נושא: The Pepole Pokemon -חוזר!

קרדיט ענקי לmay-chan על הלוגו
אוקי אז זה סיפור ישן שלי ו.. אפחד לא מגיב.. אז הנה הסיפור שיניתי אותו קצת אני מתחילה אותו מההתחלה גם לחדשים
~~~~~~~~~~~~~~~~~
דמויות

ספוילר

שם :נוקו טויוטסה
תמונת הדמות:
אופי: מפונקת מלאת מרץ סקרנית חובבת אופנה ולא מפחדת אמיצה ואם יגידו לה משהו כמו "תרימי תידים ותוציאי תכסף שלך!" היא תענה משהו כמו " למה מי אתה חושב שאתה? מה אתה מאיים עלי! תסתום תפה ותרגע ומהר!".
שולטת באומנות ה:אש והתקפות רגילות
מופיעה בפרק : פרק 1 ההתחלה לעולם הגדול

~~~~~~~~~~~~~~
מילון
"דיבור"
*הערה חשובה*


~~~~~~~~~~~~~~
רשימת פרקים:
פרק 1 ההתחלה לעולם הגדול
מי מופיע בפרק :
נוקו ווולפיקס
~~~~~~~~~~~~
הקדמה
~~~~~~~~~
פעם בעולם יפה שוקק חיים היו את הפוקימון מאט מאוד חיות ובני אדם.
הם חיו ביחד והיה שלום בינם. אפילו היו אנשים שהיו כול כך מחוברים לפוקימונים שהשתלבו איתם ונהפכו לחצי חצי. חצי בן אדם וחצי פוקימון.
הכול היה פשוט נפלא! אבל אז כמו כול עולם תמיד מגיעה הטכנולוגיה הורסת מזהמת וקטלנית הפוקימונים הרגישו שמחריבים את העולם שלהם! אז הם התחילו להרוס את המכונות של בני האדם... בני אדם התרגזו והתחילו לחשוב שאולי בפוקימונים מסוכנים בגלל היכולות המיוחדות שלהם כוחות האש המים העשב החשמל הרוח ועוד.. והחליטו שהם לא רוצים יותר! והם התחילו להרוג את הפוקימונים בזה אחר זה ... נשארו מעט מאוד פוקימונים והם מתחבאים ביערות או חיות המחמד של עשירים.כמובן שגילו את אנשי הפוקימונים שחיו ביערות התחילו להרוג את כולם. הרגו כפרים שלמים ילדים וילדות נשים וגברים ואפילו זקנים וזקנות ותינוקות. הם הרגו את כולם לפחות זה מה שהם חשבו...
~~~~~
פרק 1
ההתחלה לעולם הגדול
~~~~~~~~~~
"זהו! היום אני הולכת! היום אני יוצאת מהבית כלא הזה!" אמרתי לעצמי "אבל.." המשכתי " מה אני יעשה בחוץ.. ובטח ירדפו אחרי ואם יתפסו אותי! לא היה לי רגע אחד של פרטיות! ישימו אלי משמר כפול! אפילו בשעות הפנאי שלי וישימו מצלמות.. נמאס לי מההורים האלה הם פשוט לא מבינים אותי הם חושבים שאני ילדה קטנה וזה הכול! אם הם היו הורים טובים הם היו נותנים לי לצאת! כמו כול ילדה נורמאלית בגיל 11 ! ללכת לקנות דברים להיות אם חברות ! אני לא יצאתי אף פעם מהבית שלי אף פעם! " דמעות עלו בעיני והתיישבתי אל המיטה הכתומה שלי מעוטרת פרחי זהב קטנים ועלי זהב ומצעים ממשי, וולפיקס החיית מחמד החמודה שלי שאני קוראת לה וולפ דמוי שועל אם 6 זנבות הסתכל אלי בדאגה ואמר כמובן "וולפ?" הוא שאל ואני לא עניתי ^ טוב זהו! אסור לי לתהות כול הזמן! אני חייבת ללכת לפני שהשומרים יבאו! ^.
החלפתי בגדים מהכותונת האדומה הארוכה שלי לשמלה קצרה וכתומה שמגיעה עד לברכיים אם חגורה צהובה כתומה גדולה והכול מבד איכותי ויקר . והכנסתי את 6 הזנבות הארוכות שלי לשמלה ככה שלא רואים אותם "אוף אני שונאת להיות אם הבגדים האלה הם כול כך ישנים..." .סירקתי את השער קלי ושמתי כובע צהוב כתום שמסתיר את אוזני שועל הכתומות שלי ,לקחתי תיק כתום ודחסתי בו עוד 2 סטים של בגדים את הארנק שלי ולבשתי על עצמי את הבד השחור שיצא ממנו שרוולים ובד שיכסה גם את הראש ושמתי אותו אלי. לקחתי תתיק ויצאתי מהדלת הראשית המוזהבת וולפ אחרי יצאתי לגינה הירוקה אם העצים הירוקים ושחי הוורדים ואחזתי בידית הדלת המוזהבת של השער העשוי מזהב ופתחתי תשער "זה הזמן שלי לצאת לעולם הגדול" אמרתי ויצאתי אל העולם הגדול ....
תגובות בונות בבקשה ולא להסתכל ואל להגיב אלא להסתכל ולהגיב!

סיפור נפלא!
גם הכתיבה קלילה ונחמדה! פשוט מושלם!
אני מאוד אהבתי

אהבתי מאוד את הפרק!
אבל את כתבת שהיא מכסה את הזנב והאוזנים שלה..
ואפילו לא כתבת שיש לה כאלה..

תודה לשניכם
וכן אני חושבת שאפשר לראות את זה בתמונה לכן לא כתבתי שיש לה כאלה..
אז עוד שניים שלושה שיגיבו ופרק שני!

טוב למרות שרציתי שעוד אנשים יגיבו הנה הפרק השני ובאמת תגיבו אני משקיעה בפרקים!
פרק 2
שלושה אנשים ושני פוקימונים
רצתי ברחובות וראיתי מלא אנשים וחיות ובתים! (כול מי שלא מבין כרגע היא רצה סתם ברחוב נראה כאילו זה מקום מדהים אבל אם אתם רוצים אתם יכולים לצאת החוצה ולראות סוג של (שמה יש מלא בתים ענקיים של עשירים אצלכם אני לא בטוחה)מה שהיא ראתה..) רצתי ווולפיקס אחרי ואז היא שמתי לב שאני מתנהגת קצת בילדותיות "אוקי נוקו תירגעי זה לא מתאים למישהי כמוך" אמרתי והתחלתי ללכת פתאום ראיתי כמה אנשים בשריונות .ידעתי מיד זה השומרים והם מחפשים אותי, ראיתי שהם מתחילים לרוץ לעברי אז רצתי הכי מהר שיכולתי עד שהיא הפריעה לי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סוף סוף!
סוף סוף יש לנו ירקות! אמרתי והסתכלתי לעבר הסל שלי וספרתי שוב את הירקות לבדוק ששום דבר לא חסר
היה שם מלפפון אחד עגבנייה במצב לא הכי טוב , כמה עלי חסה רבע כרובית וגזר קטן הכול במקום . בדקתי שמתחת לעלי החסה יש באמת מה ש"לקחתי" מהחנות זה היה חתיכה של עוף חשבתי על זה ומיד היה לי תיאבון! אבל.. מה יומרו ההורים שלי שיראו שהשגתי עוף... ושלא היה לי מספיק כסף לעוף ובכול זאת יש לי...
טוב זה לא נורא במילא הם היו שמחים . הסתכלי וראיתי את מה שהכי לא רציתי לראות... זה היה בעל המכולת אם שני העוזרים שלו העפתי את שערי הסגול מהפנים שלי והתחלתי לרוץ פתאום ראיתי מין ילד מוזר אם שער לבן וכתם סגול וילדה מוזרה אם שער כתום ושועל ואז הכול התבלגן...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טוב זה היה קצת מעורר רחמים
שתי ילדות שאחריהן רודפים אנשים רצות זה לעבר זו, הניבוי מזל רע שלי פעם אז זה היה די ברור...
"אתן עומדות להתנגש" אמרתי ושתיהן התנגשו הילדה אם השער הכתום והוולפיקס התחילה לצעוק על זאת אם השער הסגול והעיניים הצהובות.. הם לא עיניים כמו שלי אדומות או כמו של בן אדם אחר.. הם משהו שונה
הסתכלתי לעבר אבסול והוא הסתכל אלי.. ברור ששתיהן לא יודעות מי אני ומה אני...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"לא הירקות שלי!" צעקתי
ופתאום הירקות עמדו באוויר מרחפים אספתי את כולם
"וואו ... לא ידעתי שבחוץ יש ירקות מרחפים!" אמרה הילדה אם השער הכתום החוצפנית הזאת שהפילה לי את הירקות... היה מובן שאין לה מושג מהחיים שלה , אבל ידעתי דבר אחד היא עשירה כנראה.. יש לה בגדי פאר והיא בורחת משומרים "מוזר.." מלמלתי הילדה הזאת התחילה לצעוק " למה את מפילה אותי?! מאיפה קבלת רשות כזאת?! מה את עיוורת??!" היא צעקה ואני צעקתי אליה " את התנגשת בי!" מה שהכי מוזר שהיה בכול העסק שהילד הזה אם הבגדים העשירים והשער הלבן והצבע הסגול הזה בשער ידע שאנחנו עומדות להתנגש.. "איך ידעת שאנחנו עומדות להתנגש? "שאלתי בתקיפות הוא צחקק ואמר "שתי ילדות רצות זו לעבר זו בלי להסתכל קדימה מה יקרה?" "אהה" אמרתי והסתכלי לכוון החיה המוזרה הזאת שנדמה שהוא בגודל של סוס פוני אם פרווה לבנה ומין קרן יוצאת לו מהראש...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אין לי זמן לזה!" רטנתי "רודפים אחרי!" צעקתי עוד פעם " למישהו יש מושג איפה יש בית מלון?" אמרתי עכשיו בקול סמכותי יותר ופחות תקיף "לא" אמר הילד אם השער הלבן והיצור הזה והלך...
הילדה אם השער הסגול והבגדים המטונפים האלה שגורמים לה להראות כמו בובת סמרטוטים הלכה..
"חכי רגע! " צעקתי "תעצרי! אני פוקדת אליך!"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היא פוקדת אלי? מי היא חושבת שהיא? התחלתי ללכת " תעזבי אותי בשקט!" צעקתי מה היא רוצה ממני? ומה זה השועל שלה? "איפה הבית מלון?!" היא צעקה "אני ישלם לך כסף!" בבת אחת נעצרתי ... כסף.. זאת אומרת עגבנייה טובה! ואולי אולי גם אורז! רצתי אליה ונתקלתי בעמוד... אווש .. לא! הירקות נפלו לי! לתוך הבוץ! וגם הבשר! מה אני יעשה? אני חייבת לכסף שלה ! אני חייבת! אמרתי והלכתי אליה נזהרת לא להתלכלך מידי מהבוץ "אהה אני חושבת שיש מלון בעוד שתי רחובות ואז ימינה .." אמרתי "ו?" היא אמרה
לא ידעתי מה לומר "ברחוב ההנדרסה יש פנייה ימינה הוא אחרי רחוב המוריאל שאת פנת ימינה יש מלון גדול מולך " אמרתי "ו?" היא אמרה "ו מה?" אמרתי לה "את לא מתכוונת לקחת אותי לשם?!" היא צעקה אלי..
יו הילדה הזאת פשוט מפונקת ברמות... טוב נו זה כסף זה שווה...עוד קצת תסבלי ואז ירקות חדשים...הובלתי אותה בדרך לשם אחרי כמה דקות שהלכנו הגענו למלון ענק היא נכנסה ואני אחריה...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הלכתי לקבלה לקבל חדר הלכנו מלא! "שלום אני רוצה חדר אחד ללילה " אמרתי והאישה באה ואמרה לי
"סליחה ילדה את חייבת לבוא אם ההורים שלך.." היא אמרה ברוב חצפותה "אני ממשפחת טויוטסה " אמרתי
"אהה משפחת טויוטסה אין בעיה..." היא אמרה והתחילה לרשום דברים במחשב "חדר מפואר אני מתארת.."
היא המשיכה "כן חדר מפואר וגדול " אמרתי אני לא רוצה להיות בחדר קטן ועלוב כמו כולם... "זה עולה 1050 שקל " היא אמרה נתתי לה את הכסף ולקחתי את הכרטיס "עוד משהו .. איפה החנות?" אמרתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היא התחילה לדבר אם זאת שבדלפק ... אני יכולה לאבד אותה! ואת הכסף! "בואי אני יודעת איפה נוכל להשיג לך בגדים!" אמרתי והיא נגררה אחרי הלכנו לשוק והובלתי אותה לחנות רגילה לא יקרה מידי ולא טובה מידי חנות בגדים רגילה בשם הבגדיון..
היא התחילה למדוד בגדים אבל קצת מוזר...
"איכס " "דוחה" "מגעיל " "איכס" "איכס" "איכס" "איכס" "או זה נחמד! לא לא זה גם איכס!!"היא אמרה שמדדה תבגדים אוף היא כול כך מפונקת.. הבאתי לה בגד יקר חשבתי שהוא ימצא חן בעינה אבל היא כמו תמיד אמרה איכס ואחר כך רצה שבעקבותיה השועל אם ה6 זנבות שלה לעבר שמלה כתומה בלי שרוולים ועליונית שחורה אם כובע שחור היא הלכה ומדדה וחזרה "אני רוצה את זה!" היא אמרה אוף נמאס לי מזה! אחר כך היא שילמה למוכרת והמשיכה ללכת ואז עמדה כאילו שחכה משהו הביטה לוולפיקס הביטה מבט אחד אלי ואז הוציאה תארנק שלה מהתיק שלה.. "הנה קחי 200 שקל זה די קצת אבל מה אני יעשה..." היא אמרה לקחתי ת200 שקל בהתרגשות "תודה! תודה רבה!" אמרתי "את בטוחה .. אני זורקת למזרקה שלי יותר.." היא אמרה פתאום ראינו את הילד הזה אם השער הלבן..
"שלום מה חדש אצלכן?" הוא אמר אחרי כמה זמן הלכנו לשוק לקנות ירקות בחרתי מלא ירקות זה היה ממש תענוג! לקחתי תפוח בטטה שני תפוחי אדמה שלושה גזרים 3 מלפפונים 2 עגבניות בשלות חתיכת סטייק ואורז.. זה היה שווה את זה אימא שלי כול כך תשמח!, ואז הוא הלך לא ידעתי מה לעשות .. היא הלכה אחריו ואני הלכתי אחריה בתקווה לקבל עוד כסף.. הלכנו ופתאום תקפו אותנו 3 שודדים אם רובים ..
המשך בפרק הבא!
המסע לאבן השמש חלק א'!

את הפרק הזה דוקוא פחות אהבתי..קשה לי לעקוב אחרי הדמויות ופתאום היא השיגה ירקות ועוף..היה לי קשה לעקוב אחרי זה קצת..תוסיפי סימני פיסוק.

לא זה משהו אחר אני יסביר לך-
כול אחד כזה
~~~~~~~~~~~~~
זה אומר נקודת מבט של מישהו אחר
לדוגמא

"צימצאר תשתמש בלהביור!" קראתי לעבר צימצאר וצימצאר מיד השתמש בלהביור לעבר מדקיפ
~~~~~~~~~~~~~~~~~;
"צימצאר השתמש בלהביור!" קרא המאמן שלי ופלטתי להביור חזק לעבר מדקיפ

עדין לא מובן..

פורסם במקור על ידי משתמש רשום

עדין לא מובן..

אני הבנתי

קצת מעורפל , לא מובן
אבל פרקים יפים

פרקים יפים, קראתי גם את הגרסה הראשונה, ואני חייב להגיד לך שהשיפור הוא עצום.

תודה לכולם..
סוף סוף יש קוראים,
אבל תישארו כן?
יש לי גם עוד סיפור שהוא בתרגום נקרא "עולם אחד" (לא קשור לעולם אחר השם עולם אחד קיים מאז אחד הסיפורים הראשונים והגרועים שלי שהייתי בת 8 ) והפרק השלישי היה בערך היום בערב

אין בעד מה, ואני אשמח אם תגיבי גם בסיפור שלי, פוקימון מסע חוזר

סיפורים יפים אבל קצת לא מובנים מבחינת התוכן...
את לא משתמשת הרבה בפסיקים ונקודות,וזה קצת הורס..

למייקל
אני לא אוהבת סיפורי מסעות של מאמנים אבל אני ינסה לקרוא אבל אני רק אומרת שאני לא נמשכת לעללות כאלה..
ולעומר (זה נשמע כמו במתפ )תודה אני יתקן

נ.ב
אני ישמח מאוד אם תקראו את הסיפור שלי עולם אחד רק באנגלית.. אתם תזהו אותו מיד למטה קצת

פרק 3
המסע לאבן השמש
~~~~~~~~~~~~~
"תרימו ידיים ותזרקו את כול הכסף שלכם אל הרצפה!" שמעתי את האיש הזה צועק
"מי אתה חושב שאתה? למה אתה מתחצף אלי?! אתה לא יודע שאסור להתחצף אלי!?" נוקו צעקה אליו והוא רץ אליה בסכין והיא פתאום פתחה את הפה שלה ויצא משם אש... ממש אש ואני חשבתי שאני מוזרה.. מי שמע אל מישהו אם אש בתוך הגוף?! הוא התחיל לצעוק "מה זה?" והיא ירתה עוד ועוד אש.. ואז הוא הרים מכסה של ביוב רטוב.. איכסס.. והיא ירתה והאש נכבתה... ידעתי מיד ששום דבר לא יעזור לה הוא שלף אקדח ואמר "תוציאי את כול הכסף שלך עכשיו! או שאני יורה בך!"זהו היא גמורה פתאום יוקי ככה מסתבר שקראו לו שאל אותי "יש משהו שאת יכולה לעשות?" ועניתי לו "אני יודעת לגרום לדברים לעוף.. ולגרום לאנשים לישון..." והוא אמר "אהה טוב אז תטפלי בקשה בהם טוב?" ואמרתי לו "טוב" והרמתי אותם בעזרת הכוחות המוזרים שלי אותם באוויר "מה זה מה קורה פה?" זה שהחזיק את מכסה ביוב אמרת זה ופתאום יוקי רץ ויצא מהיד שלו מין דבר שחור כזה כמו הקרן של אבסול רק קצת כמו סכין וכבר החבורה הזאת דיממה על הרצפה..,
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"טוב אז עכשיו אני מציע לכן לבוא לבית שלי " אמרתי לשתיהן.
ואז התחלנו ללכת לעבר הבית שלי ונכנסנו לחנות..
"מה זה ? " שאלה אקורי שכנראה הייתה המומה או משהו הלכתי בשקט לעבר גרם המדרגות שעובדי החנות אומרים לי " היי יוקי ומה שלומך?" עליתי לחדר והן אחרי "טוב אז זה הבית שלי " אמרתי והצבעתי לעבר 5 החדרים שהיו מטבח שבו אני מכין לאצמי משהו קטן לאכול שירותים חדר אורחים חדר שינה וסלון .
"וואו" התפעלה אקורי
"בית לא רע תאמת.. לאחד.." אמרה נוקו ,
אחר כך הלכנו לישון אקורי כנראה הייתה מוטרדת ממשהו ולא ממש ישנה ... אני סתם בהייתי בירח ובאבסול שישב לידי.., וולפיקס ונוקו ישנו כמו בולי עץ , טוב וולפיקס לא ממש נראה שמשהו ממש הפריע לו הוא כול הזמן התפתל וקצת ילל מין יללה כזאת, יללה יותר של כניעה..של עצב.. ואז הוא לפתע התעורר בבת אחת ונוקו אחריו טוב.. נוקו עשתה את עצמה ישנה "תפסיקי להתחבא מתחת לשמיכה נוקו" אמרתי לה והיא התחילה להראות תפנים שלה מבעד לשמיכת הפוך העבה שלה "טוב נו.." ואז התחלתי לדבר "טוב נו כנראה שאתם כמוני אנשי פוקימונים.."
"אנשי מה? !" אקורי צעקה "אנשי פוקימונים תני לי לנחש נוקו את וולפיקס נכון? את תמיד חובשת כובע ... בוא נראה מה יקרה אם תורידי אותו.." "טוב נו מאחר שכולם הבינו את זה.." היא התחילה להוריד את הכובע וגם מהשמלה שלה נפלו 6 זנבות ומתחת לכובע שתי אוזניים כתומות..
~~~~~~~~~~~~~~~~~
"מה?!!" אמרתי "מה זה?!" "לפי הפוקימון שלך את בטח וולפיקס " יוקי אמר היא הנהנה הייתי בשוק ...
"ובו נראה את על חושי שער סגול ולא נשכח את העיינים הצהובות... הנה את מיסמגיוס! פוקימון חזק..." יוקי אמר
"אממ תודה.." אמרתי במבוכה "טוב מי שלא הבין אני אבסול אז עכשיו אנחנו רק צריכים למצוא את אבן השמש..."
יוקי אמר "אבן השמש?! מה זה?!" אני ונוקו אמרנו ביחד "זה חלק משיר שהולך ככה:
מאבן השמש עד ים הדמעות
ישנו מקום בו אפשר להגשים חלומות".
ואז נזכרתי במה שתמיד שמעתי בחלום..
"אושר ושמחה אנשים ופוקימונים היו ביחד..
היה שלום לא מלחמה ואף פעם לא לבד"
ואז נוקו משום מקום התחילה לשיר'
"מקום נפלא כמותו אין כמהו בשום מקום אחר
אך הזהרו כי מי שכנוותיו אינן טהורות יושמד אפילו בלי להרהר..
ואז שזריחה תבוא וכולם יחדיו
נשיר ביחד על שלוuאהבה עכשיו.."
"אז צריך למצוא את אבן השמש!" אמרתי בקיצור לפני שישירו עוד שירים
"טוב מישהו יודע איפה היא?" יוקי שאל
"אני יודעת!" אמרה נוקו
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הובלתי אותם לעבר רכבת .. רכבת גדולה וארוכה ידעתי תדרך סיפרו לי על זה מלא פעמים
"טוב נצתרך לקפוץ עליה.." אמר יוקי בחשש
"עלייה על הגג?!מה השתגעת?!" צעקתי אליו
בבת אחת שהרכבת נעצרה יוקי טיפס ואחריו אקורי אבסול וולפיקס עליתי גם ..
וולפיקס החליק תפסתי אותם והעליתי אותו למעלה אבל אני נפלתי וחשבתי..
זהו זה אני מתה...