נושא: ג'ירף: הרשת הוותיקה מאבדת גובה

אבי אפרתי יוצא לאכול בג'ירף, אחת ממזללות הנודלס הוותיקות, ויוצא עם מסקנה נחרצת שמשהו רע מאוד עובר על הרשת


פאד תאי שרימפס בג'ירף. כבר לא הצלחה מסחררת

לא יהיה זה מופרז לקבוע שכל אחד מקוראי טור זה הזדמן בוודאי בשנים האחרונות פעם אחת לפחות לאחת ממסעדות רשת ג'ירף. אם נתעקש על נוקדנות, נראה שאפשר לפסוק, והפעם בוודאות, שזה קרה לפחות לרובכם המכריע.

ג'ירף, על שלוחותיה, היא מההצלחות הפנומנליות של סצינת המסעדות הישראלית. רימון בן יקיר, הבעלים, בנה בג'ירף תמהיל מוצלח מאד מסוגו. אף אחד לא ניסה אף פעם להבריק או לזהור שם, אבל המיקס הכל אוריינטלי – כל ישראלי שמר תמיד על רף איכויות תקין וטוב והצליח לספק את הסחורה באפקטיביות לקהל סועדים מגוון. לא נכנסת לג'ירף כדי לאכול ענק, אבל ידעת שהפאד תאי, המרק או הסושי יהיו סבירים פלוס מסוגם, שהשירות יהיה טוב, ש-60 הדקות לכל היותר שתשב שם תהיינה נעימות, עם תמורה ראויה לאגרה. ככה בדיוק בונים הצלחה מוצדקת.

שמועות עקשניות זרמו בעת האחרונה למערכת וואלה! אוכל ולפיהן משהו חורק בממלכה המשומנת היטב. ארוחה בעייתית מאד בכל שלביה, שבכמותה לא נתקלתי מעולם בסניפי ג'ירף לדורותיהם, הותירו המחישו שאכן, כצעקתה. אכלנו בג'ירף הרצליה, זה הממותג ברשת כג'ירף-קפה, ואף אחת מהמנות הרבות יחסית שזרמו לשולחן לא הצליחה להיות סבירה. גם השירות ג'יעג'ע, לא כתמול שלשום. קשה היה להימנע מהמסקנה שהשמועות העקשניות אכן אמינות.


ספיישל מרק עוף. תפלולי ומשמים


ניסינו להגיע לדגימה ממירב אגפי התפריט והזמנו סלט עוף ומלפפונים (29 שקלים), סלט טונה צרובה (49), פאד תאי שרימפס (49) ומרק ג'ירף ספיישל (48). המנות, כולן, ביאסו. כשהוא במיטבו, סלט העוף-מלפפונים מהווה מופת לפשטות ורעננות רבות חן. במנה שהגיעה אלינו היו מלפפונים עייפים, עוף מכובס לכדי סמרטוטיות ועודפי רוטב סויה שתלטני עד אלים. כמה חינניות יכולה להיות בסלט הזה; כמה מיותר הוא היה בפועל. בסלט הטונה הצרובה היו עלים ירוקים, שעועית, גמבה וגזר, עם טונה צרובה ואטריות סובה, ברוטב שמן שומשום ובצלצלים סגולים. מכל הרכיבים שנמנו כאן, רק הטונה הצרובה התגלתה כראויה. כל השאר המשיכו את מסורת הסתם. העלים לא היו טריים והרוטב דל. לעסנו מהירקות, על תקן רכיב הסיבים המתבקש בכל ארוחה, ללא כל הנאה.

הפאד תאי והמרק לא סתם המשיכו את הקו, הם הסלימו אותו. בפאד תאי היו אטריות אורז עם נבטים, שרימפס קצוץ ובוטנים שעליהם נוספו בצל ירוק וכוסברה טריים. לא צריך המון כדי שמאכל הרחוב הזה, החומוס בפיתה של התאילנדים, יהיה עשוי טוב. אפילו את המעט הזה לא הצליח הפאד תאי שקיבלנו לספק. באטריות הייתה איזו סמרטוטיות רירית שכזו, לצד, שוב, המון סויה, מעט שרימפס פושט וטעם ירוד ודל. זה לא בדיוק הפאד תאי-שרימפס הראשון שלי בג'יראף. מעולם לא נתקלתי בשכמותו.

המרק – עם כיסני וון טון ממולאים בבשר לבן ושרימפס היה שיאה השלילי של הארוחה. בסיס הטעמים שלו, המושתת על הציר, היה כה תפלולי וסתמי, עד כי לא ממש היה משנה כבר מה יגיע בתוכו. לא שהשאר היה יותר טוב. בצק הוון טון היה במרקם בעייתי ומלית החזיר-שרימפס הייתה הדבר האחרון עלי אדמות ששווה לספוג בעבורו את קיתונות הטוקבקים של "סיירת החזיר" באינטרנט. זה היה מרק מהגרועים האפשריים מסוגו, אותו, על אף מקדם רעב לא מבוטל, לא סיימנו.

הדגימה מאגף הסושי כללה שני מאקי: רול אינסייד אאוט סלמון ואבוקדו (31) ורול של טונה אדומה, מלפפון ועירית (34). שניהם היו גרועים פחות מכל המנות שתוארו קודם אבל בינוניים מאד בכל קנה מידה שמקובל כאן בנוגע לסושי. חלקנו פבלובה פירות יער (39), מנה שרצה בג'ירף שנים, שהייתה אפשרית אבל רחוקה מאד מהכרחית.

אם מוסיפים לשקלול גם את השירות המרושל – לקח לאוכל יותר מידי זמן להגיע, איש לא התנצל. את המשקאות הגישו רגע לפני שסיימנו את סבב מנות הפתיחה; ועוד – מתקבלת ארוחה בעייתית עד מאד. אז כן, משהו חורק כנראה בממלכת ג'ירף היעילה להפליא בדרך כלל ומכיוון שתפקידה של הביקורת לשרת את קוראיה, צרכני המסעדות, אנחנו כאן כדי לספר על כך; בתקווה שמשהו טוב קצת יותר יתרחש שם בהקדם.


ג'ירף - קפה. רחוב הסדנאות 9, הרצליה. 09-9548355. לא כשר.

חשבון



קרדיט לאתר וואלה!