את פניי,כשהתכוננתי לצאת מהחדר שמעתי את קולה של אימי שוב "אל תשכח חוט דנטאלי! אתה לא רוצה לבקר שוב את ד"ר זיגלמן!" הבנתי שהיא יותר ערנית עכשיו,כנראה היא שתתה כבר את הקפה שלה...

לאחר כמה זמן הייתי מאורגן עם תיק המסע שלי והתכוונתי ללכת,מיד שמעתי צעדים שמתקרבים אליי,"איפה הבן שלי?" שמעתי את הקול החמים של אבי וראיתי אותו יוצא מהמטבח פורש לפניי את ידי "אבא!" אקפוץ ואתן לו חיבוק "סוף סוף! חזרת מהשליחות במכרות אורבורג? מעולה!!" אשמח לראותו מזה חודשיים,ובצדק. העבודה של אבא תמיד הייתה רחוקה מכאן... לפחות יש לו שכר מעולה,ועוד עם העבודה של אימי בחווה,אנחנו ממש עשירים! אבל בוא נחזור לסיפור,מיד אחריי הפגישה המרגשת הלכתי לכיוון הדלת והתכוננתי לצאת,ראיתי מאחוריי את אימי ואבי מחובקים ומסתכלים עליי בהתרגשות,ראיתי את אחי הקטן משחק בצעצוע בדמותו של אודיש קטנטן ולא שם לב בכלל למה שקורה "ביי גם לך,עמית!" אמרתי לו וראיתי אותו מביט עליי בעיניים בוחנות ולבסוף מנופף לי בשמחה.

יצאתי חיש רגע וגיליתי לפניי את העיר סאנג'ם,החמימות שלה הציפה את ליבי והטעינה אותי בכוחות ליום המיוחד הזה. רצתי לכיוון הפרופסור עם תיקי הכבד במעט "מה אימא שמה לי בתיק לעזעזאל?" רטנתי לעצמי ופתחתי את תיקי,הופתעתי לגלות שם אולטרה בול. "קטלני!" אמרתי וסגרתי את התיק,את שאר הדרך גמרתי די מהר,הגעתי לשם אחרי איזה 5 דקות בלבד...

דפקתי בדלת וחיכיתי לפרופסור רואן,הסתכלתי על השעון שלי וראיתי שלא ממש איחרתי יחסית,השתעלתי טיפה ושמעתי את הדלת נפתחת,גיליתי לפניי גבר בשנות ה-50 לחייו,לבוש בחולצת פסים כחולה ומכנסי חאקי רגילים. "כן מה אתה רוצה?" הוא שאל "אתה רוצה את ההתחלתי שלך,נכון..? אנא,כנס." נכנסתי מהר והבטתי לצידיי,ראיתי כל מיני רישומים שאני לא מבין,פרופסור רואן סגר את הדלת וכיוון אותי במעבדה,לבסוף הגענו ללב המעבדה, והוא הביט עליי "נו מי אתה רוצה?" הוא שאל והראה לי שלושה פוקימונים,זיהיתי אותם מיד,אלה היו צ'ימצ'אר,פיפלאפ וטרטוויג,הפוקימונים ההתחלתיים של מחוז סינו...

פרק טוב אחי, אני אעקוב אחרי הסיפור

תודה
אני אשתמש בעצות שנתת לי,תודה עליהם!

אתה יודע שברוב הסיפורים שלי השם "עומר ג'ונס" מככב?
אחלה פרק מחכה לבא

פורסם במקור על ידי Yuma Tsukumo

אתה יודע שברוב הסיפורים שלי השם "עומר ג'ונס" מככב?
אחלה פרק מחכה לבא

וואלה?
חח.. תודה

סיפור טוב

הפרק השני: חוות הפוקימונים

ראיתי על השולחן את שלושת ההתחלתיים של סינו, פיפלאפ, טרטוויג, צ'ימצ'אר. לידם עמד הפרופסור רואן, חיוך גדול על פניו. הפרופסור פתח את פיו ואמר:" ובכן, במי תבחר...?" הוא שאל אותי ולא ידעתי ממש מה לענות. מכל ההכנות למסע דווקא לשאלה הזאת לא התכוננתי... בחנתי כל אחד,פיפלאפ היה די ביישן,טרטוויג היה די שמח וצ'ימצ'אר,הוא היה אחר,נחוש בעצמו ובטוח,הוא הטיפוס שאני רציתי...

"אני אבחר בצ'ימצ'אר,פוקימון קוף האש!" אמרתי לו "אני בטוח!" הוספתי וראיתי את פרופסור רואן מחייך חיוך גדול עוד יותר מקודם "החלטה יפה! עכשיו..." הוא הספיק לומר והגיש לי 5 פוקדורים ופוקדקס משוכלל,הוא הכניס את צ'ימצ'אר לפוכדור ונתן לי אותו,פעם ראשונה בחיי,אני רשמית מאמן פוקימונים!
התקדמתי לעבר דרך 202,כדי להתחיל את המסע,חלפתי בפעם השנייה ליד ביתי והסתכלתי על החווה של אימי,ראיתי את כל הפוקימונים ונופפתי להם לשלום בחיוך,ראיתי סוואדל קטן צועד לעברי ולא הבנתי מה הוא עושה,הוא התחכך בין הרגליים שלי וחזר לחווה,כנראה הוא רצה להגיד לי שלום או משהו... הוצאתי את צ'ימצ'אר מהפוכדור והוא היה נרגש לגמרי,כמעט כמוני. "צ'ים צ'ים!" הוא קרא והתחיל לרוץ לעבר החווה. למרות שהייתי אצן מהיר הוא כמעט השיג אותי,"צ'ימצ'אר!" קראתי לו וראיתי אותו מבצבץ מהשיחים,התקדמתי לעברו וראיתי אותו רודף אחרי הסוואדל הקטן שבירך אותי לשלום מקודם,הם משחקים שיחקו תופסת.

הסתכלתי על שניהם,בזבזתי כבר רבע שעה בהסתכלות על המשחק של שניהם בתופסת,ואז,בין רגע, הבנתי! ניגשתי לעבר הסוואדל הקטן ועצרתי אותו, "סוואדל,רוצה להצטרף למסע שלנו?" חיכיתי לתשובה,צ'ימצ'אר הסתכל עליו וחייך חיוך קטן,סוואדל הביט עליי ועל צ'ימצ'אר. הרגשתי מתוח,הוא פתח את פיו ואמר "סוואדל!" הוא חייך וקפץ משמחה.

"יש! פוכדור,צא!" קראתי והוצאתי מהתיק פוכדור אחד רגיל.השלכתי על סוואדל את הפוכדור והוא נכנס לתוכו,הפוכדור התנדנד מצד לצד,צ'ימצ'אר הסתכל על הפוכדור מקרוב וניגשתי אליו,הרמתי את הפוכדור והבטתי בו מקרוב,צ'ימצ'אר עלה על גבי והסתכל גם הוא. הפוכדור זז וזז,נראה לי שעבר שעה מאז שלכדתי אותו בתוך הפוכדור,ניגבתי זיעה מהמצח שלי והמשכתי להביט בפוכדור,הוא זז בלי מעצורים בכלל,ואז..... נעצר!

פרק טוב אבל עצה שלי[מתוך נסיון אישי],בשביל המתח,לא כדי לפרסם כמה פרקים ביום אחד,תעשה פרק בשלושה-ארבעה ימים,הבנת?

פורסם במקור על ידי Yuma Tsukumo

פרק טוב אבל עצה שלי[מתוך נסיון אישי],בשביל המתח,לא כדי לפרסם כמה פרקים ביום אחד,תעשה פרק בשלושה-ארבעה ימים,הבנת?

אוקיי,תודה
~~~
עידכנתי את המדריך דמויות...

היה אחלה פרק הכתיבה שלך מעולה
נראה שאקרא את הסיפור בקביעות

אחלה פרק גבר! אבל אתה לא צריך להשתמש בספרייטים בסביל לתאר פוקימון. אתה יכול לתאר אותו גם בעזרת מילים, וזה מה שיפה בכתיבה. חוץ מזה, גם אם תגיד רק את השם, אנשים יבינו איזה פוקימון זה. בכל זאת, זה פורום פוקימון. אבל אחלה פרק! אני אקרא בקביעות.

תודה
ויואב אני מוסיף ספיירטים כדי יותר להמחיש את זה...
וגם יש כאלה שלא יודעים ממש על כל פוקימון אז לכן אני מוסיף ספרייטים...

הפרק השלישי: תחשבו פעמיים לפני שאתם קוטפים תפוחים!

הבטתי אל הפוכדור,ראיתי אותו עוצר והתחלתי לחייך. ראיתי שצ'ימצ'אר גם מחייך כמוני,תפסנו סוואדל.
המשכנו בדרכנו, בבוא הזמן הגענו לדרך 202. ראיתי שצ'ימצ'אר מזיע,והאמת שגם אני לא ממש הרגשתי ממוזג,ולאחר כמה דקות החלטנו להתיישב בצילו של אחד העצים. "צ'ים צ'ים!" קרא צ'ימצ'אר והצביע על העץ,הבטתי למקום שהוא הצביע עליו,זה היה בסך הכל עץ,אבל כשהבטתי יותר קרוב ראיתי תפוחים אדומים ועסיסיים מונחים שם,ממש טעימים! הם גרמו לי לשכוח את האוכל שבתיקי וכאילו משכו אותי אליהם..

צ'ימצ'אר טיפס על העץ וקטף תפוח אחד,הוא נגס בו וחזר לקרקע המוצקה,לרגע התעצבנתי שלא הביא לי גם אחד אבל אירגע. "סוואדל,צא!" הוצאתי את סוואדל,כמובן שכולכם חושבים שבשלב הזה אני צריך להגיד 'שלום סוואדל אני המאמן החדש שלך,עומר' וכאלה.. אבל האמת שאתם די טועים,הפוקימונים בחווה מכירים אותי כל חיי,אז אין צורך בהכרות עכשיו. "סוואדל,תשתמש בירי חוט על אחד התפוחים שם!" הצבעתי על התפוחים שמונחים על העץ והוא מיד שלח חוט ארוך ודביק לשם,הוא קלע על התפוח ומשך את החוט לתוך פיו,בכמה ביסים הוא גמר את התפוח והלך לשחק עם צ'ימצ'אר.

די התעצבנתי שאף אחד לא חלק איתי תפוח אבל לא רציתי להעיר להם על זה ולכעוס עליהם עכשיו,בתחילת המסע. הסתכלתי על העץ הגבוה והתחלתי לטפס עליו (כמו שרשום ברשימת דמויות אני מטפס מעולה),כעבור כמה זמן הגעתי לפסגה וקטפתי תפוח. הבעיה היא שלא ממש חשבתי על התוצאות איך לרדת,כי שצ'ימצ'אר ירד הוא קפץ מענף לענף. אני קצת יותר כבד... בלית ברירה החלקתי לאורך גזע ונתקעו לי כמה שבבים לאצבע,זה די כאב אז צעקתי קצת.

'לא! למה לא חשבתי על זה?! הייתי צריך לקחת את זה בחשבון!' חשבתי לעצמי,ראיתי מעל העץ בידריל

עצבני,כנראה הוא כעס מזה שגנבתי לו את התפוחים,הפנים שלו רמזו שהלך עליי... ואז הוא נע! הוא רץ לעברי,הוא רודף אחריי!

פרק טוב גבר

לדעתי מעט קצר, אבל טוב.

תודה יואב
הייתי רוצה שעוד יגיבו אבל אף אחד לא עשה את זה לכן אני אפרסם את הפרק עכשיו..
ניסיתי להשקיע בפרק הזה כמה שיותר,מקווה שתאהבו..

פרק רביעי:העניינים רק מסתבכים..

הבידריל רדף אחריי,זה היה מלחיץ. הוא זז ממש מהר,אפילו יחסית אליי! הבטתי לאחור בזמן שרצתי כמו משוגע לכל הכיוונים,צ'ימצ'אר ניסה לפגוע בו בגחלת אבל הוא התחמק,הבידריל הזה יותר טוב ממה שחשבתי..,סוואדל נלחץ והסתתר מאחוריי העץ שבידריל שומר עליו,מהלך לא כל כך טוב לדעתי... צ'ימצ'אר ניסה להתקיף עוד פעם את בידריל בגחלת,מה שלא עזר כי בידריל התחמק פעם נוספת. בידריל התעצבן יותר מקודם למרות שחשבתי שזה בלתי אפשרי,הוא התקרב אליי קרוב יותר,עשיתי מאמצים לעשות פער אבל לא הצלחתי,היה לי ברור שהלך עליי. "לא!!" צרחתי בכל כוחי והרגשתי משהו מרים אותי,זה היה מאוד מוזר ומבהיל,הסתכלתי לאחור מבולבל ממה שקורה לי,ואז,הבנתי..

הוא תפס אותי,הוא הרים אותי כאילו הייתי נוצה והשליך אותי על האדמה שוב,זה היה כואב,הרגשתי שכל עצם בגופי נשברה הרגע,כאב פילח לי את הגב פתאום ולפניי שהספקתי להגיב הבטתי לאחור שוב וראיתי את בידריל משתמש במיקוד אנרגיה כדי לחזק את עצמו,כעת מכה שלו הייתה קטלנית ביותר. ראיתי את צ'ימצ'אר כועס קצת,הוא התקרב אלינו אבל בידריל תפס אותי והרים אותי באוויר איתו,ניסיתי להתנגד אבל היה לי כואב כל כך שלא הצלחתי לזוז מהאחיזה אפילו קצת.

נאנקתי בכאבים,הרגשתי פשוט חסר אונים לעומתו,אם יכולתי לעשות משהו,הקטן ביותר,הייתי מנסה.. הבטתי על צ'ימצ'אר שהסתכל על בידריל במבט של רצח בעיניים,צ'ימצ'אר פער את פיו,ראיתי שהתחולל שם משהו.. ראיתי אש! צ'ימצ'אר שלח להביור אימתני אל בידריל,צ'ימצ'אר למד להביור!

התמלאתי באנרגיה,צ'ימצ'אר גרם לי להתרגש עד כדי כך! הבטתי על בידריל והשתחררתי מאחיזתו,ראיתי את הלהביור פוגע כמה שניות אחרי בבידריל,הרגשתי בר מזל. הסתכלתי למטה והפרצוף שלי דעך בין רגע,אני 45 מטר מעל האדמה! התפללתי שאנחת בשלום ולא אתרסק,למרות שידעתי שזה היה דיי קלוש,ואין לי סיכויי לא לקבל מכה מנחיתה מגובה 45 מטר! 45 מטר זה ענק,הבית שלי זה רק 30! צ'ימצ'אר לא ידע מה לעשות,ובצדק. צרחתי כל רגע באוויר כל מיני דברים שאומרים כשאתה יודע שאתה עומד למות.. הייתי קרוב לאדמה כל כך! מה יקרה לי?!

מצטער שהפרק לא כזה ארוך פשוט אני רוצה להשאיר קצת מתח..

אהבתי פרק מעניין ומותח מחכה לפרק הבא. Xd